רשומות על פסח ושיר השירים

Jews Celebrating Passover. Lubok, XIXth century

מתן חי אזולאי, האהבה כמחלה בשיר השירים
פרופ׳ רחל אליאור, המאבק על החירות ושבועת השביעיות של מועדי דרור
פרופ׳ רחל אליאור, כנגד ארבע בנות
פרופ׳ רחל אליאור, שביעי של פסח, המעבר משעבוד לגאולה ושאלת ההנהגה בעבר ובהווה
נועה אשל-אביגור, מעבדות לחירות (שמות ז-יב) דרך משחק סולמות ונחשים
יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים
ד״ר יגאל בן-נון, מסורת יציאת מצרים כמוצאם האלוכטוני של בני ישראל
דוד ברבי, כי לעולם חסדו
דורית שירה ז׳אן, פסח - חג ההשראה
ד״ר שמאי גלנדר, ובכל זאת, יציאת מצרים
פרופ׳ יהושע גתי, הבניית יציאת מצרים כזיכרון הלאומי המכונן

מרדכי המן ועמלק

פרופ׳ גלעד ברעלי, האוניברסיטה העברית

ציור: ליקה טוב

מגילת אסתר היא אחד הטקסטים הנקראים ביותר במקרא. אנשים רבים, אף אלה שאינם קוראים במקרא דרך קבע, קוראים אותה לפחות פעם בשנה. הסיפור ידוע היטב, נראה פשוט וגלוי על פניו, ויש בו צדדים היסטוריים ולשוניים מעניינים שנדונו הרבה ולא ניכנס להם. לא מהימנות היסטורית-עובדתית היא ענייננו אלא צדדים במשמעה של המגילה כפי שהיא לפנינו. עיקר ענייננו יהיה הרקע העמלקי של המן ומשמעותו, אך נקדים לכך כמה הערות על עניינים קשורים החבויים בסיפור שכדאי לציינם.[1]

על פורים ועל מגילת אסתר: מאמרים בבלוג

סבינה סעד, ונהפוך הוא

לקט הגות, ספרות ושירה על פורים ועל מגילת אסתר

ד״ר אורית אבינרי, מי את אסתר? שייכת? זרה?
פרופ' רחל אליאור: פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות
ד"ר שלמה בכר, קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר
שולה ברנע, השתוללות לפורים

פרופ׳ גלעד ברעלי, מרדכי המן ועמלק
פרופ׳ יונתן גרוסמן, אסתר - מגילת סתרים
פרופ' יהושע גתי, מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול
עדינה הכהן-זבלוקי, סיפורו של אלאדין וסיפורם של מרדכי ואסתר
פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר
הרצל ובלפור חקק, המאבק על הזהות היהודית: מה מסתתר במגילת אסתר
פרופ' עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית)
ליקה טוב, איורי המגילה

יצחק מאיר, תחפושת של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים
יצחק מאיר, מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים
יצחק מאיר, המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים
יצחק מאיר, גוססת אף על פי שהיא תוססת למראה: על פורים

ד"ר לאה מזור, מה בין 'שושן הבירה' לשושן כבירה? 

נהרדעה, ימי פורים ושאול המלך
סבינה סעד, זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים
פרופ' שלום צבר, פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים
זאב קינן, מגילת מרדכי ומגילת בעז
פרופ׳ יעל שמש, פרנואיד ונרקיסיסט על ספת הפסיכיאטר: על ספרו של עזגד גולד, מגילת אחשוורוש

תנ"ך גוטנברג

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תנ״ך גוטנברג

היום לפני 566 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר  שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

מה שיגיד החול

יוסף כהן אלרן, משורר וסופר

 מָה יַגִּיד הַחֹל עָלֵינוּ
כַּאֲשֶׁר לֹא נִהְיֶה
וּמָה יְסַפֵּר עַל אַהֲבָתֵנוּ
בָּעֵת בָּהּ לֹא נִחְיֶה
מָה יֵדְעוּ שְׁאֵרֵי בָּשָׂר
עַל שְׁנוֹת צְעִירוּתֵנוּ
מָה יִשְׁמְעוּ יְלָדֵינוּ מָחָר
עַל גֹּדֶל אַהֲבָתֵנוּ
כֹּה מַהֵר סוֹבֵב הָעוֹלָם
כֹּה מְעַטִּים נִרְאִים יָמֵינוּ
וּמָה יַגִּיד עָלֵינוּ הַחֹל
מָה יְסַפֵּר אוֹדוֹתֵנו

