ובכל זאת, יציאת מצרים

ד"ר שמאי גלנדר

Wilhelm Kotarbińsk בני ישראל על ים סוף

מבין המשפטים הראשונים שמצווה משה לשים לפני העם, מייד לאחר עשרת הדברות, בולט במיוחד משפט העבד הנרצע. נאמר בו שהעבד המסרב לצאת לחופשי, המנמק את סירובו באהבתו לאדוניו ולאשתו ולילדיו, יש להגישו אל הדלת או אל המזוזה ולרצוע את אוזנו במרצע, ולעשותו עבד לעולם. למקרא המשפט הזה מתעוררת השאלה על מה ולמה חייב האיש לעבור טקס כה משפיל ולשאת את אות ההשפלה לעולם. לטעמי, במקומה של השאלה נמצאת גם התשובה. החוק הזה יש בו אמירה משמעותית. האדם המסרב לצאת לחופשי, ואפילו מתוך נימוק נעלה ובגלל ערך עליון כמו האהבה – מן הדין שיהיה מושפל לנצח. על אחת כמה וכמה אילו היה נימוקו חומרי, היינו אילו סרב לצאת לחופשי מפני שהעבדות מבטיחה לו קורת גג ומזון. מסתבר אפוא שהאמירה שמאחורי החוק הזה היא, שהחירות היא ערך ראשון במעלה, העולה אפילו על ערך האהבה. תפיסה כזאת מלמדת שמערכת החוקים והמשפטים היא בראש וראשונה מערכת של אמונה בערכו של החופש. הדת שניתנת לבני ישראל היא מעל לכל דת של חירות וגאולה, והעבדות היא המצב המנוגד, שממנו יש לצאת כדי לקבל את הדת הזאת. 

ראיון עם מי-טל הדדי - מורה מובילה בתחום התנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מי-טל הדדי

מי-טל הדדי, את מורה מוערכת מאד לתנ״ך בבית ספר על-יסודי ואת אחראית על הפיתוח המקצועי של מורי התנ״ך בחינוך הממלכתי בתוקף תפקידך כמדריכה ארצית לתנ״ך במשרד החינוך.

מה עשית לפני שפנית להוראה ומדוע בחרת להיות מורה לתנ״ך?

לפני ההוראה עבדתי במשרד החוץ. לאחר החזרה לארץ עבדתי כמנהלת אדמניסטרטיבית ואפילו ניסיתי את מזלי בשוק הפרטי: ניהלתי עסק לשיווק, פתחתי עסק לעיצוב עוגות וחוגי אמנות לילדים. עשיתי הרבה דברים מגוונים.

ליל יציאת מצרים - שיר

 אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת

לֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם

א.

עַכְשָׁו מִתְהַפֵּךְ הַתֹּפֶת לְשִׁיר 

הַשִּׁיר מְקַבֵּל מַנְגִּינָה

הַלֵּב הָרוֹתֵחַ הֵחֵל לְהַפְשִׁיר,

יוֹדֵע תְּשׁוּבָה 

לְמַה נִּשְׁתַּנָּה.

 

עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה וּבְכָל הַלֵּילוֹת

הָיִינוּ זְחוּחִים מִבְּלִי דַּעַת

לִנְצֹר הַבְּרָכָה, לִמְנֹעַ קְלָלוֹת,

שִׂנְאָה שֶׁמִּנֶּגֶד 

קִנְאָה שֶׁמִּבַּעַד.

פרופ׳ נועם מזרחי על קטעי המגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר

פרופ׳ נועם מזרחי, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילת תרי עשר שנחשפו במבצע מדבר יהודה כפי שהתגלו.
צילום: עופר שיאון, רשות העתיקות;
פרופ׳ נועם מזרחי

היום התבשרנו על תגלית חדשה ומרגשת – או למעשה כמה תגליות הכרוכות זו בזו – בזכות מבצע חיפושים רחב היקף שמנהלת רשות העתיקות במדבר יהודה. כל נשות ואנשי רשות העתיקות העוסקים במלאכה המפרכת של הגילוי, השימור והפיענוח ראויים לברכות חמות על התגליות המגוונות שנמצאו. בדבריי הקצרים להלן אתמקד רק באחת התגליות, זו הקרובה לליבם של חוקרי מקרא כיוון שהיא כוללת קטעי מגילה שהועתק בה נוסח יווני של ספרי תרי-עשר.

