יום רביעי, 26 בינואר 2022

חיי קטוּרה - שיר

צבי עצמון, משורר

חיי קטוּרה


כִּמְעַט חַד הוֹרִית עִם שִׁשָּׁה יְלָדִים,
אֲבִיהֶם הָאַלְמָן
שְׂבַע אֵרוּעִים,
מְשׂוֹחֵחַ בְּמוֹ פִיו עִם אֱלֹהִים
אֲבָל אֲלֵיהֶם מִלָּה לֹא מוֹצִיא,
רַק צוֹרֵר אֵי אֵלּוּ מַתָּנוֹת וּמְשַׁלֵּחַ קֵדְמָה
וּלְכָל הָרוּחוֹת
שֶׁלֹּא יִדְרְשׁוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה פְּסוּקִים בְּרוּטוֹ
בִּבְרֵאשִׁית. כְּבּוֹנוּס יְקַבְּלוּ עוֹד אִזְכּוּר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים.
זֶה מַסְפִּיק, דַּי וְהוֹתֵר. צְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים
שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם
בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים, כְּשֶׁהַכֹּל הִתְרַכֵּךְ וְנִרְגַּע,
בְּלִי אֵשׁ וְגָפְרִית, מִלְחָמוֹת, מִרְדָּפִים,
לְאַחַר הַבְּתָרִים, וְשָׂרַי בֵּית פַּרְעֹה הַס מִלְּהַזְכִּיר,
בְּלִי מַאֲכֶלֶת וְעֵצִים, וְגֵרוּשׁ הַבְּכוֹר – שֶׁיִּדְאַג לוֹ מַלְאַךְ אֱלֹהִים.
הֵם רַק הוֹכָחָה לְאוֹנִים מַרְשִׁימִים
שֶׁל אֲבִיהֶם הַבָּא בַּיָּמִים.
שֶׁיִּקְּחוּ אֶת אִמָּם הַוַּלְדָנִית וְהַמַּתָּנוֹת הַצְּרוּרוֹת
וְיִסְתַּלְּקוּ,
יִתְּנוּ כְּבָר לָנוּחַ בְּנַחַת עַל מִשְׁכָּבוֹ, לְהַגִּיעַ שֶׁפִי
לְפָסוּק ח' פֶּרֶק כ"ה בִּבְרֵאשִׁית.

מתוך: צבי עצמון, מבראשיתהוצאת ספרי עתון77, 2022

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה