חוה עציוני-הלוי - רומנים רומנטיים על נשים מקראיות

חוה עציוני-הלוי - רומנים רומנטיים על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חוה עציוני-הלוי, היא פרופסור אמריטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. מפרסמת רומנים רומנטיים מקראיים בקצב מסחרר: אשת לפידות (2010), אפר על ראשה (2011), ולו שתי נשים (2012), אל אשר תלכי (2013), והמלך לא ידעה (2014), שפחתי בחיקך (2015), כחוט השני (2016), מלכת החידות (2018), ועתה - כי כסתה פניה (2019). . חלקם התפרסמו גם באנגלית. 

גיבורות הרומנים שלה הן הגר ושרה, בנות צלפחד, דבורה הנביאה, תמר אשת יהודה, פנינה וחנה, תמר בת דוד, אבישג השונמית ורות המואביה. אלה נשים שחיו בחברה הנשלטת על ידי גברים, ונאבקו על זכותן לשלוט בגורלן. לא פעם הן אף הצליחו בכך, אך זה לא היה קל. חייהן מתוארים כרוויי סבל, קנאות, נקמות, אהבות, יצרים, השפלות וידידות.

המשך כאן. 

שרידים של מבנה מלכותי מתקופת בית ראשון נחשפו בירושלים

כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלו בחפירות רשות העתיקות בטיילת של ארמון הנציב בירושלים. 

מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים במעקה החלון. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

ביניהם שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. הם הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת כותרות בגודל זעיר. הפריטים עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר 'פרוטו-איאולי' - ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה.

מסרים ערכיים גלויים וסמויים במקרא - הדגמה מתוך 'משפט שלמה’, מל"א ג 28-16

ד״ר לאה מזור , האוניברסיטה העברית

מסרים ערכיים גלויים וסמויים במקרא - הדגמה מתוך 'משפט שלמה’, מל"א ג 28-16* 

Peter Paul Rubens-The Judgement of Solomon-Statens Museum for Kunst

א. ערכים גלויים וערכים סמויים במקרא 

המקרא, על כל הספרות העשירה שבו, מיועד לחינוך האדם. מטרת-העל שלו מנוסחת במזמור עח בתהלים: ‘משכיל לאסף, האזינה עמי תורתי, הטו אזנכם לאמרי פי. אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם. אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו. לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה’ ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה, ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם, למען ידעו דור אחרון בנים יולדו, יקמו ויספרו לבניהם, וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו’ (פס’ 7-1).

תמונת הגורן במגילת רות בראי סיפור לקיחת הברכה בבראשית כז - תקציר המאמר

בן־ציון עובדיה

בית מקרא סה,א תש״ף

 במאמר זה אני טוען לקיומה של אנלוגיה ספרותית מכוונת בין סיפור הגעת רות אל הגורן באישון לילה (רות פרק ג), לבין סיפור לקיחת הברכה במרמה על ידי יעקב המסופר בספר בראשית, פרק כז. שני הסיפורים מתארים בבסיסם פעולת שליחות נועזת ובעלת אופי מניפולטיבי ולא נורמטיבי (רמיית אב עיוור בבראשית / יצירת פתיון מיני ברות), הנצרכת לשם השגת דבר־מה בעל חשיבות עליונה עבור מבצע השליחות. בחלקו הראשון של המאמר אראה כי קיימים שלל קשרי לשון ועניין בין הסיפורים, המבססים את הטענה לקיומה של אנלוגיה מכוונת ביניהם, ובחלקו השני אדון במשמעותה של אנלוגיה זו. לפי אפשרות אחת שאציג, לאנלוגיה תפקיד ביקורתי: היא נועדה להאיר באור שלילי את האופן שבו פעלו נעמי ורות — כהשגת דבר־מה באמצעים לא כשרים. לפי אפשרות שניה, היא נועדה להאיר באור אוהד את מעשיהן של נעמי ורות — ביצוע פעולה מתוך חוסר מוצא, לשם השגת מטרה ראויה.