פרופ׳ יונתן בן-דב מגיב על חשיפת המגילות החדשות-עתיקות ממדבר יהודה

פרופ׳ יונתן בן-דב, אוניברסיטת תל אביב

פתיחת קטע מגילה במעבדת השימור של רשות העתיקות.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ יונתן בן-דב

אכן יום חגיגי (16.3.2021), שבו נחשפו קטעים חדשים של מגילה מקראית ממדבר יהודה. התגלית הזו ממחישה את המקצועיות של אנשי רשות העתיקות: בחפירה, בשימור, בצילום ובפיענוח של הקטעים החדשים. היא ממחישה גם את המיומנות של חוקרי המגילה הזו בעבר: דומיניק ברתלמי ועמנואל טוב. ברכות חמות מגיעות לכולם. לא קראתי את הקטעים ואני נסמך רק על מה שפורסם בתקשורת. מסתבר שמדובר בקטעים חדשים של מגילה מוכרת. הקטעים נותרו בעפר של המערה לאחר גילוי המגילה, ונחשפו רק לאחרונה, כאשר שבו אליה אנשי רשות העתיקות לבצע סינון יסודי של העפר ולחפש בפינות נוספות. מי יודע מה עוד צופנות לנו המערות, ואולי אפשר למצוא עוד קטעים כמו אלה.

פרופ׳ מיכאל סיגל מגיב על חשיפת המגילות ממערת האימה בנחל חבר

פרופ׳ מיכאל סיגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית

קטעי מגילה שנחשפו במדבר יהודה לאחר שימורם.
צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ מיכאל סיגל

זהו יום שמחה לחוקרי המגילות בכלל וחוקרי המקרא בפרט - מאז התגליות במדבר יהודה לפני יותר משישים שנה, ציפינו בכליון עיניים למציאת מגילות נוספות. והנה הודות לחפירות של רשות העתיקות, זכינו לממצאים טקסטואליים חדשים של נוסח המקרא בעת העתיקה. הקטעים שנתגלו משלימים את אלו של התרגום היווני של תרי עשר מנחל חבר, שפורסמו לפני כשלושים שנה על ידי פרופ' עמנואל טוב. אין ספק שהקטעים החדשים יעשירו את הבנתנו של נוסח המקרא בעת העתיקה, עם דגש על תהליכים של תרגום, מסירה ועיבוד של כתבי הקודש ביוונית.

גילוי הקטעים החדשים מפיח בנו תקווה לאפשרות של תגליות טקסטואליות נוספות בעתיד. במיוחד היום, כאשר קטעים מזוייפים עולים לכותרות, התגלית הנוכחית מזכירה לנו את החשיבות המכרעת של ממצאים טקסטואליים מחפירות מתועדות עבור הבנתנו את תולדות נוסח המקרא.

פרופ׳ עמנואל טוב: תגובה על גילוי קטעי מגילת תרי-עשר היוונית

פרופ׳ עמנואל טוב, האוניברסיטה העברית

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות;
פרופ׳ עמנואל טוב

הבוקר (16.3.2021) נהניתי מהודעת רשות העתיקות ומן הצילומים המרהיבים. לפני חודשיים נקראתי למעבדת המגילות של רשות העתיקות על ידי ג׳ו עוזיאל, ראש פרוייקט קומראן כדי לראות את קטעי המגילה שתוארו בהודעת הרשות. מדובר בפרגמנטים קטנים של מגילה יוונית שפרסמתי בשנת 1990 בסידרת DJD:

Emanuel Tov, with the collaboration of Robert A. Kraft, The Greek Minor Prophets Scroll from Nahal Hever (8HevXIIgr), DJD 8 (Oxford: Clarendon, 1990)

מגילה זאת מכילה רביזיה (עיבוד) של תרגום השבעים כנראה מאמצע המאה הראשונה לפני הספירה. היא קשורה עם התיאוריות המרתקות של ברתלמי (Barthelemy) על התפתחות תרגום השבעים.
יתכן שהפרגמנטים הקטנים יוסיפו מעט מידע לחידה זאת.

נחשפו עשרות קטעי מגילה מקראיים מימי בר כוכבא וממצאים חשובים נוספים

זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך.

קטע ממגילת תריעשר, כתוב ביוונית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום.

שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים, התגלו ע"י ארכיאולוגים של רשות העתיקות במיזם לאומי אתגרי ודרמטי שנועד למגר את שוד העתיקות במדבר יהודה.

ממצאים שנחשפו במערות: שברי קנקני קומראן וראשי חיצים
מהתקופה הרומית ומהתקופה הפרהסטורית.
צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

"אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־יְהוָֽה

כורך את עצמי לדעת

אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת

 כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

כּוֹרֵךְ אֶת עַצְמִי לָדַעַת

בֵּין פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר

בְּמִלִּים שֶׁנִּסִּיתִי לָגַעַת —

מַבִּיט לְפָנִים

בְּמַבָּט לְאָחוֹר.

וישמח למך בשתי נשותיו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

למך ונשותיו

עָדָה וְצִלָּה

וְיִשְׂמַח לֶמֶךְ בִּשְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו
בַּאֲשֶׁר בָּנִים יָלְדוּ לְנַחֲמוֹ,
לְמַעַן יָקוּם וְיִרְבֶּה
בַּעֲבוּר קַיִן סָבִי סָבוֹ, הַנּוֹשֵׂא אוֹת עֲווֹנוֹ,
וְיָשִׁישׁ בִּבְנוֹ יוּבָל מַמְשִׁיךְ אִשּׁוֹ שֶׁל הֶבֶל,
וְיִתְעַנֵּג עַל נְגִינַת בְּנוֹ יוּבָל, תּוֹפֵס הַכִּנּוֹר וְהָעוּגָב,
כָּכָה יַעֲשֶׂה בְּבֶן צִלָּה וַאֲחוֹתוֹ נַעֲמָה-
וְיִתְפָּאֵר וְיִתְהַדֵּר בְּרִשְׁעוּתוֹ
עַל נִקְמָתוֹ הָעַזָּה בָּאָדָם,
כִּי מִנֵּצֶר מְרֵעִים נוֹלַד,
וְצִמְאוֹנוֹ לְרֹעַ מְצַוֵּהוּ לְכַלּוֹת אוֹיְבָיו
לִבְלִי הִתְחַשֵּׁב לִבּוֹ בַּדָּבָר.

צלמית מתקופת המקרא בדמות אישה נתגלתה בצפון הנגב

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

בצפון הנגב נתגלה צלמית בדמות אישה, עטויה בצעיף, המכסה את צווארה וראשה, תווי פניה סכמטיים ואפה בולט. חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה. ממדי הצלמית: אורכה 7 ס"מ ורוחבה 6 ס“מ. נראה שהיא הייתה בשימוש במאות ה- 6 – 5 לפנה"ס - בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית (סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון).

 ניכר שהיא הוכנה בתבנית.

התיארוך נקבע לפי מקבילה טיפולוגית שהגיעה מקונטקסט ברור של חפירה ארכיאולוגית, המתארך את הממצא למאות ה-5-6 לפנה"ס. המדובר במקבילה מתל חליף, שהיא מאוד דומה, כמעט זהה לזו שנמצאה.
אכן קיים טיפוס ידוע של צלמיות פרסיות המחזיקות תינוק. כאן לא נראה תינוק, ויתכן שמדובר בטיפוס מעבר, מתקופת הברזל לתקופה הפרסית.

שיר אהבה לשפה העברית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

וְהִיא כֹּה עֲשִׁירָה. עוֹד מִיְּמֵי הַתָּנָּךְ.

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית. יהיה מיותר להסביר למה ומדוע. פטור בלא כלום, אי אפשר. על דרך מְלֵאַת מהמורות נוסעת השפה העברית. מבית ומחוץ ירצו לשנותה. מבית יאמרו לנו, הן אנו ככל העמים. ומחוץ יבקשו לבלוע אותה אל קרבם. ואני טרם מצאתי את העם אשר יוותר על שפתו בקלי קלות. בוודאי לא את שפת הקודש העשירה והיפה. 

שִׁיר אַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית

אֲהַבְתִּיהָ.
כְּאֵשֶׁת חֵיק. כְּאֵם, כְּאָחוֹת.
מִכְמַנֶּיהָ נִכָּרִים בָּהּ.
רְדִידֵיהָ כְּגוֹנֵי הַקֶּשֶׁת.
מִדְבָּרָהּ נָאוֶה.

