אב סנדוויץ': שיר על יצחק

צבי עצמון, משורר

אב סנדוויץ'

לְאָבִיו שְׁתֵּי נָשִׁים וּפִילֶגֶשׁ, לִבְנוֹ

שְׁתֵּי נָשִׁים (לֹא סְתָם – אֲחָיוֹת) וּפִילַגְשִׁים שְׁתַּיִם.

לְאָבִיו שְׁמוֹנָה בָּנִים, לִבְנוֹ תְּרֵיסָר

וּבַת.

שלג במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השלג אינו תופעה מטאורולוגית שכיחה בחורף הארצישראלי, ולכן ׳יום שלג׳ עשוי להיות נקודת ציון כרונולוגית (כמו ׳הרעש׳ בעמוס א 1). על אחד מגיבוריו המופלאים של דוד, בניהו בן יהוידע, הילכה אגדה שהרג ארי שהחליק ונפל לבור ביום שלג. בניהו גבר עליו אף שהיה המיתחם צר (בור) והארי בוודאי מסוכן מאד מפאת ייאושו: וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַי [חַיִל] רַב־פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִיַּה [הָ][אֲרִי] בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג (שמ״ב כג 20 והשוו דה״א יא 22).

תליוני "שמע ישראל" נחשפו במחנה ההשמדה סוביבור

דמות משה ולוחות הברית על תליון. נמצאה ברחבת ההתפשטות לפני הכניסה לתאי הגזים, במחנה 2 בסוביבור. צילום: וויטק מזורק

יום השואה הבינלאומי: קדיש גם ביום הזה; לרוקן את היום מהיהודים הוא חטא ועוון

מוזיאון השואה. אמסטרדם
צילום: יואב מזור

27 בינואר הוכרז על ידי האו״ם כ"יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה". ביום זה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום. האם ראוי ארוע זה להיות המסד ליום הזיכרון הבינלאומי? האם ראוי ששואת היהודים תיטמע בכלל מעשי הרצח והזוועה שעשו הנאצים, גם ללא-יהודים? 

 יצחק מאיר, קדיש גם ביום הזה

באחד בנובמבר 2006 קיבלה עצרת האו"ם פה אחד החלטה לראות מדי שנה בשנה את יום ה27 בינואר כיום הזיכרון האוניברסאלי לזכר השואה. 

היום הזה לא מש מזכרוני. תחילה לא השלמתי. האומות בחרו להתכנס לזכור את אושביץ ביום בו שיחררו אותה. היה לי קשה. עדיין קשה לי. היה בכך ויש בכך ויהיה בכך תמיד אבק של ציון ניצחון, גרגר של התייחדות עם המשחררים . הם לא בחרו להתכנס לזכור ביום בו אחזה האש ביהודי העולם, באחד הימים בו נשרפו והם היו מנגד, ושתקו. הם התייחדו עם זכר המתים, אבל ביום בו היו הם אדוני הצבאות שהיכו את המרצחים. עדיין קשה לי. 

חיי קטוּרה - שיר

צבי עצמון, משורר

חיי קטוּרה

כִּמְעַט חַד הוֹרִית עִם שִׁשָּׁה יְלָדִים,
אֲבִיהֶם הָאַלְמָן
שְׂבַע אֵרוּעִים,
מְשׂוֹחֵחַ בְּמוֹ פִיו עִם אֱלֹהִים
אֲבָל אֲלֵיהֶם מִלָּה לֹא מוֹצִיא,
רַק צוֹרֵר אֵי אֵלּוּ מַתָּנוֹת וּמְשַׁלֵּחַ קֵדְמָה
וּלְכָל הָרוּחוֹת

דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכה אליצור, דיוקן בשביל הדורות: דמויות מקראיות מהתנ״ך ועד לספרות חז״ל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 594 עמודים

לספר ארבעה חלקים שכל אחד מהם יוחד לאחד מהמרכיבים של חיי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופות המשנה והתלמוד:

א. ״עם לבדד ישכון״? - ישראל ושכניו הנכרים

ב. כוהנים, תלמידי חכמים, ייחוס ותורה

ג. ״לא יסור שבט מיהודה״ - הווה ועתיד

ד. נשות המקרא בספרות חז״ל

בראש הספר יש מבוא ובסיומו רשימה ביבליוגרפית עשירה ומפתח מקורות.

