כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים

עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן

תוכן עניינים

הוצאת מאגנס

פתח דבר

1. כחלום יעוף

 מבוא

יאיר זקוביץ: חלום של אישה: ההיית אם חלמתי חלום? עיון בשיר השירים ה, ב – ו, ג

ורד לב כנען: שערי החלום: כפילות ושניוּת בספרות החלום בעולם היווני והרומי

רחל אליאור: חלומות בספר היובלים ובמגילות מדבר יהודה

אביגדור שנאן: חולמים וחלומות בתרגומי התורה הארמיים

גילה וכמן: בין חלומו של פרעה לחלומו של נבוכדנצר: לדרכי עיבודה של מסורת דרשנית

חיים וייס: מה מונח על פי החבית? דיון בסדרת חלומותיהם של אביי ורבא על חביות (בבלי, ברכות נו ע"א)

יורם בילו: בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות 'פסיכואנליטיים'

חוי דרייפוס: 'אני חי בחלום בלהות מחריד': סיוטי מלחמה וחלומות משאלה בתקופת השואה

חלום יעקב בבית אל (בראשית כח) - ריבוי משמעויות וממדים סמליים

 יצחק (איציק) פלג, לך לך: מסעי האבות בסיפורי המקרא, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013, 328 עמודים

הוצאת רסלינג

הניגש אל ספרו של יצחק (איציק) פלג פוגש הפתעות. הכותרת הראשית של הספר, ’לך לך‘, צופנת הבטחה שהספר ידון במסעו של אברהם לכנען, אבל היא מיד מתפוגגת למקרא כותרת המשנה של הספר המצביעה על תופעה רחבה בהרבה - ’מסעי האבות בסיפורי המקרא‘. אבל כשהקורא פותח את הספר ומגיע לתוכן העניינים שלו, הוא שוב מופתע, משום שתוכן העניינים מראה שהספר עוסק לא באבות אלא ביעקב, ולא בנדודיהם הדינמיים ממקום למקום אלא בחלומו של יעקב בהיותו במצב סטטי, ישן בבית אל. והיכן האבות ומסעותיהם? הוא שואל את עצמו, כיצד מתקשרים זה לזה תוכן הספר ושמו?

שושנת הדמים

גוסטב דורה, בת יפתח

הרצל חקק, משורר, יושב ראש אגודת הסופרים העברים

בהשראת  שופטים י"א
והציור של גוסטב דורה

הַזִכָּרוֹן הַזֶּה

יָאִיר. הַמַּרְאֶה הַזֶּה כְּמוֹ צִיּוּר,

כְּמוֹ לִבּוֹ שֶׁל הַשִׁיר.

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר צוֹפָה. הַמַּלְכָּה עַל הַגִּבְעָה

מְשׁוּחָה בִּצְבָעִים, בְּמַיִם.

כָּךְ צִיֵּר אוֹתָהּ גּוּסְּטַב דּוֹרֶה:

נְשָׁמָה חַפָּה, רַגְלָהּ יְחֵפָה.

צִיּוּר מַזִּיל דִּמְעָה.

גִּבְעוֹלֵי נָשִׁים וְגִבְעָה, שׁוֹשַׁנָּה שׁוֹתְתָה:

פִּרְחֵי חֵן, הַבָּנוֹת בִּמְחוֹל מוֹתָהּ, הַלֵּב 

מְלַבְלֵב בְּצָהֹב נִפְצָע, נִפְלָא,

זוֹ בַּת יִפְתָּח, נְזִירִית מִכְּאֵב, זוֹ אַיָּלָה,

אֵיךְ נִגְזַר גּוֹרָלָהּ,

עֲווֹן לֹא נִסְלַח.

הקסם הספרדי והניחוח הירושלמי של אורציון ישי

אוריציון ישי איש ירושלים
צילום: הרצל חקק

הרצל חקק, משורר

אורציון ישי, הסופר הירושלמי הלך השבוע לעולמו. במהלך השנה, הוציא לאור קובץ סיפורים חדש "ספר כתום". לפני כשנה נפגשתי איתו כדי להבין את המניעים לכתיבתו, לתהות על הקסם הספרדי בין השורות, על הלחן הירושלמי המפעים את סיפוריו. אורציון ישי מספר על חייו, על כתיבתו, על חדוות היצירה.

דבריו מאירים דמות של יוצר מרתק, סופר שהיטיב לספר את סיפורה של ירושלים, סיפורם של האנוסים, סיפורה של הקומדיה האנושית שכה משכה אותו.

יהי זכרו ברוך.

הרצל חקק

ביום ראשון, ג' מרחשוון תשע"ד , 6 באוקטובר 2013 הובא למנוחות הסופר אורציון ישי. הוא נפטר בשבת, לאחר ייסורים ממחלה קשה. קהל רב הגיע לבית ההלוויות בהר המנוחות בירושלים. חבריו הספידו אותו, תלמידים, מורים שעבדו עמו, ובאתי להספידו כיושב ראש אגודת הסופרים העברים. מותו השרה על כולנו צער כבד. אבידה גדולה לספרות העברית, חבר יקר שלנו הלך לעולמו, הסופר אורציון ישי.