מרדכי המן ועמלק

פרופ׳ גלעד ברעלי, האוניברסיטה העברית

ציור: ליקה טוב

מגילת אסתר היא אחד הטקסטים הנקראים ביותר במקרא. אנשים רבים, אף אלה שאינם קוראים במקרא דרך קבע, קוראים אותה לפחות פעם בשנה. הסיפור ידוע היטב, נראה פשוט וגלוי על פניו, ויש בו צדדים היסטוריים ולשוניים מעניינים שנדונו הרבה ולא ניכנס להם. לא מהימנות היסטורית-עובדתית היא ענייננו אלא צדדים במשמעה של המגילה כפי שהיא לפנינו. עיקר ענייננו יהיה הרקע העמלקי של המן ומשמעותו, אך נקדים לכך כמה הערות על עניינים קשורים החבויים בסיפור שכדאי לציינם.[1]

תנ"ך גוטנברג

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תנ״ך גוטנברג

היום לפני 566 שנה הוא התאריך הרשמי של הופעת הספר  שהודפס במכונת דפוס, הלא הוא ’תנ“ך גוטנברג‘. 23 בפברואר שנת 1455. יוהאנס גוטנברג נחשב לאבי מהפכת הדפוס. גולת הכותרת של מפעלו, הדפסת התנ“ך, נעשתה בעיר הולדתו, מיינץ שבגרמניה. לספר שני כרכים: הברית הישנה (הוולגטה) והברית החדשה. משערים שגוטנברג הדפיס 180 עותקים של התנ“ך. חלקם הודפסו על קלף וחלקם על נייר. לטקסט המודפס הוספו עיטורים צבעוניים שצויירו ביד כדי שהספרים המודפסים יידמו לכתבי יד מסורתיים. בגלל העיטורים כל עותק של תנ“ך גוטנברג הוא עותק ייחודי. כיום ידוע על 48 עותקים ששרדו, לא כולם שלמים. עותק שלם של הספר מוצג במוזיאון גוטנברג שבמיינץ.

מה שיגיד החול

יוסף כהן אלרן, משורר וסופר

 מָה יַגִּיד הַחֹל עָלֵינוּ
כַּאֲשֶׁר לֹא נִהְיֶה
וּמָה יְסַפֵּר עַל אַהֲבָתֵנוּ
בָּעֵת בָּהּ לֹא נִחְיֶה
מָה יֵדְעוּ שְׁאֵרֵי בָּשָׂר
עַל שְׁנוֹת צְעִירוּתֵנוּ
מָה יִשְׁמְעוּ יְלָדֵינוּ מָחָר
עַל גֹּדֶל אַהֲבָתֵנוּ
כֹּה מַהֵר סוֹבֵב הָעוֹלָם
כֹּה מְעַטִּים נִרְאִים יָמֵינוּ
וּמָה יַגִּיד עָלֵינוּ הַחֹל
מָה יְסַפֵּר אוֹדוֹתֵנו

על ספרו של ישראל כץ: בין יהודים לשומרונים במקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישראל כץ, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, כרמל, ירושלים תשפ״א 2020, 237 עמודים

מוצאו של הספר, בין יהודים לשומרונים: אידאולוגיה ומציאות בספרות הפולמוסית שבמקרא, הוא בעבודה סימינריונית על מל״ב יז שישראל כץ הגיש לשמריהו טלמון במסגרת חובותיו לתואר הראשון. מאז הוא עמל על העמקת ופיתוח התזה שלו והספר הוא פירות השקעתו.

בצפון הארץ נתגלה מטבע משנת 158-9 לספירה הנושא את דמותו של הקיסר הרומי אנטוניוס פיוס

מימין האל הסורי "מן" וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי". 

משמאל דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס. 

צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

 "המטבע הזה מתווסף רק ל-11 מטבעות דומים, שמוצאם ידוע באוצרות המדינה. כל המטבעות האלה נמצאו בצפון הארץ: ממגידו וציפורי, עד טבריה והארבל״ (ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות). המטבע הזה, שמצב השתמרותו טוב, ניטבע במיטבעת העיר גבע. הוא נושא על חזיתו את דיוקן הקיסר הרומי אנטונינוס פיוס, אשר שלט בשנים 138-161 לספירה, ועל גבו את אל הירח הסורי "מן" (Men) (אלוהות ירח) וסביבו הכתובת "של אנשי גבע פיליפי", שנת 217.

