יום רביעי, 16 באפריל 2014

לֹא, כִּי אִם

משה שפריר
משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה

לֹא, כִּי אִם
"לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ,  כִּי אִם יִשְׂרָאֵל,
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים – וַתּוּכָל". ( בּראשית, לב 29)
  
לֹא חֲנוֹךְ בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל קַיִן, הָרוֹצֵחַ עוֹבֵד-הָאֲדָמָה,
- כִּי אִם בֶּן-דּוֹדוֹ הָרָחוֹק, הַצַּדִּיק חֲנוֹךְ בֶּן-יֶרֶד,
שֶׁאולי הָיָה לְמַלְאָךְ אַחַר שֶׁ"הִִתְהַלֵּך אֶת הָאֱלֹהִים
וְאֵינֶנּוּ, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים" מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
לֹא הַצָּרָה שֶׁל חַנָּה, - הֲלֹא הִיא הַוַּלְדָנִית פְּנִינָה, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אֶלְקָנָה,
כִּי אִם הַצָּרָה שֶׁל חַנָּה - שֶׁהִיא הָיְתָה, עַד לֵדַת שְׁמוּאֵל, אִשָּׁה עֲקָרָה.

לֹא נֹחַ בֶּן-לֶמֶךְ וּמִשְׁפַּחְתוֹ, אֲשֶׁר שָׁטוּ בַּתֵּבָה עַל גַּלֵּי הַיַּמִּים                  
בִּתְקוּפַת הַמַּבּוּל הַנּוֹרָא, שֶׁאָרְכָה אַרְבָּעִים לֵילוֹת וְיָמִים;
וְלא דֵאוֹקַלְיוֹן בֶּן-פְּרוֹמֵתֶאוּס הַיְוָנִי, שֶׁגַּם הוּא שָׁהָה
בְּתֵבָה מִשֶּׁלּוֹ תִּשְׁעָה יָמִים וְלֵילוֹת עִם פִּירָה אִשְׁתּוֹ,
- כִּי אִם אוּתְנַפִּישְׁתִּים, גִּבּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁל הַבַּבְלִים,
רַק הוּא זָּכָה לְחַיֵּי-נֵצַח, כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁל הָאֵלִים.

לֹא כֹּל הַנּוֹזְלִים מְאַבְּדִים מִנִּפְחָם לְאַחַר קֵרוּרָם וַהֲפִיכָתָם לְמוּצָקִים,
- כִּי אִם הַמַּיִם הַהוֹפְכִים בַקּוֹר לְקֶרַח, שֶהוּא גָּדוֹל מְאֹד מִנִּפְחָם כְּנוֹזְלִים;
וְלֹא קַיָּם עוֹֹד הַנֶּפְט הַנּוֹזְלִי, שֶׁבָּרַח מִזְרָחָה מִסַּלְעֵי הַמַּלְכֹּדֶת שֶׁל הַר רֹאשׁ-זֹהַר,
וְהוֹתִיר בָּהַר שֶׁל עֲרָד רַק גַּז, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּף מִשָּׁם בִּמְרוּצַת אַלְפֵי הַשָּׁנִים,   
- כִּי אִם רַק שְׂרִידָיו הַמּוּצָקִים נִשְאֲרוּ, וְהֵם אִיֵּי-הָאַסְפָלְט הַקַּלִּים,
שֶׁצָּפִים עֲדַיִן עַל גַּלֵּי יַם-הַמֶּלַח וְהֵם לֹא יוֹרְדִים לַמַּעֲמָקִים.

* מתפרסם כאן באדיבות המשורר. 

משה שפריר, פרסם קובצי שירהגשם מאוחרמתןאהבות אחרונותשירי קין ושירי מקרא אחרים ועודבתחום השירה יצאו-לאור עד-כה עשרה ספרים משלו, שהאחרון בהם - "אסיף היובל" יצא ב"ספרית-פועלים" בשנת 2008, והוא כולל (ב-300 עמודיו) מבחר שירים שכתב במרוצת יובל השנים 2008-1958. סגן יו"ר אגודת הסופרים העברים (2007-2003).

5 תגובות:

  1. מאד יפה וחכם השיר הזה והוא מזכיר לי משפט אהוב של עגנון: 'אין לך דבר שלא קדם לו רישומו'. הידעת שעל חנוך בן ירד, מייסד הכהונה שזכה לחיי נצח בגן עדן על פי ספר היובלים, נאמר בסדר עבודה עתיק שנמצא בין מגילות מדבר יהודה את המשפט שלא נאמר על איש זולתו: "חנוך בחרתה מבני אדם" 5Q13

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה לך גב' אליאור על דברי תגובתך.
      אכן זכה חנוך בן-ירד לחיי נצח, שהרי לא נכתב עיו "וימת", כמו על שאר בני השושלת של שת. אלא שיש השערות שונות על מיקומו: האם הוא בשמים עם בני-האלוהים, או בגן עדן (שמקומו היה ע"פ האדמה), ואולי הוא בן-לוויה לשכינה.
      בהוקרה,
      משה שפריר

      מחק
  2. אוהב את השילוב של המדע והמקרא.
    תודה רבה, שמוליק

    השבמחק
  3. לאה, קבלי שי קטן ממני,
    מעיל קָטֹן
    התפללה לאלוהיה,
    בכל נפשה ובכל מאֹדה
    לאחד, שסגר בעד רחמה.
    "בן לו היה לי,
    ונתתיו לך כל הימים."
    תשעה צִפְּתָּה,
    עד שפתח רחמה.
    ואישהּ מהר
    את הנשאל להשיב.
    "המתן עד יגמל", התחננה.
    ונפתח סְגֹּר לִבָּהּ,
    שתיניק את בנה.
    וגדלהו שבע שנים.
    והיו בעיניה כימים אחדים,
    באהבתה אותו.
    והנער נער,
    השיבה לנביא את ששאלה.
    ונסגר פְּתֹח לבהּ,
    עת שמה מעיל קָטֹן,
    שייחם לו בלילות הקרה.

    השבמחק