יום שני, 14 ביוני 2021

וימש חושך: על ספרו של בושוויץ - הנוסע

משה שניצר, משורר, עיתונאי ועורך

הוצאת אחוזת בית

אולריך בושוויץ, הנוסע, מגרמנית: נועה קול. הוצאת אחוזת בית, תל אביב תש"ף, 2019.

וימש חושך

שוו בנפשכם איש עסקים מכובד, ממוצא יהודי, פטריוט גרמני שדרכו נהירה לו, המקיץ משנתו בפתאום ביער עבות. באפלה המתעבה והביטחון הנקלש הוא נקלע לדרך ללא מוצא, ההולכת וסוגרת עליו כיד גורל מצמיתה. כך נגזר על אוטו זילברמן, גיבורו הספרותי של "הנוסע" לאולריך בושוויץ (מתחרז עם אושוויץ).

בנובמבר 1938 "הגזע העליון" מנפנף בריש גלי בכרטיס הביקור שלו -- ליל הבדולח. בפרץ של אקראיות מאורגנת, אנשי אס.אס. ואס.אה., מוסווים כאזרחים, מציתים את בתי יראתם של יהודים, מחריבים את עסקיהם, חומסים את רכושם. מדובר בניסוי-כלים בטרם יימתח חבל התלייה סביב צווארם של המקוללים-הולכי-על-שתיים. מעתה יתעה זילברמן המבועת ברחבי המולדת-המתנכרת, כשמעליו להט חרב ההקנטה וההתעמרות וההלשנה והמעצר, ואף גרוע מכך.

בעט אמן מתאר בושוויץ (בספר שכתב בארבעה שבועות, ממחרת ליל האופל, ונערך מחדש מקץ שמונים שנה) את תהליך מחיקתו של אדם, משל היה פנים ששורבטו בחול אשר על שפת הים. הוא מאבד את אשתו והונו. את כבודו העצמי. את שפיותו. והוא יוצא למסע אינסופי ברכבת. "ואולי ככה זה יימשך לעד. עכשיו אני נוסע. נוסע נצחי. למעשה כבר עזבתי את גרמניה. היגרתי לחברת הרכבות של הרייך הגרמני".

שיחו ושיגו של הנמלט עם אנשים שונים, הנקרים לו ברכבת, מאייר את פניו ואת פני החברה הגרמנית כאחת. לא אחת נדמה בעיניי לפרימאט שפוף המביט לעמקי הזמן, המפסל את הפורענויות שמונו לו. זילברמן איננו בהכרח אדם נעים: פעמים אומללותו של הזולת היא לו מקור לכמעט עונג; פעמים ינקוט אוטו-אנטישמיות: "יש יותר מדי יהודים ברכבת. זה מעמיד את כולנו בסכנה. אני תקוע בקהילת האסון שלכם. בלעדיכם הייתי יכול להישאר ככל הבורגנים". גם לא כל הגרמנים נתכנו במתכונת הרשע המרושע. בצד הפושעים ומשתפי הפעולה עם הנאציזם, ישנם האדישים העומדים מנגד. ויש מי שחומל על זילברמן היהודי.

הסובייקט, שעתה זה נושל ממעמדו היוצק בו משמעות, היה למכשול. קיומו הזהותי אינו עוד מטרה. עכשיו אינו אלא פדרציה רופפת של אירועים, הנעים לעבר גבולות מיטשטשים. וכשעץ התלייה, היונק את דם קורבנותיו, גדל לאין-שיעור, רווח והצלה לא יעמדו אפילו מצלילה אל מצולות השיגעון.

הספר ראה אור סמוך לליל הבדולח - ונשכח. רק לאחר שמונים שנה נערך וראה אור בשנית וראה מסילות ללבם של קוראים רבים ברחבי העולם. קראו את הספר הסוחף הזה! אולי אז תבינו מה שמאה ספרי היסטוריה לא ילמדו אתכם לעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה