יום חמישי, 30 בנובמבר 2017

לילה על גדות נחל יבוק: וינייטת לבדו

 יצחק מאיר, סופר הוגה דעות ומשורר


יש ופסוקים , לעיתים אפילו רק מילים, שאינם אלא אבני בניין רגילות בסיפור המקראי, זוכים להארה משלהם העושה אותם לאוטונומיים ומקנה להם משקל סגולי ייחודי, והוגים, ומשוררים, ודרשנים, מאמצים אותם ורואים בהם עולמות על פי רוחם. "אַיֶּֽכָּה" (בראשית ג', ט') היא מילה מעין זו. בסיפור אינה אלא שאלה ששאל האלוהים את האדם המסתתר בבוסתני הפרי בגן העדן  אחרי שאכל מעץ הדעת האסור, אבל "אַיֶּֽכָּה" עושה דרגו לבדו אל תוך אין ספור תהיות אקזיסטנציאליות וקונה משמעויות מגוונות, מעשירות, סותרות, פורחות, נובלות, הכל לפי מקומם של דורשיו במקומם ובזמנם, ואפילו צל גן עדן, לא נותר בו.

מקדש או ארמון אדומי נחשף בחבל לכיש


שני המקטרים הפולחניים שנמצאו באחד מחדרי המבנה.
צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות
מבנה מהתקופה ההלניסטית שאולי שימש כמקדש או כארמון אדומי נחשף במהלך חודש אוקטובר בחפירה שהתקיימה בחורבת עמודה אשר בחבל לכיש. מהארץ ידועים מבנים דומים בודדים בלבד. נראה שהמבנה פורק במכוון – יתכן שהאחראים לכך היו החשמונאים שכבשו את האזור.

יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

שירה מן הנהר

בלפור חקק, משורר



בַּנָּהָר נוֹלַד בָּנוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה
בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
מִן הַמַּיִם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּבְּרִיאָה
בָּא אֵלֵינוּ כֹּחַ הַשִּׁירָה
בִּלְבַב יַמִּים חֶסֶד עֶלְיוֹן

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

מקרא בגן הילדים

משה אילן, מנהל האגף לתכניות לימודים (עד 2001)

"אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר חדש.
 והלומד זקן למה הוא דומה? – לדיו הכתובה על נייר מחוק.
 יהודה בן תימא אומר: בן חמש למקרא | בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה     
                               לתלמוד... |


ציטטתי דברי חז"ל אלו כדי לומר שכאשר אנו משלבים בתכניות הלימודים בישראל לימוד מקרא בגן הילדים איננו "מחדשים" אלא ממשיכים מסורת עתיקת יומין שנהגה בישראל, אנו יונקים ממנה ומהווים חוליה בשרשרת הדורות. אילו היינו מבטלים או מוותרים על עיסוק במקרא בגן הילדים כי אז היינו מואשמים בניתוק שלשלת הדורות.
אין אני מדבר מתוך נקודת מוצא דתית. המקרא איננו שייך למגזר זה או אחר, אלא הוא חלק מן התרבות הלאומית שלנו כעם. המקרא הוא ספרות שנוצרה בתקופה בה עוצב העם היהודי ובה עוצבה זהותו.  עובדה זו מקבעת את המקרא כחלק מהמיתוס של עם ישראל. מי שמוותר על המיתוסים המעצבים את השתייכותו הלאומית פוגע בבניית הזהות האישית של הילד כמשתייך לעם היהודי.

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

פירוש מגילת איכה של יעקב קליין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית





יעקב קליין, איכה עם מבוא ופירוש, מקרא לישראל, הוצאת עם עובד בע״מ תל אביב והוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ירושלים תשע״ז 2017, 311 עמודים

מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על חורבן ירושלים ומקדשה והגליית חלק נכבד מאוכלוסיה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה״ס. איבוד העצמאות המדינית והגלות הטביעו חותם עמוק על תולדות עם ישראל. צום תשעה באב נקבע לזכר האסון, ומגילת איכה נקראת בו בכל בתי הכנסת מידי שנה ובשנה.