לאחרונה הוציא ישי לאור קובץ סיפורים חדש "ספר כתום" – ספר שמצטרף לספרו הקודם –  "לשתוק עם פרננדו"  -גלריה של ספרים מרתקים. לא שכחנו את "חבצלות לקצין צעיר" ואת קובצי סיפוריו הקצרים. היקף יצירתו היה מרשים, והמשוב החיובי מן הביקורת ומן הקהל שווה התייחסות מיוחדת. 

לפני שנה הלכתי לראיין אותו. רציתי להבין את דרכו, לעקוב אחר מסלול יצירתו. למי שלא מכיר, אורציון הוא סופר ומחנך – ומשורר בנשמה. עטור פרסים ספרותיים – ובין היתר - זוכה פרס היצירה של ראש הממשלה.

התפנית: אברם איש האמונה מחולל ציר העם והארץ

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת לך לך - בראשית יב-יז

ראינו שהאדם חי עד כה על פי תגובות ספונטניות, והתוצאות של התנהגותו טרגיות. פרשת לך לך מכניסה ממד חדש והוא הציות לסמכות עליונה, כלומר, ממד רוחני שמעבר לאדם. זהו למעשה עיקרון תפיסת הדת. הממד העל אישי, הטרנסנדנטלי, המצמצם את הממד האישי האגוצנטרי המעמיד את האדם במרכז. הנרטיב המקראי הוביל אותנו לכישלון הממד האישי של פיתוח האגו.

אורציון ישי ז"ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אורציון ישי היה רב-מג. מורה בחסד-עליון לתנ"ך, סופר ואיש לדינו, איש סקרן שליבו מלא באהבת האדם.
יהי זכרו ברוך!

אורציון ישי

מולי פתוח הרומן שחיבר, עידן השמש החמישית (תל אביב תשנ“ט), ואני מתבוננת בכתב ידו שבהקדשה החמה שזיכני בה. הנה קטע מהספר, שבו משתקפת דמותו של אורציון בדמות הספרותית שיצר:

’...מרגע שפתח הרב קלונימוס את דבריו בהסבר מקיף על אודות כוחות האופל, השחור והטומאה, הליליות והדמונים, מלאכי החבלה ואלפי השדים למיניהם, המשתחררים מדי לילה, ופושטים בעיקר על גופות הנרדמים המסכנים חסרי ההגנה, נשמע הנושא מפחיד ומרתק כאחד. הוא גם הדגים זאת בסיפורים מן המקרא, שקודם לכן לא נתן דעתו עליהם, כמו בסיפור ”חתן הדמים“ בפרק ד‘ שבספר שמות, המספר על ההתקפה הלילית המסתורית של דמון לילי על משה רבנו, בהיותו בפונדק דרכים, בדרך שבין מדיין למצרים...

בדרכו לביתו כשניתח את שיעורו של הרב ניתוח דידאקטי מקצועי, החליט שקולינימוס זה הוא רב-מג ומורה בחסד-עליון...‘ (עמ‘ 105-104).

* ראו גם: הרצל חקק, הקסם הספרדי והניחוח הירושלמי של אורציון ישי

ללמוד תנ"ך בתיכון כי זה כיף או: איך מלמדים תנ"ך בלי בגרות

נדב חרובי, מורה ומחנך

סצינות מחיי כתה

נתחיל מהסוף: אני מאמין ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: רשימה

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: נספח למבוא

I. Source Texts of the Hebrew Bible

MT, Codex Leningrad B19^A/Biblica Hebraica Stuttgartensia

1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])

http://www.oaksoft.com/

                2. BibleWorks for Windows [9]*

http://www.bibleworks.com/

                3. Jewish Classics Library* (Davka Company)

http://www.davka.com/

ממתי יהודים קוראים ספרים?

הופיע מאמרו של פרופ' אהרן דמסקי, 'ממתי יהודים קוראים ספרים? - ידיעת ספר בתקופת המקרא' בכתב העת עתמול גליון 230 של יד בן צבי. אתם מוזמנים לקרוא ולהנות.

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: מבוא ורשימה

פרופ' עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

כלים ממוחשבים לחקר ביקורת הנוסח: מבוא ורשימהⁱ

המבוא

מאז הרבע האחרון של מאה כ' נעזר חקר ביקורת הנוסח רבות בכלים וחקירות ממוחשבים. על כלים אלה נמנים מאגרי נתונים גמישים ואינטראקטיביים וכן חקירות המתבצעות בעזרת מחשב. המאגרים מסייעים בידי החוקר להשיג ולנתח מידע, ובגלל היותם אינטראקטיביים הם שומרים על מידה זו או אחרת של גמישות. מצד אחר, חוקרים גם מפרסמים את תוצאות מחקריהם שהתבצעו בעזרת חקירות ממוחשבות, אבל אלה אינן גמישות, שכן החוקרים מגישים רק את תוצאות מחקריהם ולא את הנתונים האלקטרוניים עצמם. מחקר זה לא ידון בסוג אחרון זה של מחקרים. במאה כ"א מתבקש לנהל מחקר בביקורת הנוסח בסיוע כלים ממוחשבים, אבל לא בכל תחום קיימים נתונים ממוחשבים מספיקים; מחקרים מעולים נכתבים על יסוד מהדורות מודפסות ונתונים לא־ממוחשבים. קיומם של מספר הולך וגדל של מאגרים ממוחשבים מאפשר לנו להגיע לנתונים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעים המקובלים. במחקר זה ימצא הקורא תיאור קצר של הכלים הממוחשבים העומדים לרשותנו, אבל יש לזכור שהנתונים משתנים כל העת.

פרשת נח בראשית ו 9- יא 32: ההידרדרות, האכזבה האלוהית והעתיד

פרופ’ יהושע גתי,  אוניברסיטת קייפ טאון,

המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת נח היא חוליה נוספת בשרשרת ההידרדרות האנושית. פרק אחר פרק נגלל לפנינו סיפורה הטרגי של האנושות, שמרגע שנחשפה, בחרה וגילתה את הרע עם אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע. דומה שהאנושות נוקטת בעקביות דווקא במתווה הרע. קין הרג את הבל, ולמך מתהדר שקין הוא כשום דבר לעומתו (ד 24). 

"זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי-אֵפֶר" (איוב יג 12): השקפת מחבר ספר איוב על ספר משלי

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)  

וויליאם בלייק, השטן מכה את איוב בשחין רע

במאמרו "הסיפור על ראשיתו של איוב", מראה מאיר וייס שמטרת הפרולוג בספר איוב היא לקעקע את עולם החכמה, ואת ספר היסוד שלה – ספר משלי - שלפיו, כדאי לאדם להיות צדיק ולנהוג ביושר, כי מהתנהגות  כזאת יצא נשכר. ולהיפך - החטא לא משתלם כי החוטא ייענש ויסבול. [1] מטרת העבודה כאן היא להראות שגם בגוף היצירה מתעמת מחבר ספר איוב עם ה'חכמה' של ספר משלי.  הוא יוצא נגד תורת הגמול הקלאסית ונגד תורת גמול המושתתת על כדאיות. המחבר מביא את הדברים בתחכום רב. בפיהם של רעי איוב משמשים הציטוטים [2] ממשלי הוכחה לטיעוניהם ואילו  הציטוט בפי איוב הוא באירוניה ומובא לשם התרסה נגד המזדהים עם ספר משלי. 

בראשית א-ג: הבריאה הסימטרית ומבחן המוסריות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מה שמושך את מבטי כאן הוא הסדר הסימטרי: שמים-ארץ, יבשה-ים,  אור, צמחייה, חיים בים ובשמים ועל הארץ. תפיסת זמן: ירח, כוכבים, מועדים והאיש והאישה. יש כאן הדרגתיות, לא בדיוק אבולוציה דרוויניסטית, ובכל זאת קביעות, שכל אחת מהווה תשתית לבנייה נוספת. כלומר, תובנה של תלות הדדית. ללא אור אין צמחייה, ללא ים אין דגה. ותחושת הסדר המופתי מוענקת על ידי ההצגה ההגיונית של תפיסת הקיום. לא מהפכה חד-פעמית שיצרה את הכול, אלא להעניק לנו את ההכרה שיש כאן יסודות של עומק קיומי, אחרת התשתית פגומה. וזה עומד ומחזיק מעמד על פי הסדר של התכנות האלוהי, שחייב להיות שלם כתפיסת הכתוב. וכל מעשה הבנייה הזה נעשה פעם אחת ואין לחזור עליו מדי פעם גם אם לא הכול יתמיד לעד. העצים למשל נוצרים מיד עם הזרע ועם הפרי המאפשר המשכיות. כך גם החיות המקבלות את ברכת "פרו ורבו" וכך גם האיש והאישה: זכר ונקבה, המצטווים: "פרו ורבו".

מצבו העכשווי של חקר התורה

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

הוצאת מאגנס

להלן עמודים 6-1 מהמבוא של הספר. ללא ההערות.

א. מצב המחקר

המעיין בספרי התורה יבחין בתוכם בקשיי רצף, בסתירות, בכפילויות ובהבדלי סגנון. קשיים אלו מצביעים על אי־אחידותה של התורה ומובילים למחשבה על אודות תהליך יצירתה. מעולם לא הייתה תאוריה אחת ויחידה אשר הנחתה את כלל החוקרים בעבודתם הפרשנית באשר לתורה ואשר הסבירה את דרך התהוותה.

על סף הארץ המובטחת. ראיון עם ד״ר איתמר כסלו

ראיון עם ד"ר איתמר כסלו מאוניברסיטת חיפה, לרגל הופעת ספרו: על סף הארץ המובטחת: תאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ג

ד"ר איתמר כסלו

1. במה עוסק הספר?

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תוכן העניינים

ד"ר איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

הוצאת מאגנס

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

מבוא

א. מצב המחקר 

ב. נושא המחקר 

ג. שיטת המחקר 

פרק ראשון: מפקד בני ישראל בערבות מואב (במדבר כו) –

מקורותיו וגלגוליו

שד"ל - 148 שנה למותו

היום לפני 148 שנה, בליל יום הכיפורים  ה‘תרכ“ו ( 30 בספטמבר 1865) 

הלך לעולמו שד“ל, שמואל דוד לוצאטו (שד“ל). 

שד"ל

שד“ל (איטליה  1856-1800) היה מראשי ’חכמת ישראל‘ במערב אירופה במאה התשע-עשרה ונחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. הוא היה איש אשכולות, ונודע גם כהוגה דעות, משורר, חוקר ספרות, מתרגם ובלשן. בהקדמה שכתב לפירושו לספר ישעיה הוא הציג את היסודות שעליהם מושתתת פעילותו הפרשנית, וזה אחד מהם:  

’היסוד הרביעי הוא אהבת האמת, והוא שתהיה תכלית מגמתנו להבין אמיתת כוונת הכותבים, ולא תהיה בחדרי לבנו תשוקה למצוא בספרי הקודש סיוע וחיזוק לאמונות וסברות שבאו לנו ממקום אחר, בין שיהיו סברות פילוסופיות, או אמונות תורניות מקובלות באומה‘. 

כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום?

פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה 

פרופ׳ צחי וייס

בגמרא במסכת יומא (פז ע"א) מובא מדרש על רב שפגע במורו ר' חנינא, ור' חנינא, מצדו, מסרב לסלוח לו בגלל חלום שחלם. זהו תיאור מעט מגמתי של מדרש הגדוש בפרטים שראויים לתיאור ודיון, אך אני מתארו כך כי אני מבקש להיטפל לפרט אחד שנראה מעט שולי בקריאה ראשונה, והוא: כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום? מה משמעות הסליחה כאשר הפגיעה מסרבת להעלם, למרות המשא ומתן של בקשת הסליחה וקבלת המחילה, ומזכירה את מלא עוצמתה בלילה? החלום מעלה את השאלה: האם האדם הנפגע יכול כלל למחול, האם הוא אפוטרופוס לרגשותיו?

אוצר זהב למרגלות הר הבית

הבוקר (ה' בתשרי תשע"ד 9 בספטמבר 2013) נערכה מסיבת עיתונאים במהלכה נחשפו ממצאים ארכאולוגיים של ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה. הממצאים כוללים 36 מטבעות זהב מהמאות 7-2 לספירה וכן מדליון זהב יחיד במינו בעולם שעליו חרוטים ספר תורה, שופר, ומנורת שבעת הקנים. אוצר הזהב נמצא במהלך עונת החפירות הנוכחית למרגלות הכותל הדרומי, בחפירות העופל של האוניברסיטה. היום לאחר שהסתיימו עבודות הניקוי והשימור הוא הוצג לקהל הרחב.

אוצר זהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים התגלה בחפירות האוניברסיטה העברית למרגלות הר הבית בירושלים 

    

אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית, המנוהלות ע"י ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה.

תחל שנה וברכותיה

                                              על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שנה טובה ומבורכת

על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שם אדנות – אֲ-דֹנָי בספרי המקרא: ממצאים מפתיעים

פרופ‘ יואל אליצור, מכללת הרצוג

תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שם ההוויה מוזכר במקרא 6,828 פעמים. שם אדנות – א-דני – נזכר134 פעמים ללא שם ההוויה בצידו ועוד 301 פעמים בצירוף א-דני ה'. ב-5 מקומות נכתב ה' א-דני וב-40 מקומות ה' א-להים (20 מהם בפרשת גן עדן, בראשית ב-ג). בתקופה מסויימת בחצי הראשון של ימי בית שני (אי שם בין הנביאים האחרונים לבין תרגום השבעים) החלו לבטא את שם ההווייה 'א-דנָי', וכך נהוג עד היום. כשהוא סמוך לשם אדנות מבטאים אותו 'א-להים'. מנהג זה, שהשפיע גם על התרגומים העתיקים והחדשים, מקשה עלינו להבחין ביחודו של שם אדנות המקורי. 

The Divine Name A-D-N-Y in the Hebrew Bible: Surprising Findings

Prof. Yoel Elitzur, Herzog College

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

The Tetragrammaton – Y-H-W-H – is mentioned 6,828 times in the Bible. The divine name  A-D-N-Y is mentioned 134 times without the Tetragrammaton next to it and another 301 times together with the Tetragrammaton – A-D-N-Y  Y-H-W-H. In five places, we find Y-H-W-H   A-D-N-Y and in another 40 places, Y-H-W-H E-lohim (20 of them in the story of the Garden of Eden in Genesis 2-3). During a certain period in the first half of the Second Temple period (some time between the writing of the Latter Prophets and the Septuagint), the Tetragrammaton began to be pronounced A-donay, which is the practice to this day. When the Tetragrammaton appears adjacent to the name A-D-N-Y, it is pronounced E-lohim. This practice, which also influenced ancient and newer translations of the Bible, often makes it difficult to distinguish the unique nature of the original name A-D-N-Y. 

THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES

The Faculty of Jewish Studies

The Israel and Golda Koschitzky Department of Jewish History

The Project for the Study of Jewish Names

THE ELEVENTH INTERNATIONAL CONFERENCE FOR THE STUDY OF JEWISH NAMES

In conjunction with the Sixteenth World Congress of Jewish Studies

The Hebrew University in Jerusalem, Mount Scopus Campus

July 29, 2013

The organizing committee: 

Prof. Aaron Demsky, Dr. Ber Kottlerman, Dr. Yigal Levin

Introduction

It is a pleasure to introduce the participants of the Eleventh International Conference on Jewish Names. These biennial conferences have attracted both established senior scholars as well as independent younger researchers, who are beginning their academic careers. In addition to the Israeli scholars, our roster of lecturers includes presenters from The Czech Republic, Germany, Hungary, Canada and the United States. 

The chronological framework discussed in these papers spans the total Jewish historic experience, from the biblical period until the present day. Several papers treat naming trends in modern Israel and abroad especially in regard to communal, religious and national identity. Other lectures raise the unique halakhic issue of the importance of the correct spelling and custom in writing bills of divorce. The variety of topics presented today stretch from the divine to the mundane. They are indicative of how the study of Jewish onomastics has flourished over the past twenty-two years when the Project of the Study of Jewish Names was initiated.  

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

הכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים התקיים במסגרת הקונגרס העולמי הששה-עשר למדעי היהדות בכ"ב באב, תשע"ג, 29.7.2013.  הכינוס היה מטעם אוניברסיטת בר-אילן: הפקולטה למדעי היהדות, המחלקה לתולדות ישראל ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, והמפעל לחקר השמות היהודיים. 

הועדה המארגנת: פרופ' אהרן דמסקי, ד"ר יגאל לוין, ד"ר בער קוטלרמן.

פרופ' אהרן דמסקי, אוניברסיטת בר-אילן, דברי מבוא

לעונג הוא לי להציג את משתתפי הכנס הבינלאומי ה-11 לחקר השמות היהודיים. בכנס משתתפים חוקרים בכירים ידועי שם לצד חוקרים צעירים ועצמאיים, ומעבר לרשימה המגוונת של חוקרים הישראלים, נכללים בין המרצים גם דוברים מצ'כיה, גרמניה, הונגריה, קנדה ומארצות הברית. 

 המסגרת הכרונולוגית שבנושאי ההרצאות מכסה את מלוא החוויה ההיסטורית היהודית, מתקופת המקרא ועד לעת החדשה. אחדות מההרצאות עוסקות באופנות מודרניות של יהודים בישראל ובחו"ל, המשקפות בדרך כלל זהות לאומית, עדתית ודתית. הרצאות אחרות, בודקות את מנהגי איות שמות בכתיבת גיטין. הנושאים שהדוברים יציגו היום נוגעים בהיבטים רוחניים וארציים. 

Literacy in Ancient Israel

Demsky, Aaron, Literacy in Ancient Israel [Hebrew]

The Biblical Encyclopaedia Library 28

Jerusalem: Bialik Institute, 2012. Pp. 23 + 489 + xv.

This review was published 28 February 2013 in the Review of Biblical Literature (http://bookreviews.org/pdf/9052_9983.pdf). Copyright Society of Biblical Literature. Reproduced by 

Permission.

David A. Glatt-Gilad, Ben-Gurion University of the Negev, Beersheva, Israel

As the author notes in the preface, this book represents the culmination of over forty years of research into issues relating to writing and literacy in the biblical world. It thus offers the reader a comprehensive and systematic presentation of the direction set out in two of Demsky’s previously published introductory articles on the subject: one in a 1988 collection edited by M. J. Mulder, and the other in the 1997 Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East (for full bibliographic details, see p. 405 of the present work). Demsky aims to substantiate two basic claims: (1) the necessary conditions for the emergence of a literate society were present in ancient Israel from its inception, that is, in the period between the thirteenth and eleventh centuries B.C.E.; (2) the increase in writing that is empirically attested to in ancient Israel between the eighth and sixth centuries B.C.E. penetrated all levels of society, not merely the elites; thus Israel of this period can and should be designated as a fully literate society.

חינוך והוראת המקרא - מאמרים

לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ד הנה קישורים לשלוש רשימות קצרות מאת פרופ' רחל אליאור, העוסקות בחינוך (יהדות ודמוקרטיה) ומיועדות לסייע למורים בכל מסגרות החינוך:

1. "צוהר תעשה לתיבה - שפה זכרון ותרבות - גשר בין קוראים חילונים לספרייה היהודית", רבגוני : מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו, ירושלים מכון ון ליר תשנ"ז   http://pluto.huji.ac.il/~mselio/TZO.pdf

2. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/edu-for-cul.pdf  "חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית (בעריכת מ' בר לב), ירושלים: האוניברסיטה העברית: בית ספר חינוך, קובץ ט, תשס"א: 41-50

3. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/YAH.pdf  בין יהדות לדמוקרטיה

כמו כן תוכלו למצוא בהמשך קישורים למאמרים רבים על הוראת המקרא - אתגריה ודרכיה:

שולחן עגול על הוראת המקרא בקונגרס העולמי ה-16

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'

בעקבות יוזמתי התקיים בקונגרס העולמי ה- 16 למדעי היהדות שולחן

עגול בנושא ‘הוראת המקרא בחינוך הממלכתי’. לא הייתי מעוניינת במושב אקדמי רגיל אלא באפשרות לשיח בין המציגים ובינם לבין הקהל. קיווינו שיגיעו מורים לתנ"ך, שאיתם נוכל לנהל דיאלוג בסוגיות המאפיינות את המשבר בהוראת התנ"ך בישראל.

הפאנל הוגדר כהצלחה. יו"ר הפאנל היה פרופ' חנן אלכסנדר, שהציג את הנושא, והדוברים על פי סדרם היו פרופ' יאירה אמית, נויה שגיב, ד"ר צפריר גולדברג, הרב ד"ר איריס יניב ופרופ' יהושע גתי. הקהל מנה כארבעים איש, והורכב ממורי תנ”ך וחוקריו, מפמ"ר תנ"ך, ד"ר רוני מגידוב, מכשירי מורים למקרא במכללות ועוד. לאחר שכל אחד מהדוברים סיים להציג את דבריו, הקהל שאל והעיר. פרופ' אלכסנדר ואנחנו, הדוברים, ענינו.

נקווה ששולחן עגול זה יסייע, ולו במעט, להעלאת המודעות בדבר החשיבות של שיח על הוראת התנ"ך במדינת ישראל.

מצ"ב דברי כמה מהדוברים בשולחן העגול:

הרב ד"ר איריס יניב, מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך

נויה שגיב, מבוא, תכנים ותוכניות, הזדמנויות ומוקשים, שדה ההוראה, ביבליוגרפיה.

פרופ' יהושע גתי, באין חזון אין פתרון

שימוש סלקטיבי במורשות היהודיות: תגובה לפרופ' אליאור

יוחאי עמרם, מורה ומחנך

יוחאי עמרם

קראתי את דבריה של פרופ' רחל אליאור, שממנה הייתה לי הזכות ללמוד בשנותיי כסטודנט. הדברים דברי טעם, אין לי כל מחלוקת לגבי חשיבות ארון הספרים היהודי ישראלי בבניית זהותם של התלמידים, עיצוב אישיותם, הקניית ערכים וכיו"ב. נהפוך הוא, אני מקדש את דבריה, וכל המוסיף גורע.

ברצוני להציג זווית ראייה שונה בבחינת הכוונה לבטל את בחינות הבגרות בספרות ובהיסטוריה.

לידיעת המבקשים לבטל את בחינת הבגרות בספרות ובהיסטוריה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

כדאי לנו לזכור שהעם היהודי הוא עם שכל קיומו תלוי בספרות וכל כולו

פרופ' רחל אליאור

אינו אלא קהילת זיכרון המיוסדת על ספר ועל פירושיו הספרותיים במהלך ההיסטוריה המיוסדת על 'זכור ושמור', והלא על מה בדיוק אנחנו מתבססים בתביעתנו לארץ ישראל כמקום חיינו ומגורינו וריבונותנו אם לא על ספרים עבריים שמספרים לנו שלנו ורק לנו הובטחה הארץ ושאנחנו צאצאיהם של בני יעקב (ישראל) שלצאצאיו בני ישראל הובטחה הארץ ושמייסדו הספרותי משה בן עמרם בן קהת בן לוי, שכתב מפי אלוהים את ספרי החוק והמשפט וההיסטוריה הידועים בשם מקרא או חומש, אותם לימדו אחיו הלווים במצוותו לכל העם,

באין חזון אין פיתרון

פרופ' יהושע גתי, פרופסור לחיים , אוניברסיטת קייפ טאון, 

המכללה האקדמאית בית ברל והמחלקה לישוב סכסוכים אוניברסיטת תל אביב

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הבעיה הקשה של הוראת התנ"ך במערכת הכללית היא חוסר חזון. וכשאין חזון עוסקים בטקטיקה, במתודולוגיה ולא במהות. כלל ראשוני בתורת הפרשנות, ההרמנויטיקה הוא שטקסט כשהוא לעצמו, ערום כיום היוולדו, הוא חסר משמעות אם לא ייקרא בתיווך פרשני או  דרך תיווכו של  מבקר הספרות או התרבות, הוא המבקר הציבורי בלשונו של Northop Frye  1957: 3-29) הפרשן/המתווך מכניס את הטקסט למערכת תובנתית של קונטקסט פוליטי, חברתי, אידיאולוגי, אסטטי או פרסונאלי, שבלעדיו הטקסט הוא חסר משמעות, והתיווך הוא המעניק משמעות ורלבנטיות לקורא. 

כתובת '...ריהו בן בניה' משלהי הבית הראשון

רשות העתיקות מודיעה על גילוי כתובת '...ריהו בן בניה' בחפירות בעיר דוד

שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה".

 צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באזור מעיין הגיחון שבעיר דוד הנמצא בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, חשפו שכבה עשירה בממצאים, ובהם אלפי שברי חרסים, נרות חרס וצלמיות, המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון. גילוי המעורר עניין מיוחד בשכבה זו, הוא של קערת חרס שהשתמרה חלקית, ועליה כתובת שאינה שלמה. השם הקרוב ביותר במקרא, לשם שהשתמר בכתובת שעל קערת החרס,  הוא זכריהו בן בניה שמופיע בדה“ב כ 14, שם מסופר על יחזיאל בן זכריהו בן בניה, לוי מבני אסף, שהתנבא לפני המלך יהושפט טרם היציאה למלחמה בבני עמון ובני מואב. יחד עם זאת, בשל המחסור בחלק מהאותיות, אין לדעת אם אכן מדובר בשם זה, ואם בעל הקערה הינו הדמות המוזכרת בתנ"ך.

ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים.

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ביבליוגרפיה על הוראת המקרא

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

סולם שראשו בשמים

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

מקורות ראשוניים

המקורות הראשוניים העיקריים למחקר מובאים לפי קטגוריות נושאיות ובתוכן לפי סדר כרונולוגי.

אודות הוראת התנ"ך- ראציונל ושיטות – כתבי מורים בולטים:

ב”צ מוסינזון (1910), התנ"ך בבית הספר, החינוך א.

ח”א זוטא (1935), דרכי הלימוד של התנ"ך בצירוף שיעורים לדוגמא. ירושלים, ראובן מס.

תכנים ותכניות - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תכנים ותכניות

אחת השאלות המרכזיות והראשונות, להן נדרשו המורים למקרא ביישוב העברי החדש היא שאלת התכניות. 

גויטין, מראשי המורים למקרא בארץ בראשית היישוב כותב: "כל העומד על לימוד תנ"ך, מן ההגיון שיסכימו על קביעת קאנון קבוע".(גויטין ,1965, עמ' 215) דא עקא; "קאנון קבוע", כבר קיים:

שדה ההוראה - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי 

וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

בית המדרש של הקהילה היהודית אבויודיה, אוגנדה.

(מעניקה לנעמי, העומדת בראש נשות הקהילה, את מגילת רות שעיבדתי לקומיקס)

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תיחום שדה הוראת המקרא

אז מה לומדים בשיעור תנ"ך? מיפיתי שלושה צירים: 

1. מהחדר אל בית הספר - השפעות הלימוד המסורתי

2. מהאקדמיה אל בית הספר

3. מבית הספר אל בית הספר - נקודות השקה עם מקצועות נוספים הנלמדים בבית הספר

הזדמנויות ומוקשים - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

ממה לומדים? (textbooks)

מפיתי שלוש אפשרויות: 1. "מקראות גדולות" כמקובל בחדר. 2. תנ"ך מלא. המהדורה הנפוצה ביותר הייתה מהדורת לעטעריס, משנת 1851. ובארץ ישראל - של מדפיסים שונים משנת 1900 (שטרן, גפני, אופנהיימר, 1993, עמ' 385-383). 3. "סיפורי המקרא לילדים", ביאליק רבניצקי ובן ציון, המופיעים כמומלצים להוראה בכיתות כבר מתכנית הלימודים תרפ"ג. 

מבוא - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60

 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

 מבוא

"בבוקר- מיהרתי למזכירות בית הספר ושאלתי- מהו הספר הטוב ביותר למתודיקה של הוראת התנ"ך בבית הספר התיכוני ? במקום תשובה ענני רעם של צחוק. לא נמצא כזה, גם לא ליסודי” (גויטין תש"ו, עמ' 11).

מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך – "הילכו שנים יחדיו"?

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הרב ד"ר איריס יניב

ברצוני לספר על פעילות הפורום המחקרי להוראת המקרא של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה ומכון ון ליר, אותו ריכזתי במשך שנתיים (2011 - 2012).

בפורום השתתפו (בהתנדבות) כעשרים אנשי מחקר ומורים, ועלה בו המתח שבין המעשה למחקר. מהו היחס הראוי והנכון בין שני אלו בתחום הוראת המקרא?

חוזרים לתנ"ך

חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא

פרופ' יהושע גתי

הוצאת ראובן מס, ירושלים

פרופ' גתי, ברכות לרגל הופעת ספרך!
 'חוזרים לתנ"ך' הוא ספר מיוחד במינו. אני בטוחה שהגולשים ישמחו לדעת איך הגעת לחיבורו. 

הספר נולד כתוצאה מהוראתי בחוג למקרא שבמכללה האקדמאית בית ברל, וממצוקת הסטודנטים. התחוור לי שהם מחפשים משהו שונה, הם חושבים על ההוראה ומה ובפרט איך ילמדו. וחקר המקרא איננו רלבנטי עבורם.

הבזק: על סיפור יוסף

הביאה: מיכל שיר-אל

"יקשה לבחור את היפה שבקטעים מתוך ספר המשובץ  בקטעים יפים רבים כל כך כתנ"ך, אולם אין ספק שלא רבים בו הדברים הנפלאים מסיפורו של יוסף. מי לימד את הסופרים הקדמוניים את פשטות הלשון, את עושר ההבעה, את עוז הרגש ומעל לכל, את כשרונם להעלים עצמם לחלוטין מעיני הקורא ולהניח לסיפור לעמוד בכוחות עצמו ולהתגלגל, כביכול, מאליו? שייקספיר אינו נעדר לעולם מבין השיטין שלו; מקולי אף הוא איננו נפקד בעקבנו אחר משפטיו רבי ההוד; ואילו סופרי המקרא נסתרים-מעין. " 

מרק טוויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, תרגום: ארנון בן נחום,  ‬הוצאת אריאל, ירושלים  1999, עמ' 69

EXCLUSIVE INCLUSIVITY: IDENTITY CONFLICTS BETWEEN THE EXILES AND THE PEOPLE WHO REMAINED (6TH–5TH CENTURIES BCE) 

(LHB/OTS 543), New York-London: T&T Clark, 2013, 320 pages

By Dalit Rom-Shiloni 

Dr. Dalit Rom-Shiloni 

The sixth and fifth centuries BCE were a time of constant re-identifications within Judean communities, both in exile and in the land; it was a time when Babylonian exilic ideologies captured a central position in Judean (Jewish) history and literature at the expense of silencing the voices of any other Judean communities. 

Proceeding from the later biblical evidence to the earlier, from the Persian period sources (Ezra–Nehemiah, Haggai, Zechariah, and Deutero-Isaiah) to the Neo-Babylonian prophecy of Ezekiel and Jeremiah, Exclusive Inclusivity explores the ideological transformations within these writings using the sociological rubric of exclusivity. Social psychology categories of ethnicity and group identity provide the analytical framework to clarify that Ezekiel, the prophet of the Jehoiachin Exiles, was the earliest constructor of these exclusive ideologies.

עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראיון עם פרופ' יוסף (יוסי) גרפינקל.
מראיינת ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאחרונה הוצפו אתרי החדשות במדיה הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט בידיעה שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך. הקישור בין ארמון לבין דוד המלך ובינם לבין עדויות ארכיאולוגיות מצית את הדמיון, את הסקרנות, את הביקורת מצד אנשי האסכולה התל-אביבית, ואת השאלה הגדולה אודות האמינות ההסטורית של המקרא. לברור עניינים אלה הזמנתי כאן לראיון את פרופ‘ יוסף (יוסי) גרפינקל, שעמד בראש המשלחת שחפרה באתר שבע שנים יחד עם סער גנור ומייקל היזל, ואף פירסם אתם את הספר, עקבות דוד המלך בעמק האלה: תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית, שראה אור בשנה שעברה (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2012). 

פרופ' גרפינקל

פרופ‘ גרפינקל, מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר במסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

פרופ‘ גרפינקל, איזו מהכותרות שניתנו במדיה הכתובה, המשודרת והדיגיטלית לממצאיך היא המדוייקת ביותר לדעתך, אם בכלל: שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך?

בית בד נחשף בירושלים

מערת בית בד מרשימה נחשפה בשבועות האחרונים במהלך חפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות לפני בניית מעונות סטודנטים לביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מכון לב. 

  בית הבד. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות 

נחשף ארמון מתקופת דוד בשפלת יהודה

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים מהמאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה.

ממצאים מהחפירה.

צילום:  קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית.