מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.

ברל כצנלסון

אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

מחקר חדש: מבנה פולחני מתקופת בית ראשון נתגלה בעיר דוד

בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד נחשף מבנה מיוחד המשתרע על שטח של כ-220 מ"ר, ובו שורה של שמונה חדרים חצובים בסלע והיה בשימוש בזמן שהמקדש עמד על תילו בהר הבית, 

הצעת שיחזור של המבנה הפולחני. איור: שלום קוולר, עיר דוד

מחאה נגד הבנאליה והשגרה

 ״ואני זוכר, שבתערובת של תמימות ויוהרה של סופר צעיר, אמרתי לעצמי שאני רוצה לכתוב ספר שירעד על המדף. שהחיות שבו תהיה שקולה להרף-עין של חיי אדם אחד. ולא סתם חיים... חיים... שיש בהם החייאה בלתי-פוסקת של בני-האדם שאני פוגש, ושל הרגע שחלף, ושל המראה שראיתי כבר אלפי פעמים, ושל המלה שאמרתי וכתבתי כבר אינסוף פעמים״. 

חזיתי בעיני אנפה צחורת כנפים

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

אנפה

חָזִיתִי בְּעֵינַי אֲנָפָה צְחֹרַת כְּנָפַיִם

וְָתָּעָף עַל פְּנֵי מַיִם,

וְתִשָּׂא אֵלַי בְּמַקּוֹרָהּ דְּגֵי אֹשֶׁר

וְְתִשֹּב רוּחַ עַל פָּנַי לְמַעַן תְּחִי נַפְשִׁי,

עַד שַׁקַּמְתִּי  

שַׁקַּמְתִּי כִּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה.

מחברות החשק של יורם טהרלב על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת בבל

יורם טהרלב, מצע אשה מצע טוב, ציירה רוני טהרלב, הוצאת בבל, תל אביב תשס״ג 2003

לכתוב או לא לכתוב על הספר הזה? אני מהרהרת, ואתם בוודאי מגיבים בתמהון: ׳לכתוב על שירים כאלה???׳ הרי שם הספר אינו מותיר מקום לספק אודות תוכנו: ׳מצע אשה מצע טוב׳! ואם הרמז טרם הובן, יבואו שמות השירים ויעידו שבמחברות (=מקאמות) חשק עסקינן. או במילים יותר מפורשות - בטקסטים נוטפי זימה. ואם לא די בכך, אותם טקסטים מחורזים משובצים לא פעם בקללות עסיסיות רחמנא ליצלן!

הכשרת מורים בעידן אי-ודאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרדס הוצאה לאור

יונית ניסים ואיתן סימון, שלושה שערים להכשרת מורים בעידן אי-ודאות, פרדס הוצאה לאור, חיפה תשפ״ד 2024, 200 עמודים

המחברים, שהספר אינו מציג אותם למעט הידיעה שהם משוייכים למכללת תל חי, מדברים על אתגרי ההכשרה למורים, עם דגש על תקופת הקורונה. ׳מגפת הקורונה האיצה את המאבק העתיק בין מסורת לחדשנות, בין שימור לשינוי, בין השמרנות לחדשנות... מגפת הקורונה יצרה ״שיבוש״ במוסדות החינוך, וחייבה מעבר ״זמיש״ - שילוב של שתי מילים: זריז וגמיש - למידה והתנסות מעשית באמצעות מסכי המחשבים׳ (מן המבוא).

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

אסתר ספדיה, מורה בדימוס כותבת סיפורים קצרים על בני אדם

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

השבוע לפני כעשר שנים הלך לעולמו אבו שמואל, הלא הוא אבו עלי. שמו הפרטי ושם משפחתו המקוריים לא נכתבו אפילו על מודעות האבל, שגדשו את לוחות המודעות בשכונה. "אבו עלי איננו כי לקח אותו אלוהים" - כך עברה השמועה בשכונה. 

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

ביתו של פרופ׳ זליגמן. ׳גן העשרים׳, ירושלים

בראשית א - מעמד האדם בעולם

האסופה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא (בית מקרא סט,ב תשפ״ד) - תכנים ואתגרים מחקריים וחינוכיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

כרך סט,ב (תשפ“ד) של ׳בית מקרא׳, הוא חוברת נושאית בעריכת רות פידלר ומיכה רואי שנושאה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא, והופיעה בהוצאת מוסד ביאליק.

