ניהנתי מאד לשמוע את ההרצאה ותודה ששלחת את הקישור. כמה הערות בצניעות: א. כי עפר אתה ואל עפר תשוב. סיפור גן העדן הוא סיפור אקולוגי הממשיך את הבריאה. וכך, האדם שנוצר מעפר חוזר אל האדמה והופך שוב לעפר. (היום יגידו אולי קומפוסט). כלום לא הולך לאיבוד ועל הבסיס הזה תתחדש הצמחיה וגם זה עץ החיים. ב. באמת אי אפשר ללא סיפור גילגמש (האהוב עלי). אותנפישתים הזוכה לחיי נצח מורחק לעולם מארצות האדם. יש גם הגנות למניעת ההגעה אליו ממש כמו "החרב המתהפכת" גם גילגמש, למרות שהגיע, לא יכול להישאר שם והוא בבחינת מגורש לחזור לארצו ולמלא את יעודו. ג. בתשובות אכן הזכרת את הבוצין המפורץ שפרחיו הצהובים מזכירים את הזהב ובמיבנהו את המנורה, אבל נוגה הראובני מצדד יותר במרווה שלדעתו היא המוריה כסמל למנורה. ד. ואם מזכירים את השקד, לדעתי הדוגמה היפה ביותר להתחדשות החיים היא הסיפור בבמדבר י"ז כשמטה אהרון פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים. מהו המטה? מוט/מקל עץ, לכאורה ללא חיים. ("מקל שקד אני רואה" אומר ירמיהו. מקל. לא עץ חי ובכל זאת...) והנה בין לילה הוא פורח ואף גומל שקדים. המטה שלכאורה אין בו חיים, מתעורר לחיים בצו האל השוקד על דברו לעשותו. כל כך מהנה היה לשמוע, לעורר את המחשבות ולכתוב לך.
תודה לך מירי היקרה על דבריך היפים. במאמרי על הקשר הדו-כיווני בין גן העדן והמקדש (שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, כרך יג, תשס"ב) כתבתי על הדברים הללו בהרחבה ועוד הוספתי עליהם כהנה וכהנה, מה שלא היה אפשרי במסגרת חצי השעה שניתנה לנו. שוב תודה על דבריך, לאה מזור
לגבי צורת המנורה והניסיון לגלות את הצמח שהיווה השראה לצורתה, נראה לי שהתשובה מגולמת בתיאור המקראי עצמו. הקנים,הגביעים המשוקדים הכפתורים והפרחים. בימים האלו כשהשקד מתחיל לפרוח, ניתן להבחין בעץ ב"מנורות" רבות - כלומר ענפים היוצאים זה מול זה, המתעגלים במקצת, בסיום כל ענף נמצא "גביע" (משוקד), וכן מצויים על הענף - כפתורים ופרחים. השקד עצמו, כפי שכתבת מסמל את עץ החיים (מטה אהרון). אם כך, למה להרחיק בתיאוריות שונות לגבי מקור צורת המנורה? הרי הכל נמצא בעץ השקד עצמו. אשמח לצרף צילום על מנת לאשש את השערתי.
ניהנתי מאד לשמוע את ההרצאה ותודה ששלחת את הקישור. כמה הערות בצניעות: א. כי עפר אתה ואל עפר תשוב. סיפור גן העדן הוא סיפור אקולוגי הממשיך את הבריאה. וכך, האדם שנוצר מעפר חוזר אל האדמה והופך שוב לעפר. (היום יגידו אולי קומפוסט). כלום לא הולך לאיבוד ועל הבסיס הזה תתחדש הצמחיה וגם זה עץ החיים.
השבמחקב. באמת אי אפשר ללא סיפור גילגמש (האהוב עלי). אותנפישתים הזוכה לחיי נצח מורחק לעולם מארצות האדם. יש גם הגנות למניעת ההגעה אליו ממש כמו "החרב המתהפכת" גם גילגמש, למרות שהגיע, לא יכול להישאר שם והוא בבחינת מגורש לחזור לארצו ולמלא את יעודו.
ג. בתשובות אכן הזכרת את הבוצין המפורץ שפרחיו הצהובים מזכירים את הזהב ובמיבנהו את המנורה, אבל נוגה הראובני מצדד יותר במרווה שלדעתו היא המוריה כסמל למנורה.
ד. ואם מזכירים את השקד, לדעתי הדוגמה היפה ביותר להתחדשות החיים היא הסיפור בבמדבר י"ז כשמטה אהרון פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים. מהו המטה? מוט/מקל עץ, לכאורה ללא חיים. ("מקל שקד אני רואה" אומר ירמיהו. מקל. לא עץ חי ובכל זאת...) והנה בין לילה הוא פורח ואף גומל שקדים. המטה שלכאורה אין בו חיים, מתעורר לחיים בצו האל השוקד על דברו לעשותו.
כל כך מהנה היה לשמוע, לעורר את המחשבות ולכתוב לך.
תודה לך מירי היקרה על דבריך היפים. במאמרי על הקשר הדו-כיווני בין גן העדן והמקדש (שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, כרך יג, תשס"ב) כתבתי על הדברים הללו בהרחבה ועוד הוספתי עליהם כהנה וכהנה, מה שלא היה אפשרי במסגרת חצי השעה שניתנה לנו. שוב תודה על דבריך, לאה מזור
מחקלגבי צורת המנורה והניסיון לגלות את הצמח שהיווה השראה לצורתה, נראה לי שהתשובה מגולמת בתיאור המקראי עצמו. הקנים,הגביעים המשוקדים הכפתורים והפרחים. בימים האלו כשהשקד מתחיל לפרוח, ניתן להבחין בעץ ב"מנורות" רבות - כלומר ענפים היוצאים זה מול זה, המתעגלים במקצת, בסיום כל ענף נמצא "גביע" (משוקד), וכן מצויים על הענף - כפתורים ופרחים. השקד עצמו, כפי שכתבת מסמל את עץ החיים (מטה אהרון). אם כך, למה להרחיק בתיאוריות שונות לגבי מקור צורת המנורה? הרי הכל נמצא בעץ השקד עצמו. אשמח לצרף צילום על מנת לאשש את השערתי.
השבמחק