יום שישי, 23 באוגוסט 2019

כשנהיה זקנים נצא לרחוב וביחד נמכור סידקית

גיורא גריפל, משורר ומדען 


כְּשֶׁנִּהְיֶה זְקֵנִים תַּחְזְרִי.
נֵצֵא לָרְחוֹב,
וּבְיַחַד נִמְכֹּר סִדְקִית.
סִדְקִית נִמְכֹּר, סִדְקִית:
גּוּמִיּוֹת, כַּפְתּוֹרִים,
קְרֶם יָדַיִם, שְׂרוֹכִים,
רְגָעִים אֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים.
עוֹבְרִים וְשָׁבִים יַעֲצְרוּ,
יִסְתַּכְּלוּ בְּמַבָּט שׁוֹאֵל.
מִין צֶמֶד רוֹכְלִים שֶׁכָּזֶה,
כְּפוּפִים כְּעָצֵי בָּכוּת.
גַּם אָתְּ, גַּם אֲנִי,
כַּאֲשֶׁר תַּחְזְרִי,
וְנֵצֵא לָרְחוֹב לְרַכֵל.

* מתפרסם כאן באדיבות המשורר 
* פירסם:
פגיע: שירים, ספרי עתון 77, תל אביב תשע"ה 2015
קפוח נפש: שירים, ספרי עתון 77, תל אביב תשע"ח 2017

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.