על ספרו של ישראל כץ: בין יהודים לשומרונים במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישראל כץ, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, כרמל, ירושלים תשפ״א 2020, 237 עמודים

מוצאו של הספר, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, הוא בעבודה סימינריונית על מל״ב יז שישראל כץ הגיש לשמריהו טלמון במסגרת חובותיו לתואר הראשון. מאז הוא עמל על העמקת ופיתוח התזה שלו והספר הוא פירות השקעתו.

בצפון הארץ נתגלה מטבע משנת 158-9 לספירה הנושא את דמותו של הקיסר הרומי אנטוניוס פיוס

מימין האל הסורי "מן" וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי". 

משמאל דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס. 

צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

 "המטבע הזה מתווסף רק ל-11 מטבעות דומים, שמוצאם ידוע באוצרות המדינה. כל המטבעות האלה נמצאו בצפון הארץ: ממגידו וציפורי, עד טבריה והארבל״ (ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות). המטבע הזה, שמצב השתמרותו טוב, ניטבע במיטבעת העיר גבע. הוא נושא על חזיתו את דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, אשר שלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו את אל הירח הסורי "מן" (Men) (אלוהות ירח) וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217.

על ׳ירושלים שלי׳ של שוקי לבנון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שוקי לבנון, ירושלים שלי: זכרונות ילדותי, בחרותי ובגרותי, הוצאה עצמית, תשפ״א 2021, 125 עמודים

׳ירושלים שלי׳ הוא ספר מרגש עמוס זכרונות על השלבים הפורמטיביים בחייו של מחברו: ילדותו, בחרותו ובגרותו, שהם גם שלבי הילדות והבחרות של המדינה. הספר הוא אוטוביוגרפיה שמדלגת בסערה בין עברים שונים בחייו של שוקי לבנון, המתערבבים בדרכים מסתוריות בהווה שלו, מזינות ומעצבות אותו. מערבולת העברים נתנה את אותותיה במבנה הספר שכולו ״הבזקים... בליל של אורות וצללים ללא סדר או הגיון״ (עמ׳ 6), ובכותרות שניתנו לפרקיו (אין תוכן עניינים). 

על פריחת האוטוביוגרפיות הפרטיות: מאפיינים, מניעים ומטרות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Michelangelo Caravaggio, Hl. Hieronymus beim Schreiben

׳אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע׳ (סנהדרין, ט ע״ב).

אחת הסוגות הספרותיות המסקרנות ביותר היא האוטוביוגרפיה - סיפור החיים שהאדם מספר על עצמו, בהבדל מהביוגרפיה שהיא סיפור חיים של אדם הנכתב בידי אדם אחר שהוא הרבה פעמים היסטוריון או ביוגרף מקצועי.

ותתצב מרים מרחוק - שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

Konstantin Dmitriyevich Flavitsky, Pharaoh’s daughter finding baby Moses

וַתֵּתַצַּב מִרְיָם, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לְאָחִיהָ,

וַתַּבֵּט אֶל תֵּבַת הַגֹּמֶא בַּיְאוֹר בָּהּ שָׁט הַיֶּלֶד

נַפְשָׁהּ חֲרֵדָה פֶּן הַמַּיְמָה יֻשְׁלַךְ כְּמִצְוַת פַּרְעֹה,

בתמנע התגלו פיסות אריג מתקופת הברזל הצבועות בצבע הארגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלושת מיני החלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן בעבר.
צילום: שחר כהן, באדיבות זהר עמר

בתיאורי עשיית המשכן כיכבו התכלת והארגמן. ׳וּמִן־הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי־שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׳ (שמות לט 2-1 וראו גם כח 33). בגד ארגמן היה מוצר יקר ויוקרתי עד מאד (ראו למשל שופ׳ ח 26; יר׳ י 9; יח׳ כז 7, 16; משלי ל 22; אסתר ח 15). בשנת 2013 התפרסם מחקר על שלושה אריגים נדירים בני 2000 שנה אשר נצבעו בחילזון הארגמן שנתגלו במערות ואדי מורבעאת.  בשנת 2018 התקיימה תערוכה במוזיאון ארצות המקרא על התכלת והארגמן.

