פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת
 |
|
|
דבר לא הכין אותם למה שראו.
באין מים יבשה עינם,
כי מלאה הארץ חמס.
זלזלים מצומקים ריפדו האדמה,
קטקטוסים היו לאבן.
חרולים, סרפדים
רוח קדים.
כי מלאה הארץ חמס.
חית השדה שכולה
יללתה חנוקה.
אין זרע להשחית ארצה.
כי מלאה הארץ .
בוכה האדמה.
קרעי זכרון חלוצים תולמים בה.
עמום הזכרון.
היה היה.
האדמה רוצה להקיא.
כוח אין בה.
נודדים העננים.
עייפים.
ללא רוח.
כי מלאה הארץ חמס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.