יום שבת, 27 באוקטובר 2018

פרוייקט גימלאים בבתי ספר תיכוניים בישראל

ד"ר ישראל כץ, איש חינוך



לפני שאתאר את פרוייקט הגימלאים בבתי הספר, אציג את עצמי ואת תפיסתי החינוכית כרקע לפרוייקט הגימלאים שיזמתי ושיתואר בהמשך.
שימשתי מנהל תיכון קוגל בחולון (1975 - 1984), ייסדתי את תיכון קריית-שרת בחולון וניהלתי אותו 20 שנה (1985 - 2005). באוגוסט 2005 פרשתי לגמלאות.
הנה עיקרי תפישתי החינוכית ביחס לתכליתם של בתי- ספר תיכוניים:
1. תפקידו של בית הספר הוא להכין את התלמידים לחיים:
  א.  בית ספר צריך לחנך את התלמידים בשני מישורים: השכלה, חינוך אינטלקטואלי (תעודת בגרות כפתיחה )
  ב.  חינוך ערכי. 
2. החינוך ההשכלתי מאד חשוב, אך החינוך הערכי חשוב ממנו. הוא צריך לעצב את אישיותו של התלמיד, להכינו לחיים הבוגרים, ולסייע לו להשתלב בחיים של החברה הבוגרת.
3. החינוך האינטלקטואלי  נעשה באמצעות לימודים והדרכה.
4. החינוך הערכי  אינו מושג בדרך של לימוד, הוא מושג באמצעות  התחככות בערכים. לאמור להכיר מעשים דרכים מאמצים ועשייה דרך הכרת ערכים בפועל ומאמץ להשגתם.
5. אין חינוך ללא דוגמה אישית של המחנך.
6. בית הספר כמוסד חייב גם הוא בדוגמה אישית
7. אני כמנהל:
א. רגיש לעניין הערכי.
ב. בית ספרי היה הראשון במדינה שהמפעיל שירות לזולת, מה שמכונה היום מחויבות אישית. משרד החינוך הלך בעיקבותנו.
ג. כך במפעל שירות עצמי: התלמידים ניקו הכיתות בעצמם.
ד. בית הספר קבל פרס ממשרד החינוך בעקבות הצטיינותו בשירות לזולת וכן פרס החינוך החברתי  (קוגל, קריית שרת).


פרוייקט הגמלאים
שנים כוננה בי המחשבה כיצד להכין את התלמידים לחיים בהקשר לפערי הדורות. כיצד מגשרים בין הדורות והיחס הראוי לזקן.
במאי 1981 נסעתי לארצות הברית ולקנדה לשנת השתלמות. סיירתי במוסדות חינוך רבים. בסיורי בקנדה, מחוז אונטריו היפיפה, בקרתי בעיר קינגסטון במחוז.
מנהל בית הספר התיכון העיר הוביל אותנו במסדרונות ביה"ס.  פתח דלתות, והנה ראינו כיתה של אנשים מבוגרים עוסקים בתפירה. בחדר אחר- נגרות, בחדר אחר מסגרות, בחדר אחר- ציור, וכן הלאה.
לשאלתי מה עיני רואות הסביר המנהל כי ביה"ס הוא קהילתי. הקהילה מממנת את המוסד. הגמלאים העובדים ומייצרים מוצרים - הם התגמול, התוצאה, "התשלום".
 מייד עלה בליבי הרעיון: פרויקט גמלאים. לגייס גמלאים כתלמידים בביה"ס. חשבתי על שילובם בכיתות התלמידים הצעירים.
הצעתי  את העניין לראש עיריית חולון הוותיק פנחס אילון המנוח. ההצעה התקבלה בהתלהבות.
ארגנו את המורים, ויצאנו לגייס גמלאים: בקופות החולים, במועדוני זקנים, בפרסום בעיתונות ובלוחות המודעות ברחבי העיר.
 תוך חודש היו לנו 70 גמלאים. טקס הפתיחה היה מרהיב: מורים, תלמידים, גמלאים ואנשי ציבור.
הניסיון לשלב את הגמלאים בכיתות לא עלה יפה. הצעירים התלוננו כי המבוגרים מעכבים את מהלך הלימודים.
הפרדנו את הגמלאים לשתי כיתות נפרדות בחדרים מיועדים.
כל פעולות התרבות התנהלו בשיתוף ובנוכחות הגמלאים. התחיל  תהליך של גישור בין דורי. הגמלאים יוצאים לסיורים ולטיולים לרבות טיול שנתי בן יומיים, לרבות לינה. הגמלאים משתתפים באירועי תרבות, כנוכחים לרבות ביצועים שלהם. מתקיימים מפגשים עם סופרים ופוליטיקאים, מתקיימות פגישות ושיחות בין הצעירים למבוגרים. נוכחות המבוגרים  בבית-הספר  במסדרונות, בחדרי המדרגות וכיו"ב מיתנה את הליכות הצעירים...!
בתיכון קוגל הפרויקט נעשה בתמיכה ובהדרכה של הג'וינט, ירושלים. בקריית שרת - עם הביטוח הלאומי. היו דוחות והיה מימון. לפרויקט הייתה מרכזת פרויקט שנבחרה תוך בדיקה קפדנית בהתאמתה לתפקיד. הרכזת / הרכז חייבים באמפתיה כלפי הגמלאים. שמירת קשר קבוע, לרבות קשר טלפוני כול פעם שגמלאי נעדר מיום פעילות.
הצעתי לביטוח הלאומי להוציא חוברת בתפוצת כל מנהלי התיכוניים בארץ, ובה הצעה לפתיחת פרויקט כזה. אף טלפון לא הגיע!
וככה, עשרות שנים פעל פרויקט הגמלאים, בצנעה, בשני בתי-ספר תיכוניים בעיר חולון, תיכון קוגל ותיכון קריית-שרת , שני בתי-ספר אותם ניהלתי, ובאשמתי...
כמה הערות: כשנפתח הפרויקט בקריית שרת קבלנו דווח מקופות החולים על ירידה משמעותית בביקורי גמלאים במרפאות. שמענו עדויות על שיחות גמלאים בינם לבין עצמם " אולי נירשם גם לתנועת נוער..."
הפרויקט הצליח מעל המשוער. הוא נתן לגמלאים טעם לקום בבקר. נתן להם טעם חדש לחיים. אף כי הגמלאים מגיעים לבית-הספר יומיים בשבוע, יומיים אלה מזינים את הגמלאים לכול ימות השבוע. אגיד ללא הגזמה: הם מאושרים! התגלתה תופעה מעניינת: לפרויקט הצטרפו הורים של מורים בבית-הספר, ומתקיימים , לכן, מעשי גישור משפחתיים: תלמידים, הוריהם המורים והסבים או הסבתות של התלמידים. 
 בשעתו פניתי במכתב גם לשר החינוך - שי פירון, מתוך תקווה להצליח בהקמת פרויקט כזה בתיכוניים אחרים. אז החלה התעניינות של השר המנוח  אורי אורבך. זו הייתה, כנראה, תשובתו של השר פירון.
בחמש השנים האחרונות הייתה תפנית גדולה. החלה התעניינות של בתי-ספר. הוקמו פרויקטים במספר בתי ספר.
 ב-23.10.2018 התקיים כנס  ארצי של רכזי כיתות גמלאים  בעיר חולון. הכנס אורגן על-ידי המשרד  הממשלתי לשיוויון חברתי. נוכחו בו כ-35 רכזי כיתות גמלאים בכול הארץ. הוזמנתי להשתתף בכנס ועמדתי בדבריי לרכזים על מה שכתבתי לעיל. 
קבלתי דיווח כי עתה קיימים פרויקטים כאלה בעשרות בתי-ספר תיכוניים.
אין מאושר ממני לנוכח התפתחות זו!



אין תגובות:

פרסום תגובה