שולה ברנע, סופרת ומשוררת
הוצאת רימונים
אִימְרֶה קֶרְטֶס, חיסול, תרגם מהונגרית וצירף אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת רימונים, גבעתיים תשפ״א 2021, 167 עמודים
״חיסול״ הוא ספרו האחרון של הסופר ההונגרי-היהודי אִימְרֶה קֶרְטֶס (2016-1929) שזכה בשנת 2002 בפרס נובל לספרות. הספר ראה אור בהונגרית בשנת 2003, וב-2021 ראה אור בתרגום לעברית.
ספרו הראשון של קרטס, "ללא גורל" התפרסם בשנת 1975 ועסק בחוויותיו כנער בשואה. ב-1944, בגיל 15, גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוואלד. ״ללא גורל״ תורגם לעברית על-ידי מרים אלגזי, ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1994.
קסרו, עורך ספרותי מתוסכל, ניצב ליד החלון ומתבונן בחסרי-הבית הרובצים על הספסל ובכיכר. בקטע הסיום של הספר הוא מסתכל על חסרי הבית ומהרהר שייתכן שיצטרף לחבורתם ויחיה כמותם, ללא מחשבות על העבר ובלא לצפות לדבר מן העתיד. על הצג של המחשב שלו מרצדת כתובת בנוסח "המלטי": להמשיך? להפסיק?
בתוך המסגרת הזאת מתפתחת עלילתו הסבוכה של הרומן הקצר. קסרו קורא מחזה בשם "חיסול", שהוא מצא בעיזבונו של ידידו, הסופר ב'. שם הספר- ״חיסול״ - שואל בעקיפין האם ומי חוסל? האם גם הוא בעצם חוסל ולא רק חברו ב'? האם חייו במשטר הדיקטטורי נקראים חיים?
במחזה מתוארת פגישה של כמה מידידיו של ב' המתכנסים בחדר המערכת כדי לברר לעצמם למה ב' התאבד. קסרו משוכנע שב' השאיר אחריו גם רומן, והוא חוקר את שרה, אהובתו של ב', ואת יהודית, גרושתו, אם הסופר הפקיד בידיהן את יצירת חייו. החיפוש הקדחתני אחרי היצירה האבודה יוצר מתח ברומן, ואילו התהייה על התאבדותו של ב' מעניקה לו את איכותו ההגותית.
ב"חיסול" בוחן קרטס את גורלו של סופר, שכמוהו שרד באושוויץ וחי תחת המשטר הרודני בהונגריה עד לקריסת החומות. למעשה, הוא בדומה לויקטור פרנקל מחפש אחר משמעות החיים. הוא מתלבט ושואל עצמו לשם מה כל זה? והאם הוא בעיני עצמו חי או מת? השאלה של התאבדות עולה בספר פעמים רבות: נחקרת ומזמינה את הקוראים לחקור ולדון בה, על מנת להבין לעומק, מה חפץ ידידו ב' להשיג בהתאבדותו והאם השיג זאת? האם המחיר היה כה כבד? אולי לא? ברור לקסרו שניצבה לפני ב' הסיבה, אך היא נעלמה ממנו הידיד וכן ממאהבתו.
הספר מומלץ בשל מורכבותו והעמדת אתגר הקריאה וההבנה שלו לעומקו. הקורא מוזמן להיות מתוגמל בעת הפיצוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה