על ספרו של גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: גיא דרשן, אחר המבול: סיפורי מוצא במקרא ובאגן הים התיכון המזרחי, מוסד ביאליק, ירושלים תשע״ח. 376 עמודים

מוסד ביאליק

מחקרו של גיא דרשן בוחן את תולדותיה של סוגת ׳סיפורי המוצא׳, המצויה בתשתית מקורות התורה בכלל וביסוד ספר בראשית בפרט. הכוונה ׳ליצירה ספרותית המתבססת על תשתית גנאלוגית, ורצף עלילתי, המשתרעים מראשית האנושות ועד אבות העם וההתנחלות בארץ. המוקד העיקרי של חיבורים מעין אלו הוא שאלות הזהות והמוצא של הקבוצה האתנית׳ (עמ׳ ה). הספר מתחקה אחר היווצרותה של הסוגה הזאת ׳בעקבות ביטוייה הקדומים ביותר במקרא ובשורה של מקורות מן הכתיבה הגנאלוגית והמיתוגפית של העולם היווני בתקופה הארכאית וראשית התקופה הקלסית, ומסורות מהעולם הפיניקי והלווי של האלף הראשון לפני הספירה׳ (שם). 

בחקר המקרא ההשוואתי של מאה וחמישים השנים האחרונות נדונו הקשרים שבין המקרא לבין העולה ממצאים רבים מהמזרח הקדום. במיוחד ממסופוטמיה. אבל לא נמצאה בהם הקבלה צורנית מקיפה לרצף הגנאלוגי וההיסטורי של תעודות התורה או של התורה כולה כמכלול. לא נמצאו בהם סיפורי מוצא או סיפורי תולדות מורכבים. 

החידוש שבספר הוא מציאת ׳סדרה מקיפה של מוטיבים ודפוסים מקבילים, הכוללים שלד גנאלוגי הפותח באשה ראשונה, אנשים ראשונים וגיבורי תרבות, דרך גיבור המבול עד אבות עמים. ממצא זה מעיד על קיומם של סיפורי מוצא מקיפים המתבססים על תשתית גנאלוגית קבועה ותבניות ספרותיות סדורות שהיו מקובלים באגן המזרחי של הים התיכון הקדום׳ (עמ׳ 258).

מסיפורי התולדות הללו התפתחו תעודות התורה. הרצף היהוויסטי הוא הקרוב ביותר לדגמים המקוריים ורוב המוטיבים המשותפים לספרויות שנידונו בספר נמצאו גם ברצף זה: סיפור על יצירת אשה ראשונה ומקור הרע בעולם, ידיעות על ממציאים ראשונים וראשית התרבות, ביניהם גם סיפור על גילוי היין בדור שאחרי המבול, לוח עמים המשתלשל מגיבור המבול, מאבקים בין אחים המייצגים קבוצות אתניות שונות, וסיפורים על אבות העם. 

החוטים הרציפים בספר בראשית הם סיפורי תולדות בבסיסם - היינו סיפורי מוצא שמתבססים על רצף גנאלוגי, אשר נועדו מעיקרם לתת ביטוי לתפיסות הזהות של המחברים, תוך שימור מסורותיהם של בתי האב, השבטים והעמים. 

׳ההשוואה למסורות הגנאלוגיות היווניות, לצד המסורות האחרות ממזרח הים התיכון, אפשרה למעשה לראשונה לראות תמונת בבואה של רצפים גנאלוגיים ומיתוגרפיים דומים מהסביבה, ולבסס את ההכרה בקיומם וקדמותם היחסית של אותם רצפים ספרותיים במקרא׳ (עמ׳ 259). 

תוכן העניינים

מבוא: סיפור המוצא, סקירת המחקר, הצגת המקורות, שיטת המחקר וסדר הדיון והטענה בספר זה. 

חלק א: אחרי המבול ולפניו

פרק ראשון: דפוס לוח העמים - ׳לוחות עמים׳ במקרא ובמורשת המזרח הקדום. 

פרק שני: נטיעת הכרם הראשון - המסורת המקראית, מסורות יווניות מקבילות וגילגולי המסורת באגן הים התיכון המזרחי. 

פרק שלישי: האשה הראשונה ומוצא הרע בעולם 

פרק רביעי: השמדת דור הגיבורים: סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר׳ ו, א-ד) במקרא ובמסורות יווניות קרובות. 

חלק ב: מאדם לעם - דפוסים ספרותיים

פרק חמישי: גיבורי התרבות הראשונים - דפוס ׳הממציאים הראשונים׳ בספר בראשית, במסורות המוצא של מזרח הים התיכון ובמורשת המזרח הקדום

פרק שישי: שני אחים - שני לאומים - במסורות המוצא של מזרח הים התיכון

פרק שביעי: סיפורי ייסוד

דפוס סיפורי ההתנחלות של אב מייסד במזרח הים התיכון

פרק שמיני: סוגת סיפורי המוצא במקרא ובמזרח הים התיכון הקדום ותולדותיה.

בספר יש מפות, איורים וטבלאות מועילות, ביבליוגרפיה עשירה ומפתחות (מפתח מקורות, מפתח מקורות קלסיים ומפתח שמות).