אוסף של בולות מסוף ימי הבית הראשון התגלה בחפירות עיר דוד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

אוסף של עשרות בולות המציינות שמות פקידים ומתוארכות לשלהי ממלכת יהודה התגלה בחפירות שנוהלו בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות בעיר דוד בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע”ד), והוא מצטרף לאוצר הבולות שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד ובתחומי ירושלים הקדומה האחרים.

בולה היא פיסה קטנה של חרס (טין) שנועדה לחתום מסמך. את המסמך קשרו בשרוך, הצמידו אליו את הבולה, וטבעו בה את טביעת החותם של כותב המסמך. שלמות הבולה בהגיע המסמך ליעדו שימשה עדות לכך שהמכתב לא נפתח בדרך. 

המכתבים אמנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים עם חורבנה, אך הבולות השתמרו היטב, דווקא בגללה.

בולה שלמה הנושאת את הכיתוב "לאחיאב בן מנחם" צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

עשרות הבולות שהתגלו בעיר דוד מעידות על המנהל המפותח של העיר בתקופת  הבית הראשון. על הבולות הקדומות יותר מופיעים בעיקר ציורים שונים, ונראה כי במקום לרשום את שמות הפקידים, השתמשו בסמלים שהעידו מי חתם, או אולי על מה הוא חתם. על הבולות המאוחרות יותר, אלה שהן משנת 700 לפנה״ס בערך (ימי חזקיהו מלך יהודה) ועד לחורבן ירושלים ב-586 לפנה״ס, מופיעים שמות של פקידים בכתב עברי קדום. הממצאים הללו מספקים מידע על האנשים ששירתו את המערך הפקידותי המלכותי. 

בולה הנושאת את השם "פנחס" צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בחלק מהבולות מוזכרים שמות הידועים מן המקרא. על אחת הבולות נכתב "לאחיאב בן מנחם". שני השמות ידועים מהמקרא כשמות מלכים בממלכת ישראל: השם ״מנחם״ ידוע ממל״ב טו כשמו של מלך ישראל (השם ידוע גם משני אוסטרקונים מחורבת עוזה ביהודה, המאה ה-7 לפנה״ס, ומאוסטרקון מדרום מערב הר יהודה), והשם ״אחיאב״ קרוב לשם אחאב (וריאנט של השם?). למרות שדמותו של אחאב מעוצבת בצורה שלילית במקרא, השם עצמו המשיך להיות בשימוש גם אחרי ימיו, כפי שלמדים מירמיה כט 22-21, וגם מן הבולה. 

הופעת שם או שמות המזוהים במקרא עם דמויות ממלכת ישראל בממלכת יהודה סמוך לחורבנה, תומכת בעדויות שאחרי גלות ממלכת ישראל הגיעו ליהודה פליטים מהצפון, וחלקם גם הגיעו בה לתפקידי מנהל בכירים. 

מקבץ של בולות. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בנוסף לכך ניתן ללמוד מהבולות על החברה והתרבות בירושלים בתקופת בית ראשון: על הלשון העברית, הכתב העברי הקדום, האומנות ועוד.