על ׳ירושלים שלי׳ של שוקי לבנון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שוקי לבנון, ירושלים שלי: זכרונות ילדותי, בחרותי ובגרותי, הוצאה עצמית, תשפ״א 2021, 125 עמודים

׳ירושלים שלי׳ הוא ספר מרגש עמוס זכרונות על השלבים הפורמטיביים בחייו של מחברו: ילדותו, בחרותו ובגרותו, שהם גם שלבי הילדות והבחרות של המדינה. הספר הוא אוטוביוגרפיה שמדלגת בסערה בין עברים שונים בחייו של שוקי לבנון, המתערבבים בדרכים מסתוריות בהווה שלו, מזינות ומעצבות אותו. מערבולת העברים נתנה את אותותיה במבנה הספר שכולו ״הבזקים... בליל של אורות וצללים ללא סדר או הגיון״ (עמ׳ 6), ובכותרות שניתנו לפרקיו (אין תוכן עניינים). 

ותתצב מרים מרחוק - שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

Konstantin Dmitriyevich Flavitsky, Pharaoh’s daughter finding baby Moses

וַתֵּתַצַּב מִרְיָם, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לְאָחִיהָ,

וַתַּבֵּט אֶל תֵּבַת הַגֹּמֶא בַּיְאוֹר בָּהּ שָׁט הַיֶּלֶד

נַפְשָׁהּ חֲרֵדָה פֶּן הַמַּיְמָה יֻשְׁלַךְ כְּמִצְוַת פַּרְעֹה,

בתמנע התגלו פיסות אריג מתקופת הברזל הצבועות בצבע הארגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלושת מיני החלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן בעבר.
צילום: שחר כהן, באדיבות זהר עמר

בתיאורי עשיית המשכן כיכבו התכלת והארגמן. ׳וּמִן־הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי־שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת־בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׳ (שמות לט 2-1 וראו גם כח 33). בגד ארגמן היה מוצר יקר ויוקרתי עד מאד (ראו למשל שופ׳ ח 26; יר׳ י 9; יח׳ כז 7, 16; משלי ל 22; אסתר ח 15). בשנת 2013 התפרסם מחקר על שלושה אריגים נדירים בני 2000 שנה אשר נצבעו בחילזון הארגמן שנתגלו במערות ואדי מורבעאת.  בשנת 2018 התקיימה תערוכה במוזיאון ארצות המקרא על התכלת והארגמן.

תגיות של ילדים שנשלחו להשמדה בסוביבור - נחשפו בחפירה באתר

מאת רשות העתיקות

                       צילום אווירי כללי של מחנה סוביבור. צילום:Piotr Bakun

תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילי 11-5 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור בפולין. התגיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

בְּמַעֲבָר

עינת עידן, משוררת ומחנכת

הוצאת מקום לשירה

בְּמַעֲבָר

אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
בְּצִירִיךְ
בְּמַדִּים גְּבוֹהִים בַּמַּעֲבָר
הוּא מִסְתַּכֵּל בְּדַרְכּוֹנִי הַזָּר
וְשׁוֹאֵל בְּגֶרְמָנִית
שְׁפּרָכן זִי דּוֹיטְשׁ
א בִּיסַעלֶה
אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּבִן רֶגַע
נִפְעֶרֶת
נֶחְשֶׂפֶת
וְנִשְׁלַחַת
אָרָאוּס

מחזור שירי מרים: אני מרים; דבר הנואפת

אסנת אלדר, משוררת, רבה ואשת חינוך

מחזור שירי מרים

Anselm Feuerbach, Miriam 

אֲנִי, מִרְיָם
הִיא רַק רָצְתָה לָשִׁיר,
מִרְיָם.
לִמְצֹא בְּמִלּוֹתֶיהָ
אֶת קוֹלָהּ הַיִּחוּדִי וְהַיְּחִיד
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן אָדָם
וְלִקְרֹא "הִנְנִי".

ויכלו המים מן החמת

דן אלבו, משורר והיסטוריון

הגר וישמעאל, בנימין ווסט

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן-הַחֵמֶת

וְאַבְרָהָם מַנִּיחַ שִׁבְרוֹ
עַל נְיָר עֵינָיו צֹעַר
וְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו רַחֲמִים דִּבְרֵי הֶבֶל וְעִוְעִים
מַחְשְׁבוֹתָיו פִּגְרֵי מַחֲשָׁבוֹת
וַיְשַׁלְּחֶהָ הַרְחֵק לְצָמָא וְצֶפַע
מוֹלִיךְ דְּבָרוֹ לְסִבְלוֹתֶיהָ
וּדְבָרוֹ תּוֹעֶה כְּהָגָר וְיִשְׁמָעֵאל בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר בְּאֵר־שָׁבַע.