תגיות של ילדים שנשלחו להשמדה בסוביבור - נחשפו בחפירה באתר

מאת רשות העתיקות

                       צילום אווירי כללי של מחנה סוביבור. צילום:Piotr Bakun

תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילי 11-5 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור בפולין. התגיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

בְּמַעֲבָר

עינת עידן, משוררת ומחנכת

הוצאת מקום לשירה

בְּמַעֲבָר

אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
בְּצִירִיךְ
בְּמַדִּים גְּבוֹהִים בַּמַּעֲבָר
הוּא מִסְתַּכֵּל בְּדַרְכּוֹנִי הַזָּר
וְשׁוֹאֵל בְּגֶרְמָנִית
שְׁפּרָכן זִי דּוֹיטְשׁ
א בִּיסַעלֶה
אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּבִן רֶגַע
נִפְעֶרֶת
נֶחְשֶׂפֶת
וְנִשְׁלַחַת
אָרָאוּס

מחזור שירי מרים: אני מרים; דבר הנואפת

אסנת אלדר, משוררת, רבה ואשת חינוך

מחזור שירי מרים

Anselm Feuerbach, Miriam 

אֲנִי, מִרְיָם
הִיא רַק רָצְתָה לָשִׁיר,
מִרְיָם.
לִמְצֹא בְּמִלּוֹתֶיהָ
אֶת קוֹלָהּ הַיִּחוּדִי וְהַיְּחִיד
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן אָדָם
וְלִקְרֹא "הִנְנִי".

ויכלו המים מן החמת

דן אלבו, משורר והיסטוריון

הגר וישמעאל, בנימין ווסט

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן-הַחֵמֶת

וְאַבְרָהָם מַנִּיחַ שִׁבְרוֹ
עַל נְיָר עֵינָיו צֹעַר
וְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו רַחֲמִים דִּבְרֵי הֶבֶל וְעִוְעִים
מַחְשְׁבוֹתָיו פִּגְרֵי מַחֲשָׁבוֹת
וַיְשַׁלְּחֶהָ הַרְחֵק לְצָמָא וְצֶפַע
מוֹלִיךְ דְּבָרוֹ לְסִבְלוֹתֶיהָ
וּדְבָרוֹ תּוֹעֶה כְּהָגָר וְיִשְׁמָעֵאל בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר בְּאֵר־שָׁבַע.

שיווק לחם באמצעות פסוקים!

לחם יחזקאל ד 9      

 food for life 

החשקה נפשכם בלחם שנאפה על פי המתכון האלוהי שניתן לנביאנו כנאמר ביחזקאל ד 9:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים

 וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם?

אקדמות מילין לבראשית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית. 

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית.
כִּי אִם אֵין רֵאשִׁית אֵין תַּכְלִית.
・
רַק תֹּהוּ. רַק בֹּהוּ.

מלאכים יורדים - שיר

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

מלאכים יורדים
בַבוּאַת הַיָם בְּעַפְעַפָי,
וּבְרִיסַי גַלִים.
נַפְשִי הֲרָרִים וּתְהוֹמוֹת.
לֵאוֹת הָיוּ עֵינָי.
עוֹד מְעַט תִּיעַפְנָה לִתְנוּמָה.
מֶרְחַבָי הַרְדוּמִים מִתְכַוְוצִים.
אֶל תַחְתִית סוּלָם וְכַרִים.
הִנֵּה בָּאנוּ אֶל חֲלוֹמִים.

