יום שישי, 1 באפריל 2016

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים

פרופ׳ שרה יפת, האוניברסיטה העברית

מתוך ספרה: פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדותמפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008, עמ׳ 10-9  


להלן שני העמודים הראשונים מפרק זה. 

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים
א. הפרסום הראשון של הפירוש וייחוסו לרשב”ם

פירוש רשב"ם לשיר השירים פורסם לראשונה בירי אהרן (אדולף) ילינק בשנת תרט"ו (1855), מתוך כתב יד המבורג, ספריית המרינה והאוניברסיטה, .Cod hebr. 32 [1] בכתב היד הפירוש אנונימי: לחיבור אין כותרת או קולופון וגם בתוך החיבור אין שום רמז ביוגרפי העשוי לסייע בזיהוי המחבר. ילינק זיהה את החיבור כפירוש רשב"ם, ובהקדמה לפירוש כתב:
בראש הפירוש לקהלת יש כותרת: פירוש של ר' שמואל. ואף על פי שכותרת כזאת חסרה בפירוש לשיר השירים ­הבא מיר לאחר הפירוש לקהלת רוח הפירוש, השקפותיו הרקרוקיות, פשטותו והשוואה עם חיבורים פרשניים אחרים של ר' שמואל, מצביעים על כך שהכותרת בראש הפירוש לקהלת נמשכת גם אל הפירוש לשיר השירים, והפירוש שייך בוודאות לרשב”ם. [2]

ילינק מנה אפוא נתון אחד חיצוני וארבעה קני מידה פנימיים, שלפיהם יש לייחס פירוש זה לרשב"ם: החלת הכותרת בראש הפירוש לקהלת גם על הפירוש לשיר השירים, רוח הפירוש, השקפותיו בענייני לשון, פשטותו והשוואה עם חיבורים אחרים מאת רשב"ם. ילינק הסתפק בכותרות קצרות אלו ולא פירט, אבל אפשר לעמוד על כוונתו, לכל הפחות באשר להגדרה הכללית 'רוח הפירוש', באמצעות דברים שכתב בהקדמה הקצרה למהדורה תחילה על רשב"ם כפרשן ואחר כך על הפירוש לשיר השירים.
ילינק הציג את רשב"ם כפרשן הפשט ש'מקוריותו פרצה את גבולות תקופתו’, וש'גאוניותו [...] הפכה אותו לאחד הפרשנים היהודים החשובים ביותר'. לדבריו: 'ר' שמואל שלנו הוא בהיר, החלטי, פשוט, נחרץ, רגיש ועקבי בכל הווייתו'. ‘אכן, בפירוש לשיר השירים אנו לומדים להכיר בו אדם שחברו בו יחדיו האבירוח של
הטרובדור ועדינות הרגש של משוררי האהבה עם עצמת הרגש הלאומי-­יהודי של יהודי נלהב באמונתו. שירי האבירים של המשוררים בני זמנו לא היו זרים לפרשן שפירש חלק ממסכת בבא בתרא שבתלמוד, והוא הכיר גם אח מנהגם של האוהבים לשמור תלתל משער אהובותיהן’. [3]
בהקדמה לפירוש שיר השירים אומר ילינק:

אף על פי שר' שמואל נתן לשיר השירים משמעות אלגורית-­לאומית, אכן, אף על פי שהוא מצא בו השתקפויות של הסבל והבוז שנפלו בחלקו של עם ישראל באותה תקופה, הדבר לא מנע ממנו להחייחס לאלמנט הארוטי שבשיר השירים בעדינות רגשית ובהחבטאות אלגנטית, המגלים אח הרב פחות מאשר אח האביר הצרפתי. הוא חילק אח שיר השירים לקבוצוח פסוקים, שאותם הוא פירש תחילה במשמעותם המקורית ואחר כך במשמעותם האלגורית. האלגוריה פשוטה ולא מאולצת; הארוטיקה של שיר השירים מתוארת בפירוש באופן כזה שהמילים הקשות מוארות באמצעוח מילים אחרות, מוכרות יוחר, והדימויים מקבלים רעננות וחיות. אבל מכל אלה לא נעדר הפרשן השקול, שמבטו מופנה אל החיבור בכללותו, והמדקדק השקדן, שצורתה של כל מילה בודדת חשובה בעיניו. בכל הפירוש כולו שורר קסם של התחבטאות בהירה ושל רגישות המנצנצת מבעד לכחוב, שאותן אפשר לחפש לשווא אצל מפרשים יהודים אחרים. [4]

'רוח הפירוש' על פי תיאוריו של ילינק היא אם כן המכלול של תכונות הפירוש: היותו פירוש על דרך הפשט; ההזדהות הלאומית של הפרשן ורגישותו לגורל היהודי; התמצאותו של הפרשן בתרבות הכללית של תקופתו; התעניינותו בענייני לשון ודקדוק; סגנונו הבהיר והאלגנטי; מקוריותו; ופירושיו הברורים,
החד­-משמעיים. את כל אלה סמך ילינק לכותרת שבראש הפירוש לקהלת, וזיהה את רשב"ם כמחבר הפירוש. [5]

הערות
[1] על כתבי היד של הפירוש ראה להלן, בפרק על כתבי היד והמהדורה.
[2] ילינק, רשב"ם לשיר השירים, עמי xi­x.
[3]  שם, עמ׳ viii-vli
[4] עמ׳ x-ix
[5] דווקא דבריו של ילינק על הכותרת הם בעייתיים. אכן בראש הפירוש לקהלת יש כותרת 'פי' של ר' שמואל', אבל בכ"י המבורג 32 הפירוש לשיר השירים אינו בא אחרי הפירוש לקהלת אלא לפניו. סדר הפירושים למגילות בכתב יד זה הוא: שיר השירים (עמ’ 85-79), רות (עמ' 88­-85), קהלת (עמי 96-­88), אסתר (עמי 100­-96) ואיכה (עמ' (104­-100 על פי סדר קריאת המגילות במועדים: שלוש הרגלים תחילה (פסת, שבועות וסוכות) ואחר כך פורים ותשעה באב. זוהי אתת ההוכחות לכך שילינק לא ראה בעצמו את כתב היד.

אין תגובות:

פרסום תגובה