יוסף - סיפורם של חלומות. ספרו של יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יונתן גרוסמן, יוסף - סיפורם של חלומות, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות * ידיעות אחרונות * ספרי חמד, ראשון לציון תשפ״א-2021, 663 עמודים

ספרו של יונתן גרוסמן, ״יוסף - סיפורם של חלומות״, הוא החוליה הרביעית ואחרונה של פירושו הספרותי לספר בראשית: ״בראשית - סיפורן של התחלות״ (תשע״ז), ״אברהם - סיפורו של מסע״ (תשע״ה) ו״יעקב - סיפורה של משפחה״ (תשע״ט). הפירוש הופיע בסדרת נועם (לזכרו של ד״ר נועם שודפסקי) שמכוונת לא רק לקהל החוקרים אלא גם לקהל המשכיל תאב הדעת. הפירושים מנוסחים בשפה בהירה, קולחת ושופעת חן, בלי להעמיס על הקהל הלא מקצועי מונחים של יודעי ח״ן ובלי להגזים בהערות השוליים.

גירסאות מחקריות של שני הספרים הראשונים בסדרה ראו אור באנגלית:

Abram to Abraham: A Literary Analysis of the Abraham Narrative, Bern 2016

Creation: The Story of Beginnings, New York 2019

פרופ׳ גרוסמן (אוניברסיטת בר-אילן ומכללת הרצוג) הוא חוקר מובהק, מוערך ופורה של הסיפור המקראי ופירסם ספרים ומאמרים רבים בתחום.

הספר על יוסף הוא פירוש ספרותי רצוף לסיפור יוסף שמחולק ל-22 פרקים, כמנין השנים שהיה יוסף מנותק ממשפחתו. הספרות שמזינה את הספר היא רחבה עד מאד (עמ׳ 663-623) וכוללת את הפרשנות וההגות היהודית לדורותיה ולענפיה ולא פחות מכך גם את הפרשנות המחקרית הביקורתית המודרנית. 

סיפור יוסף הוא נובלה (בהבדל ממחזור סיפורים) וגרוסמן מראה שהיא מאורגנת סביב שלושה סיפורי ירידה למצרים:

ירידת יוסף למצרים - ל״ז - מ״א

ירידת האחים למצרים - מ״ב - מ״ה

וירידת בית יעקב למצרים - מ״ו - נ׳

הניתוח הספרותי של הסיפורים יסודי עד מאד, ממש לא משאיר אבן על אבן,  רגיש לכל הניואנסים של הכתוב, מגדולים ועד זעירים, וגם לחיספוסים שבו. גרוסמן נוהג קודם כל להביא את הפתרונות של הקריאה הדיאכרונית, שוקל אותם, ואחר כך מציע אלטרנטיבות סינכרוניות לביקורת הגבוהה הקאלסית. כך למשל בסיפור יהודה ותמר בפרק ל״ח. כידוע, לדעת רבים הסיפור קוטע את סיפור יוסף והוא יחידה נפרדת שאיננה קשורה לסיפור הכללי. גרוסמן, לעומת זאת, סבור שהסיפור ״חושף שיש זיקות מגוונות בין הסיפור לבין סיפור יוסף העוטף אותו, מה שמלמד על הקוהרנטיות הכללית שמלכדת גם את הסיפור הזה בתוך רצף סיפור יוסף״ (עמ׳ 89). גרוסמן גם יוצא נגד הגישה הרואה בסיפור מכירת יוסף בפרק ל״ז צירוף של מקורות או מסורות. לדעתו, זה סיפור אחד שאת המתחים שבו יש לבחון מתוך מגמתו הספרותית.

גרוסמן שוקל את הדעות השונות בכבוד ולעולם אינו מתלהם. כשהוא רוצה לחלוק על דעה מסויימת הוא מתנסח בעדינות. למשל, במקום לומר ״אינני חושב כך״ הוא יכתוב ״לבי מגמגם בכך וכך״ (עמ׳ 220).

הניתוח הספרותי של גרוסמן הוא מעמיק, מדוקדק, רגיש למרקם המילים, לסדר הבאת הנתונים בסיפור ולהקשרים הנרטיביים שלו, במיוחד בסיפורים שקדמו לו בספר בראשית. הספר משובץ בשפע טבלאות עם השוואות מאירות עיניים בין טקסטים, מבנים ספרותיים או שלבים בעלילה.

הניתוח חותר ללא לאות לחשיפת מגמתו האידאולוגית-חינוכית של הסיפור, ותמיד בצורתו שבנוסח המסורה. סוגיות נוסח כמעט ואינן מוצפות בספר.

הספר רגיש לרקע המצרי של סיפור יוסף. הוא טוען שאפשר ״לראות את יוסף כ׳מחליפו׳ המקראי של אוסיריס״ אל המתים במצרים (עמ׳ 87). גרוסמן כותב בהרחבה על מותו וקבורתו של יוסף ואומר שמובן מסוים יוסף זוכה לשתי קבורות: בראשונה הוא נקבר בארון קבורה מצרי מלכותי, שמן הסתם קושט בעיטורים הקשורים במיתוס אוסיריס, ״ואפשר להניח שעל קברו המצרי נכתב: ׳פ״נ צפנת פענח׳ ״ ובשניה - נטמנו עצמותיו בשכם ו״אפשר לשער שבשכם חרוט על מצבתו: ׳פ״נ יוסף הצדיק׳ ״ (עמ׳ 614).

גרוסמן כותב שסיפור יוסף ״עמוס בזהויות נסתרות, רמאויות ואי אמירת אמת… עומס הסתרת הזהויות בסיפור מציף את שאלת האמת המסתתרת באופן מיוחד. יש לשאלה זו היבטים מוסריים ברורים, אך היא נושקת בהסתרה הגדולה מכולם שחורגת מהתחום המוסרי ונושקת בתחום התיאולוגי - הסתרת אלוהים בסיפור וחשיפת האמת שמתחת לפני השטח… העולם כולו עוטה מסכה שמסתירה את מה שבאמת מניע את הדברים״ (עמ׳ 619-618).

בסיפורי האבות יש התגלויות אלוהיות ונבואות. בסיפור יוסף אין השגחה גלויה. במקום זאת יש חלומות. החלום הוא מדיום מוחלש של ההתגלות ומחייב את החולם להיות שותף כמפענח וכפרשן. עולם החלומות של סיפור יוסף קשור בטבורו בעולם הגלות שבו האל מסתתר ואינו חושף את השגחתו על המציאות. סיפור יוסף מבשר על כן את ראשית גלות מצרים.

גרוסמן הוא חוקר מקורי ובעל שפה מחקרית ייחודית. 

אין ספק שרביעיית פירושיו הספרותיים לספר בראשית, והספר על יוסף בכללם, יתרמו רבות למחקר. 

ראיון מקיף עם פרופ׳ יונתן גרוסמן על הגישה הספרותית למקרא ראו כאן