היד הגדולה: שמות י״ד

אלי יונה, משורר

תחריט מ1607, של סיסטו באדאלוקיו
 

Sisto Badalocchio, Museum purchase, Achenbach Foundation for Graphic
Arts Endowment Fund

The Isrealites Crossing the Red Sea, from the series of etchings Biblical Scenes, after the frescoes by Raphael in the Vatican Loggia

היד הגדולה

שְׁמוֹת י"ד
כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא
פֶּרֶק הַיָּדַיִם!

יָד רָמָה
יָד נְטוּיָה
שֶׁל מִי
הַיָּד הַגְּדוֹלָה?

מצודה כנענית מהמאה ה-12 לפנה״ס התגלתה בחפירות סמוך לקיבוץ גלאון

‎⁨המצודה שנתגלתה ליד קיבוץ גלאון.
 צילום אמיל אלגם רשות העתיקות⁩.

מצודה כנענית מאמצע המאה ה–12 לפנה“ס נחשפה בחפירות רשות העתיקות ובני נוער בסמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת.

גודלה של המצודה 18× 18 מ' ובארבע פינותיה ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ – 3 טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.

כי ימצא חלל בשדה ואמרו: ידינו שפכו את הדם הזה

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּשָּׂדֶה
וְיָצְאוּ זִקְנֵי הָעִיר וְאָמְרוּ:
יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה

נבל הם קראו לי, נבל!

שמעון בארי, סופר, משורר, עורך הפרוזה של במה חדשה

נבל
נָבָל הֵם קָרְאוּ לִי - נָבָל
הַמְּסַדְּרִים אֶת הַסֵּפֶר לְדוֹרוֹת
וַאֲנִי רַק כּוֹרֵם חָרוּץ
מַדְלֶה גְּפָנִים וּבוֹצֵר אֶשְׁכּוֹלוֹת

תקציר מאמרה של גלי דינור על אונס תמר והדהודו בשיר-השירים

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי לחינוך

הנסיכה שהפכה לדחויה סיפור אונס תמר (שמ"ב יג 22-1) והדהודו בשיר השירים 

תקציר המאמר מתוך בית מקרא סה,א תש״ף

בית מקרא סה,א תש״ף - כמה תקצירי מאמרים

בית מקרא סה,א תש״ף

 

על דברים שאף אחד לא רוצה לשמוע. בעקבות ספרו של ארנון אדלשטיין: קטינים בזנות

גילי בסון, אמנית יוצרת. משמשת כמנטורית לנשים טרנסיות במרכז הגאה בפרויקט לולה

ארנון אדלשטיין, קטינים בזנות, הסדרה למדעי החברה, הוצאת רסלינג, 2020 תש״ף, 260 עמודים

ספרו של הפרופסור לקרימינולוגיה, קטינים בזנות, מתפרש על 260 עמודים וגולל בתוכו נתונים שהופכים את הבטן.

כבר מהכותרת אפשר להבין שלא מדובר בספר קל לעיכול.

ספק אם מישהו שאינו מתעניין בקרימינולוגיה או נמצא בתחום הסוציאלי היה מרים ספר שזו כותרתו.

ובכל זאת, בחר החוקר, שאין זה ספרו הראשון, לכנות כך את הספר.

על קטינים וקטינות בזנות - בעקבות ספרו של ארנון אדלשטיין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ארנון אדלשטיין, קטינים בזנות, הסדרה למדעי החברה, הוצאת רסלינג, 2020 תש״ף, 260 עמודים

זיקני הדור זוכרים, שלפני שנים רבות רבות צפו בתקשורת הזרה סיפורים עסיסיים על אישים עתירי ממון ודרג מארצות הים שקיימו יחסי מין עם קטינות. אמות הסיפים נעו. גינויים התעופפו מקיר לקיר. תחושת זעזוע ורצון קדוש להעניש הפעימו את הלבבות בחזקת ׳ובערת הרע מקרבך׳. וכל זה כשבחצר האחורית של אותו ציבור ממש התקיימו מאות, אלפים ורבבות מקרים חמורים פי כמה. אופל שקוף הסתובב שם. צל שטני, רווי אלימות וסבל של קטינים וקטינות בזנות. 

על ספרו של חגי דגן, רואים בחושך

שמעון בארי, סופר ומשורר. עורך הפרוזה של במה חדשה

חגי דגן, רואים בחושך, הוצאת פרדס, תש״ף 2020, 565 עמודים 

הספר, ׳רואים בחושך׳, הוא לכאורה ספר ישראלי על חייו של צעיר מוכשר העובר מנערות לבגרות דרך כור ההיתוך של הצבא. הוא עושה זאת ביחידה 8200. לכאורה משאת הנפש של כל צעיר אינטליגנטי מבית טוב. גם תמיר מבית טוב הוא מגיע מהקיבוץ, אבל מסתבר שהוא שונה. שונה כילד שאינו מתבלט בספורט ומעשי גבורה. ילד שנמשך לסיפורי הגלות והשואה של אביו ושל דודו שהתחשל ברוסיה של סטלין ויש לו השקפות מובנות על ניהול העולם. מדובר בצעיר אינטלקטואל שקורא הרבה מעבר לבני גילו וחושב באופן אינדיוידואלי שונה. הדברים מתחברים לו לתמונות שלמות והוא יודע לסגור קצוות.

על הרמב״ם ורפואה - ספרה של לימור שריר

ד"ר לימור שריר, רופאה וסופרת, מתכננת ומנהלת קורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

 דר׳ עדו נתניהו, דר׳ לימור שריר, פרופ׳ יוסף אגסי

לימור שריר, על הרמב"ם והרפואה, כרך חמישי בסדרה: הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא-חולה, הוצאת הפקולטה לרפואה עש סאקלר והוצאת כרמל, 277 עמודים 

לאה יולדת - שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לאה יולדת
כָּל יָמֶיהָ הָיְתָה נִתְקֶלֶת, מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה, מִתְאַמֶּצֶת
לְחַיֵּךְ, מַעֲנִיקָה מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת יָפֶה.
וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ חֵן הָיְתָה זוֹעֶפֶת, בּוֹכָה.
מוּל הַמַּרְאָה מָדְדָה עִכּוּס שֶׁל נְעָרוֹת יָפוֹת
וּכְשֶׁלֹא מָצָא חֵן  – מַה נּוֹתַר כִּי אִם
לְרַמּוֹת, אַחַר כָּךְ לְהִתְוַדּוֹת, וְשׁוּב, מַה לַּעֲשׂוֹת, לִבְכּוֹת.
בְּהֶרְיוֹנָהּ תָּפְחָה כְּמוֹ עַל שְׁמָרִים.
שִׁמְרִי, אָמְרוּ לָהּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת,
עַל עַצְמֵךְ שִׁמְרִי.

הערת שוליים - על מצב התרבות בארץ, שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אני מצרפת אחד מן השירים מתוך ספר שיריי החדש "השגיאה המופלאה" (הקיבוץ המאוחד, 2020 תש״ף), שבהם ביטאתי את הרגשתי ועמדתי לגבי מצב התרבות שבה אנו חיים.

הערת שוליים
אֲנִי נִדְחֶקֶת לַשּׁוּלַיִם
עִם הַמּוּסִיקָה הַקְּלָאסִית בְּ"קוֹל הַמּוּסִיקָה",
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהָיָה חָסֵר לִי
בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוּץ מִסַּלַט יְרָקוֹת.

שיחזור השדה המגנטי של כדור הארץ בט' באב, 586 לפנה"ס – וחשיפת עוצמת החורבן

מימין לשמאל- ד"ר יפתח שלו, פרופ' יובל גדות ויואב וקנין. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות. 