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

כל החלומות, הפנים והשמות

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

אוריאל בן עמי, בן נהלל, סופר, משורר ומרצה לתולדות הארץ ותנ"ך.

משה דיין היה מופתע. התקשרתי אליו, לפני כ- 40 שנה, במלאת 60 שנה ליסוד נהלל, שבה גדל, בבקשה לראיין אותו לרדיו ב"קול ישראל", שם עבדתי.

- "תגיד, שם דודתך הוא "מזהירה"? הוא שאל בטלפון. זה היה אחרי כ-60 שנה שלא ראה אותה, בת כתתו, בבית הספר היסודי בנהלל. למזלי, זכרתי שסבא וסבתא החלוצים, העניקו את השם המוזר הזה לדודה שלי. כשהייתה בת 16 ברחה ממנו ושינתה את שמה ל"רות". משה דיין כבר לא היה מעודכן, ובכל זאת נתן לי ראיון ל"קול ישראל". לשמות המשונים שקיבלו האחרים, בני הדור השני לחלוצים, נגיע בהמשך.

על ספרו של חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך, הוצאת אידרא: הסדרה לפילוסופיה יהודית, תל אביב תשפ״ד 2024, 327 עמודים

חגי דגן הוא סופר, משורר וחוקר, מחבר הספרים: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019).

החידוש בספרו ׳קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך׳, הוא ההצעה לקרוא חלקים מן המקרא לאור מחקרים מתחום התיאוריה של הפנטזיה. הספר נפתח בדיון רחב ומרהיב על הפנטזיה. במאה הי״ח רווחה הדעה שבעבר היה קסם בעולם וכיום הוא נעלם. ואז הסופרים בראו מעין שכבה עודפת על המציאות, שמתפקדת כשכבה קסומה בתוככי העולם שהכחיד את הקסם. ספרות הפנטזיה ׳פתחה את שעריה לכל הנידחים והמגורשים: לפיות ולגובלינים, לשדונים ולאלים העתיקים שנידונו לשכחה. היא חידשה את הקשר עם האפוסים הגדולים שבהם עוד נשמעה שריקת הרוח הפגאנית במדבריות או בחשכת היער׳ (עמ׳ 17).

על הסרט ״תה שחור״ Black Tea

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אם חיפשתם סרט עם מרוצי מכוניות פראיים, סוכנים חשאיים, נבלים שמחפשים להרוס את העולם, מזימות בינלאומיות, טכנולוגיות עתידניות ויפיפיות עוצרות נשימה, ״תה שחור״ הוא לא הסרט בשבילכם.

״תה שחור״, סרטו של בכיר במאי אפריקה היום, עבדרחמן סיסאקו, 2024, מתנהל בקצב לא ידוע בעולם המערבי התזזיתי - לאט! זה סרט פיוטי, עדין ורגיש המתנדנד בין מציאות לחלום ועוסק בנושאים הנצחיים של אובדנים, החיפוש אחר אהבה ואושר, יחסי אבות ובנות, נשים וגברים, זהות, חקירה עצמית והיחס למהגר-השונה. 

׳הנערה ששיחקה באש׳ או המסתורין האפל של ספרות המתח

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מודן

על: סטיג לרסון, הנערה ששיחקה באש, משוודית: רות שפירא, מודן הוצאה לאור, 2010

אני ממש לא מאמינה שאני כותבת את זה. מה פתאום שאכתוב על הספר הזה? שבוע הספר העברי, כבר עבר חלף לו, וממילא אני מפרסמת בבלוג רק המלצות על ספרים שהטביעו את חותמם על התרבות, או לפחות ראוי שיטביעו, ואם לא על התרבות אז לפחות על כמה אנשים, ואם לא על כמה אנשים אז לפחות על איש אחד. אבל על הספר הזה? על ספר כזה? איך בכלל הגעתי אליו? 

פגשתי אותו מונח על הגדר סמוך למיכל מיחזור הנייר. כאילו מישהו החליט לתת לו הזדמנות אחרונה לפני שילך בדרך כל נייר, ויגרסוהו ויהפכוהו לעיסה מבעבעת. הוא הביט בי במבט מתחנן, אבל אני הקשחתי את לבי. ׳588 עמודים׳, אמרתי לו, ׳אתה יודע כמה שעות זה? ואני אין לי זמן לנשום! אבל הוא התחנחן ואמר. ׳מה אכפת לך? ממילא את הולכת לספריה הלאומית. תניחי אותי בכוננית הספרים לכל דורש, אולי מישהו יאמץ אותי׳. ידי נשלחה לכיוונו. טעות ראשונה. רפרפתי בעיני על המשפט הראשון. הטעות הפטאלית! הוא לקח אותי בשבי, ולא יכולתי להתנתק ממנו, עד שבלעתי אותו על כרעיו ועל קרבו. עד תומו. עד השורה האחרונה.

משפחת קמונדו היהודית: ממרומי הגדולה לרצח באושוויץ: על ספרו של דה ואל - מכתבים לקמונדו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אדמונד דה ואל, מכתבים לקמונדו, מאנגלית: עפרה אביגד, הוצאת ידיעות אחרונות * ספרי חמד, 2024

ההיסטוריה מתרחשת. 

היא לא העבר, 

היא השתלשלות ממושכת של הרגע. 

היא משתלשלת בידינו. (עמ׳ 163)

הרגע סיימתי לקרוא את ״מכתבים לקמונדו״, נפעמת ונרגשת. רוצה לשתף אתכם בחוויה. 

הספר הוא אוסף מכתבים דמיוניים למואיז קמונדו המת. המכתבים יוצרים מתח מתעצם ומהם נחשפים אט אט קורותיה של משפחת קמונדו. סיפורה מתחיל באיגרא רמא של החיים בתענוגות הממון האגדי, התרבות והאומנות, ומסתיים בבירא עמיקתא של השואה ורצח צאצאי המשפחה באוושוויץ.

בתו של מואיז נישאה לליאון ריינאך איש תרבות ומוסיקה שהיה עשיר עד כדי אבסורד, אפילו על פי אמות המידה של קמונדו, וגורלו התהפך עליו בדיוק על פי אמות המידה של הנאצים. בגסטפו נכתב עליו: ״ר׳ הוא בעל מאפיינים יהודיים טיפוסיים (אף מעוקל, שפתיים דקות, נימול, לא מוסרי)״ בצירוף המלצה שיישלח עם משפחתו בטרנספורט הבא של היהודים.

פשע פשע תרדוף: שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

פֶּשַׁע פֶּשַׁע תִּרְדֹּף וְלֹא צֶדֶק,

אֵיכָה כָּךְ קָרָה לְעַם נֶאֱמָן?

חֶרְפָּה וּבוּז הִטַּלְתָּ עָלֵינוּ,

לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה נִהְיֵינוּ בְּעֵינֵי עַמֵּי תֵּבֵל-

חרפושית מצרית נתגלתה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון

צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

באתר העתיקות נחל קנה, גילתה דפנה פילשטיינר בת ה-12 חרפושית המתוארכת  לתקופת הממלכה החדשה במצרים (לפני כ- 3,500 שנה). מופיעים עליה שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. 

סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא "טוב" או "מובחר." כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון.

רשות העתיקות

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          

מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות – ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.

ברכת יעקב (בראשית מט) בראי תרגום השבעים

פרופ' משה צפור, אוניברסיטת בר-אילן, וראש התוכנית לתואר שני בתנ"ך במכללת גבעת וושינגטון

חלונות שאגאל המתארים את השבטים, הדסה עין-כרם

ברכת יעקב לבניו העמידה קשיים רבים בפני מתרגמים ובפני פרשנים. היא עמוסה במילים חידתיות, בצירופים לא-מוכרים ובהיגדים סתומים. המתרגמים והפרשנים מנסים לפתור את הכתוב, איש-איש על-פי דרכו. בעלי המדרש – שאינם עוסקים בתרגום צמוד של הטקסט – נוהגים ביתר חרות, אך גם התרגומים הארמיים, ובתוכם אונקלוס הפשטן לכאורה, נוהגים כך ביחס לשירות המקראיות בכלל ולפרשה זו בפרט.

על ספר שיריה של בלה שור על מנהיגים ומנהיגות בספרי נביאים וכתובים

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בלה שור, בַּיָּמִים הַהֵם: עַל מַנְהִיגִים וּמַנְהִיגוּת בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, תשפ״ד 2023, 110 עמודים

הספר העומד לפנינו הוא ספר שירה החמישי של הפסיכיאטרית והמשוררת, ד״ר בלה שור. קדמו לו: השירה הזאת (2011), כי הם חיינו (2013), פרשה (2017) ופה ושם בזמן היהודי (2023).

