שפתי תפתח

 אמיר מנשהוף, משורר

וַיִּתְּנוּ־לוֹ פֶלַח*
שמואל א ל' 12

אַנָּסִי אַנָּסִי שֶׁאוֹתִי לֹא עָזַבתָּ

גַּם בַּלַּילָה הַהוּא יְהֹוָה

וּמִנִּיתָ עוֹרֵב אֶל בֵּיתִי אֵין שׁנָתִי בוֹ

בָּא בְפֶלַח דּבֵלָה וְצִמּוּק שֶׁל חַיַּי 

לפעמים נקשר פסוק עתיק לרגע של חיים, לפעמים נקשר פסוק לפסוק ונוצר שיר. בשמואל א פרק ל מסופר על נער מצרי, שנזדמן לאנשי דוד במלחמתם עם עמלק על נחל הבשור. שלושה ימים ושלושה לילות לא אכל הנער ולא שתה. נותנים לו פלח דבלה ושני צימוקים למאכל, ושבה רוחו אליו. והנה דבלה, שאכלתי ברגע יקר מציאות, נקשרה אצלי עם הדבלה ההיא. ונקשרו הדבלים של מטה עם העורבים הבאים ממעלה, שכלכלו את אליהו במלכים א פרק יז. והנה כבר בא והופיע עורב אל בית השיר הקצר הזה, ופלח דבלה של הצלה והשגחה בפיו. והנה שיר.

* השיר שאוב מספר שיריו השני של המשורר, 'קוּם' שמו, בהוצאת 'מקום לשירה' הירושלמית (2016), ומתפרסם כאן באדיבות המשורר. עורך הספר: נדב ליניאל. הספר מתכתב הרבה עם תפיסות מקראיות, עם סיפורים ועם פסוקים נקודתיים. ׳קום׳ הוא אחיו הצעיר של ספר ביכוריו של המשורר, ׳רעש רעש רעש רעש׳ (תל אביב 2011).