ד"ר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר
את התנ"ך, אבן היסוד של עם הספר, העתיקו סופרי סת"ם, פירשו חכמים ולמדו דורי דורות של יהודים מכל שורות העם. האהבה לספר הספרים התבטאה גם ברצון לשמור על קיומו הפיזי. ואולם, בתלאות שעבר עם ישראל לא תמיד עלה הדבר בידו. מ"תקופת הדממה", בין המאה ה–2, מועד העתקתן של האחרונות שבמגילות הגנוזות לבין המאה ה–10 , זמן כתיבתו של כתר ארם צובא, שרדו רק כתבי יד ספורים של התנ"ך בעברית, בעיקר בגניזת קהיר. גילוי כתב–יד מקראי, ובמיוחד כזה ששימש בבית כנסת ב"תקופת הדממה", הוא אפוא אירוע נדיר. שני קטעים כאלה מספר שמות, השייכים לאותו גוויל ספר תורה שהועתק במאה ה–7 או ה–8 לספירה, שרדו ונתגלגלו במהלך השנים למקומות שונים, "כתב יד אשקר-גילסון" לאוסף אוניברסיטת דיוק שבארצות הברית ו"כתב יד לונדון" לאוסף סטפן לוונטייל, ניו יורק. הם מוצגים בפעם הראשונה יחדיו בהיכל הספר, ולצדם קטע מספר שמות מסוף המאה ה–1 לפני הספירה שנמצא בקומראן (4QExodc) וקטע ממגילת ספר תורה, אף הוא מספר שמות, מן המאה ה–10 או ה–11 לספירה. בשלושת כתבי היד נראית "שירת הים", והם לה עדויות מן הקדומות בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.