בחזרה ממצרים

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בדימוס)

הפירמידות של גיזה

בהגדה של פסח כתוב לאמור:// "חייב אדם לראות עצמו בכל דור// כאילו הוא יצא מארץ היאור".// שכך יוכל להרגיש את התקופה// שהייתה בתולדותינו לגלגל תנופה.// אכן, אפשר בימינו לקיים את מצוות ההגדה:// לחצות את התעלה וגם לחזור מגדה לגדה// וללמוד מעט על חיי תקופה בהיסטוריה// בדרך חווייתית ולא רק בתיאוריה.//

כזכור, היינו אז רק משפחה מדברית,// שניצבה משתאה מול טכנולוגיה מצרית.// וכשירדו בני יעקב למצריים, לשבור שבר// כבר ניצבו פירמידות גיזה מעֵבֶר// והספינקס כבר רבץ שם כאלף שנים,// כשראוהו בני יעקב הקרתנים.// ובכול ארצות הסהר הפורה// לא היה למצרים מעמד מתחרה.// התל"ג, כמו הפירמידות, גרד את השחקים// ושיעור הצמיחה השנתית זינק למרחקים.// ולמצרים הגיע תור הזהב// לאחר השפל של שנות הרעב.// ומכול הארצות שניסו לעבור את המשבר// מכולן רק מצרים הצליחה להתגבר.// אבל איך מלאה הארץ לפתע תבואה למלוא העין?// על כך נכתב בבראשית בפרק מ "ז.// איך נושלו איכרים מחלקתם הפעוטה// אדמתם לנגדם, זרים אוכלים אותה*.// וכפונדקאי שמחייתו בידי טפיל נסחטה// הממסד סחט אותם משֶקֶל ועד פרוטה.// בתירוץ הידוע, שהכול לטובה.// מה פלא שלרדיפת הבצע לא היה גבול// ופרעה, כשנסחף, שִעְבֵד את העברים כקוצרי היבול.// והעם בטיט את רגליו בוסס// כדי לבנות את פיתום ואת רעמסס.//

וכשאתה מביט היום נפעם בפירמידות כמותם// ומתרשם מתפארת המקדשים ועוצמתם// ורואה את עושרם - והוא שמור לבעליהם למותם// ולנתיניהם ועבדיהם – עד מותם.// וכשאתה עומד משתאה מול עוצמת הממדים// וכמו מתגמד אל מול גוֹבה העמודים// רק אז אתה תופס את משמעות המילים// האצורה בביטוי השחוק: 'בית עבדים'.// שכל העוצמה והעושר אשר עיניך רואות// הם מִגְבָּש של דם, יזע ודמעות// ושל זעקת עשוקים אשר אין להם מנחם.**// ואומר באנחת רווחה: "אל יהי חלקי עמכם".//

 -------------------------------------------------

* על פי ישעיה א' 7. ** קוהלת ד' 1            .