פרשת שמות: בין מוּשְׁלכוּת, מַשְׁלִיכוּת ושליחות

ד"ר נדב ש. ברמן, פוסט-דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פעם ראיתי המלטה של עגל רך. העגל יצא ממעי אמו הפרה, והוטח על רצפת הבטון הקרה שעליה עמדה הפרה. תהיתי: מדוע עגל שזה עתה נולד צריך לחוות את המפגש הראשוני עם העולם כחבטה? מדוע לא לאפשר לעגל לנחות על מצע נעים ברגע היוולדו, כמו המלטה המתרחשת באחוּ? את השאלה הזו, כפי שנראה, אפשר להעלות גם לגבי בנות ובני אדם.

התחלת ספר שמות מתארת את התגבשותה של שושלת יעקב ממשפחה לעם. בשבעים נפש ירדו בני ישראל מצרימה (בראשית מו כ"ז), וכעת הם מוגדרים על ידי פרעה כ'עם': "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א ט'). רבות נכתב על כך שההגדרה העצמית של העם היהודי כעם, מופיעה לראשונה דוקא כתיאור של מתבונן חיצוני. בדברים שלהלן אבקש להתייחס לאבחנה אחרת, המשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. כוונתי למונח 'מוּשלכוּת', שקיבל את פרסומו מהפילוסוף מרטין היידגר. לדידו, מצבו הבסיסי של האדם בעולם הוא מושלכות או הִזרקוּת אל העולם. [1]

"המינה ליזה" של אורלי קסטל בלום ו"אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול - הבטים פסיכולוגיסטים, ספרותיים ומגדריים

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

קווי דמיון בין הנובלה "המינה ליזה" מאת אורלי קסטל בלום (1995) לבין הסיפור "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול (1865), ומשמעותם הפסיכולוגיסטית, הספרותית והמגדרית.

בין ספרות סין למקרא

ד״ר אריה עמיחי, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה

                                 אריה עמיחי ולופנג לי                                         

ההוראה במוסד ציבורי בארצות-הברית, ובייחוד במערכת המרשימה של אוניברסיטת קליפורניה, מספקת חוויה מגוונת ביותר. זה לצד זה לומדים צאצאים של עובדי תעשיות הבידור והמחשבים של המדינה עם בני מהגרים בלתי-חוקיים, תושבי עיירות נידחות בקליפורניה, ובני-עשירים מהמזרח התיכון והרחוק שחפצים בתואר אמריקאי. בתור ישראלי המלמד יהדות, אני גם נהנה לפגוש מבחר תלמידים יהודים וישראלים, שכל אחד מהם מחובר לזהות שלו או מגדיר את היהדות או הישראליות שלו באופן שונה.

האות: בין שאול לשמואל

אלי יונה, משורר

William Blake, The Ghost of Samuel Appearing to Saul.

 Pen and watercolour on paper

האות

בֵּין שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל

הִפְרִידָה רַק מ' אַחַת וְהִיא

שֶׁל הַמָּוֶת

הָאוֹת יָרְדָה, הַנָּבִיא עָלָה

אֲבָל

בֵּין שָׁאוּל לַשְּׁאוֹל

לֹא חָצְצָה אֲפִלּוּ חֶרֶב

גלגוליו של חג המולד: מחג פגאני עד סנטה קלאוס הקפיטאליסטי בארצות-הברית

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

סנטה וקפיטליזם

מיתוס מקובל - וכבר בראשית הדברים נאמר שזה מיתוס - קובע כי חוגגים את חג המולד ב25 בדצמבר, משום שישו נולד בתאריך זה. אלא שבברית החדשה כלל לא צויין תאריך הולדתו של ישו. "הבשורה על-פי מארקוס", הגוספל הראשון בברית החדשה, מתחילה עם טבילתו של ישו כאדם בוגר. יתכן אפוא, שלנוצרים הראשונים לא היה כלל ידע או עניין בתאריך הולדתו.

עוזו של עוזא: מדוע היכה ה' דווקא בעוזא?

