פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, לשון ותרבות
עֲרֵמָה שֶׁל סְלִיחוֹת חוֹסֶמֶת הָעִיר
עֲרֵמָה שֶׁל סְלִיחוֹת
חוֹסֶמֶת הָעִיר,
טִיטוּלֵי זְעָקוֹת
קְנֵי נְשִׁימָה.
פֶסְטִיבַל סִיּוּרִים:
רַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת
מְצַיְּצוֹת:
עָוִינוּ
פָּשַׁעְנוּ
חָטָאנוּ
אָבִינוּ...
טִיטוּלֵי זְעָקוֹת
קְנֵי נְשִׁימָה.
פֶסְטִיבַל סִיּוּרִים:
רַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת
מְצַיְּצוֹת:
עָוִינוּ
פָּשַׁעְנוּ
חָטָאנוּ
אָבִינוּ...
אַתָּה, שֶׁאִפְשַׁרְתָּ רֶצַח רִאשׁוֹן
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת
אַתָּה, שֶׁנָּתַתָּ אֶת לוֹט לִבְנוֹתָיו
אַתָּה, שֶׁקָּרַעְתָּ בֵּן מֵאָב
כֵּן, כֵּן אֶת אָחִיו שֶׁל יִצְחָק
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת.
אַתָּה, שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ שֶׁל דָּם
אַתָּה, שֶׁצִּוִּיתָ עַל אַבְרָם אַבְרָהָם
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת.
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת
אַתָּה, שֶׁנָּתַתָּ אֶת לוֹט לִבְנוֹתָיו
אַתָּה, שֶׁקָּרַעְתָּ בֵּן מֵאָב
כֵּן, כֵּן אֶת אָחִיו שֶׁל יִצְחָק
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת.
אַתָּה, שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ שֶׁל דָּם
אַתָּה, שֶׁצִּוִּיתָ עַל אַבְרָם אַבְרָהָם
לְךָ, אֵינֶנִּי סוֹלַחַת.
הָרְשִׁימָה, זֹאת רַק תְּחִלָּתָהּ
וְנַזְכִּיר אִינְקְוִיזִיצְיָה
וְאוּלַי גַּם שׁוֹאָה?
לֹא, לֹא.
אֲנִי, לֹא סוֹלַחַת לְךָ.
יִרְקְעוּ אֲחֵרִים בְּרַגְלַי הַסְּלִיחָה
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם לַשָּׁמַיִם.
אֲנִי, מֵהַפֶסְטִיבָל הַגָּדוֹל לִכְבוֹדְךָ
אַדִּיר הָרַגְלַיִם.
וְנַזְכִּיר אִינְקְוִיזִיצְיָה
וְאוּלַי גַּם שׁוֹאָה?
לֹא, לֹא.
אֲנִי, לֹא סוֹלַחַת לְךָ.
יִרְקְעוּ אֲחֵרִים בְּרַגְלַי הַסְּלִיחָה
וַתַּעַל שַׁוְעָתָם לַשָּׁמַיִם.
אֲנִי, מֵהַפֶסְטִיבָל הַגָּדוֹל לִכְבוֹדְךָ
אַדִּיר הָרַגְלַיִם.
עדנה יקרה , שיר זעם יפה אדיר. אך לדעתי מופנה כלפי דמות מרושעת שבני אדם מסוימים יצרו בדמותם ובצלמם. האל האמיתי
השבמחקכמו השכינה או רוח הקודש בוכה וסובל/ת את סבל יצוריו וכל הרע המיוחס לו אינו שלו.
העולם שיצר אומנם אינו מושלם והוא אפילו התחרט שברא את האדם , עלינו החובה לא לבקש סליחות אלא לעזור לבורא לשפר ולתקן את עולמו עולמינו, וזה מוביל אותנו להפרדה בין דת למדינה . למניעת כפיה דתית לחופש ושיוויון של זכויות וחובות
אני רואה את אלוהים כמקור הטוב כמו הטבע היפה וחידוש הדורות ע״י פלא הילודה ותינוקות, לא צריך סליחות אך צריך לשמור על התקווה לעולם טוב יותר