בקינות הדואבות שזורים הרהורים אמוניים אודות הסיבות לחורבן ואודות האופן שבו יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שגרם. הרגשות העזים והאמונות והדעות מנותבים למסגרת ספרותית מיוחדת - האקרוסטיכון.
מחבר הפירוש הוא יעקב קליין, פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קליין הוא חתן פרס קרמר לקידום מחקר האשורלוגיה בישראל ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. פרס טשרניחובסקי הוענק לו יחד עם המשוררת ש. שפרה על ספרם ״בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום״ (תל אביב תשנ״ז 1996).
קליין התחיל במלאכת פירושה של מגילת איכה לפני 25 שנה ועתה מונח פרי מחקריו לפני הקוראים. קליין כותב במבוא: ׳מטרתי העיקרית בפירוש זה היתה לנסות להבין את משמעותן המילולית, הספרותית והתיאולוגית של הקינות, את המטרה שלשמה נתחברו ואת מקום המגילה בתולדות הספרות המקראית׳ (עמוד ח).




לפני הפירושים המפורטים לחמש הקינות של מגילת איכה ישנו מבוא רחב העוסק בנושאים הבאים:
שמות המגילה ומקומה באסופות ספרי המקרא
נושא המגילה ורקעה ההיסטורי
מחבר המגילה, זמן ומקום חיבורה
טיפוסי הקינות במגילת איכה
קינות על חורבן ערי קודש ומקדשים במזרח הקדום והיחס בינן לבין מגילת איכה; האלה המקוננת על עירה בקינות המסופוטמיות, ובת ציון במגילת איכה.
מטרת חיבורן של הקינות
צורתה הספרותית של מגילת איכה: האקרוסטיכון, ׳מקצב הקינה׳ במגילת איכה ובמקרא; אמצעים ספרותיים אחרים בקינות; המבנה הספרותי של הקינות והיחס ביניהן
המסר התאולוגי של מגילת איכה
לשון המגילה
מקבילות לשון ותוכן בין הקינות
מקבילות לשון וסגנון לספרים אחרים במקרא (פרקי התוכחה בתורה; ספרי ירמיה, יחזקאל וישעיה מ-סו; מזמורי תהלים).
הנוסח (נוסח המסורה, נוסח המגילה מקומראן, התרגומים העתיקים, התרגום הארמי)
תולדות הפרשנות היהודית על מגילת איכה (פסוקים מהמגילה בקינות מקומראן; מדרש ׳איכה רבתי׳; מדרשי חז״ל; פרשנות ימי-הביניים)
מגילת איכה בתפילות ובמנהגים
ומבחר ביבליוגרפי.
את הספר חותמים מפתחות לכתובים מקראיים, למקורות אפיגרפיים עבריים ומגילות מדבר יהודה, למקורות מספרות המזרח הקדום, לספרות חז״ל והתרגומים, וכן מפתח עניינים.







יום שבת, 25 בנובמבר 2017

החינוך הציוני והסִפֵּר המקראי בראי תכנית הלימודים הממלכתית בתנ"ך, תשי"ד-תשט"ו

צבי פרידלנדר, האוניברסיטה העברית 


מבוא: סֵפֶר התנ"ך כסִפֵּר לאומי

מאז ומתמיד, התנ"ך היווה אבן יסוד בזהותו של עם ישראל. על אף הנוכחות הרציפה של ספר התנ"ך בתרבות היהודית, בכל דור ודור השתנתה הצורה בה נעשתה הפנייה אל המקרא. חז"ל, למשל, קראו את התנ"ך בעולם שאין בו מקדש, כחלק מן ההסבה הדרמטית של עבודת האל מתחום הכוהנים לתחום חייו של הפרט. פרשני ימי הביניים הפכו והפכו בתורה כמנהיגים שביקשו לתת לקהילות ישראל תשובות לשאלות הקשות שהציבו החיים הקהילתיים בגולה. ההשכלה היהודית פנתה אל התנ"ך כחלק מן הניסיון לשנות את החברה המסורתית ואת ערכיה. בעבודה זו אבקש לדון ברגע אחד בתולדות היחס של עם ישראל לתנ"ך, בפנייתה של הציונות אל המקרא, ולבחון כיצד פנייה זו משתקפת בתכנית הלימודים הממלכתית הראשונה בתנ"ך. כמבוא לניתוח תכנית הלימודים, אתחיל בהכרחיות שבנוכחותו של הסִפֵּר התנ"כי בתודעה הלאומית של התנועה הציונית.