המדידות המגנטיות הוכיחו שבעת חורבן בית ראשון, המבנה נשרף, כנראה בצורה מכוונת, ושרצפת הקומה העליונה שלו, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה. המחקר מתפרסם בסמוך לתשעה באב בכתב העת היוקרתי PLOS ONE

הנה הקישורית למאמר ופרטיו:

The Earth’s magnetic field in Jerusalem during the Babylonian destruction: A unique reference for field behavior and an anchor for archaeomagnetic dating

Yoav Vaknin 

Ron Shaar

Yuval Gadot

Yiftah Shalev

Oded Lipschits

Erez Ben-Yosef

Published: August 7, 2020
https://doi.org/10.1371/journal.pone.0237029

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

׳ולא יכל יוסף להתאפק׳: כיצד שכנע נאום יהודה שכוון בכלל למשנה למלך מצרים... את יוסף

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון

תוצאות הנאום של יהודה: בר' מד, טז, יח–לד 

מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקרא, הוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 468–471

נאום יכול לשנות את דעתו של מאזין רק אם דעתו איננה מגובשת בנושא הנאום, אם עודנו מתלבט או אם יש לו רק העדפה קלושה לאיזה כיוון. לעומת זאת כאשר כבר מגובשת דעתו של מאזין, המרב שיכול נאום לעשות הוא לתת לה חיזוק, וגם זאת רק אם הוא בכיוון דעתו של המאזין.[1] נראה אפוא כי משימה בלתי אפשרית ניצבת בפני יהודה. ליוסף יש דעה מגובשת נגד יהודה ותשעת אחיהם. דעתו היא שהם אנוכיים ורצחניים ועלולים להרוג את בנימין. איך יצליח יהודה להבקיע בנאומו את חומת הדעות הקדומות המקיפה את ליבו של המאזין ולשנות את דעתו מן הקצה אל הקצה בלי שהוא יודע שעליו לעשות כן? והינה, הפלא ופלא! אף־על־פי שמיועדת הפנייה אל נמען א [הנמען הגלוי – המשנה למלך מצרים], משתכנע ממנה דווקא נמען ב [הנמען הסמוי – יוסף, אחִי הנואם], ואף־על־פי שמגובשת דעת נמען ב לרעת הנואם ואֶחיו הוא משתכנע לטובת אֶחיו ומוצאם זכאים להתוודעות. 

הלך האיש

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הָלַךְ הָאִישׁ
וְעַכְשָׁו הָלַךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר
בְּמוֹשָׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב
וְלֹא עָמַד בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים
הַחַטָּאִים הַמּוּזָרִים
לִמְלַמֵּד תַּנַ"ךְ פָּשׁוּט

רות רוזנברג (2020-1929)

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ד״ר רות רוזנברג 1997

התצלום באדיבות יפעת גור-אריה

עַל כָּל גְּבָעוֹת

מְנוּחָה,

סְבִיבְךָ

אֵין אַף אִוְשָׁה;

בַּיַּעַר הַצִּיוּץ שָׁבַת.

הַמְתֵּן,

עוֹד מְעַט

תָּנוּחַ גַּם אַתָּה.

(שיר לילה לנודד, יוהאן וולפגאנג פון גתה. תרגום: פרופ׳ אבינעם מן)

ד"ר רות רוזנברג ז״ל היתה אשת מחקר וחינוך בתחומי המקרא והספרות. הדברים דלהלן הם מעשה פסיפס מזכרונות מכבדיה, והם מובאים כלשון נתינתם ובסדר ביוגרפי: שורשים משפחתיים, הוראה בתיכון ליד האוניברסיטה, מחקר והוראה באוניברסיטה העברית בחוג למקרא ובחוג לחינוך, הכשרת מורים במכון כרם לחינוך הומניסטי יהודי ובמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין בירושלים, והימים שאחריהם.

מהדורה מדעית מבוארת לפירושו של ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיה מ-סו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יאיר האס, פירוש ר׳ אברהם אבן עזרא לישעיהו פרקים מ׳-ס״ו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תש״ף, 358 עמודים

ר׳ אברהם בן מאיר אבן עזרא (ראב״ע) נולד בספרד בשנת 1089 ונפטר באנגליה בשנת 1164. היה רב כשרונות והשגים. נוסף להיותו פרשן מקרא היה אחד מגדולי המשוררים והסופרים העבריים של דורו, ועסק גם בסוגיות לשון, במדעים ובפילוסופיה. שיטתו הפרשנית המוצהרת היתה הפשט הפילולוגי-המדעי המבוסס על כללי הדקדוק והתחבר ועל הכרה יסודית של המציאות המדעית. גישתו לענייני נוסח לא היתה ביקורתית, אבל הוא אימץ גישה ביקורתית לשאלת התהוות הקורפוס המקראי ומיהות מחבריו. הוא הקדים את המחקר החדש בייחוס ישעיהו מ-סו לנביא אלמוני שחי בתקופת גלות בבל ושיבת ציון.

