נתגלו שני פסלי מצבה (פרוטומות) מהתקופה הרומית המאוחרת

שני הפסלים שנחשפו. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

שני פסלי מצבה רומיים (פרוטומות) התגלו בתחילת החודש (דצמבר 2018.) הם מתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות ה-4-3 לספירה).

שני הפסלים שנחשפו. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

הפסלים נעשו מאבן גיר מקומית, והם מתארים תווי פנים ייחודיים, פרטי לבוש ועיצוב שיער. לפחות אחד הפסלים נושא דמות גבר בעל זקן. פסלי המצבה הוצבו בדרך כלל בסמוך או בתוך מערות קבורה, וכנראה שהם מייצגים, בקווים כלליים, את הנפטרים. פסלים דומים נמצאו בעבר באזור בית שאן ובצפון הממלכה הירדנית, אך אף פסל לא דומה למשנהו, ומכאן חשיבות הממצאים. פסלי המצבה שנמצאו נעשו בסגנון האומנותי האוריינטאלי, והם מעידים כי בסוף התקופה הרומית, השימוש באמנות הקלאסית בארץ ישראל דעך, ומגמות אמנותיות מקומיות היו בשימוש. 

פגישות קטנות עם סופר גדול - על עמוס עוז - ודברים על חשיבות הסיפור על המת

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

יצחק מאיר היה שגריר ישראל בבלגיה בשנים 1991-1994, שגריר בשוויץ בשנים 1997-2001, קונסול כללי במונטריאול ובמזרח קנדה

עמוס עוז

זכינו רעייתי ואני לארח את עמוס עוז בדירת השרד שלנו בבריסל לארוחה  ולשיחה. אם אני זוכר נכון, השנה הייתה 1992. הוא ביקר בבלגיה, אולי בארצות נוספות, כשליח תרבות של משרד החוץ. לא נציג. שליח. לא של משרד. של מציאות ישראלית מתהווה, שונה מכל מציאות ידועה בעולם, לא של אידיאה, לא של עמדה, לא של תפישת עולם, של הווייה כפי שהוא נולד לתוכה, חווה אותה, קיווה אותה , כאב אותה, לחם אותה. הוא לא בא ללמד. הוא בא לחשוף את המפגש של ישראלי תוכו כברו , עם ישראל תוכה כברה, כפי שעשה בספריו ובמאמריו ובשיחותיו על פה.

עמוס עוז הלך לעולמו: אבידה גדולה: מקבץ

פרופ׳ רחל אליאור: על הבשורה על פי יהודה
https://mikrarevivim.blogspot.com/2015/06/blog-post_51.html

צבי זלצמן, על: עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, יהודים ומילים
https://mikrarevivim.blogspot.com/2014/06/blog-post_20.html

BEIT MIKRA Volume 63 (2018), No.2: Contents

The Bialik Institute

BEIT MIKRA, JOURNAL FOR THE STUDY OF THE BIBLE AND ITS WORLD Volume 63 (2018), No.2, The Bialik Institute, Jerusalem 

CONTENTS

Yairah Amit & Yair Hoffman, Editorial notes

Yairah Amit,  The Place of Ishmael in Abraham's Stories Cycle

Hagit Bartal. Hagar and Ishmael – Ethnics or Literary Characters? 

Jonathan Grossman, Hagar's Characterization in Genesis and the Explanation of Ishmael's Blessing

Yael Shemesh, The Stories about Abraham, Sarah and Hagar  (Genesis  Chapters 16 and 21) From a Gender Perspective

בית מקרא סג (תשע״ח), חוברת ב - תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא כרך סג (תשע״ח), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם
יאירה אמית ויאיר הופמן   דבר העורכים
יאירה אמית, מקומו של ישמעאל במחזור סיפורי אברהם
חגית בר טל, הגר וישמעאל – אתנוס או גיבורי ספרות?
יונתן גרוסמן, עיצוב דמות הגר בבראשית והנמקת ברכת ישמעאל
יעל שמש, סיפורי אברהם, שרה והגר (בראשית טז; כא) מנקודת מבט מגדרית

יודאופוביה על האבניים: וינייטת האויב שבפנים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

אנטישמיות

הספור המקראי  תולה את יציאת מצרים בחשיפת  הקונספירציה של המהגרים היהודים להשתלט על הממלכה, בצעדים שנקטה המלכות כדי לדכא את הקשר הזה באיבו ,את כישלון הצעדים האלה ואת הגירוש -  " כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה" (שמות י"א,א'), " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( שם י"ב,ל"א) , " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ  כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( שם, ל"ג) – או את  ההתקוממות והיציאה לפדות , " שַׁלַּח אֶת-עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" ( שם ז',כ"ו), "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ " ( שם י',י')  - קונספירציה  שלידתה בחצר המלך ופריחתה בהמון . 

סנטה קלאוס בעמק יזרעאל?

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאה טבעת ברונזה מימי הביניים ועליה דמות אדם שלידו מקל

הפיוס הגדול: וינייטת בך יברך ישראל

יצחק מאיר, סופר

 האב הישיש, הגולה, העושה ימיו האחרונים בממלכה במקום מרוחק מן הבירה בה מושל הלכה למעשה בנו, בטוב ארץ מצרים, לא בליבה, נוטה למות. הוא בודד. מוקף משרתים הדואגים למלא כל צרכיו. הם לא בני שיח. שומעים מה נדרש מהם, משיבים מה מצפים מהם. הם מושבעים ועומדים להנעים ימיו האחרונים של אבי המשנה לפרעה המשלם שכרם זה שבע עשרה שנה. לשכתו שומעת מפיהם מה שלום הנכבד הרחוק.

דמותו המוסרית של האדם הראוי להסתופף במקום קודשו של האל לפי תהלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חטאו של האדם בגן העדן גרר אחריו את העונש להיות המגורש הנצחי מן המקום שבו הוא זכה להתגורר בקרבתו של האל. מחוץ לגן, בעולם של טוב ורע, שימש המקדש תחליף למציאות המושלמת של ראשית הימים, והמאמין השתוקק בכל מאודו לבקר בו כדי לשוב ולזכות בחווית הנוכחות האלוהית: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ (תהלים סא, ה). אלא שלא כל אדם היה זכאי לכך. המקדש היה מצוי על הר קודשו של האל שהוא נְוֵה־צֶדֶק (ירמיה לא, כב), ורק לצדיקים הותרה הכניסה אליו. ומיהם הצדיקים? על כך משיבים שירי הכניסה למקדש, שתהלים כד הוא אחד מהם.

פרופ׳ נילי שופק - סרטון לכבוד פרס ביאליק 2018

פרס ביאליק לחכמת ישראל 2018 הוענק לפרופ׳ נילי שופק

נימוקי השופטים:

הפרופ׳ נילי שופק היא מן החוקרים החשובים בעולם בחקר כתבי מצרים העתיקה וזיקתם למקרא. בספר ״ ׳אין אדם שנולד חכם׳ חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא״, העניקה לקורא העברי מבחר מקיף מחיבורי ספרות החכמה המצרית העתיקה. הספר מתורגם לעברית, מלווה בפירושים מאירי עיניים ובמבוא מקיף על סוגה ספרותית זו, מקומה בתרבות המצרית העתיקה וקשריה ההדוקים והשפעתה העמוקה על ספרות החכמה שבמקרא. הערותיה של המחברת לטקסטים המתורגמים מביאות לקורא מגוון רחב של ידע, תובנות וזיקות לספרות המצרית, לספרי המקרא ולספרות הקדומה בכללה. הכרך מציע קובץ מיוחד במינו בספרות המחקר בעברית, פותח צוהר לעולמה של מצרים העתיקה ומאיר בכך פינה שלא זכתה עד עתה למחקר מדוקדק בעברית. בזאת הוא מציע שירות רב ערך לחוקר, לסטודנט ולקורא המשכיל. הטקסטים תורגמו לעברית מן הלשון המצרית העתיקה, הכתובה בכתב חרטומים (הירוגליפים) על פפירוסים ושברי חרסים (אוסטרקאות). פרופ׳ שופק ליוותה את דברי החכמה המצריים באיורים, שנלקחו מן המקור, ובתוך כך הרחיבה את דעתו של הקורא גם צורנית וגם אסתטית. 

מה לתופעת השרשור ולשירי המעלות? הדגמה ממזמור קכא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים 

שירי המעלות הם קבוצה של חמישה עשר מזמורים רצופים בספר תהלים, קכ-קלד, הנושאים את הכותרת הייחודית שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (במזמור קכא בגיוון קל: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת). משמעות מילת ״מעלות״ כאן לוטה בערפל, מה שפתח כר נרחב לסברות: שירי המעלות הם שירים שהלויים שרו אותם על מעלות=מדרגות המקדש, שירים של עולי הרגל לירושלים, שירים של שבי ציון העולים לארץ, שירים שליוו את קורבן העולה או שירי שבח למעלות האל. בים הסברות הופיעה גם סברה שהשירים נקראו ״מעלות״ בגלל תופעה סגנונית-צורנית מיוחדת המצוייה ברובם (לא בכולם) - השרשור. בלע״ז: anadiplosis, concatenatio  או step parallelism.