ד"ר הגר גור אריה - מרצה וכותבת בתחומי חז"ל ומקרא. עורכת לשון ותוכן.

altar, Dom, Paderborn, Norte de Rhine-Westphalia, tabernáculo

עוזו של עוזא

בחיבור זה נבחן את המקרים הטרגיים שהתרחשו לאורך מסלול התקדמותו של ארון ה', מארץ הפלשתים, שם שהה שבעה חודשים, ועד לירושלים, במסע שנערך במשך למעלה מעשרים שנה. נוהגי הארון בנקודות שונות במסלול זה נעים בין תובענות קיצונית לבין הִדממות מוחלטת. בעת פרצי תובענותו מקפחים יחידים או רבים את חייהם, ובעיתים שהוא דומם, הוא דומם מאוד (כך בעשרים שנות שהותו בבית אבינדב, שמואל א, ז, א-ב). חיבור זה יעסוק דווקא בעיתים שבהן גילה הארון תובענות, שהפכה את השהות במחיצתו למסוכנת. הדיון באירועים אלה יתנהל, בין היתר, על ידי השוואה למקום אחר – לסיפור נדב ואביהו, מקרה טרגי, כידוע, בפני עצמו.

התגלה בית היוצר של ׳נרות בית נטיף׳ - מאות 4-3 לספירה

ממצאים מחפירת בית נטיף.
צילום: דפנה גזית. רשות העתיקות

בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה אז פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ושל ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.

הוא בן חורין להאיר: וינייטה לחנוכה

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב',(יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן  הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל "לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו

יפה רוזנבלום קלנר, אשת חינוך ומנהל

פרופ׳ יהושע בלאו
הצילום באדיבות בנו

לזכרו של האדם המופלא והמיוחד פרופ' יהושע בלאו

פרופ' יהושע בלאו ז"ל, הלך מאתנו לבית עולמו, ביום ג' ב' מרחשוון תשפ"א (20/10/20) 

הוא היה אדם דגול, חשוב בעל שיעור קומה רב מאד. בעל שם בין לאומי וגדול החוקרים בערבית יהודית.

ייצוגים קולינאריים בספרות הישראלית ומשמעותם התרבותית

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טעים ובריא

תקציר

מאז ומתמיד תפס האוכל מקום חשוב בתהליך החִברות (סוציאליזציה) של האדם. כבר במקרא אנו נחשפים לסיפורים הקשורים בארוחות ובהכנתן: אברהם מבקש להגיש לאורחיו (המלאכים) סעודה, והוא מזדרז להכינה, ומגייס לעזרתו את בני ביתו: 

איך אדם הראשון שיקר, התחמק, הצטדק. ואת?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אדם וחוה, וויליאם בלייק

שִׁקַּרְתָּ

 

שִׁקַּרְתָּ לִי,  בְּנִי!

שִׁקַּרְתְּ לִי, אִמִּי!

שִׁקַּרְתָּ לִי שׁוּב, אֲהוּבִי!

הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת, נִבְקַעַת

מִתַּחַת בִּרְכַּיִם פָּקוֹת.

תִּקְרַת הָעוֹלָם מִתְמוֹטֶטֶת פִּתְאֹם

עַל רֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִבִּפְנִים.

הַגָּרוֹן מִתְיַבֵּשׁ, נֶחְנָק.

ד״ר לאה מזור מראיינת את חוקר נוסח המקרא פרופ׳ עמנואל טוב

הראיון התקיים באולם בבניין האקדמיה הישראלית למדעים ביום 14.9.2020. עמנואל טוב, איש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל במקרא וחבר האקדמיה, מספר על מחקריו בתחום תרגום השבעים ומגילות מדבר יהודה. מקיף את סוגיות היסוד בחקר נוסח המקרא, מספר על אישים בולטים בתחומי המחקר שלו, על חידושים בתכנים ובשיטות המחקר, במיוחד על השימושים בטכנולוגיות הממוחשבות, ותוך כדי כך נחשפים פרקים מרתקים מקורות חייו. 

אז מה הקשר בין נהלל לאומן? התלם של סבא יוסף ושל רבי נחמן היה שונה לגמרי – בין גלות לגאולה

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

נהלל מהאוויר. צילום: אלברטרוס

אמי זכרונה לברכה היתה מודאגת. שמחה מצד אחד שבנה חוזר בתשובה, אך חשה אי נוחות שמשהו הולך שם לאיבוד. זה קרה לפני כמעט חמישים שנה.

