שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008
תקציר
הפירוש ראה אור לראשונה בשנת 1855 במהדורה שפרסם אהרן ילינק מכתב יד המבורג 32 והתקבל בברכה בקרב חכמי ישראל באותו דור, אולם מהר מאוד נשכח מלב ועצם ייחוסו לרשב"ם הועמד בספק. המהדורה הלקויה שבה התפרסם בוודאי לא היטיבה עמו, והוא לא השאיר כמעט כל רושם על מחקר המקרא בעת החדשה. החיבור הנוכחי הוא מהדורה מדעית מתוקנת של הפירוש, המבוססת על כל עדי הנוסח הידועים כיום: שלושה כתבי יד שלמים, שני קטעים בכתבי יד אחרים ועדות כתובה מכתב יד נוסף שאינו בידינו. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא מקיף הדן בקשת רחבה של נושאים: זיהוי מחבר הפירוש, זיקתו לחיבוריו האחרים של רשב"ם, מקורות הפירוש, דמותו ודרכיו של הפירוש, ההיבטים הספרותיים של הפירוש, הפירוש האלגורי לשיר השירים והמסר שלו על רקע תקופתו, ענייני לשון שבפירוש והקדמה למהדורה.
פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם – מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, להכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.
תוכן העניינים
פרק א: רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים
א. הפרסום הראשון של הפירוש וייחוסו לרשב"ם
ב. הערעור על זהות המחבר
ג. מצב המחקר בעת הזאת
ד. טענות השוללים: תיאורן ובחינתן: שיטת החיבור; 'השקפות ולשונות זרים לרשב”ם'; הביאור הדקדוקי למילה 'לצמתך' (שה"ש ד ו)
ה. טענות המחייבות את זיהוי המחבר כרשב”ם: אופי החיבור; זיקות לחיבוריו ולהשקפותיו של רשב”ם: (א) מערכת המונחים ולשון הפירוש, (ב) ענייני לשון, (ג) התאמה בין ביאורים; עדויות חיצוניות
ו. סיכום
פרק ב: מקורות הפירוש
א. אזכורים מפורשים
ב. ספרות חז”ל: מדרש שיר השירים; התרגום הארמי
ג. מקורות יהודיים בני הזמן: מחברת מנחם בן סרוק; רש”י
ד. מקורות אחרים: הוולגטה; הפרשנות הנוצרית; חיבורים אחרים
פרק ג: דמותו של הפירוש
א. אחדות החיבור ושלמותו: פירוש לכל הטקסט המקראי; הפניות מצטלבות של המתבר; תוספות
ב. המתודה הפרשנית: פשוטו של מקרא: הגדרת מטרת הפירוש בהקדמה; האלגוריה כהיבט של הפשט;
עקרונות הפשט: (א) 'פשוטו של מקרא' כפירוש יחיד, (ב) 'דרך המקראי, (ג) התאמה להקשר, (ד) מנהג העולם; היחס למדרש: (א) שימוש בחומרים מדרשיים; (ב) פירושים חלופיים; היחס לפירוש רש”י
ג. מבנה הפירוש והחלוקה ליחידות פירוש
ד. דרכי הפירוש: דרך השכתוב ודרך הביאור: (א) דרכי הפירוש במישור המשל, (ב) דרכי הפירוש במישור האלגורי; הרצאת דברים וסקירות מתודולוגיות
פרק ד: היבטים ספרותיים בפירוש לשיר השירים
א. בידי מי וכיצד תובר שיר השירים?: שלמה המלך כמחבר שיר השירים; כיצד חיבר שלמה את שיר השירים?
ב. האופי הספרותי של שיר השירים: הסוגה, המבנה: דיאלוג, התֶמה של שיר השירים וזיהוי דמויותיו, הגדרת הסצנות
ג. אמצעים רטוריים, תקבולת הצלעות, (א) הגדרת התקבולת במונח ‘כפל', (ב) תקבולת צלעות ללא שימוש במינוח; (ג) מניעים פולמוסיים: הלשון הפיגורטיבית, מילוי פערים, 'אין לדקדק’.
פרק ה: הפירוש האלגורי
א. היקף הפירוש האלגורי ויסודות עיצובו: האלגוריה כהיבט של הפשט; היחס בין המשל ובין הנמשל
ב. התבנית הספרותית של הפירוש האלגורי: המבנה: דיאלוג, הגדרת הסצנות וזיהוי הגיבורים; התוכן והמסר של הפירוש האלגורי: הוויכוח היהודי-נוצרי: מאפייניו ויעדיו; הנרטיב ההיסטורי; גלות וגאולה
פרק ו: ענייני לשון
א. הערות בענייני לשון: זמני הפועל, תצורת השמות, מיליות
ב. הלעזים
פרק ז: כתבי היד והמהדורה
א. כתבי היד: כ"י המבורג, כ"י סנקט פטרבורג, כ"י בודפשט, כ"י פרמה, כ"י סינסינטי, כ"י סואב
ב. המהדורות הקודמות: מהדורת ילינק; מהדורת תומפסון
ג. המהדורה הנוכחית
מהדורת הפירוש
רשימת הקיצורים, מפתחות
כתב היד
 |
| עמ׳ 336 בספר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.