וינייטת בטרם: על שלושה בטרם ועל ארבעה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

וַיִּתְאַבֵּל

בשני פסוקים מקראיים פרוזאיים לעילא כלואה שירה. בשניהם עומדים אלה סמוך לאלה החיים והמוות, החיים שהיו והמוות שבאורח בלתי נמנע יבא. 

פתילה להדלקת נרות שמן למאור מהתקופה הביזנטית

הפתילה. צילום: רשות העתיקות

מחקר חדש שנערך ברשות העתיקות זיהה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נרות שמן למאור, המתוארכת לתקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה.
על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן וודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועטות ביותר.

הפתילה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטים בנגב. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. הפתילה נמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות. 

מי ישמע את דמעות הדגים??

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת תרבות

דִּמְעוֹת הַדָּגִים מַמְלִיחוֹת אֶת הַיָּם
סְנַפִּירֵיהֶם קְרוּעִים
מְצַמְּחִים אָצוֹת בַּמְּצוּלוֹת,
כְּאֵבָם אִדְרוֹת עַל הַחוֹף

אחרית חלומות בראשית: וינייטת בעל החלומות

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

חלומות: סיפור בתוך סיפור

לחלום אין עדים. כל שיודעים אודותיו הוא מה שהחולם מספר עליו. כל מה שאדם מספר על התרחשות, בשפתו, בלשונו על פי זיכרונו, מעצב את האירוע מחדש, משנה אותו, ועל כן, מכל מקום, חלום הוא מה שהחולם מספר, ומה שהחולם מספר הוא לעולם לא בדיוק מה שהיה.  התלמוד במסכת ברכות דף נ"ה, עמוד ב' אכן אומר כי "כל החלומות הולכים אחר הפה", ואפשר היה לכאורה לסמוך על קביעה זאת כאומרת שחלום - גם אם חלמו אותו - למן הרגע שמספרים אותו, הוא הולך אחר הפה ולא אחר מה שאולי נחלם.

השטן לא התבלבל

אלי יונה, משורר

בבל

מגדלי אדמה

הַשָּׂטָן לֹא הִתְבַּלְבֵּל.
אֶפְשָׁר לַעֲצֹר מִגְדְּלֵי אֲדָמָה,
לֹא כֵּן מִגְדְּלֵי אָדָם.

כיצד נקרא במקרא ספר תהלים?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

השאלה שבכותרת עשויה להשמע כאחת מאותן חידות-בדיחות החביבות על ילדים, שבהן התשובה טמונה בגוף השאלה. מי חיבר את הסימפוניה החמישית של בטהובן? מתי חל טו בשבט? מה שם אביו של ירמיהו בן חלקיהו? ולא היא! קרוב לוודאי ששם הספר בתקופת המקרא כלל לא היה ״תהלים״. אז מניין השם ״תהלים״ אתם שואלים, ועל מה מסתמכת הטענה שככל הנראה לא היה זה שם הספר בתקופת המקרא? 

מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

משמאל: מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

מימין: מטבע זהב של רומנוס השלישי, קיסר ביזנטיון (1028 – 1034 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

 מטמון הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מלש"ח מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים . מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).

בין קהלת לסוקרטס [1] – כיצד ניתן ללמוד ממורה כזה?

ניר עידן, האוניברסיטה העברית, תכנית 'אמירים'

פירוש שמו של קהלת, 'זה המדבר בקהל', ותיאורו בפסוקים החותמים את הספר כמי ש'למד-דעת את-העם' (יב 9) מציירים תמונה של מורה מכובד לו תלמידים רבים השועים לדבריו ומאמצים אותם לליבם. סגנונו של הספר מחזק רושם זה מכיוון שהוא דומה דמיון רב לסגנון ספרות החוכמה הדידאקטית-המעשית של המזרח הקדום, שנציגה המובהק במקרא הוא ספר משלי, ושמטרתה לכוון את האדם בדרך הנכונה באמצעות שפע ציוויי עשה ואל תעשה הנוגעים לכל תחומי החיים. גם הדמיון התוכני לספרות החוכמה העיונית 'הפילוסופית' תואם את דמות המורה, ובמובן זה מורה שלא רק מלמד כיצד יש לנהוג אלא מעניק גם תובנות מעמיקות יותר לגבי האדם ומקומו בעולם [2].