יום שישי, 24 בנובמבר 2017

באהבתו אותה: וינייטת אבכה נא

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

רפאל, יעקב פוגש את רחל
"הניחו , ואבכה נא, לא אבוש בבכיי, טובים הגברים היודעים בכה",  כתב המשורר  גטה בשיר הפרידה לזולייקה, שאני מתרגם בזה תרגום חופשי ,
" Lasst mich weinen! Dass ist keine .Schande, Weinende Manner sind gut"  

יום חמישי, 16 בנובמבר 2017

הרף עין גורלי: וינייטת הבכורה והברכה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר


הרכוש, אם "צֹ֥אן וּבָקָ֖ר הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד" (שמואל ב', י"ב, ב') לעשיר, ואם " אֵֽין כֹּ֗ל כִּי֩ אִם כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙" ( שם, ג') לרש, הוא בן לוייה לאדם בחייו. עם צאתו מן העולם, הוא נפרד  בעל כורחו מעל מה שיש לו ומעל מה שאין לו, ובין אם כל ימיו היו מרוץ מצליח אחר העושר, ובין לא היו אלא יגיעה אחר פת לחם חרבה - בא המוות ומשחרר, גם מאדוות העושר גם מייסורי העוני,  "כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל, לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ" (תהלים מ"ט,י"ח), גם לא 'כל' וגם לא  'אין כל'. אכן, כל עוד הוא חי, אדם הוא אדון קניינו. כספו, ממונו, ביתו, שדותיו, ספרים שכתב, יצירה שייצר. הכל שלו עד שהוא נפטר לבית עולמו. אבל יש לו לאדם בעל הרכוש גם שותף סמוי, או שותפה סמויה, המלווה אותו לא רק בחייו אלא גם אחר מותו. הירושה. צלה. משמעותה. מיצובה בממלכת החוק. 

העדות הקדומה ביותר להגעת החציל לארץ - חדשות מעיר דוד


זרעים של חציל, שיזף, תאנה, דלועים ועדשה תרבותית
רשות העתיקות מדווחת: בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד זוהו זרעי חציל – הקדומים ביותר המוכרים בארץ וכן אלפי חרצני גפן, גלעיני זיתים, שיזף, תות עץ, עדשים, תאנים ועוד. כל זאת מבור מהתקופה המוסלמית הקדומה (תקופת שלטונה של השושלת העבאסית, 940-750 לספה”נ).

יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

גן הסנהדרין החדש נחנך בשכונת סנהדריה בירושלים


חזית מערכת הקבורה המפוארת אחרי עבודות השימור. 
צילום: אדר' מאיה עובדיה, רשות העתיקות.
 בלב הגן, שמשתרע על 28 דונמים, ניצבים 'קברי הסנהדרין' - מערכות קבורה יהודיות מימי בית שני שחזיתן עוטרה בדוגמאות מהמפוארות ביותר של האומנות היהודית של התקופה.

חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון מחבר הספר ״קיצור תולדות יהוה״ בהוצאת רסלינג

מילת מבוגרים, מצרים
מנהג חיתוך העורלה מקורו כנראה באמונה עממית שנובעת מפחד מנזקיהם של שדים בזמן מסע במדבר ומהגנה מפני השד שתוקף מבוגרים שלא ביצעו את אקט פעולת חיתוך עורלתם לפני צאתם לדרך.

יום שבת, 11 בנובמבר 2017

שירים על פרשת השבוע מאת בלה שור

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: בלה שור, פרשה: שירים, צבעונים הוצאה לאור, תשע״ח 2017, 134 עמודים

הוצאת צבעונים


׳הפסוקים לוחשים באזניך: הבה נרקוד! דרשנו!׳ (להתחיל מחדש, עמ׳ 7)

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

וינייטת לבכותה: דביקות עד מות

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

׳שתי נשמות הדבקות זו בזו׳
איפה יצחק? "וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן"  (בראשית כ"ג,ב') ושם נקברה בעסק גדול, אחרי משא ומתן פומבי ומתוקשר בין אברהם המהגר זה מקרוב בא, לבין משועי העיר, עפרון החיתי, על אחוזת הקבר ועל המערה שבתוכה. הסופר המקראי מנציח מעמד שאילולי היה, היה נדמה על הקורא כפרי יצירתו הנועזת של דרמטורג גאוני. אישה נוכרייה לחברון, כרך של יורשי ענקי הארץ הקדמונים, ותיקה ועתיקה ועתירה שבע מונים מצוען המצרית ששמעה יצאה בכל המרחב, מתה. אין לה קוברים. לא קרוב ולא גואל. העיר מפחדת. מפחדת לקבור. מפחדת לא לקבור. הזר מרתיע את עם הארץ בחייו ובמותו. בחייו, הרבים רואים בו חלוץ פולשים שיירשו אותם. במותו, הם נועלים בפניו בתי עלמין שלהם לבל יירדפו רוחות מתיהם את מי שהטמין בממלכת דומה שלהם גווייה חתרנית, ואו אז, הם מפחדים שמא רוחו של הזר שלא נקבר תחבור לאלוהיה ותבוא להיפרע ממי שחילל וביזה  אותה. 

יום שני, 6 בנובמבר 2017

ספר בראשית כמצע מקודש לשיח בין מחבר נעלם לקוראים משתאים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, גן עדן
ספר בראשית נמנה עם קומץ הספרים שעליהם אפשר לומר בוודאות ששינו את פני העולם, העשירו את התודעה האנושית הן באשר לעולם הנגלה, על סבכיו ומעמקיו האנושיים, ורבדיו ההיסטוריים והסיפוריים, הן באשר לעולם הנסתר, על ממדיו האלוהיים, המחזוריים והנצחיים. ספר בראשית נמנה עם הספרים הבודדים שיצרו דיאלוג הולך ונמשך, בן אלפי שנים, עם דורות רבים של קוראים, שראו בו חיבור מעורר השראה ומבקש ביאור ופירוש, הן בלשונו המקורית, לשון הקודש, הן בתרגומים לרוב שפות תבל. הספר זכה למעמד שאין דומה לו בעולם המערבי משעה שהפך למסד מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, המיוסדות על ספר. בשל עובדות אלה היווה ספר בראשית מקור השראה לאמנות הסיפור והמיתוס, בכתב ובעל פה, למוזיקה ולשירה, באומר ובצליל, ולאמנות החזותית על שלל גווניה, מהעת העתיקה ועד ימינו.

יום שישי, 3 בנובמבר 2017

וינייטת זועק עד השמים: צעקה מסדום ומעמורה

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר



כשצועקים מן הארץ, יורדים השמים לראות. כן היה בסדום . "וַיֹּ֣אמֶר ה' זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד. אֵֽרֲדָה נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣ו - כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה" (בראשית י"ח כ'-כ,א). כך היה במצרים , "וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם רָאִ֙יתִי֙ אֶת הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם".)שמות ג' ט'). מיד באו חכמים ולמדו מכאן "אף על פי שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך, נכתב זה ללמד לבני אדם שלא ימהרו במשפטם שהרי האל אמר לראות" (רד"ק), וזה לכלל היחסים בין אדם לחברו שפעמים הרבה נפגמים מפני שאנשים אומרים מה שלא ראו, ומעידים מן השמועה ומלקטים עובדות כביכול מן העננים. לדידו של רש"י זה בראש וראשונה לשופטים, " למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראִ֙יה", ואכן כך מקובלים אנחנו מימים, "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו',ב') ובלא ראִ֙יה אין ראייה, ובלא ראייה אין בדיני אדם הרשעה , ואפילו בטרם חישלו רבותינו הלכות בישיבות בבל כבר אמר יהושפט המלך לשופטים בירושלים " רְאוּ֙ מָֽה־אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים " (דברי הימים ב', י"ט,ו'). כך תלו דיני תורה ודרך ארץ בפסוקים.

תפוח בדבש - Apple in Honey

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת. תרגום לאנגלית: פרופ׳ איתן מדיני
ציור: סבינה סעד


סבינה סעד, אדם, חוה והנחש
     
     ומי את גן העדן ירש? 

יום חמישי, 2 בנובמבר 2017

שפן הסופר - מחקר ביקורתי או רומן היסטורי? תגובתו של ד״ר יגאל בן נון לביקורתו של פרופ׳ יאיר הופמן

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון


יאיר הופמן, חוקר מקרא רציני, הבחין בצדק בחשיבות הערתי המתודית בסיום מאמרי (שפן בן אצליהו, מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא, המוסף לספרות, הארץ, 8/9/2017) לפיה ״עלינו קודם כל למיין טקסטים על פי הסוגות הספרותיות שלהן״. מסיבה זו מתבקש קורא הארץ להבחין בין מאמר עיתונאי לפירסום מחקרי הכולל אפרט מדעי עם הנמקות, דיונים ומראי מקום. לכן אין לחפש במאמר עיתונאי מה שלא אמור להיות בו. במוסף לספרות הצעתי סיכום פשוט של תיזה מחקרית שנפרסה על כשליש מספרי ״קיצור תולדות יהוה״, והיא מיועדת לקהל קוראים אינטליגנטי שעדיין לא קרא את הספר.