הטלת הגורל - מסע מהמקרא עד שלהי הרנסנס: צידוקים ומשמעותם התרבותית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שרגא בר און, הטלת גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית: מן המקרא ועד שלהי הרנסנס, מחשבות: סדרת מחקרים במחשבת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן * מכון שלום הרטמן, ירושלים, 467 עמודים

׳מסביב לשולחן אחד יכולים לשבת ארבעה אנשים בעלי השקפות שונות ולהפיל גורלות: רציונליסט, שמאמין שתוצאות הגורל מקריות, השני מאגיקון, שמאמין שכוחות עליונים חורצים גורלות, השלישי מהמר שמעוניין לשחק, והרביעי חושש להחליט בעצמו ולכן מטיל קוביות. בהתאם לכך, הפרק הראשון של הספר מציג ארבעה פירושים עקרוניים שונים להטלת גורל: פירוש רציונלי, פירוש מנטי, פירוש משחקי ופירוש פסיכולוגי.׳ (מן הכריכה האחורית). הדיון בהטלת הגורלות במסורת היהודית מתחיל מן המקרא ומגיע עד שלהי הרנסנס. הספר משאיר מחוץ לדיון המרכזי את העיסוק בגורל בספרות הקבלה והחסידות.

דמות המנהיג לפי נאומו של יתרו בשמות י״ח, יד-כג

ד״ר שולה אברמסקי, מכללת גבעת ושינגטון

סוג המנהיג העולה מנאומו של יתרו בשמות י״ח, יד–כג

מתוך: שולה אברמסקי, נאומי מנהיגים באוזני מנהיגים: רטוריקה ומנהיגות במקרא, הוצאת כרמל, ירושלים תש״ף 2019, עמ' 59–62

היכולת לנאום היא מסגולותיו של מנהיג. באמצעות ניתוח נאומו ניתן לעמוד על סגולותיו כמנהיג, איזה סוג מנהיג הוא ומהי השקפת עולמו על מנהיגות. יתרו, כמו שראינו, היה מנהיג חשוב בעמו – כוהן או שר במדיין. ניתוח נאומו מלמד אותנו על סוג המנהיג שהוא ועל השקפת עולמו המנהיגותית. 

עברית כהלכה

משה שפריר, משורר

אִם קִיר הִנּוֹ, בִּלְשׁוֹן חָזָ"ל, גַּם כּתֶל  

 

וְגוֹי הוּא גַם נָכְרִי וְהוּא גַם עַם;

וְאִם הַתָּמָר הוּא גַם עֵץ דֶּקֶל

וְאוֹת הוּא גַם סִימָן, גַּם נֵס

וְאִם נֵס הוּא פֶּלֶא, אַךְ גַּם דֶּגֶל;

עֻבְדּוֹת וּשְׁאֵלוֹת

משה שפריר, משורר

א. עֻבְדּוֹת

שִׁלְשׁוֹם חָיִיתִי פֹּה וָשָׁם; 

אֶתְמוֹל הָיִיתִי עוֹבֵר וָשָׁב; 

הַיּוֹם אֲנִי עוֹד קְצָת יוֹצֵא וּבָא, 

אֲבָל מָחָר אֶהְיֶה כְּבָר מוּבָא. 

וינייטת ההר שבתווך: בין העי ובית אל

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

הר הוא לעולם בתווך. הוא ניכר מפני שהוא בתווך. לא מפני שהוא גבוה הוא הר, אלא מפני שהוא מוקף שפלה וגאיות  ומתנשא מעליהם, הוא הר. יש רמות שגובהם מעל פני הים עולה על גובהם של הרים הרבה, אבל כיוון שאינן בתווך, הן לא הרים ולא גבעות. כשמן כן הן, מישור ברמה.