המחברת, ד״ר ברכה (ברכי) אליצור, היא מרצה בכירה להוראת תנ״ך וספרות חז״ל במכללת הרצוג ומשמשת כראש קמפוס הנשים במכללה.

המקרא בפרשנות חז״ל: ספר יונה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מנחם בן-ישר ויצחק ש׳ פנקובר (ליקטו סידרו וביארו), המקרא בפרשנות חז״ל: אסופת דרשות חז״ל על נביאים וכתובים מתוך ספרות התלמוד והמדרש. יונה, כרך שלישי, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשפ״א 2021, 297 עמודים.

הספר ראה אור בסיוע המכון לפרשנות המקרא היהודית של אוניברסיטת בר אילן. המכון עוסק בחקירת פרשנות המקרא וחקר המקרא היהודיים מראשיתם ועד היום. מדובר בתרגומי המקרא הקדומים בארמית ובערבית, בפרשנות חז״ל בתלמודים ובמדרשים, בפרשנות הקראית למקרא, בפרשנות הפשט של ימי הביניים, בכתבי-יד עבריים ומסורה, ובזיקה בין הפרשנות. היהודית והנוצרית בימי הביניים.

מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא 

פתיח

למקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות מקומות מקראיים על מפת מדינת ישראל. אשקלון למשל, ראש פינה למשל. ועם השמות צצות השאלות: מהו בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה (תהלים קיח 22) ולא היה קודם לכן שם מקום. האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים או גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני או היו חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא תוכננה ובוצעה. והעיקר, מהן המשמעויות התרבותיות, הלאומיות וההסטוריות של השמות המקראיים על מפת הארץ. חיבור זה מוקדש לשאלות אלה.

עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן

 ד״ר לאה מזור, עץ החיים ומנורת הזהב של המשכן. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 18.1.2022ֿ

מעמד האשה בתיאור בריאת האדם בבראשית א ובסיפור גן העדן

 ד״ר לאה מזור, האשה בסיפורי הבריאה של ספר בראשית. מתוך הסידרה ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי. 17.1.2022

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

 ד״ר לאה מזור, בריאת השמים והארץ וכל צבאם. מתוך הסידרה: ״עולם עתיק מופלא״ של בית אביחי 16.1.2022

תמלול של השיחה - כאן

בריאת העולם בשבעה ימים והשבת - בראשית א,א-ב,ג1

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הקלטת השיעור באולפן של בית אביחי

שיעור ראשון: בריאת השמים והארץ וכל צבאם

 בסידרה: עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא

תמלול השיעור שניתן בזום ב׳בית אביחי׳, ירושלים יד בשבט תשפ״ב (16.1.2022). 

השתאות

האדם ניצב נפעם מול העולם מלא השתאות ופליאה, ומפעם בו דחף רוחני עז מעין כמותו לדעת כיצד הוא נוצר, או בלשון המקרא, כיצד נבראו השמים והארץ וכל צבאם.

ומה היה לפני שהעולם נוצר?

ומה גרם לו להיווצר?

והאם בכלל יש לו משמעות ותכלית?

בשאלות הללו יש תעוזה עצומה כי הן נוגעות להיווצרות המציאות כולה, מה גם שהשואל, הוא חלק מאותה מציאות שהוא שואל עליה.

״ברכי נפשי״: תהלים ק״ד כשיר השירים לבריאת העולם

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור חמישי: תהלים ק״ד - שיר השירים לבריאת העולם בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יח בשבט תשפ״ב (20.1.2022). 

מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1)

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שיעור רביעי: מסע נחל הפלאים אל הים (יחזקאל מז 12-1) בסידרה עולם עתיק מופלא: סיפורי הבריאה במחשבת המקרא, השיעור ניתן בזום בבית אביחי, ירושלים יז בשבט תשפ״ב (19.1.2022). 

ניתוח מפורט של הנבואה ראו במאמרי, ״מסע נחל הפלאים מן המקדש אל הים (יחזקאל מז, א-יב): סילוק התוהו ובריאה חדשה״, בתוך: רחל אליאור (עורכת), גן בעדן מקדם: מסורות גן העדן בישראל ובעמים, ירושלים תש״ע, עמ׳ 104-81. 

לזכרו של פרופסור אליעזר שביד: מהתנ״ך עד הפלמ״ח

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילם: יותם מורציאנו

בצער רב שמעתי שמורי ועמיתי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, ובמכון ון-ליר בירושלים, פרופ' אליעזר שביד, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל בדורנו, ממנסחי רעיון היהדות כתרבות וההתחדשות היהודית הציונית-חילונית במדינת ישראל ומגדולי המחנכים ההומניסטיים במאה העשרים, שזכה לחיות בעשרה עשורים שונים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, הלך היום לעולמו.

מכתב תנחומים לגברת סבינה שבייד על פטירתו של אישהּ, אליעזר שבייד

מכתב התנחומים ששלחה גברת יפה רוזנבלום קלנר לגברת סבינה שייבד, אלמנתו של פרופ׳ אליעזר שבייד, מתפרסם כאן, בהסכמת שתיהן.

ב"ה יח' בשבט תשפ"ב (20 בינואר 2022)

סבינה היקרה לי עד מאד. הרשי לי להביע תנחומי, לך ולכל משפחתך המיוחדת.

על מות אישך אבי ילדייך; האדם היקר, החכם והמיוחד, פרופ' אליעזר שביד ז"ל.

בשיעור הראשון שהכרתיו ב-'כרם', הנושא : "התפילה כמבוא למחשבת ישראל" הייתי מאד סקרנית, מה אלמד? כי מאז שהייתי תינוקת למדתי לומר: את ברכות השחר... תפילת 'שמע', לפני שתיית כוס הקקאו ראשון. והנה נכנס אדם בלי כיפה, כדי ללמד אותנו 'תפילה'. האמת שהתבלבלתי. הוא התחיל לשאול אותנו שאלות שונות, כגון: מהי התפילה החשובה והשגורה ביותר אצלנו. היו כמובן תשובות שונות. נשאלו שאלות, הועלו תמיהות... ואז הוא התחיל ללמד. הקול שלו עלה וירד בהדגשים שונים.. ונפתחו אוזניי וראשי התחיל לעבוד ולהעלות שאלות שונות, מדוע לא למדתי וידעתי את הדברים שהוא מלמד. למדתי אצלו כמה שנים, בכרם ובאוניברסיטה. והוא אף עזר ויעץ לי למי לפנות: ללימודים נוספים: לרחל אליאור, לשלום רוזנברג, לאביגדור שאנן, (שסירב לקבל אותי מאחר שלא למדתי מדעי הרוח) אלי, שכנע אותו לקבל אותי לסמינריון ל – M.A .

אליעזר שביד - נושא תרבות שהקיף הכל

ד״ר משה מאיר, הוגה דעות, חוקר מחשבת ישראל, מחנך, סופר ומשורר

מורנו אליעזר שבייד נפטר לבית עולמו. בתחום הפילוסופיה היהודית, הוא היה אחד היחידים נושאי התרבות שהקיף הכל - מנקודות הראשית של ההגות היהודית ועד האידיאה המכוונת העתידית - שרטוט דמותו של היהודי החדש ושל מדינת היהודים.

הוא היה איש שנוי במחלוקת, שלחם את מלחמת המחלוקת ללא חת. התקיפו אותו בטענה שהוא לא אקדמי דיו, שהוא לא יודע את השפות בהן נכתבו הספרים שחקר ולימד, לא שולט ולא מביא את כל ספרות המחקר. מעטים ירדו לסוף דעתו והבינו את דרך חייו ויצירתו. הוא התנגד לדרך האקדמית המקדשת את האובייקטיביות בתחום ההגות היהודית. לדידו - מה שחשובה היא האינטרפטציה האישית, הקיומית של מושא ההתבוננות והמחקר. ואכן בספריו הוא נכנס לתוך הספר עליו הוא כותב, מתדיין אתו, לוקח ממנו את מה שחשוב לו כיהודי חילוני חושב במאה העשרים ובמאה העשרים ואחת. יש דברים שאחרים עשו טוב ממנו, את זה לא עשה איש כמוהו.

זכרונות מפרופ' אליעזר שביד - כמורה ואיש הרוח

פרופ׳ אבינועם רוזנק, האוניברסיטה העברית

פרופ׳ אליעזר שבייד

נכנסתי ללמוד באוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-80 לפני למעלה משלושים שנה. רוחי נמשכה למחשבת ישראל ופילוסופיה. פגשתי מורים ומורות בעלי שיעור קומה מעוררי כבוד. כל אחד ואחת מהם – בתחומו – היו מאורות גדולים ולהם תלמידים רבים. כולם יקרים ואהובים.

במרחב מבורך זה, הכניסה לשיעוריו של אליעזר שביד הייתה מלוּוה בתחושה, שאתה נכנס לכיתתו של ענק בתחומו. מוטת כתיבתו המחקרית נעה מיהדות ימי-הביניים ועד זמננו. כל חכמי המחשבה היהודית לדורותיהם הפכו למתוּוכים דרך איזמל הגיונו ותובנות מחשבתו. הגעתי לשיעור לאחר שניסיתי לדלות משהו מכתיבתו; לא ניתן היה לעמוד בנהר השוצף של ספריו, שהלכו ונערמו; והשתוממתי מול מספר מאמריו שסבבו אותי כתלמיד המבקש דעת. אלה היו עבורי בארות מים של חכמה ותבונה. ארבעים ספריו ומאות רבות של מאמריו העידו יותר מכל שלפניך כוח יוצר, הנטוע בלמידה מתמדת; כתיבה שיש בה חיות הרבה מעבר למקובל במסדרונות האקדמיה.

ט״ו בשבט הגיע חג לאילנות

כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ (דברים כ 20-19)

סבינה סעד, כי האדם עץ השדה

שירת התנ"ך של יורם טהרלב

ד״ר יוסף פריאל, אוניברסיטת בר-אילן*

צילום: בתיה קינן

שירת התנ"ך של יורם טהרלב

תקציר

מעל חמישים שנה כתב יורם טהרלב שירים, המשורר מעריכם בכאלף. שירים אילו מלווים אירועים רבים שקרו בשנות המדינה. מתוך עיוננו עלה ששפת התנ"ך היא אבן יסוד בשפת הכתיבה של טהרלב, כנראה יותר מכל משורר אחר ששיריו הולחנו, כולל נעמי שמר. טהרלב מצטט תנ"ך, משבץ פסוקים בשיריו, ולעיתים כותב ממש שירים תנכיי"ם. בפועל, מתגלה דרך שירי טהרלב קשר עמוק לכל המסורת היהודית, אלא שכמידת אהדתו של טהרלב לספר המקודש, כך לעתים מזומנות נוטל טהרלב בהומור ובציניות את הקדושה מן הספר.

תגיות: יורם טהרלב, פזמונאות ותנ"ך, התנ"ך כערש תרבותי, תהליכים בזמר העברי, תרבות ישראלית מתפתחת, להקות צה"ל.

הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב

הארץ הטובה, ההר הטוב ונביאו אליהו בשירי יורם טהרלב*

יורם טהרלב

ד"ר יוסף פריאל, אוניברסיטת בר אילן

תקציר:

זהו המשך למאמרנו " שירת התנ"ך של יורם טהרלב" (מחקרי גבעה, ד [תשע"ו-תשע"ז]). במאמר הקודם הוכחנו כי בכתיבתו, טהרלב מביע קשר עמוק לתנ"ך. במאמר המשך זה אנו מוכיחים שטהרלב מביע בכתיבתו קשר עז אף ל"ארץ הטובה" (שהוא ביטוי מקראי) הזו, ונופי הולדתו מהווים מצע תיאורי לכתיבתו. דמות שטהרלב קשור אליה במיוחד היא אליהו הנביא שמקום פעולתו בכרמל. הסיבה לשני חיבורים אלו קשורה כנראה במקום ילדותו של טהרלב בקיבוץ יגור, על מורדות הכרמל.

*

תארנים: יורם טהרלב, פזמונאות ותנ"ך, פס-הקול של המדינה, הארץ הטובה, הר הכרמל, אליהו הנביא

גוי קדוש - תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

עפרי אילני ואבנר בן-עמוס (עורכים), גוי קדוש: תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני, סדרת הספרים ״פרשנות ותרבות: סדרה חדשה״, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ״א-2021, 378 עמודים

״גם הזהות המודרנית ביותר אינה יכולה לכונן את עצמה כנטולת עבר״ (מן הספר)

האדם הוא יש מפרש ופרשנותו משוקעת בכל פעילותו. הסדרה החדשה של ״פרשנות ותרבות״ הופכת את הפרשנות עצמה למושא מחקר. ואופיה בינ-תחומי. הספר שערכו ההיסטוריונים ד״ר עפרי אילני ופרופ׳ אבנר בן-עמוס עוסק בתנ״ך כטקסט מרכזי בשיח ובפרקטיקה הלאומית. הם מראים שגם בעולם חילוני יש לו תפקיד מפתח בכינונן של זהויות קולקטיביות ותודעה של ״עם נבחר״. בשתי המאות האחרונות הוא ניקרא שוב ושוב למלא תפקידים במישור הלאומי והפוליטי. הקובץ ״גוי קדוש: תנ״ך ולאומיות בעידן המודרני״ משלב בין הפרספקטיבה העולמית לבין המקרה הציוני ומראה כיצד הלאום המודרני עומד על אדני הטקסט העתיק.

יוסף - סיפורם של חלומות. ספרו של יונתן גרוסמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יונתן גרוסמן, יוסף - סיפורם של חלומות, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות * ידיעות אחרונות * ספרי חמד, ראשון לציון תשפ״א-2021, 663 עמודים

ספרו של יונתן גרוסמן, ״יוסף - סיפורם של חלומות״, הוא החוליה הרביעית ואחרונה של פירושו הספרותי לספר בראשית: ״בראשית - סיפורן של התחלות״ (תשע״ז), ״אברהם - סיפורו של מסע״ (תשע״ה) ו״יעקב - סיפורה של משפחה״ (תשע״ט). הפירוש הופיע בסדרת נועם (לזכרו של ד״ר נועם שודפסקי) שמכוונת לא רק לקהל החוקרים אלא גם לקהל המשכיל תאב הדעת. הפירושים מנוסחים בשפה בהירה, קולחת ושופעת חן, בלי להעמיס על הקהל הלא מקצועי מונחים של יודעי ח״ן ובלי להגזים בהערות השוליים.

מחברות החשק של יורם טהרלב על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת בבל

יורם טהרלב, מצע אשה מצע טוב, ציירה רוני טהרלב, הוצאת בבל, תל אביב תשס״ג 2003

לכתוב או לא לכתוב על הספר הזה? אני מהרהרת, ואתם בוודאי מגיבים בתמהון: ׳לכתוב על שירים כאלה???׳ הרי שם הספר אינו מותיר מקום לספק אודות תוכנו: ׳מצע אשה מצע טוב׳! ואם הרמז טרם הובן, יבואו שמות השירים ויעידו שבמחברות (=מקאמות) חשק עסקינן. או במילים יותר מפורשות - בטקסטים נוטפי זימה. ואם לא די בכך, אותם טקסטים מחורזים משובצים לא פעם בקללות עסיסיות רחמנא ליצלן!

בת פרעה: הֵן עֲקָרָה אָנֹכִי וּבָנִים אֵין לִי

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בת פרעה


וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר

וְהִנֵּה תֵּבָה וּבָהּ בֶּן הָעִבְרִים,

וְתֹאמַר בְּלִבָּהּ 'הֵן עֲקָרָה אָנֹכִי

וּבָנִים אֵין לִי,