שיווק לחם באמצעות פסוקים!

לחם יחזקאל ד 9      

 food for life 

החשקה נפשכם בלחם שנאפה על פי המתכון האלוהי שניתן לנביאנו כנאמר ביחזקאל ד 9:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים

 וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם?

אקדמות מילין לבראשית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית. 

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית.
כִּי אִם אֵין רֵאשִׁית אֵין תַּכְלִית.
・
רַק תֹּהוּ. רַק בֹּהוּ.

מלאכים יורדים - שיר

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

מלאכים יורדים
בַבוּאַת הַיָם בְּעַפְעַפָי,
וּבְרִיסַי גַלִים.
נַפְשִי הֲרָרִים וּתְהוֹמוֹת.
לֵאוֹת הָיוּ עֵינָי.
עוֹד מְעַט תִּיעַפְנָה לִתְנוּמָה.
מֶרְחַבָי הַרְדוּמִים מִתְכַוְוצִים.
אֶל תַחְתִית סוּלָם וְכַרִים.
הִנֵּה בָּאנוּ אֶל חֲלוֹמִים.

פרשת שמות: בין מוּשְׁלכוּת, מַשְׁלִיכוּת ושליחות

ד"ר נדב ש. ברמן, פוסט-דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פעם ראיתי המלטה של עגל רך. העגל יצא ממעי אמו הפרה, והוטח על רצפת הבטון הקרה שעליה עמדה הפרה. תהיתי: מדוע עגל שזה עתה נולד צריך לחוות את המפגש הראשוני עם העולם כחבטה? מדוע לא לאפשר לעגל לנחות על מצע נעים ברגע היוולדו, כמו המלטה המתרחשת באחוּ? את השאלה הזו, כפי שנראה, אפשר להעלות גם לגבי בנות ובני אדם.

התחלת ספר שמות מתארת את התגבשותה של שושלת יעקב ממשפחה לעם. בשבעים נפש ירדו בני ישראל מצרימה (בראשית מו כ"ז), וכעת הם מוגדרים על ידי פרעה כ'עם': "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א ט'). רבות נכתב על כך שההגדרה העצמית של העם היהודי כעם, מופיעה לראשונה דוקא כתיאור של מתבונן חיצוני. בדברים שלהלן אבקש להתייחס לאבחנה אחרת, המשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. כוונתי למונח 'מוּשלכוּת', שקיבל את פרסומו מהפילוסוף מרטין היידגר. לדידו, מצבו הבסיסי של האדם בעולם הוא מושלכות או הִזרקוּת אל העולם. [1]

"המינה ליזה" של אורלי קסטל בלום ו"אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול - הבטים פסיכולוגיסטים, ספרותיים ומגדריים

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

קווי דמיון בין הנובלה "המינה ליזה" מאת אורלי קסטל בלום (1995) לבין הסיפור "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול (1865), ומשמעותם הפסיכולוגיסטית, הספרותית והמגדרית.

בין ספרות סין למקרא

ד״ר אריה עמיחי, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה

                                 אריה עמיחי ולופנג לי                                         

ההוראה במוסד ציבורי בארצות-הברית, ובייחוד במערכת המרשימה של אוניברסיטת קליפורניה, מספקת חוויה מגוונת ביותר. זה לצד זה לומדים צאצאים של עובדי תעשיות הבידור והמחשבים של המדינה עם בני מהגרים בלתי-חוקיים, תושבי עיירות נידחות בקליפורניה, ובני-עשירים מהמזרח התיכון והרחוק שחפצים בתואר אמריקאי. בתור ישראלי המלמד יהדות, אני גם נהנה לפגוש מבחר תלמידים יהודים וישראלים, שכל אחד מהם מחובר לזהות שלו או מגדיר את היהדות או הישראליות שלו באופן שונה.

דודה שושנה בת 100 - חוגגים לה בזום

דברי מופיעים בסרטון היוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=CiEu3QFlID4 החל מדקה 34.

מה אומרים ביום ההולדת התלת ספרתי הראשון של אדם? כשהוא הגיע לגיל המבורך 100. גיל בלתי נתפס עבור כמעט כל הנוכחים במפגש המיוחד הזה בזום לכבוד דודה שושנה ליאון. מה זה גיל 100? כדי לתת איזה מושג קל ממשמעות פרק החיים שעברה דודה שושנה, אספר אנקדוטה מלפני למעלה משישים שנה. והיא נוגעת לכביסה. עיסוק שובר גב, והורס ידים וברכיים שהיה חלק בלתי נפרד מחייה של דודה שושנה, שהתברכה בחמישה ילדים.

האות: בין שאול לשמואל

אלי יונה, משורר

William Blake, The Ghost of Samuel Appearing to Saul.

 Pen and watercolour on paper

האות

בֵּין שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל

הִפְרִידָה רַק מ' אַחַת וְהִיא

שֶׁל הַמָּוֶת

הָאוֹת יָרְדָה, הַנָּבִיא עָלָה

אֲבָל

בֵּין שָׁאוּל לַשְּׁאוֹל

לֹא חָצְצָה אֲפִלּוּ חֶרֶב

גלגוליו של חג המולד: מחג פגאני עד סנטה קלאוס הקפיטאליסטי בארצות-הברית

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

סנטה וקפיטליזם

מיתוס מקובל - וכבר בראשית הדברים נאמר שזה מיתוס - קובע כי חוגגים את חג המולד ב25 בדצמבר, משום שישו נולד בתאריך זה. אלא שבברית החדשה כלל לא צויין תאריך הולדתו של ישו. "הבשורה על-פי מארקוס", הגוספל הראשון בברית החדשה, מתחילה עם טבילתו של ישו כאדם בוגר. יתכן אפוא, שלנוצרים הראשונים לא היה כלל ידע או עניין בתאריך הולדתו.

עוזו של עוזא: מדוע היכה ה' דווקא בעוזא?

ד"ר הגר גור אריה - מרצה וכותבת בתחומי חז"ל ומקרא. עורכת לשון ותוכן.

עוזו של עוזא

בחיבור זה נבחן את המקרים הטרגיים שהתרחשו לאורך מסלול התקדמותו של ארון ה', מארץ הפלשתים, שם שהה שבעה חודשים, ועד לירושלים, במסע שנערך במשך למעלה מעשרים שנה. נוהגי הארון בנקודות שונות במסלול זה נעים בין תובענות קיצונית לבין הִדממות מוחלטת. בעת פרצי תובענותו מקפחים יחידים או רבים את חייהם, ובעיתים שהוא דומם, הוא דומם מאוד (כך בעשרים שנות שהותו בבית אבינדב, שמואל א, ז, א-ב). חיבור זה יעסוק דווקא בעיתים שבהן גילה הארון תובענות, שהפכה את השהות במחיצתו למסוכנת. הדיון באירועים אלה יתנהל, בין היתר, על ידי השוואה למקום אחר – לסיפור נדב ואביהו, מקרה טרגי, כידוע, בפני עצמו.

התגלה בית היוצר של ׳נרות בית נטיף׳ - מאות 4-3 לספירה

ממצאים מחפירת בית נטיף.
צילום: דפנה גזית. רשות העתיקות

בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה אז פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ושל ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.

הוא בן חורין להאיר: וינייטה לחנוכה

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב',(יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן  הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל "לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו

יפה רוזנבלום קלנר, אשת חינוך ומנהל

פרופ׳ יהושע בלאו
הצילום באדיבות בנו

לזכרו של האדם המופלא והמיוחד פרופ' יהושע בלאו

פרופ' יהושע בלאו ז"ל, הלך מאתנו לבית עולמו, ביום ג' ב' מרחשוון תשפ"א (20/10/20) 

הוא היה אדם דגול, חשוב בעל שיעור קומה רב מאד. בעל שם בין לאומי וגדול החוקרים בערבית יהודית.

ייצוגים קולינאריים בספרות הישראלית ומשמעותם התרבותית

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טעים ובריא

תקציר

מאז ומתמיד תפס האוכל מקום חשוב בתהליך החִברות (סוציאליזציה) של האדם. כבר במקרא אנו נחשפים לסיפורים הקשורים בארוחות ובהכנתן: אברהם מבקש להגיש לאורחיו (המלאכים) סעודה, והוא מזדרז להכינה, ומגייס לעזרתו את בני ביתו: