חשיפת כתובת חנניה בר דודלוס הנוקבת בשם: ירושלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (כתיבה וצילום)

התרגשות גדולה עמדה באוויר. ציפיה דרוכה. עוד רגע קט יוסר הלוט מעל עמוד האבן ותחשף לציבור הכתובת המרגשת. העתונאים הרבים החמושים במצלמות ומכשירי הקלטה, הצטופפו באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל. פרופ׳ עדו ברונו, מנכ״ל מוזיאון ישראל, פתח את מסיבת העתונאים ושלח רמזים: הממצא ממוקדם בהקשר הארכאולוגי הנכון - האגף של ירושלים בתקופת בית שני, ומדגיש את המילה ׳ירושלים׳!

דנית לוי מסירה את הלוט

הלוט מוסר ו… נחשף עמוד אבן עגול, עליו כתובת באותיות עבריות 

חנניה בר

דודלוס

מירושלים

הכתב אופייני לתקופת הבית השני, סביב התקופה ההרודיאנית.
דודי מבורך, אוצר בכיר לארכאולוגיה במוזיאון ישראל, מסביר, אחריו מדברת דנית לוי, ארכאולוגית רשות העתיקות שגילתה את הכתובת. הסיפור מתחיל להתגלגל, והנה עיקרי הדברים עם תוספות משלי. 

השנה, בעת חורף וגשם, הגיע טלפון  מדנית לוי עם בשורה: היא מצאה כתובת חקוקה על עמוד אבן עגול. לאחר ניקוי הכתובת נחשפה הכתובת.

השם ׳ירושלים׳ נכתב עם יו״ד. זו כתובת האבן היחידה מתקופת בית שני הידועה למחקר, המתעדת את הכתיב הזה לשם ירושלים. לפניה היה ידוע הכתיב הזה, פעם אחת בלבד, על מטבע של שקל כסף משנה ב׳ למרד הגדול ברומאים.

כידוע, שם העיר מופיע מאות פעמים במקרא, תמיד ללא יו״ד, ירושלם, למעט היקרויות בחמישה פסוקים המצויות ביר׳ כו, יח; אסתר ב, ו; דה״א ג, ה; דה״ב כה, א; לב, ט. מדוע נוספת היו״ד? האם זה עניין פונטי, הגייה שהשתנתה? ביטוי להתרחבות העיר? 

ההסבר הרווח, אם כי לא היחיד, לשם העיר הכנענית ׳ירושלם׳ הוא, שהוא מורכב משני יסודות: ירו- = יסד, הקים + שלם = שמו של אחד האלים מהפנתיאון הכנעני. ולפיכך משמעות שם העיר הוא ׳המקום שאותו יסד האל שלם׳. 

הכתיב ׳ירושלים׳ על הכתובת שנחשפה עתה הוא עדות לכך שכך נהגו היהודים תושבי המקום להגות את שם העיר. 

עמוד האבן שעליו הכתובת נמצא סמוך לבנייני האומה בירושלים, בעת חפירות חניון הרכבת הקלה על ידי ׳חברת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים׳. החברה גם מימנה את חפירות ההצלה שבמקום. למען הסקרנים: האתר לא ייפתח לציבור, אבל נשמר למען הדורות הבאים. 

החפירות באתר גילו כפר קדרים שבו בית מלאכה ליצירת כלי חרס, הגדול ביותר שנתגלה בירושלים וסביבותיה. יצרו בו כלי בישול ואגירה לשימוש אנשי ירושלים והסביבה, ולשימוש עולי הרגל לירושלים. האתר הוקם בסוף המאה השניה לפנה״ס. במאה הראשונה לפנה״ס החתימו את המוצרים. והוא התגבש והגיע לשיאו בימי הורדוס. 

הכתובת היא כתובת יהודית מתקופת בית שני. כתובה עברית. מופיע בה השם הפרטי ׳חנניה׳, שם פרטי טיפוסי. שימו לב לסיומת התיאופורית הקצרה -יה (ולא -יהו) האופיינית לעברית המקראית המאוחרת ולעברית הבתר-מקראית.  

לשם האדם, חנניה בר דוללוס מירושלים, יש אופי ארמי. מילת ׳בן׳ מופיעה בארמית, ׳בר׳. וזה משום שבאותה תקופה היתה הארמית שגורה בפי הציבור. חנניה הוא בנו של דודלוס. שם נכרי שמלמד על התרבות ההלניסטית ששטפה את האזור. מהכתובת אין לדעת אם הכוונה ל׳דידלוס׳ ביו״ד או ל׳דודלוס׳ בוי״ו, כי כתבו את היו״ד והוי״ו באותו אופן. 

דודלוס/דידלוס הוא כנראה דידלוס, הידוע מהמיתולוגיה היוונית, האחראי על המלאכה, הקדרות והטבחות. ייתכן שהופעת שמו במרכז לייצור כלי חרס נועד לצורך התהדרות. חנניה זה היה בנו של בעל מלאכה יוצא דופן. כזה שנקרא על שם האומן האגדי דודולוס. ׳דודלוס׳ היה כנראה כינוי ולא שמו המקורי של אביו של אותו חנניה. לחנניה היה חשוב לציין שמקור משפחתו מירושלים. 

עמוד האבן לא נמצא במקומו הראשוני אלא כשהיה כבר בשימוש משני, במבנה מהתקופה הרומית. מבנה שנתמך על עמודי אבן חשופים. לא ידוע אם במקור הוא היה חלק מהסדנא של חנניה או שהוא היה חלק ממבנה ציבור ובא לפאר את חנניה.

הכתובת תוצג לציבור במוזיאון ישראל החל ממחר, יום ד׳ 10.10.2018. 

לתגלית יוקדש ערב עיון מיוחד בכנס ׳חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה׳, הכנס השנים-עשר (10-11 באוקטובר 2018) ׳חשיפה ראשונה במוזיאון ישראל, ירושלים. חוקרים מדברים על תגליות חדשות׳.