בית מקרא נט,א תשע"ד

פרופ' יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב, עורך 'בית מקרא'

בימים אלה ראתה אור בהוצאת מוסד ביאליק החוברת החדשה של "בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו", כרך נט (תשע"ד), חוברת א'. בחוברת תשעה מאמרים, חלקם נוגע ישירות למקרא, חלקם ל'עולמו'.

הוצאת מוסד ביאליק

על הקבוצה הראשונה נמנים ארבעה מאמרים ושלוש ביקורות.

אבי דנטלסקי, במאמרו "מל"ב ג -- קריאה היסטוריוגרפית" מנתח את סיפור מלחמת יהורם במואב, ומגיע למסקנה, שהסיפור אינו 'לגנדה', כדעת אחדים, משום שאין הוא מתאים לסוגה זאת. זהו ביסודו סיפור היסטוריוגראפי, אשר מפעיל לגבי גיבוריו שיפוט תיאולוגי. השערה זו פותרת גם מספר סתירות לכאורה ובעיות שהמחקר מתלבט בהן.

עמיחי נחשון ונתנאל שמחה נחשון במאמר בשם "'שש מאות אלף רגלי' (שמ' יב 17; במ' יא 21): הרגלי כמושג מלכד בסיפורי המדבר", באים להראות שהמונח 'רגלי' המופיע בסיפורי הנדודים במדבר נושא עמו משמעות חברתית שוויונית, המדגישה את אחדותו וליכודו של העם היוצא ממצריים.

מרים סקלרץ במאמרה "הלשונות החוזרות והנרדפות במזמור פג כמעצבות את מבנהו ואת משמעותו" מצביעה על התופעה של לשונות חוזרות והקבלות אחרות במזמור על שני חלקיו (פסוקים 9-2; 19-10). המחברת מצביעה על "שינוי בתודעתן של הדמויות במהלך המזמור" שסופו "הכרה בשם ה' והתקרבות אליו".  

אלכסנדר רופא, "השמיטה וחיוב ההלוואה במסגרת החוקים החברתיים בספר דברים", מתמקד בשני חוקים שעיקרם דרישה להתנהגות מוסרית: השמיטה (דב' טו 6-1) וחיוב ההלוואה (שם, 11-7). הוא מצביע על יסודות משותפים של תוכן וסגנון ביניהם ומעריך ש"עם כל מגמתם ההומניטארית" הם "שומרים על מידה רבה של ריאליזם... אין הם מבטאים אידיאלים תלושים מן המציאות". נאמן לשיטתו בעניין חיבורו של ספר דברים מוצא המחבר גם בחוקים אלה שני רבדים -- רובד ראשוני ורובד פרשני מאוחר יותר.

בנוסף למאמרים אלה שעיקרם המקרא גופו יש בחוברת ביקורות על ספרים חדשים שראו אור. יונתן בן דב בוחן את ספרו של שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים (ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, תשע"ג). תוך כדי ביקורתו, המשבחת את הספר, הוא מרחיב בעניין הגישות העקרוניות השונות לספר תהילים, בעיקר 'חקר הסוגים' מבית מדרשו של גונקל. יאיר הופמן כותב על ספרו של רוני גולדשטיין, חיי ירמיהו, גלגולי המסורת על נביא החורבן עד שלהי התקופה המקראית (ספריית אנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק, תשע"ג). הוא עומד על תרומתו החשובה למחקר הביקורתי המדוקדק של ספר ירמיה, ומצביע על יתרונותיו ומגבלותיו, שהספר מתמודד עמהן בהצלחה. יעל שמש כותבת על ספרו של משה גרסיאל From Earth to Heaven: A literary Study of the Elijah Stories in the Book of Kings (CDL Press, Bethesda, Maryland, 2014). הספר "מוקדש לפענוח דמותו החידתית של אליהו ולפענוח היחס המורכב כלפיו מצד המחבר המשתמע". גישת המחבר היא ספרותית, וחשיבותו רבה לכל "המגלים עניין בחקר הסיפור.

שני מאמרים בחוברת מיצגים שני היבטים שונים של 'עולמו של המקרא'. יעקב אזואלוס, "מה אמר קין להבל? - עיון בפרשנות המסורתית" נדרש לקושי הפרשני הידוע בפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה..." (בר' ד 8). הוא סוקר את הפרשנות המשתמעת מן התרגומים הארמים ומעדי הנוסח האחרים ואת פתרונותיהם לחידה של פרשני ימי הביניים יהודים וקראים וממיינם לחמש דרכים. דפנה לנגוט, יובל גדות, עודד ליפשיץ, "'פרי עץ הדר': ראשית גידולו של האתרוג בארץ ישראל ושלבי חדירתו למסורת ולתרבות היהודית" הוא מאמר נרחב אשר בוחן את הדעות השונות בעניין מועד הגעתו של האתרוג לארץ ישראל וזמן זיהויו עם "פרי עץ הדר" (וי' כג 40). חידושו של המאמר היא הסתמכותו על ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מחפירות הארמון ברמת רחל, שבו נמצאו בין השאר "גרגרי האבקה של האתרוג... המתוארכים למאות החמישית-רביעית לפנה"ס". מכאן מסקנת המאמר, כי יש אפשרות כי "האתרוג החל את דרכו בארץ ישראל בגנים המלכותיים של הפרסים" באותה תקופה.

עושרה וגיוונה של החוברת החדשה מעמידים את "בית מקרא" בשורה הראשונה של כתבי העת שהמקרא הוא במרכזם. מומלץ לכל מי שעוסק בחקר המקרא, מלמד מקרא או מתעניין בהיבטים השונים של חקר המקרא שלא להסתפק בסקירה קצרה זו, אלא לקרוא את המאמרים גופם.