פרופ׳ אבינעם מן, האוניברסיטה העברית
וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם… וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ (שמ״א יג, כב)
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם (שמ״ב א, כב)
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמ״א לא, ד)
זוֹ חַרְבִּי, מִפְּלִשְׁתִּים הִסְתַּרְתִּיהָ,
וַתְּהִי לִי אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּמִכְמָשׂ עֲלֵיהֶם עוֹרַרְתִּיהָ,
נִצָּחוֹן לִי נָתַן הָאֵל.
זוֹ חַרְבִּי, אֶת אֲגַג לֹא הִכִּיתִי לְפִיהָ,
וּבְפִיו יִסְּרַנִּי שְׁמוּאֵל.
אֶת מְעִי אֲגַג בְּיָדוֹ הִבְקִיעַ,
וָאֶתְמַהּ: עַל צֹאן וְעַל טָף אֵינֶנוּ חוֹמֵל.
זוֹ חַרְבִּי, לְנַעַר רוֹעֶה הִשְׁאַלְתִּיהָ,
וַיְּסִירָהּ וַיִּקַּח לוֹ מַקֵּל.
אֶת גָּלְיָת לְלֹא חֶרֶב הִכְרִיעַ,
וַיְּהִי לִי בִּעוּת הָרוֹדְפֵנִי בַּלֵּיל.
זוֹ חַרְבִּי, בְּבִטְנִי נְעַצְתִּיהָ,
וָאֶפֹּל וָאֱהִי כְּמוֹ צֵל.
מִשָּׁלָל פְּלִשְׁתִּים בְּזַזְתִּיהָ,
לִרְצוֹנָהּ מֵחַרְבָּם אִנָּצֵּל.
זֶה רֹאשִׁי, עַל חוֹמַת בֵּית שְׁאָן הוֹקִיעוּהוּ
לְמָשָׁל וּשְׁנִינָה, הַבּוּז לַנּוֹפֵל.
זוֹ חַרְבִּי, מִדָּמִי הֵם נִקּוּהָ,
אָדִישׁ וְצוֹנֵן הוּא חֹד הַבַּרְזֶל.
וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל־הָעָם… וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ (שמ״א יג, כב)
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם (שמ״ב א, כב)
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמ״א לא, ד)
 |
Detail of Breughel's Death of Saul |
וַתְּהִי לִי אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּמִכְמָשׂ עֲלֵיהֶם עוֹרַרְתִּיהָ,
נִצָּחוֹן לִי נָתַן הָאֵל.
זוֹ חַרְבִּי, אֶת אֲגַג לֹא הִכִּיתִי לְפִיהָ,
וּבְפִיו יִסְּרַנִּי שְׁמוּאֵל.
אֶת מְעִי אֲגַג בְּיָדוֹ הִבְקִיעַ,
וָאֶתְמַהּ: עַל צֹאן וְעַל טָף אֵינֶנוּ חוֹמֵל.
זוֹ חַרְבִּי, לְנַעַר רוֹעֶה הִשְׁאַלְתִּיהָ,
וַיְּסִירָהּ וַיִּקַּח לוֹ מַקֵּל.
אֶת גָּלְיָת לְלֹא חֶרֶב הִכְרִיעַ,
וַיְּהִי לִי בִּעוּת הָרוֹדְפֵנִי בַּלֵּיל.
זוֹ חַרְבִּי, בְּבִטְנִי נְעַצְתִּיהָ,
וָאֶפֹּל וָאֱהִי כְּמוֹ צֵל.
מִשָּׁלָל פְּלִשְׁתִּים בְּזַזְתִּיהָ,
לִרְצוֹנָהּ מֵחַרְבָּם אִנָּצֵּל.
זֶה רֹאשִׁי, עַל חוֹמַת בֵּית שְׁאָן הוֹקִיעוּהוּ
לְמָשָׁל וּשְׁנִינָה, הַבּוּז לַנּוֹפֵל.
זוֹ חַרְבִּי, מִדָּמִי הֵם נִקּוּהָ,
אָדִישׁ וְצוֹנֵן הוּא חֹד הַבַּרְזֶל.
שיר יפה מאוד ורעיון יפה ומקורי למעשה אם נבחן את דמותו של שאול החרב עומדת בניגוד אליו ותואמת יותר את דוד. החרב הנתונה ביד שאול שעומד כמעט חסר אונים מולה עומדת בניגוד למקלעת העץ שבידי דוד המסמלת את התחכום של האיש שבדברים פשוטים וקטנים לכאורה הוא מסוגל לבצע נצורות וגדולות. אפילו את גולית להרוג באבן קטנה. עם זאת אסור לשכוח שלהיות מלך ראשון על עם בהתהוותו זה בהחלט לא פשוט ולא קל ולכך נקודות זכות לשאול על דוד. השיר יפה מאוד וקראתי אותו פעמיים.
השבמחק