אבל הוראתו של קהלת רחוקה מרחק רב מהפשטות והישירות של ספרות החוכמה הדידאקטית. הספר מכיל אמירות רבות הסותרות זו את זו [3], ואינו מביע עמדה חד משמעית וברורה. דורות של פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא מודרניים ניסו באמצעות שיטות שונות ומגוונות ליישב סתירות אלו [4] במטרה להבין את כוונתו האמיתית של קהלת המסתתרת, כך הם האמינו, ביניהן. כתוצאה מדו המשמעות של הספר התגלעו בין המפרשים חילוקי דעות בסוגיות רבות כגון: כיצד צריך להבין את ההמלצה לדבוק בהנאות החומריות? מי עדיפה, החוכמה או הסכלות? האם הספר הינו יצירה פסימיסטית או אופטימיסטית?

מסכת אבן מהתקופה הניאוליתית התגלתה בדרום הר חברון

המסכה הקדומה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

מסכת אבן המתוארכת לתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב' (תקופת האבן החדשה), נמצאה באזור פני חבר שבדרום הר חברון. גילה כ-9000 שנה.

המסכה. צילום: היחידה למניעת שוד, רשות העתיקות

המסכה עשויה מאבן גיר צהבהבה-ורדרדה. היא עוצבה בקפידה באמצעות כלי אבן, באופן הדומה לפנים אנושיות. בשולי המסכה נקדחו ארבעה חורים, ככל הנראה לקשירת המסכה - אולי לפנים של אדם חי, ואולי לעמוד או לעצם ייעודי אחר לשם הצגתה. האבן מוחלקת לגמרי, תווי הפנים מושלמים וסימטריים. עוצבו אפילו עצמות לחיים, אף מרשים ופה עם שיניים.

סיפור המיילדות (שמות א, טו-כא) - כוחה הפועל של המזימה שמעולם לא בוצעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

‏וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת־הָאֱלֹהִים
וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם

חלק הארי

אלי יונה, משורר

אז'ן דלקרואה, ציד אריות 1858

"וילך שת וחווה אל קצה גן עדן. ותרא חווה את בנהּ והנה חיה נלחמת בו!"
 (ספר אדם וחוה י' 10)

וַיְצַו אֱלֹהִים עַל הָאֲרִי:
מִכָּל חַיְתוֹ בַּר אָכֹל תֹּאכֵל,
אַךְ מִבַּר אֱנָשׁ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ
מוֹת תָּמוּת.

סיפורי ריגול במקרא

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

במרכז פרשת "שלח לך" עומד סיפור תריסר המרגלים ששלח משה מן המדבר כדי "לתור את ארץ כנען" (במדבר יג, יז) קודם לכיבושה, ולבחון את תושביה, את דרכי ההגנה עליה ואת טיב פירותיה. סיפור זה חוזר בשינויים של ממש גם בספר דברים (א, כב-לב), ובצדו נמצא במקרא עוד כמה סיפורים על מבצעי ריגול. יהושע, תלמידו של משה ויורשו, שולח מרגלים ליריחו קודם לכיבושה בידי בני ישראל (יהושע פרק ב) וסיפור זה גם משמש כהפטרה לפרשתנו, וכן אל העיר עי (שם ז, ב-ה). בית יוסף מרגל את העיר בית אל קודם שהיא נופלת לידיהם (שופטים א, כב-כו) ואילו שבט דן, המחפש לו מקום חדש להתנחלות, שולח חמישה אנשים בשליחות של ריגול טרם קרב אל העיר ליש (שם יח, ב-י). ואחרונה – המלך דוד, הבורח מפני בנו אבשלום, שולח מרגלים אל לב מחנה האויב כדי לעמוד על כוונותיו (שמואל ב ט, כז-יז, כב).

איזבול היתה יפה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת וחוקרת

אִיזְבֻל הָיְתָה
בַּת מֶלֶךְ:
אִמָּהּ גַּלֵּי הַתְּכֵלֶת
אָבִיהָּ אֶרֶז.
שְׂעָרָהּ פִּילֵי קַרְתָּגוֹ
רִיסֶיהָּ תְּרִיסֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

אִיזְבֻל הָיְתָה בַּת מֶלֶךְ
וְהִתְחַתְּנָה עִם מֶלֶךְ
וּכְשֶׁנָבוֹת עָמַד בַּדֶּרֶךְ
לְדִידָהּ יְצוּר בְּלִי עֵרֶךְ

על פרשת וישלח: המאבק הזה והפיוס הזה הוא עד היום הזה ועד עלות השחר

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

 וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.   וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף-יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.   ויֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.  כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה-שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.    וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל.   וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.  וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל  כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.    וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל-יְרֵכוֹ.  עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה  כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. 

( בראשית ל"ב, כ"ה)

הלב מבקש לראות ב "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" הגד של גורל, של עם העובר את מרחבי הקיום לבדו, ואפילו הוא מחובר, אינו מחובר אלא לשעה או אפילו רק לכאורה. "לבדו" הוא משקלו הסגולי, ואין עוד מלבדו להלך עמו. 

קווים לדמותו של השוטר בספרות הילדים העברית במהלך השנים – מדגם מייצג

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

תקציר

דמות השוטר עברה תמורות רבות במהלך ההיסטוריה היהודית והישראלית. השינויים היו בעיקר בתפיסת תפקידו של השוטר, ביחסו כלפי הציבור וביחס הציבור כלפיו ואף במדים המיוחדים שלבש. חלק מתמורות אלו באו לידי ביטוי גם בספרות הילדים העברית החל משנות טרום הקמת המדינה ועד ימינו. ראוי, אם כן, לערוך סקירה קצרה על התמורות והשינויים שחלו במעמדו של השוטר מתחילת התהוות העם היהודי ועד ימינו. בעיון בספרי ילדים בהם מופיעים ייצוגי שוטרים ושוטרות, ניתן להבחין בבירור בהתפתחות החברתית-התרבותית, שחלה בהם במהלך השנים. בספרי הילדים הראשונים, שהודפסו בארץ, בהם מופיעים דמויות של שוטרים ושוטרות, תפקידם היה לשמור על הסדר הטוב תוך שיטוט ברחובות, בסמטאות ובין בתי התושבים. משטרת ישראל היא חלק בלתי נפרד מחיי המדינה והחברה בשמירה על החוק ועל הסדר הטוב. דמותו של השוטר עברה שינויים במהלך השנים מתוקף שינויים בחברה, בפוליטיקה ובמדיניות. מטרת מאמר זה היא להציג מספר טקסטים מתקופות שונות באופן כרונולוגי מספרות הילדים, שיש בה ייצוגי שוטרים, כמשקפת את המציאות בייצוגים חזותיים ותכניים אמינים המשלימים זה את זה, ומשתדלת להציג אותם בפני נמענים תוך מתן משנה תוקף לאותם תהליכים, שהתרחשו ומתרחשים במשטרת ישראל בעבר ובהווה, לדון בהם ולבחון את השינויים שעברה דמותו המקצועית והאנושית של השוטר בספרות הילדים במהלך השנים.

שתי אגדות על מלך אחד

אלי יונה, שתי אגדות על מלך אחד

Two tales about one king Translated by Prof. Eitan Medini

מה לתת לו

לא חוכמה!

בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל־שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְ (מל״א ג, ה)

מְאוֹד חָכָם הָיָה מִצַּד שְׁלֹמֹה לְבַקֵּשׁ חָכְמָה מֵאֱלֹהִים; אַךְ אִם כְּבָר הָיָה מְאוֹד חָכָם, מָה נָתַן לוֹ אֱלֹהִים? אֵינְכֶם מוֹצְאִים קְצָת מוּזָר שֶׁמֶּלֶךְ נֶהֶנְתָן כָּמוֹהוּ, יְבַקֵּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה דַּוְקָא זֹאת?

בְּסֵפֶר חִיצוֹנִי לַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִיִּים, הֶחְכִּים שְׁלֹמֹה רַק בַּשְּׁלִישִׁית.

תפילת הפליט: וינייטת התפילה הנוגעת

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

תפילת הפליט

אותיות השרש פ.ג.ע  עושות תיבות - שמות ופעלים - מגוונים. "...וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה" ( שמואל א', י', ה') כלומר ופגשת חבורה של מתנבאים , אומר שמואל הרואה לשאול  העומד ללכת בואך קריית יערים. קרוב לו , אך כבר שונה ומורכב הוא "אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר" ( (בראשית כ"ג, ח'),  קרוב - כי 'וּפִגְעוּ' הוא 'קיימו פגישה', אבל שונה מפני שאותיות פ.ג.ע עושות גם הפצרה, כגון רות האומרת לנעמי . "... אַל-תִּפְגְּעִי-בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ  כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" ( רות א', ט"ז),  ועל כן אברהם מבקש גם 'ופִגְעוּ' לשון פגישה ,וגם באותה פגישה  'וּפִגְעוּ ' לשון הפצרה, דברו על ליבו לתת לי אחוזת קבר בתוך בני חת.  יש אפוא ניחוח של מגע באותיות השרש פ.ג.ע, פגיעה היא מגע, הפצרה היא בקשה שנועדה לגעת בליבו של הזולת.

לחשות בשורה הראשונה: על "לכל זמן" של קהלת

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

א: לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד: ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר: 
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. (קהלת פרק  ג')

גורלו של  מין האדם הוא האדם. לא כוכבים ומזלות. לא תנועות גלגלי היקום.  גם האלוהים, כי כאשר ברא אלוהים את האדם בצלמו ובדמות תבניתו בחר בו להיות יצור בוחר היודע להבחין בין טוב לבין רע, בין בניין לסתירה, בין שכר שסופו בא לבין עונש גם אם יאחר להגיע. הוא הטיל עליו, ועליו לבדו, את האחריות לגורלו. הכל תַּחַת הַשָּׁמָיִם', לא בשמים. לו היה הכל בשמים, לא היו הזמנים משנים דבר, כי בשמים אין  'עֵת לָלֶדֶת'  ואין 'עֵת לָמוּת', שם למעלה קדם הנצח  לבריאה, ואין הסוף שם לעד ואינו יודע אתנחתא, והזמן שם על כן אין בו תנועה ולא עלייה ולא מורדות, ולא אורות ולא צללים, ולא בני אדם המביאים אותו ולא דור אחר נסים מפניו אל עידן של מחר. תחת השמים האדם עושה זמנים. 

׳נשים בתנ״ך בנופי הגולן׳ בצילומיה של דיקלה לאור

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
*התצלומים באדיבות הצלמת. להגדלת התצלומים - הקליקו עליהם. 

וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל־דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה…

וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ (בראשית לח, יד-טו)

ראיתי את תערוכת הצילומים, ׳נשים בתנ״ך׳, של דיקלה לאור בתיאטרון ירושלים (2018), ונפעמתי. לאור היא משוררת המצלמה הקוראת באופן פיוטי רגיש מאין כמותו את נשמת הנשים המיתיות-ארכיטיפיות של התנ״ך. חלקן בולטות, כמו רבקה, מרים, פלגש בגבעה, אביגיל, מלכת שבא, איזבל, רחל ולאה, שפרה ופועה, רות ונעמי, בנות לוט, בת פרעה, בת יפתח ובת שבע, וחלקן פחות, כמו שרח בת אשר, אשת איוב ובנותיו ואפילו אהלה ואהליבה מנבואת יחזקאל. 

על חובות האשה לבעלה ועל זכותו להכותה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

להלן חלק מפרק י״ד של ספרה של פרופ׳ אליאור, "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים תשע"ח *

חובות האשה לבעלה וזכותו להכותה "כיוון שהיא ברשותו".

"אך את שתקי ושבי, צייתי למילתי,

פן לא יועילו לך כל האלים אשר באולימפוס,

כאשר אך אתקרב ואשלח בך את ידי העצומות".[1]

לא בגלל נזיד עדשים: וינייטת הבכורה

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

Matthias Stom - Esau and Jacob

יעקב נולד תאום לעשו, לא תאום זהה, על כן גם לא תאום למראה, ולא תאום נפש. כבר ברחם אמו לא היה תאום לאחיו ובצאתו לאוויר העולם כבר היה אוחז בעקב אחיו כאילו לא היו בו כוחות משלו שהספיקו לו להיוולד. אלמלא היה תלוי באחיו, לא היה מגיח מרחם, והיה מת נפל עוד בטרם יחיה. הנערים גדלו יחד שונים. האחד, לא מוטרד משונותו, כי היא בידלה אותו לטובה כביכול. הוא היה בכור כחוק. עלם שכוחו עמו. בוטח ביכולותיו. שום צל של תלות לא עננה על זהותו. דימויו העצמי היה איתן. איש ציד. אדון קיומו. ואביו אהבו. האב היה עמוד התיכון במשפחה. הקובע. העיקר. האם, נספחת, אהובה לבטח, אבל עקרת בית הנשענת על אותו עמוד תיכון. בעיניו. ככל שעיניו ידעו לראות.  

ספרה של רחל אליאור, סבתא לא ידעה קרוא וכתוב

הספר "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים תשע"ח, עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית וחברתית של נשים בחברה הפטריארכלית, בכלל, ובחייהן 'הנורמטיביים'  של נשים יהודיות מנקודת הראות הגברית, בעולם המסורתי, בפרט. נקודת ראות גברית זו מיוסדת למרבה הפלא על סיום סיפור גן עדן שבו נאמר כידוע ' וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ ' (בראשית ג טז).