שירתה של שור מתאפיינת בזיקות למקרא ולספרות חז״ל ועוסקת בסוגיות קיומיות. פרשנותה הפואטית למקורות היהודיים חושפת מעמקים פילוסופיים ופסיכולוגיים בשאלות כמו שכר ועונש, טוב ורע או אחריות האדם מול האלהים.

השירים בספר הם שירים אישיים מאד על יהושע-שופטים, מלכי ישראל ומלכי יהודה (בסדר הזה!), אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה, ומגיעים עד למלך המשיח.

סגנונה של שור תמציתי, נקי, פשוט, חף מכל התיפיפות, ולא מהסס להשתמש פה ושם בלשון ילדית, כמו שולחת מבט לכתובים מעיניו התמות של ילד קטן השואל שאלות. איך ייתכן למשל שסיסרא נכנס לאוהל יעל ולא נשמר לנפשו? שור אומרת שהוא ידע שימות בקרב ובחר את דרך מותו: ביד גבר או ביד אשה:

בְּיַד אִשָּׁה
שֶׁהֵבִינָה אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד
שֶׁחַיָּה בְּתוֹכוֹ (ברק בן אבינועם, עמ׳ 26).

פרופ׳ יאיר זקוביץ והתנ״ך, וגם... עצות למורה הצעיר.ה

פרופ׳ יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

1. מה בילדותך ובנעוריך הוביל אותך בהמשך להתמקד בחקר המקרא?

כבר בילדותי נשביתי באהבת התנ״ך. חיבת הלשון העברית והשימוש המדויק בה היוו נושא מרכזי בביתנו. לשון המקרא הילכה עלי קסם מיום שפתחנו לראשונה את ספר ה״תורה לילד״ בכיתה ב׳.

סיבה נוספת לדבקותי בתנ״ך: אני ילד מילדי המדינה (הקדמתי אותה בשלוש שנים), ובשנות ילדותי ונעורי הייתה בעיני הקמת המדינה נס גלוי, הגשמת חזון שיבת ציון במקרא.

דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון

חטיפת דינה. טיסו, המאה ה-19

א. לפרשת אונס דינה

בפרשת אונס דינה הרבו לעסוק ראשונים ואחרונים מזוויות ראייה שונות. רבים מפרטי הסיפור סתומים; מעשיהם והתנהגותם של כל אלו הנזכרים בפרשה – שכם בן חמור, חמור עצמו, יושבי העיר, יעקב, בני יעקב ודינה עצמה – כל אלה יכולים להתבאר בצורות שונות. אפילו מילים שונות וביטויים שונים בהקשרם בפרק זה אינם חד-משמעיים וניתנים להבנה בדרכים מנוגדות. מלשון הפרק וממהלך הסיפור לא ברור כיצד נשפטות הדמויות השונות ומהו המסר החינוכי שהסיפור מבקש להעביר לקורא. לא ברור מה היה חלקה של דינה בכל הפרשה ומידת אחריותה. החל משנות השמונים נשמעים עוד ועוד קולות הקובעים בפסקנות שלא היה כאן שום מעשה אונס, אלא פיתוי, לקיחה לשם נישואין, חטיפה לשם נישואין, וכדומה. אין כל רמז לכל העובר על דינה לאחר מכן. נערכו כמו כן השוואות עם סיפורי אונס אחרים במקרא (ואף מחוצה לו), ואף גררו לכאן את לאה ואת מעשיה – ולא לטובה (ובזה החלו בעלי המדרש). חוקרים אחרים מבקשים לראות בסיפור זה השתקפות של נושאים שמחוצה לו, כגון התייחסות ליושבי הארץ וקשרי חיתון של יחידים עמהם או היטמעות בהם. אין בדעתנו לחזור ולעסוק בכל אלה. [1] כאן רצוננו לנסות ולהתבונן בסיפור מזווית אחרת ואליה לכוון את הזרקור. 

AI discussion from Illuminate - A Nomistic Re-working of the Jericho Conquest Narrative Reflected in LXX to Joshua 6:1-20

AI discussion from Illuminate - A Nomistic Re-working of the Jericho Conquest Narrative Reflected in LXX to Joshua 6:1-20

עשה עמי אות לטובה (תהלים פו,יז)

אסתי קושמרו אברהם, משוררת

ציור: ג׳מיני AI

סימנים ורמזים

"עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה" (תהלים פו,יז)

עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת
סִימָנִים בַּדֶּרֶךְ,
אֶת הָאוֹתוֹת הַנִּסְתָּרִים
הַמִּתְגַּלִּים לְלֹא הֶרֶף...

רסיסים מחיי - סיפורים קצרים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על ספרו של מיכה גודמן: הנאום האחרון של משה

 ד״ר צביה רחימי שפרן

מיכה גודמן, הנאום האחרון של משה, כנרת זמורה דביר, 2014, 384 עמודים

ספר דברים, הנקרא, המבואר והמפורש על ידי מיכה גודמן מקבל הארה רבת משמעות: ספר , שנכתב או נאמר על ידי משה. ספר דברים, הספר החמישי של התורה, נכתב על ידי אדם. האומנם? חדש, מפתיע, מרענן.

נקודת ראות זו היוותה עבורי מקור לסקרנות ולרצון להבין את הפן הזה של הספר.

על שמחתי ושימחתי עומד העולם

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ " ( דברים כ"ו, יא) אינו לשון ציווי, אלא עבר נבואי המבשר את העתיד. אי נאפשר לצוות עליו על האדם לשמוח, אבל צריכים לומר לו מה ישמח אותו. יום יבא, אומר משה רבנו לעם התועה במדבר ארבעים שנה, ותבואו אל הארץ, תחרשו את אדמתה, תקצרו את קצירה, תקטפו את פירותיה, תבצרו את בצירה, ובהרחיב לכם ה' את ימיכם - תביאו ביכורים לירושלים, "וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם,י"ב) , וזהו " וְשָׂמַחְתָּ"! רבי שלמה יצחקי, רש"י, יודע כי 'וְשָׂמַחְתָּ' צריך עיון.

חג סוכות שמח!

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ציור קיר: שלומי ישראל

‏

בתורה נאמר: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם (דברים טז, יד-טז). 

חג הסוכות הוא השמח מכל החגים בגלל הקציר והאסיף. 

סוכות - מקבץ דברי הגות ושירה

שוק ארבעת המינים בירושלים 

 רחל אליאור, ושמחת בחגך והיית אך שמח - מה טעמיה?
יוסי גמזו, נֵס שִׂמְחַת תּוֹרָה שֶל סַבָּא שְׂרוּלִיק
יהושע גתי, קהלת וסוכות - הרהורים חופשיים
יצחק מאיר, סוכת ארעי מרוממת: וינייטה לחג הסוכות
יצחק מאיר, ׳שימה בפיהם׳ וקדושת הזמן הזה - וינייטה לסוכות
יצחק מאיר, לפני ה׳ בעד החלון: וינייטה-פנטזיה לשבת חול המועד סוכות
לאה מזור, מגזרות נייר לחגי תשרי
לאה מזור, חג סוכות שמח

לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?

בעניין הזיכרון ותרבות הזיכרון: האוקטוברים הרודפים אותנו

אוריאל בן עמי,  סופר, משורר, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך

ימי הזיכרון האלה – מחייבים אותנו לחשוב מה קרה ועדיין קורה כאן. האם זהו גורל, החוזר מימי ילדותי בנהלל – או זו ישראליות, בעלת הישגים מופלאים של כוח ורוח לחימה ובה בעת – שכחה וזחיחות.

שמחת תורה שנפלה בשבת 7.10.2023 ממשיכה את יום הכיפורים שנפל בשבת, 50 שנה בדיוק קודם לכן.

מעשה בשמלה ובנבואה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תמונת אילוסטרציה  AI

מכירים את התופעה שאשה בהריון שולחת את בעלה בליל שלג וסופה להביא לה גלידה עם מלפפון חמוץ? מה שארע לי יום אחרי הלידה היה מוזר עוד יותר. 

שיחה עם הבינה המלאכותית על מוסיקה ועל חינוך מוסיקלי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

Gemini_Generated_Image_5bi22e5bi22e5bi2

המילה ׳מוסיקה׳ נגזרת מיוונית ומשמעותה ׳(האומנות של) המוזות׳. המיתולוגיה היוונית מספרת על אורפיאוס, בנו של אפולו, שנגינתו היתה כל כך מופלאה עד שהיא היפנטה את חיות הבר, נהרות סטו ממסלולם ואפילו העצים והאבנים הקשיבו לו!

בספר בראשית מסופר על גיבורי הקדם שייסדו את ענפי היסוד של התרבות האנושית וביניהם המוסיקה. אחד מגיבורי הקדם, יובל שמו, הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב (בראשית ד, כא).

מהו לדעתך סוד הקסם של המוסיקה ומדוע חשוב להעניק לילדים חינוך מוסיקלי.

תשובת הבינה המלאכותית (ג׳מיני) על סוד הקסם של המוסיקה ועל חשיבותה בחינוך הילדים:

קריאת קהלת בסוכות

בשבת של חול המועד סוכות נהוג לקרוא את מגילת קהלת בבית הכנסת.

מדוע? מהם המסרים של קהלת?
הנה כמה רשומות עם מידע ומחשבות על כך.
ד״ר לאה מזור, יהודה עמיחי מגיב על שיר העיתים של קהלת
פרופ' משה ציפור, מדוע קוראים את קהלת בסוכות?
 - , שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

חגי ויגודה, בין הבל להבלים - גישתו של קהלת למוסר האנושי

יעל אברבוך, האחזותו של קהלת בחיים: עיון ספרותי-רעיוני

עדויות להשפעת מסע סנחריב על כלכלת ממלכת יהודה נתגלו בירושלים

נראה, כי מסע העונשין המפורסם של סנחריב, המוכר מהתנ"ך וממקורות אשוריים, אשר במהלכו חרבו ערים רבות בשפלת יהודה, הותיר את עקבותיו בעקיפין גם בסמוך לירושלים; בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה נחשפו שרידים של שני מבני מנהל מתקופות עוקבות, העשויים להעיד על הכבדת העול האשורי ביהודה לאחר המסע.

כ-180 טביעות חותם. צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

בחפירות של רשות העתיקות במורדות שכונת ארנונה בירושלים התגלו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה - ואולי כבר מימי אביו, אחז.

המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב.

דמים: והידים ידי עמלק

שולה ברנע, משוררת ולשונאית 

דמים

וּבַיּוֹם הַהוּא- וְתִבָּקַע חוֹמַת עַזָּה וְיַעֲלוּ בְּנֵי הָעֲמָלֵקִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְיִשְׁחָטוּם וְיִשְׂרְפוּם וְיַחְמְסוּ אֶת שְׁלָלָם וְיִטְבְּחוּ בָּהֶם

אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם עַל טַפָּם -וְהָאָרֶץ נְשַׁמָּה וַחֲרֵבָה,

וְלֹא חָס עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַמִּקְנֶה

וְיַעֲלֵם בָּאֵשׁ לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ,

וְאֶת הַנּוֹתָרִים אָסַר בִּנְחֻשְׁתַּיִם לַהֲבִיאָם עַזָּתָה.

אובדן בנים ובנות במערכות ישראל וביטויו בשבעה שירים ישראליים מתקופות שונות

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

תקציר

העיסוק באובדן ובשְכול מאיים ומפחיד, אף שהוא חלק ממעגל החיים; המפגש עם ה"אין", עם המוות, מלווה בתחושות של חוסר אונים ושל אפסות האדם ותחושות קשות נוספות. כיוון שההתמודדות עם השְכול מלווה את החברה הישראלית מקדמת דנא, אין תמהּ בעובדה שמשוררים ישראלים מצאו בשירה דרך לבטא את הכאב שמחולל אובדן ילד/ילדה/חייל בעקבות נפילתם במערכות ישראל – מלחמות ופיגועים. מאמר זה יבחן שבעה שירים שחיברו משוררים ישראלים, ובהם נתנו ביטוי לכאב המייסר הזה: מגש הכסף ואליפלט מאת נתן אלתרמן, אחי הצעיר יהודה מאת אהוד מנור, ילדי איננו ילד עוד מאת יוסי גמזו, פרח מאת צרויה להב, אצלנו בגן מאת יפתח קרזנר ובית המקדש לילדים מאת תלמה אליגון רוז; ויעמוד על ההבדלים בין חוויות השכול והאֵבל כפי שהן מתוארות בשירים אלו, שנכתבו בתקופות שונות ובעקבות אירועים שונים.

מילות מפתח: שְכול, אובדן, מוות, ילדים, שירים, מערכות ישראל, מגש הכסף.