נחשפו כבשנים ליצור זכוכית משלהי התקופה הרומית

שברים מגושי הזכוכית הגולמית כפי שנמצאו באתר.  

צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

למרגלות הכרמל, בין צומת העמקים וצומת יגור, נתגלו בקיץ האחרון ע"י מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד, שרידים של כבשנים ליצור זכוכית בכמויות גדולות, משלהי התקופה הרומית. עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שלו, שהתאים להפליא לייצור זכוכית. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצרה הזכוכית. לדברי פרופ' איאן פריסטון מיוניברסיטי קולג' בלונדון, המתמחה בזיהוי המרכיבים הכימיים של הזכוכית, "זו תגלית מרעישה, שיש לה משמעות רבה להבנה של כל מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה. זו עדות לכך שארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי, ומכאן נפוצה לכל רחבי הים התיכון ואירופה". באתר נמצאו שברי רצפות, שברי לבנים מזוגגות מקירות ומתקרת הכבשנים, ושבבי זכוכית גולמית נקייה.

הכבשנים שנחשפו היו בנויים משני תאים: תא אחד אשר אליו הוכנסו חומרי בעירה ליצירת חום גבוה מאוד, ותא התכה - אליו הוכנסו חומרי הגלם של הזכוכית (חול ים נקי ומלח הנתרן), שהותכו יחד בטמפרטורה של כ-1200 מעלות, במשך שבוע-שבועיים, עד ליצירת גושי ענק של זכוכית גולמית שמשקלם הגיע לעשרה טונות ואף יותר. בסוף התהליך הכבשנים קוררו, גושי הזכוכית הגדולים שנוצרו שוברו לגושים קטנים יותר, ונמכרו לבתי מלאכה לצורך התכה חוזרת ליצירת כלים.

גוש זכוכית שנמצא בכבשן (צילום סטודיו). 

צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

בתקופה הרומית הקדומה התרחב מאוד השימוש בזכוכית בשל תכונותיה: שקיפותה, יופייה, עדינות הכלים ומהירות הכנת הכלים בשיטת הניפוח, שנכנסה לשימוש באותו זמן והוזילה את ייצור הכלים. מהתקופה הרומית ואילך הייתה הזכוכית בשימוש כמעט בכל משקי הבית, והיא נכנסה לשימוש גם בבנייה הציבורית: לחלונות, פסיפסים וכלי מאור. כתוצאה מכך נדרשו כמויות גדולות של זכוכית גולמית והחלו לייצר זכוכית במרכזים מיוחדים בכמויות גדולות מאוד. המפעל שנמצא בחפירה הוא דוגמא לאחד ממרכזי הייצור הקדומים האלה. 

בלוח תעריפים שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה נכתב שישנם שני סוגי זכוכית: הראשון מכונה זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) והשני - זכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית הייתה ירקרקה וזולה יותר מזו המצרית. 

הכבשנים שנמצאו כעת הם הקדומים ביותר שנמצאו עד כה בארץ. מצב השתמרותם הטוב יחסית מאפשר הבנה טובה יותר של תהליך הייצור. כעת מקווים החוקרים להתחקות, באמצעות ההרכב הכימי של הזכוכית, אחר דרך יצוא הזכוכית לכל רחבי האימפריה הרומית.