המלך מונה את ילדיו

 פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית

׳ואף זה בני׳ אמר המלך

זֶה בְּכוֹרִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
יוֹרֵשׁ עֶצְרִי, יוֹרֵשׁ יִצְרִי,
אֶת אֲחוֹתוֹ עִנָּה,
אֶת תָּמָר בִּתִּי.

 זוֹ בִּתִּי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
יָפָה מִכָּל אִשָּׁה.
זֶה יָפְיָהּ הֵתֵל בָּהּ,
בְּיַד אָחִיהָ נֶאֶנְסָה.

זֶה מִשְׁנֶה בָּנַי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
נִקְמָתוֹ קָרָה,
אֶת אָחִיו הָרַג,
וַתְּהִי לוֹ הַבְּכוֹרָה.

אֶת בְּכוֹרִי הָרַג, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
נָקָם כְּבוֹד אֲחוֹתוֹ,
מַרְפֵּא לֹא הֶעֱלָה לָהּ,
שׁוֹמֵמָה יָשְׁבָה בֵּיתוֹ.

וּבִי מָרוֹד מָרַד, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
אֶת נְשׁוֹתַי לָקַח,
וּמַר הָיָה קִצּוֹ,
בְּיַד יוֹאָב נִרְצַח.

זֶה הַשְּׁלִישִׁי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
לִשְׂרָרָה חֶפְצוֹ,
אָבְדָה חָכְמָה בּוֹ,
יִכְלֶה בְּתַאֲוָתוֹ.

וְאַף זֶה בְּנִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
יְלִיד נַאֲפוּפַי,
אוֹתוֹ רָאִיתִי מֶלֶךְ,
יִנְקֹם בִּמְחָרְפַי.

וְעוֹד לִי בֵּן, אָמַר הַמֶּלֶךְ,
קָצְרוּ יְמֵי חַיָּיו.
לְמַעֲשׂוֹ אֵין זֵכֶר,
וּשְׁמוֹ הָיָה כִּלְאָב.