תנ״ך וספרות - לימוד בשני קולות

אשרה דואק, מורה למדעים בבית הספר הפתוח בחיפה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת ואשת חינוך

הגדה ייחודית לפסח: הגדת בוסידן

מה נשתנה, הגדת בוסידן

סוללות תקווה: על משמע הפסח בימיי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Ibscha Relief Chnumhotep II 

בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת

שלומית כהן-אסיף, משוררת ומספרת*

אַבָּא יִפְתָּח דָּהַר עַל סוּס בֶּהָרִים

בַּת יִפְתָּח

בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בת יפתח, ג׳ון אוורט מיליי 

מגילת מרדכי ומגילת בעז

זאב קינן, איש מקרא וספר

Decorated Esther scroll, on vellum, scrolled on a silver handle. Baghdad, Iraq, mid-19th century- Sassoon Family. The scroll opens with three introductory columns. First column contains the blessings said before and after the reading of the scroll and: “Cursed be Haman, Blessed be Mordecai…”. Second column, is the inscription “Scroll of Esther the Queen and Mordecai the Jew”. Third column, is the inscription “There was a Jew in Susa the capital whose name was Mordecai”, and, in the middle of the column – “Son of Jair, son of Shimei, son of Kish”. Fair use, www.kedem-auctions.com 

מגילת מרדכי על שום מה?

ברצוני לטעון שבמגילת אסתר יש קול אחד בולט ובוטה, והוא הקול ההייררכי, הכוחני, הגברי, המבקש לשמר ולהדגיש את הסדר החברתי הקיים, לפיו גברים הם הקובעים את מהלך העניינים, הם השולטים, ועל פיהם יישק דבר. הנשים במגילה משמשות ככלי בלבד בעולם הגברים, ופעילותן היא בתוך המעטפת המותרת והמוכּרת של התפקידים המקובלים של נשים בחברה המסורתית. 

זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית

מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מגילת אסתר היא סיפור חריג, שהעסיק את דעתם של פרשנים ישנים וחדשים. "מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש", גזרו חכמים והקשו על הכללתה בקנון המקראי.

 

Pieter Pietersz. Lastman - The Triumph of Mordechai

הבעיה היא שאלוהים איננו מוזכר במגילה. היהודים ניצלו אבל אלוהים לא נזכר. האם לא אלוהים הוא שהביא לישועה הגדולה? האם אלוהים מנוטרל ממעשה ההצלה? זוהי הנחה שקשה מאד לקבלה לאור אופייה של הספרות המקראית הרואה בתשועה האלוהית (או להפך בעונש) עניין של סיבה ומסובב, שהיא הציר להתנהלות האלוהית ולמעורבותו האקטיבית בגורל עם ישראל. אלוהים הוא המנווט את ההיסטוריה. בבואה למבוכה מתגלמת גם בהחלטת אנשי המגילות הגנוזות שלא לכלול את מגילת אסתר בספרייתם מסוף בית שני.

אסתר: מגילת סתרים, יונתן גרוסמן

הוצאת קורן - ספרי מגיד

בכל סיפור, ובכלל זאת בסיפורי המקרא, יש רבדים נסתרים שדורשים ניתוח שיציף אותם מעל פני הקרקע. לרוב, הניתוח הספרותי ממשיך את מגמת הסיפור הגלוי, מחזק אותו ומסב את תשומת הלב לרטוריקה שבה המחבר/המספר השתמש על מנת לטמון את מסריו.

בספר אסתר: מגילת סתרים (ירושלים, הוצאת מגיד, תשע"ג) טוען גרוסמן, שבמגילת אסתר יש מודל ספרותי ייחודי, על פיו הקריאה הנסתרת שפורצת מבעד לאמצעים ספרותיים שונים עומדת בסתירה לקריאה הגלויה. כך הדבר ביחס לגלות, ביחס לכבוד, ביחס לשלטון, ביחס לנשים, ביחס להשגחה ועוד.

נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס

מר אסף גמזו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם מר אסף גמזו אוצר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, על התערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ״ך בקומיקס״.

פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית

מקורות חזותיים מן העבר היהודי שופכים לעתים אור על חיי היומיום ואווירת התקופה באופן שאף טקסט לא מצליח לעשות, או כמאמר הפתגם העממי "תמונה שווה אלף מלים". סוגייה זו באה לידי ביטוי מאלף במיניאטורה מלבבת לפורים המופיעה בכתב יד מפואר של מחזור אשר נוצר בדרום גרמניה, בסביבות 1320, ושמור היום אחר כבוד בספריית האוניברסיטה של לייפציג שבמדינת סקסוניה בגרמניה (בעבר נקראה העיר ליפסיא, ולפיכך מכונה המחזור בפי החוקרים בשם "מחזור ליפסיא"). המחזור הכבד וגדל מימדים, שבו הטקסט נכתב בידי סופר סת"ם מומחה באותיות של קידוש לבנה, לא נועד לשימוש פרטי אלא שימש את בעל הקורא לפני הציבור באחד מבתי הכנסת של גרמניה למן היווצרו ועד המאה הט"ז לפחות. מאז לא ברור מה עלה בגורלו ולא ידוע בדיוק איך ומתי הגיע לספרייה האוניברסיטאית בלייפציג.

איורי המגילה

ליקה טוב, אומנית רב-תחומית

צבעי שמן על קלף. אוסף פרטי: אברהם רוזנברג. באישור האומנית.

תחפושות של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus

ימי פורים ושאול המלך

הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נאמר מפורשות במגילה שהוא היה בנו של ‘המדתא האגגי‘ (ג, א), ואילו אגג מוכר כמלך עמלק שעמו נלחם ישראל בימי שאול (שמואל-א טו, ט). קריאת פרשת ’זכור‘ בשבת שלפני הפורים באה להזכיר את איבתו של עמלק כלפי עם ישראל, שבאה לידי ביטוי הן בשעת יציאת מצרים, הן בימי שאול והן בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

 Triumph of Mordechai, painting by Pieter Pietersz Lastman

תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר

פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

אסתר ואחשורוש

שורה של פרטים הקשו על קבלתה של מגילת אסתר בקרב ציבור יהודי נורמטיבי: הסתרת האלהים, אי גילוי צער על הניתוק מן הארץ והעדר ביטוי לכמיהה לשוב אליה. המספר אינו מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי, ואף אינו מתחבט בשאלה אילו מאכלות (בלתי כשרים) אכלה אסתר בבית המלך ומה הגישו בסעודת המלך לכל תושבי שושן, והיהודים ביניהם.

והיה באחרית הימים: שיר – And it shall come to pass in the end of days

אלחנן בלומנפלד, משורר

עת מלחמה ועת שלום

"וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"

מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר

ליצן החצר 

ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

וינייטת שקופים אטומים: חילול ה', קידוש ה'

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

סיפור הבריאה כסיפורו של עומר הקטן - ספר ילדים של נויה שגיב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

פרופ' יעל שמש, אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת רסלינג

עזגד גולד, מגילת אחשוורוש: פרשנות למגילת אסתר ולחג הפורים, רסלינג, תל-אביב 2017, 198 עמודים

מלכות, רדיפות והמרות: פורים במרחבי ההיסטוריה והתרבות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה בפורים?

מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

בין אסונות לשמחות

מגילת אסתר, אמסטרדם. צילום: יואב מזור

"Does anyone seriously believe that myth and literary fiction do not refer to the real world, tell truths about it, and provide useful knowledge of it?" Hayden White

חג פורים הוא החג הנחוג במחצית החודש השנים עשר, חודש אדר, לפי הלוח המקראי, כזיכרון ליום שבו ניצלו היהודים מיד אויביהם שזממו להשמידם כמתואר במגילת אסתר. י"ד באדר הפך ליום שבו זוכרות קהילות ישראל מדי שנה זיכרון כפול: את איום הכיליון שעמד לפתחן של קהילות יהודיות בגולה, בשל נבדלותן  של קהילות מיעוט, שעוררו לא פעם תחושת איום וחשד בחתרנות בקהילת הרוב שבתחומה התגוררו,  בשל זרות אורחות חייהם, ואת  יום חג המציין את נס הצלתן של קהילות יהודיות מהאשמות שנאשמו על לא עוול בכפן, ואת ישועתן מסכנת השמדה וכיליון שריחפה עליהן בשל האשמות שווא אלה לאורך ההיסטוריה.

המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר

הרצל ובלפור חקק

Jan Victors - The Banquet of Esther and Ahasuerus

חג הפורים נתפס בעינינו כחג משעשע, כזמן של תחפושות והחלפת זהויות. עם זאת, איננו שוכחים, שבחג גם הולכים לבית כנסת לשמוע קריאת מגילה, וזה בכל זאת נתפס בעינינו כחג דתי. אנו מהרהרים אז הרהור שני: המגילה אמנם נקראת בבית הכנסת, אך כיצד זה הפכה המגילה לכתב קודש תנ"כי, למרות שזו מגילה ש"אין בה אלוהים"?

בגיל אין גיל

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה

וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יב)

מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה?

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ההחלטה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה (אס' ג 15). הפסוק מבדיל בין 'שושן הבירה' שבה ישבו המלך והמן ובה ניתנה 'הדת' לבין 'העיר שושן', שבה ישבו התושבים הרגילים. עיר לחוד ובירה לחוד. הצירוף ’שושן הבירה‘ מופיע עשר פעמים במגילת אסתר (א 2, 5; ב 3, 5, 8; ג 15; ח 14; ט 6, 11, 12) ומשמעותו החלק המבוצר של העיר שושן (השוו נחמיה ב 8; ז 2). ’בירתא‘ בארמית ו-birtu באכדית פירושן מצודה או מבצר. ספר דברי-הימים מספר על ’הבירניות‘ (צורת הרבים של ’בירה‘) שבנו יהושפט ויותם מלכי יהודה (דה“ב יז 12; כז 4).

קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!

ד”ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

שימו לב, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!

Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus

נוסח המסורה של מגילת אסתר עוצב בדרך מגמתית, כדי לגרום לריהאביליטציה לצאצאי שאול ובעקבות זאת - לספק בסיס תיאולוגי-משפטי לזכות למלוכה עתידית של בית שאול. מגילת אסתר היא ביטוי לתפיסה, שלא השלימה עם עליית בית דוד, אם כי הודתה בחטאו של שאול - חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה: אסתר מבית שאול נעשית מלכה ומרדכי - משנה למלך. תבנית הסיפור וביטויים מיוחדים בתוכו מציגים עמדה מנוגדת לעמדה הדומיננטית במקרא, המציגה את בית דוד  כמושיע שנבחר על-ידי אלוהים למשול בישראל במקום שאול.

מגילות אסתר אחרות (ביוונית)

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

Book of Esther, Hebrew, c. 1700-1800 AD - Royal Ontario Museum

כשלימדתי את מגילת אסתר לפני שנים אחדות שאלתי את התלמידים מה משך אותם למגילת אסתר. שמעתי תשובות כגון “ספר יפה”, “סיפור מרתק”, “ספר שבמרכזו עומדת אשה”. אף אחד לא אמר “ספר מקומם”, מפני שלא באים ללמוד נושא מרגיז. אולי הספר באמת לא קומם אף אחד מבין התלמידים, אבל במשך הדורות הספר הקצר הצליח להרגיז לא-מעט אנשים, במיוחד לא-יהודים, והוא גרם ללא-מעט התבטאויות אנטי-שמיות.

המגילה כוללת סיפור מקסים ומושך. החל בפסוק הראשון הקוראים נמצאים במתח מתמיד כשהם רוצים לדעת כל העת מה תהיה ההתפתחות הבאה. בעיניי המתח נעצר בפרק ט שכן הוא מכיל תיאור ארוך מדיי של ההרג. את כל ההיבטים הללו היטיבה לתאר א’ ברלין בפירושה למגילת אסתר בסידרת “מקרא לישראל”. תוך כדי כך היא הרחיבה את הדיבור על האמצעים הספרותיים שבהם משתמש המספר כדי לבנות את המתח. 

החרש: כי מי יוכל למוות?

יצחק מאיר

ליום השנה למותו יצחק לבני נ"ע

HD Death Valley Wallpapers | Background ID:159281161

הַחֲרֵשׁ

עץ הדעת - תאנה?

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

האם ניתן לזהות את ׳עץ הדעת טוב ורע׳ של סיפור גן העדן עם עץ הידוע מעולמנו?

וינייטת חסד ההוראה: מטעמים ערוכים

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

הוראה היא לא רק אמנות. היא גם חסד. לעיתים נס.

רצפת פסיפס מהתקופה הרומית נחשפה בגן לאומי קיסריה

התגלית מלמדת על קיסריה בתקופה הרומית

 הפסיפס שנחשף בקיסריה ועבודות השימור של משמרי רשות העתיקות. 

צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

קריאה פמיניסטית ב׳מלכים ג׳ של יוכי ברנדס

ד״ר אילנה סטוקמן, חוקרת חינוך ואנתרופולוגיה/סוציולוגיה. מפרסמת ספרים על דת, חברה וחינוך.* לומדת בבית המדרש הישראלי לרבנות. 

הוצאת כנרת-שרף

טקסט, דמיון ומציאות במדרש העכשווי של יוכי ברנדס

וינייטת יתר שהיה ליתרו: ממדין ללשכת הגזית

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע

ממצאים מתקופת בית ראשון ואחריו נחשפו באתר עין חניה שבהרי ירושלים

מטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לפני הספירה, מהקדומים שהתגלו עד כה בסביבות ירושלים. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

כלב כבעל-חיים וכשם אדם במקרא

ד״ר אילן אבקסיס, מכללת גורדון

כֶּלֶב וכָּלֵב - מה ביניהם?

מתקהלת: קהלת היה אנרכיסט וגם אני רוצה

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת סופרת ומשוררת 

אסתר נעים, תערוכת מראות התנ״ך

מִתְקַהֶלֶת

אני מאמינה: ערכים, זהות ועתידה של מדינת ישראל

נעמי סרוקה, מורה ומחנכת*

סוגיות מפתח בנוגע לזהות ולערכים מחייבות התייחסות בימים אלה של דיון גורלי במהותו של חוק הלאום. כל מי שמאמין בשיוויון, מוסר, צדק חברתי וערבות לכל אדם, וחש מחויב לקדמם, חייב להתייחס לאמונה היהודית לא רק לפי הדרכים בהן היא מיושמת היום, אלא בעיקר לפי הערכים המרכזיים אליהם האמונה היהודית התחייבה מראשיתה, ושאליהם חובתנו להחזיר ולקדם את המדינה היהודית. הערכים היהודיים האמיתיים הם אמונה בשיוויון כל אשה ואיש, ללא הבדל אם הם יהודים או לא, ובעקרונות המוסר, החירות והצדק החברתי לכל. המפתח הערכי והמעשי לתיקון לאומי, אזרחי וחברתי נמצא במחויבות משותפת רחבה לערכים אלה תוך הדגשת היותם עיקרי היהדות. 

סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים

סיפור יוסף הוא סיפור ביוגרפי רחב יריעה. הוא משתרע מפרק לז בספר בראשית ועד סוף הספר בפרק נ ומתאר את קורותיו של יוסף מנעוריו בכנען והוא בן שבע עשרה שנה ועד מותו במצרים בגיל 110. מדוע זכה סיפור יוסף לתשומת הלב הבולטת הזאת? האם יש להסיק ממנה שהיו שראו ביוסף ’אב רביעי‘ שנוסף על אברהם, יצחק ויעקב? נראה שלא זה ההסבר לתופעה. 

סבינה סעד, יוסף וכתונת הפסים

פולין מחוקקת ומוחקת

יצחק מאיר, שגריר ישראל לשעבר בבלגיה ובשוויץ

Birkenau a group of Jews walking towards the gas chambers and crematoria

סכנה: פולין חלוצת עליונות לאומנית

בכל שנה חוזר אותו יום שרוצים להעלימו מעיני הילדים: על ״השריקה״ של ענת עין גדי וקירה קגנוביץ

בס"ד

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

הוצאת מכללת שאנן

ד"ר ענת עין גדי וקירה קגנוביץ, "השריקה" , הוצאת מכללת שאנן, תשע״ז (2017)

בשלח לבדו לא הספיק: וינייטת יצא ושוב

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

J.M.W Turner's representation of the First Born Plague

מכת בכורות הכריעה את מצרים. 

יוסף, אחיו ואשת פוטיפר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

Damiano Mascagni Joseph Sold Into Slavery by His Brothers

לחוש גדולתו מקרוב

בראשית ברא אדם

פרופ׳ עדנה אפק, חוקרת, סופרת ומשוררת

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אָדָם

Sibling Tension – Rachel and Leah

Leora Londy-Barash, Rabbinical Student at Hebrew Union College, Jerusalem

Leah Conceives a Son to Win the Love of Her Husband from Rachel

Sibling rivalry can be one of the great dividers in a family dynamic.  The source of the tension is usually correlated with siblings trying to outshine one other, but can also be due to outside parties stirring the pot.  In the Biblical narrative of the sisters, Rachel and Leah, they were pulled apart by tension created by their father, Lavan; tension surrounding the love or lack thereof by their shared husband; and tension regarding fertility and womb envy.  They were used as pawns in power-plays between different parties and were never given the true opportunity to grow a sisterly bond.

השועל הלבן - סיפור עם מוסר השכל של זואי

מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (תהלים ח, ג) 

בכמה מכות הוכו המצרים במצרים?

ציור: ChatGPT

אם ישאל השואל: בכמה מכות הוכו המצרים? עשוי הנשאל להיעלב, שהרי כל ילדה וילד יודעים את התשובה המסופרת בתורה - עשר מכות (שמות ז-יא). והנה, השקפה שונה עולה מן המזמורים ההיסטוריים שבספר תהילים, המונים את מכות מצרים (עח, מד-נא; קה, כח-לו). בשני המזמורים מניין המכות הוא שבע, שאף הוא, כמו המספר עשר, מספר של שלימות. 

רחב הזונה – קוים לדמותה

פרופ׳ רננה פרס, האוניברסיטה העברית ובית המדרש הישראלי לרבנות

Rahab and the Emissaries of Joshua, 17th century

כניסת עם ישראל לארצו היא שלב מכונן במערכת היחסים שבין עם ישראל וארץ ישראל. אחרי שנות עבדות ארוכות במצריים, וארבעים שנות נדודים במדבר, העם עומד, פיסית, גיאוגרפית ורוחנית, בפני החזרה לארץ וההתיישבות בה. תחילת תהליך הכניסה מתוארת בספר יהושוע בפרק ב. יהושוע שולח מרגלים לראות את יריחו וסביבותיה כדי להתחיל את מסע הכיבוש. לאור העובדה שהכוחות המניעים במקרא הם ברובם גבריים, מפתיע לראות, שבמרכזו של הסיפור הזה עומדת גיבורה ולא גיבור. אישה. ולא סתם אישה אלא אישה כנענית שהיא גם זונה – רחב. 

אופנת אדם וחוה

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית

אופנת בראשית - חוה