דרכים לחשיפת המסר של השירה המקראית - הבטים צורניים ותכניים

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מפתח הזהב להבנת שירה מקראית
הנה רשימה של הבטים שמומלץ לתת עליהם את הדעת לצורך פיענוח המסר/ים של שירה מקראית: 

1.   מבנה השירה בשלמותה - עיצוב וארגון. 

תיחום היחידה הספרותית. האם ניתן לגלות בה תבנית-על המגדירה את גבולותיה על פי התוכן, שימושי לשון מיוחדים או סמנים צורניים כגון נוסחאות פתיחה / סיום, מסגרת (הסיום ממין הפתיחה), פזמון חוזר, סימטריות מילוליות, אקרוסטיכון, מבנה קונצנטרי (כיאסטי), שרשור. 

2.    הרכבה הפנימי של השירה והיחס שבין חלקיה.

קשרים מילוליים / תוכניים / אסוציאטיביים / צורניים בין החלקים השונים. 

3.    תופעות צורניות כגון תקבולת הצלעות לסוגיה או תבניות מספריות.

4.   המשקל והקצב. אורך המשפטים (ארוכים או קצרים במיוחד). 

5.   הרובד המוסיקלי של השפה: אונומטופיאה, מצלולים, לשון נופל על לשון, אליטרציה. 

6.   מילים מנחות, מוטיבים חוזרים. 

7.    תחבולות ספרותיות: הגזמה, דימוי, ייתור, משל, פתגם, הדרגה, אנפורה, אפיפורה, חזרות (מדוייקות  או עם שינויים), ניגודים, פערים ודילוגים.

8.    תופעות מיוחדות באוצר המילים כגון מילים יחידאיות, נדירות, פיוטיות, ארכאיות.

9.   זיהוי הדוברים בשירה (יחיד, ציבור, מקהלה וכו') וכינוייהם (אם אין - מדוע אין).

10. השימוש בגופים (דובר, נוכח, נסתר) ביחיד או ברבים. 

11. הדמויות בשירה: כינוייהן, סדר הופעתן, תיאור ישיר ועקיף של תכונותיהן, האם יש שימוש בדיבור  ישיר או בדיבור עקיף.  

12. עיצוב הזמן: מונחים לציון הזמן, כיווץ וריווח הזמן, הבטה לאחור, הטרמה, בו-זמניות.

13. עיצוב המרחב: זיהוי המרחב, פרטיו, שינויים במקום ההתרחשות.

14. זיקות לכתובים אחרים במקרא או מחוצה לו. קווי דמיון ושוני. מה מקורי, מה משני. האם הזיקות פולמוסיות?

15. רכיבים שאינם משתלבים בשירה בצורה אורגנית. תוספות/עיבודים (מה משמעות היצירה המקורית ומה מגמת התוספות או השינויים שבאו בה), שיבושי נוסח (ממה נבעו והצעות תיקון מנומקות).

16. קריאות שונות בעדי נוסח אחרים. מה טעמן. 

תמונה: מפתח זהב