היא ידעה מאחי דדי, שהוא נמצא בקשר עם איזה רב ברסלבי, ששמו אליעזר ברלנד ואשתו תהילה.

אמי הנבונה ידעה לקרב רחוקים ופעלה בכל מאודה, לא לוותר על מתרחקים. היא הזמינה עם אבי את הרב ברלנד ורעייתו לסעוד על שולחן ביתנו בנהלל. ברלנד היה מאושר לבוא. הוא רק החל אז לצוד נפשות טובות ותועות, מההתיישבות העובדת ולנכס אותם לעצמו. ובכך לקנות לעצמו לגיטימציה מלב הציונות, שאינה שייכת אליו.

הופיע בית מקרא כרך סה (תש״ף), חוברת ב

מוסד ביאליק

סינגוגה ואקלזיה: הריב

אלי יונה, משורר

Gothic Statues "Ecclessia" and "Synagogue"Notre-Dame

בַּכְּנִיסָה לְקָתֶדְרָלָה נוֹרְאַת הוֹד
נִתְקַלְתִּי בִּשְׁתֵּי מְלָכוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת,
אַחַת, בְּגִיל הַזָּהָב, עִם כִּסּוּי עֵינַיִם
וּמֵקֵל שָׁבוּר, נִסְּתָה בְּדֵי עָמָל
לְהָרִים אֶת הַכֶּתֶר שֶׁהִפִּילָה לָהּ
הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה, אֶל נָכוֹן, לְפִי
אֲרֶשֶׁת הַזָּדוֹן שֶׁעַל פָּנֶיהָ הַקָּרִים.

לחשי תפילה קצרים של נשים בשפה הדבורה בלאדינו בשלוש עתות מצוקה

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

תפילת בלב 

תקציר

מאמר זה יעסוק במספר מצומצם של סגולות מילוליות, לחשים או תפילות קצרות, שנהגו נשים דוברות לאדינו להתפלל, ללחוש או לברך בעתות של מצוקה: לידה, מלחמה ובצורת. תפילות אלו, שנאספו מפי מסרניות, נבחרו מכיוון שהן אינן מצויות בשני הספרים המרכזיים של תפילות נשים, שתועדו בעת האחרונה - ספרה של ד"ר עליזה לביא, "תפילת נשים" (2005), שיש בו ליקוט תפילות נשים מעדות שונות, בין היתר גם בשפת הלאדינו, וספרה של פרופ' אורה רודריג שורצולד (2012), "סדר נשים", המביא את התפילות הכתובות בסידור "סדר נשים" בלאדינו מהמאה השש עשרה. 

מטרת מאמר זה, לתעד אותן תפילות קצרות לפני אובדנן. הן מובאות כאן מפי קולות מסרניות, דוברות לאדינו, בשלמותם על הוויית החיים שבן, על הנורמות התרבותיות והמועקות האישיות, תוך דיון וחקר כל תפילה בפני עצמה.

מלות מפתח: תפילת נשים, לאדינו, מסרניות, לחשים, יהדות ספרד.

על משמעות שמות פרטיים של אנשים ועל מתן שמות לילדים בישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלומית לנדמן, אני הלישז היחידה בעולם: תהליכי מתן שמות לתינוקות, הוצאת רסלינג, 2020 

שם פרטי הוא לעולם מרובה רבדים, שניזונים משלל משמעויות חוץ-מילוליות המצויות במעגלי ההשתייכות השונים של נושאו: זהותו האישית, המשפחתית, החברתית והלאומית. השם הפרטי מציין את נוכחותו של האדם בעולם, מתייג אותו, נקשר אליו בעבותות נפשיים וחברתיים, משפיע על תודעת העצמי שלו, פותח לפניו דלתות או סוגר אותן, חורץ גורלות.מה יכול להיות, על כן, יותר מעניין, מושך ומהפנט מעיון בשמות פרטיים?