אני מתגעגעת

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת

אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לְמָה שֶׁלֹּא הָיָה וְהָיָה יָכוֹל

אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת

אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לְמָה שֶׁלֹּא הָיָה
וְהָיָה יָכוֹל
גַּעְגּוּעַי הוֹלְכִים אֶל המַּבּוּעִים
אֶל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלֹּא

חרותות של ספינות ובעלי חיים מהתקופה הרומית התגלו בחפירות בבור מים עתיק בבאר שבע

בחפירות ארכאולוגיות של רשות העתיקות בבאר-שבע, נתלה מאגר מים, אשר היקפו -5 X 5.5 מ' ועומקו מגיע לכ-12 ובו חרותות של ספינות ובעלי חיים. 

מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסע אמנותי בין כוכבים וסמלים ביצירתה של האמנית סבינה סעד

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

*פורסם במחקרי גבעה ו (תשע"ט) -שנתון המכללה האקדמית 'גבעת וושינגטון', בעריכת משה צפור, אהרן מונדשיין ואליסיה גרינבנק. תודתי על הרשות שניתנה לפרסם את המאמר בטרם הופעת הכרך בדפוס.

סמלים חזותיים מבטאים באופן תמציתי את עולמם האמוני והרגשי של הדבקים בהם. סמלים רבי עוצמה בהוויה היהודית והישראלית הם סמלי הטלאי הצהוב והמגן-דוד. במפעלה האמנותי הייחודי של הציירת והפסלת סבינה סעד נחקרות הזיקות המורכבות בין השניים בכלים אומנותיים, [1] ולנושא זה תוקדשנה השורות הבאות. 

שאול: איך נפל משיח השם

ד"ר דן אלבו, משורר, היסטוריון וחוקר תרבות

גוסטב דורה, מות שאול

שָׁאוּל - שָׁאוּל
הוֹ מַלְכִּי, אֵיךְ נִתַּז דָּמְךָ עַל-אַדְמַת הַגִּלְבֹּעַ
וְרֵיחוֹ עָלָה בְּאַפִּי בִּבְלִילָה עִם רֵיחַ שְׁרָצִים, שַׁרְשׁוּרִים וְצְפַרְדְּעִים.
נוֹשֵׂא כֵּלֶיךָ יִלֵּל בִּזְעָקָה מָרָה 'אֵלִי אֵלִי, מַה לְךָ אֵלִי.. ' וְנָפַל עַל-חַרְבּוֹ,
לְאֵידֶךָ הִתְלוֹצֵץ הַשָּׂטָן בְּקוֹלוֹ הַמְּחֻסְפָּס: 'הוֹ,
מַה יָפֶה יוֹתֵר מִגְּוִיָּה שֶׁעֵינֵיהָ הַפְּקוּחוֹת נוֹצְצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ!'

דֶנדרוֹפואמות: שלושה סיפורי עצים

אלי יונה, משורר

בשם כל העצים

1. עץ המחלוקת

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִשְׁחִית אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ

הִפְנָה אֵלָיו בְּרוֹשׁ אֶחָד אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה וְשָׁאַל

בְּשֵׁם כָּל הָעֵצִים בְּמָה חָטְאוּ גַּם הֵם

מֵילָא הָאָדָם שֶׁכָּרַת אוֹתָם 

צָרִיךְ לְהַכְרִית אוֹתוֹ וְרַק אוֹתוֹ 

כִּי הוּא־הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל רַע.

שְׁאָלוֹ אֱלֹהִים: וּמִי פִּתָּה אֶת הָאָדָם רִאשׁוֹן?

חַוָּה!

וּמִי פִּתָּה אֶת חַוָּה? 

הַנָּחָשׁ!

... וּמִי פִּתָּה אֶת הַנָּחָשׁ?

עֵץ נֶחְמָד לְהַשְׂכִּיל.

וְתַאֲוָה לָעֵינַיִם.

מול כוכבי השיח החדשים

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

אֲנִי נוֹשֵׁךְ. אֲנִי שָׁנוּן. 

אֲנִי עוֹקֵץ. אֲנִי מכיש.

אַתָּה מַרְדִּים. אַתָּה חְנוּן.

אַתָּה כְּמוֹ אֵין מוֹצֵא בַּכְּבִישׁ.

אֲנִי תּוֹקֵף. אֲנִי מֵבִיךְ.

אֲנִי מַבְרִיק. תַּלְיָן מִלִּים.

אַתָּה מֶזֶג אֲוִיר אָבִיךְ,

נֶחְבָּא כְּמוֹ גוק אֶל הַכֵּלִים.

אני שאול - הרועה שכתר בראשו

חגי קמרט, סופר ומשורר

San Francisco California ~ M.H. de Young Memorial Museum

  Marble Statue of King Saul ~ 1882

הָרוֹעֶה

וַיָהפוֹך לוֹ אֱלֹהִים
לֵב אַחֵר
חֲנִית גִּרְדָּה אֶצְבּעוֹתָיו.
וּבְידוֹ  חֶרֶב פיפיות
בָּה אָחַז
עָלֶיהָ נָפָל .

עתליה

משה שפריר, משורר

פגשתי בכיכר המדינה עלמה צעירה. עתליה שמה. תמהתי על הוריה על שבחרו לקרוא לבתם בשם של הרוצחת המקראית הנוראה הזאת, שכן במסורת היהודית נמנעים מלקרוא לצאצאים בשמות אישים ונשים שליליים המופיעים בסיפורי התנ"ך, כגון: נמרוד, שמעי, דואג, עמרי, יהוא ועתליה.

"וַתָּקָם (עֲתַלְיָה) וַתְּאַבֵּד אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה" (מְלָכִים בּ', י"א, 1)

צְאִי, צְאִי כְּבָר עֲתַלְיָה - אַתְּ אֵשֶׁת-הַדָּמִים, מַלְכַּת הָרֶשַׁע שֶׁמִּדַּעַת,

צְאִי אֶל בֵּית-אֱלוֹהַּ אֶל מוֹתֵךְ, שֶׁכֹּה רָאוּי לָךְ - בַּת-בְּלִיַּעַל וְרוֹצַחַת!

הֲלֹא אֶת קוֹל דְּמֵי נְכָדַיִךְ אָנוּ עוֹד שׁוֹמְעִים, מַמָּשׁ בְּתוֹך נִבְכֵי הַמֹּחַ.

הֵם צוֹעֲקִים אֵלֵינוּ מֵהָאֲדָמָה - עָלֶיהָ אַתְּ פּוֹסַעַת, הַמִּרְשַׁעַת.

מוֹתֵךְ יָבוֹא כָּעֵת עַל חֵטְא גַּבְהוּת-הַלֵּב וְתַאֲוַת-שִׁלְטוֹן וַכֹּחַ.

פרוייקט גימלאים בבתי ספר תיכוניים בישראל

ד"ר ישראל כץ, איש חינוך

לפני שאתאר את פרוייקט הגימלאים בבתי הספר, אציג את עצמי ואת תפיסתי החינוכית כרקע לפרוייקט הגימלאים שיזמתי ושיתואר בהמשך.

שני אותות לדורות: וינייטת והאלוהים ניסה

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

אותות לדורות

הוינייטה מתבוננת בפרשת העקידה מזווית הנס, האות, 
לא מן הזווית הקשה מנשא, זווית הניסיון.

אינני יודע איך לקרא את הפסוק "וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם" (בראשית כ"ב, א'). תמוה.  אמנם כבר מצינו במקרא שה' כביכול מנסה את המאמינים בו. בדברים י"ג ד' מזהיר הכתוב את הנוהים אחר נביאי שקר המביאים אות המוכיח לכאורה כי לא מליבם הן ניבאים אלא מפי הגבורה " לֹא תִשְׁמַע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא  כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת- ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם". גם זה לכשעצמו קשה. למרות שהרשות נתונה ביד כל אדם לבחור מעשיו, הכל צפוי, ויודע תעלומות לא יעמיד אדם בניסיון כדי לדעת במה יבחר. אבל אפילו נעבור על פני הקושי הזה,  נפגוש בקושי גדול הימנו.

מה ראתה החרב שעליה נפל שאול?

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת ספרות לשון ותרבות

Detail of Breughel's Death of Saul

מה ראתה החרב?  

כְּמַרְאָה אֶל פָּנָיו
דָּמְעָה הַחֶרֶב

עִזְרִי לִי,
חַרְבִּי,
לִי-
עִזְרִי.

אפוקליפסה עכשיו: בראשית א, א-ה

חגי קמרט, סופר ומשורר

עת לשוח תצא היא דארק... ושתי עיניה דרקוני  לבה רותחת

והטיפו ההרים דם וכל הגבעות תמוגנה.
ועמקים הפכו תהו ואורות הפכו חשך.
ולילות שיטחו אורן על ימים.
אז קראה דארק לחושך יום ולאור קראה היא לילה,
ובלהט החרב המתהפכת גירשה לאדם מגנה מאצל הכרובים.