ותאמר גם היא בלבה מאת חננאל מאק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת ידיעות ספרים

על ספרו של חננאל מאק, ותאמר גם היא בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

ספרו החדש של חננאל מאק (פרופ׳ במדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן) הוא המשך לספרו הקודם ׳ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי חיים׳, תל אביב 2014. [על הספר הקודם ראו מאמרי: ׳מקרא, ספרות וחינוך בספרו של חננאל מאק, ותאמר בלבה: נשים מהמקרא בצומתי החיים׳ מאמר ביקורת, בית מקרא, 62 א (תשע"ז), עמ׳ 159-147].

הספר הנוכחי כקודמו  מנסה להתחקות אחר המתחולל בנפשן של נשים מקראיות. ולאו מילתא זוטרתא היא כי הסיפור המקראי הוא תמציתי ותכליתי ואין מדרכו להכביר מילים על חיי הנפש של גיבוריו. קל וחומר כשמדובר בנשים, שהמקרא ממילא מייעד להן לרוב תפקידי משנה. הספר הראשון עסק בחיי הנפש של 17 נשים מקראיות, והספר הנוכחי מוסיף  עליהן עוד, ובכך משלים את הניתוח חיי הנפש של רוב הגיבורות הנשיות של סיפורי התורה ונביאים ראשונים במה שמכנה מאק -׳צומתי חיים׳. דהיינו בנסיבות חיים קשות שחייבו אותן לקבל החלטות לא פשוטות, לפעמים תוך הפרת הנורמות של סביבתן.

לספר הנוכחי יש 22 פרקים. רובם עוסקים בדמות נשית אחת, ומיעוטם בקבוצות של נשים: בנות לוט, בנות צלפחד וחנה ופנינה. עיון ברשימת הפרקים מלמד שבכמחצית מהמקרים הנשים מכונות על פי הגברים שבחייהן: על פי אביהן (בנות לוט, בת פרעה, בנות צלופחד, תמר בת דוד), על פי האיש לו נישאו (אשת לוט, הפילגש בגבעה, אשת ירבעם, האלמנה מצרפת, אשת איוב) או על פי בנן (אם שמשון), בהתאם לתפיסת מעמדה של האשה במקרא.   

כמו בספר הראשון, כך גם כאן, כל פרק נפתח בציטוט הטקסט או הטקסטים המקראיים הרלוונטיים לדמות הנדונה ואחר כך מתחיל הדיון בה. בספר הראשון שיבץ מאק שירים פרי עטו על רבות מהדמויות. בספר הנוכחי אין שירים כאלה. אבל כמו הספר הראשון גם זה נחתם הספר כולו בפסוקי אהבה משיר-השירים. 

שיטת הקריאה של מאק היא סינכרונית, ובמקרים שבהם מצביעים חוקרי המקרא על חספוסים או סתירות בין מסורות שונות מנסה מאק להחליק אותם בסגנונו הבהיר והקולח. לפעמים הוא משלב תפיסות מספרות המדרש של חז״ל. 

מאק מספר מחדש את סיפורי המקרא ותוך כדי כך הוא מפרש אותם ולעיתים משלים פערים מדמיונו היוצר. למשל, במקרא מסופר על אהבת יעקב לרחל אבל בשום מקום לא על אהבת רחל ליעקב. את האהבה הזאת משלים מאק מעצמו כשהוא מספר בלשונו את סיפור המפגש הראשון ביניהם. הוא כותב שרחל אמנם לא התנפלה על יעקב בחיבוקים ובנשיקות, כמו אביה לבן,  אבל מה ׳שלא עשתה בפועל לעיני כול עשתה ועשתה רחל בדמיונה היוצר׳ (עמ׳ 59). 

הוא ממשיך גם מדמיונו את סיפורה של תמר בת דוד, שהמקרא אינו אומר דבר וחצי דבר על מהלך חייה אחרי שאחיה אמנון אנס אותה, גירשה מביתו ואבשלום הביאה לביתו. לגבי רגשותיה כלפי אבשלום הוא כותב:  ׳אין ספק שלפחות עד פרוץ המרד אהבה תמר את אחיה והכירה לו תודה, ובוודאי שמחה לקראתו עם שובו מגלותו הארוכה בארץ גשור. לימים נספה אבשלום בפשעו בדמי ימיו ויש לשער שתמר אחותו האריכה ימים אחריו. אפשר מאוד שתמר כעסה על אבשלום בשל מרידתו באביהם ובשל הסערה ושפיכות הדמים שאליה הטיל את העם כולו. אבל גם אם כן, יש לשער שגם היא כדוד התאבלה בכל לבה על אבשלום המת, ושעוד שנים הרבה אחרי מותו הוסיף זכרו הטוב של אחיה הגדול והאוהב לחיות בלבבה של תמר, אחות אבשלום׳ (עמ׳ 194).

מאק גם מרבה לשאול שאלות מפרות. למשל בפרק על אבישג היפיפיה שהובאה משונם אל דוד. האם היא הובאה אל המלך הזקן הרועד מקור מרצונה או בעל כורחה? מה היא חשה בשמשה לו ׳סוכנת׳? האם היו דברים בינה לבין אדוניהו, הנסיך יפה התואר, בטרם יבוא זה אל בת שבע ובפיו הבקשה שתסייע לו אצל שלמה כדי שיאפשר לו לשאתה לאשה? כל השאלות הללו מנסרות בחלל הפרק ומאק מסיים אותו באמירה: ׳כל השאלות הללו נותרו בלא מענה והאפשרויות פתוחות לדמיון. אבישג שותקת מאד׳ (עמ׳ 234). 

מאק מציב בכל פרק מפרקי הספר לפחות בעייה ערכית מרכזית אחת שצפה בו. למשל, את הפרק על רבקה הוא פותח בהצגת הבעיה של ההפליה ההורית. ׳הפליות של הורים בין ילדיהם והעדפתם את הבן האחד על פני רעהו ואת הבת על פני רעותה מוכרות בחייהן של משפחות לא מעטות. הפליות והעדפות כאלה מביאות לא אחת למשברים בתוך המשפחה ולזיכרונות קשים המלווים את נושאיהם מילדות ועד זיקנה ושיבה, אינם מרפים ואינם נרפאים׳ (עמ׳ 41). כך עשתה רבקה. היא פעלה כדי לקדם את ענייניו של הבן המועדף בעיניה על חשבון אחיו הבכור, בנו האהוב של בעלה, המפלה אף הוא בין בניו. 

מאק אינו חוסך את שבטו המוסרי מגדולי האומה. הוא אומר שספר בראשית מציג את משפחתם של רבקה ויצחק כמשפחה קלוקלת, לא מעט באשמתם של ההורים שנכשלו בחינוך הגון של בניהם התאומים. ואז הוא שואל שאלות כגון: האם רבקה פעלה כראוי כשיזמה וסייעה לבנה המועדף לרמות את בעלה הזקן והעיוור? האם נכון היה להדיח את עישו ממעמדו הנבחר בעיני אביו ולהשפילו? רבקה אמנם שימשה שליחה בתוכנית האלוהית. אבל הצלחתה בפרשת הברכות גרמה לאיבה ההיסטורית בין צאצאי יעקב ועשו במשך הדורות הבאים. 

מאק גם מבקר את דוד. בפרק על אמנון ותמר הוא מדבר על ריחוקו הנפשי של דוד מבניו ועל הבנתו הלקויה מאוד באשר למתרחש בביתו. 

על גישתו הכללית כתב מאק: ׳השתדלתי לדבר אל הקורא בגובה העיניים על פי המציאות הדתית, החברתית והתרבותית של דורנו ומתוך נאמנות לדברי המקרא ולדעותיהם של המחברים והעורכים של כתבי הקודש כפי שאני מבין אותם׳ (עמ׳ 13).
הגישה הזאת והעיסוק בסוגיות הערכיות עשויה לסייע למורי התנ״ך שתכנית הלימודים (תנ“ך ממלכתי מגן הילדים עד כיתה י“ב, תשע“ט) מנחה אותם כך: ׳סיפורי התנ“ך מספקים הצצה לחיי היומיום ולתפיסת עולמם הערכית-מוסרית של הקדמונים. לאחר הבנת הסיפור על רקע תקופתו, יש לנסות ולהפיק מתוך הדיון בעלילה ובנפשות הפועלות שיח רלוונטי משמעותי הנוגע למציאות חיינו ולסוגיות אישיות המעסיקות את התלמיד בשלבי התפתחותו השונים. דיון כזה ייערך בפרקים המזמנים שיח ערכי. השאיפה היא, שהתלמיד יהיה מעוניין לבחון את ספר התנ“ך ולהעמיק בסיפוריו ובמסריו, ואף ימצא שחלק מלבטיו מקבילים ללבטי הגיבורים בתנ“ך, ולדילמות הקשורות לחיי הפרט והחברה בישראל כיום׳.