דברים שנשא פרופ׳ ברוך יעקב שורץ בערב הגשת ספר היובל לפרופ׳ שלום פאול

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, האוניברסיטה העברית

Eisenbrauns

Birkat Shalom: Studies in the Bible, Ancient Near Eastern Literature, and Postbiblical Judaism Presented to Shalom M. Paul on the Occasion of His Seventieth Birthday, Edited by Chaim Cohen, Victor Avigdor Hurowitz, Avi M. Hurvitz, Yochanan Muffs, Baruch J. Schwartz, and Jeffrey H. Tigay, Winona Lake 2008

הזכות שנפלה בחלקי להצטרף אל קבוצת החברים שנטלה על עצמה להוציא לאור ספר יובל לכבוד שלום, יחד עם הזכות הנוספת שזכיתי בה בעצם ההזמנה לברך את שלום הערב בשמה של אותה הקבוצה, היא בשבילי אחד השיאים של היסטוריה לא קצרה.

על דמותו של פרופ' שלום פאול ז"ל כמורה וכחבר: דברי שלום ואמת

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

מימין: פרופ׳ מנחם הרן. משמאל: פרופ׳ שלום פאול
צולם בארוע לכבוד פרישתו של פרופ׳ פאול לגמלאות 

פרופ' שלום פאול, שהלך השבוע לעולמו (16.11.2020), היה חוקר ומרצה למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. על תרומתו לחקר המקרא עמדו ועוד יעמדו אחרים. אני אתמקד כאן בדיוקנו כמורה וכחבר.

שלום פאול היה מורה מעולה שידע והצליח להאהיב את המקרא על תלמידיו, אולי משום שמעולם לא חדל להיות תלמיד. הוא לָמַד על מנת ללַמֵד והתעדכן תמיד בחידושי המחקר על מנת שיוכל להביאם לפני תלמידיו. אין זה אפוא מקרה ששלום זכה להימנות ברשימת המורים המצטיינים פעמים רבות.

לזכרו של פרופ׳ שלום מ׳ פאול

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום שני, כ"ט בחשוון תשפ"א, 16 בנובמבר 2020, הלך לעולמו שלום מורטון פאול, פרופ׳ אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים (1936 - 2020). היה חוקר מקרא ומזרח קדום, פרשן ובלשן שידו רב לו גם בספרות חז״ל.

Congratulations to Prof. Shalom Paul

Prof. Shalom Paul

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Paul examines Isaiah 40–66 through a close reading of the biblical text, offering thorough exegesis of the historical, linguistic, literary, and theological aspects of the prophet’s writings. He also looks carefully at intertextual influences of earlier biblical and extra-biblical books, draws on the contributions of medieval Jewish commentators, and supports the contention that Second Isaiah should include chapters 55–66, thus eliminating the need to demarcate a Third Isaiah.

במשעולי התנ״ך עם עמית דרבקין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: עמית דרבקין, במשעול התנ“ך, הוצאת "ספרי ניב", תש״פ 2020, 188 עמודים

׳אני צועדת איתם / במשעול התנ״ך… / מבקשת משמואל לדעת את כל קורותיו / מתכתבת עם מרדכי על כל זכרונותיו / ושומעת משאול על כל חששותיו / אני צועדת עם רות ויעל באותו נתיב / ונשים רבות מצטרפות אלינו׳. כך מתארת דרבקין חן את מטרות ספרה, בשיר הפותח אותו, והן שלוש: לספר את ׳כל׳ הקורות והזכרונות, כלומר, גם דברים שלא נודעו לנו מן התנ״ך, לתאר את חיי הנפש של הדמויות, וגם לומר אמירות פמיניסטיות. 

לפני כל שיר ושיר ישנה מובאה מהמקרא, קצרה או ארוכה, שהשיר מתייחס לדמויות ולארועים המסופרים בה.

מתחם מבוצר מתקופת הברזל ואבן שעליה חרותות דמויות בעלות קרניים נחשפו בגולן

האבן החרותה שנחשפה בחפירה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מתחם מבוצר (מצודה?) מתקופת הברזל (מאות 10-11 לפסה"נ) התגלה בחפירות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שבגולן. ייתכן שהמצודה נבנתה על ידי ממלכת גשור לצורך שליטה אזורית. 

האסטלה הפולחנית מבית ציידה, שנמצאה בחפירות משלחת אונ' נברסקה.

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות