יום שני, 23 ביוני 2014

אהרן אפלפלד, אבי ואמי

כנרת, זמורה-ביתן
יעל מדיני, סופרת

אהרן אפלפלד, אבי ואמי, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, אור יהודה תשע"ג 2013

הזמן: על סף פרוץ מלחמת העולם השנייה. המקום: שני מקומות באיזור הקרפטים  - עיר ספר קטנה ואתר נופש על שפת אגם. הגיבור: נער כבן 10, על סף גיל ההתבגרות, המגבש את אישיותו תוך התעמקות באישיותם ובמזגיהם השונים כל-כך של אביו ואמו  והיכרות עם גלריה של דמויות שרובן  יהודיות. 

אפלפלדיות במיטבה.


יום ראשון, 22 ביוני 2014

חיים באר, חלומותיהם החדשים

  פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית                       

פרופ' אליאור, חוקרת מחשבת ישראל, פירסמה לאחרונה את הספר, ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, כרמל: ירושלים תשע"ד. ממליצה על: חיים באר, חלומותיהם החדשים, עם עובד תשע"ד

הוצאת עם עובד

ספרו הראשון של חיים באר 'נוצות', נדפס בשנת 1979, והוקדש 'לזכר אמי ואבי'. הספר מספר כידוע על ירושלים בראשית המחצית השנייה של המאה העשרים ודן  בעולמם של אנשים שנולדו במחציתה הראשונה של המאה בעולמות שונים, בארץ ישראל ובגולה, השוזרים במארג חייהם כפליטים ומהגרים, עולים וותיקים,  את ההווה בעבר, ואורגים על מסכת [•מסכת היא נול בעברית עתיקה] חייהם את תשתית העובדות ההיסטוריות והגאוגרפיות של השתי, עם הדמיון הזוכר והיוצר של הערב, המערבב בין דמיון למציאות. 

יום שישי, 20 ביוני 2014

דיוויד פוסטר וואלאס, ילדה עם שיער מוזר

אמתי מור, מורה ומחנך, סופר ועיתונאי

קיבוץ מאוחד ספרית פועלים
אמתי מור ממליץ על: דיוויד פוסטר וואלאס, ילדה עם שיער מוזר [סיפורים ומסות], תרגום סיפורים - אלינוער ברגר ; תרגום מסות - אסף גברון ; בחרה, ערכה והוסיפה אחרית דבר נגה אלבלך, הוצאת קיבוץ מאוחד, ספרית פועלים, בני ברק תשע”א 2011

לקראת שבוע הספר, אמליץ על הקובץ "ילדה עם שיער מוזר" של דיוויד פוסטר וואלאס. בעידן בו כולם מתאמצים להיות חדשניים, שונים ומיוחדים, אבל נשארים דומים להחריד אלו לאלו, במיוחד בנטייתם להמנע בכל מחיר מאמירה מוסרית ברורה, דיוויד פוסטר וואלאס בוחר להחזיר עטרה ליושנה, ולכתוב ספרות שכל תכליתה זעקה מוסרית בעד האדם, החברה והטבע. 

יום חמישי, 19 ביוני 2014

על מנהיגות לאור פרשת קרח

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת קורח: במדבר טז 1 - יח 32
עונשו של קורח, סנדרו בוטיצ'לי, הקפלה הסיסטינית בוותיקן

פרשת קורח תפתח לנו צוהר להבנת תפיסת המנהיגות במקרא. הצרות בעת הנדודים במדבר לא מפסיקות, אחרי פרשת המרגלים והעונש שבא על העם, מתעוררת פרשה חדשה המגוללת את עלילות קורח משבט לוי, שבטו של משה, ודתן, אבירם ואון משבט ראובן, כלומר, השבט של האח הבכור, שכנראה עדיין לא ויתר על המנהיגות. עיקר העניין הוא תפיסת המנהיגות.

יום רביעי, 18 ביוני 2014

פרס ביאליק לחכמת ישראל לפרופ' אהרן דמסקי

פרופ' אהרן דמסקי
ברכות לפרופ' אהרן דמסקי על זכיית ספרו, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה (מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ב) בפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2014.


ביקורות על הספר:
פרופ' מאיר בר-אילן, ידיעת ספר בעולם הקדום




ניצה בן ארי, ס. יזהר - סיפור חיים

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

ניצה בן ארי, ס. יזהר - סיפור חיים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור על שם חיים רובין, תל-אביב תשע“ד 2013 

ספר מפתיע זה פותח לפנינו שער אל מסתרי החיים הפנימיים של ס. יזהר.

הוצאה לאור ע"ש חיים רובין

שנים קראתי את ספריו וסיפוריו של ס. יזהר, וחשבתי שאני מכירה את האיש. הספר הזה גילה לי שכל מה שידעתי עליו היה אפס קצהו של סיפור חיים מורכב וקשה. הספר אינו מייפה את הדמויות המוזכרות בו. יש בו כנות וחתירה לאמת, וחשיפה בעין בוחנת ומדייקת של כל צדדי אישיותו של יזהר והסובבים אותו. 
יזהר ידע לפתוח ליבם של אחרים בשפתו העשירה, החודרת עמוק אל נבכי נפשו של הקורא, אך שמר מכל משמר על צפונותיו וסודותיו. הפרטיות הייתה חשובה לו יותר מכל.

יום שלישי, 17 ביוני 2014

עמנואל קארר, לימונוב

פרופ' תרז מלאכי, האוניברסיטה העברית
הוצאת בבל

חוקרת תיאטרון. ספרי מחקר אחרונים:
La comédie classique, l'altérité en procès (éd. L'Harmattan 2005)
Le théâtre dans la cité (éd. Nizet 2008)


ספר אחד שתורגם לעברית ושלטעמי הוא אחד הספרים
הנדירים הטובים בימינו הוא "לימונוב" מאת עמנואל קארר. מצרפתית: עמית רוטברד, הוצאת בבל, תל אביב תשע"ג 2013. 
מדובר ברומן כמעט דוקומנטרי על משורר רוסי מאוד לא שגרתי מלא סתירות שהיה מעורב בפעילות פוליטית מגוונת בארצות שונות. 

יום שני, 16 ביוני 2014

רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים

פרופ' שמואל פיינר, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' פיינר עוסק בהיסטוריה יהודית מודרנית. בין תפקידיו - ראש מכון ליאו בק בירושלים. 
ממליץ על ספרה החדש של רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים,  א-ב, ירושלים תשע"ד
מהו סודה של תנועת החסידות שעומדת כבר עשרות שונים במוקד המחקר ההיסטורי והמחשבתי והיא נושא לספרים ומאמרים רבים ולכינוסים והרצאות שמושכים קהל רב?

רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו

פרופ' יוסף דן, האוניברסיטה העברית

פרופ' יוסף דן הוא חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודית. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ז. 

אני מבקש להמליץ בחום רב על ספרה החדש של רחל אליאור:
“ישראל בעל שם טוב ובני דורו”, שני כרכים (1500 עמ’), הוצאת כרמל, ירושלים תשע”ד.
 זהו המחקר המקיף והמעמיק ביותר על הופעתה של תנועת החסידות, הרקע ההיסטורי, המציאות החברתית והרעיונית, ועל אישיותו של הבעש”ט ותורתו, על היחס לשבתאות, על הקרע בין חסידים ומתנגדים ועוד ועוד. גישה חדשנית ומעמיקה הן מן הצד הרעיוני והן מן הצד ההיסטורי.

יום ראשון, 15 ביוני 2014

אשכול נבו, המקווה האחרון בסיביר


אשכול נבו, המקווה האחרון בסיביר, הוצאת זמורה-ביתן, תל-אביב תשע”ד 2013

חוזר בתשובה מנסה לשכוח את חייו הקודמים ואת אהבת נעוריו אך הנסיבות מביאות לכך שהוא חש בכל מחדש. יש בספר סיפורי אהבה נוספים והכל מתרחש במקום דימיוני שערוריתי ומגוחך. הספר כתוב בממזריות והומור ומציג "דרכי התנהלות" של מנהיגות מקומית מוכרים לכולנו.

דרור משעני, תיק נעדר ואפשרות של אלימות

פרופ’ אריאל הירשפלד, האוניברסיטה העברית

הוצאת כתר
שני ספרים מצויינים, בלשים, מאת דרור משעני: "תיק נעדר" ו- "אפשרות של אלימות". שניהם בהוצאת 'כתר'. ספרים מבריקים, במלוא מובן המלה. מלאי-חן ושנינה. הם בלשים מקומיים במובן עמוק ביותר; לא זו בלבד שהם מתרחשים בארצנו, בחולון, אלא שכל מהלכי הבלש, כלומר, כל צירי המנגנון הז'אנרי, עשויים מחומרים השייכים באופן סגולי למקום הזה, לתרבות הישראלית, על כוחה המיוחד ועליבויותיה המיוחדות לא-פחות.
הוצאת כתר



דרור משעני, תיק נעדר: אברהם אברהם החקירה הראשונה, ירושלים 2011

דרור משעני, אפשרות של אלימות: אברהם אברהם, החקירה השנייה, ירושלים 2013
* זה עתה התבשרנו שעל ספר זה זכה משעני בפרס ברנשטיין לשנת 2014 בקטגורית ספר עברי מקורי. 

יום שבת, 14 ביוני 2014

אדמונד דה ואל, הארנבת עם עיני הענבר

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית

פרופ' שלום צבר חוקר את האמנות היהודית לדורותיה, תרבות חומרית יהודית וטקסים במחזור החיים והשנה; מלמד בחוגים לפולקלור ותרבות עממית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית.

אדמונד דה ואל, הארנבת עם עיני הענבר, (תירגם מאנגלית: אביעד שטיר),
ידיעות אחרונות
הוצאת ידיעות אחרונות, תל-אביב 2012.

מחבר ספר מרתק זה אינו סופר מקצועי אלא אמן קרמיקה בריטי, אשר מספר את תולדות משפחתו כסאגה היסטורית רחבת יריעה המסתמכת על מקורות רבים וחוויות אישיות. למרות שדה ואל נולד לאב שהוא כומר אנגליקני, הספר מספר את קורותיה של משפחה יהודית יוצאת דופן בשם אפרוסי (מבטא אשכנזי של "אפרתי") שהגיעה מחיים מסורתיים באודסה למעמד של משפחת אצולה בנקאית בבירות אירופה בזכות עושרה ופעילותה הכלכלית הענפה. בדומה למשפחת רוטשילד, התפזרו בני המשפחה פעלו בערים שונות (פריס, וינה, לונדון, סנקט פטרבורג), אך בשונה מהרוטשילדים האפרוסים לא היו פעילים בענייני ציונות. בו בזמן לפחות בדורות הראשונים הם לא התעלמו או התכחשו לזהותם היהודית.

יום שישי, 13 ביוני 2014

ירושלים של אור

פסטיבל האור תשע"ד 2014
צילום: אבי מזור

אודי טאוב, יודאיקה

ד"ר חיים וייס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

ד"ר חיים וייס, מלמד מדרש במחלקה לספרות עברית. ספרו: "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה: קריאה במסכת החלומות שבתלמוד הבבלי" יצא לאור בשנת 2011.*
כנרת זמורה-ביתן
ממליץ על: אודי טאוב, יודאיקה, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר,  אור יהודה  תשע"א 2011

אחת התחושות שעולה מקריאת הרומן של אודי טאוב היא עירוב של מוכר וזר. מצד אחד החומרים המכוננים את הרומן הם לכאורה מוכרים: ספרות חז"ל, קבלה, ספרות חסידית אך מצד שני אופן ארגון חומרים והפואטיקה שהם יוצרים הם דבר חדש לחלוטין, זוהי צורת אריגה של חומרים ספרותיים באופן שלא נעשה כמוהו עד כה.  

יום חמישי, 12 ביוני 2014

גיא דויטשר, גלגולי לשון

ד"ר נפתלי משל, אוניברסיטת פרינסטון

ד"ר משל עוסק במקרא ובמדע הדתות. ספרו, דקדוק מעשה הקרבנות, אמור לראות אור בעוד חודש. 
ד"ר משל ממליץ על: גיא דויטשר, גלגולי לשון, הוצאת עם עובד, תל-אביב תשס"ז 

ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון, נגיש לקוראים בעברית מזה כשבע שנים (וקרוב לעשר שנים בצורתו המקורית, The Unfolding of Language). כותרתו של הספר נמנמה אמנם למעלה משנה על גבי פתקית צהובה על שולחן הכתיבה שלי, אך מששאלתי עותק מן הספריה המקומית בפסח האחרון לא נחתי עד שבלעתי אותו - ראשו על קרבו, וכעת גם על קרעיו. בבהירות ובפשטות, הספר מתאר את אופן פעולתם של כוחות ההרס והיצירה המשפיעים ללא הרף על שפות חיות, והמעצבים אותן לאורך זמן. באמצעות שלל דוגמאות הומוריסטיות, שרבות מהן לקוחות מן העברית החדשה (תרומה מחודשת שאיננה במקור), מוביל דויטשר את הקורא מתופעות בסיסיות המאפיינות צרופים פשוטים (למשל, היווצרות סמן של מושא ישיר, התחילית 'ta' בצורות כגון "פתח ת'דלת") ועד להשערות מורכבות יותר על אופן היווצרותם של מבנים מפוארים כגון מערכות השורשים והבניינים בשפות השמיות.

יום רביעי, 11 ביוני 2014

הממד הראלי של המקרא

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל  ואוניברסיטת תל אביב

פרשת שלח לך, במדבר יג 1- טו 41
התנ"ך הוא ספר מעשי בעל אופי פרגמאטי המאפשר מעצם טבעו גם לחילוני
המרגלים
להתחבר אליו. התנ"ך איננו דוגמטי והוא מתייחס לאירועים ריאליים בסיפורו ולביצועי היום יום. הוא איננו שוקע בערפילים שמימיים והתנהלותו אנושית מפוכחת. סיפור המרגלים (במדבר י"ג  1- יד 10) ידגים. מהי הבעיה בסיפור הזה? ערב הכניסה לארץ המובטחת , המתנהלת בהשגחה אלוהית צמודה, שולח משה מרגלים לתור את הארץ המיועדת כשהוא מציג להם שאלות ממוקדות על טיב הארץ, על יושביה וביצוריה. השאלה הראשונה לדידנו היא מדוע הוא שולח אותם? האין כאן הטלת ספק, ערעור בהבטחה האלוהית שהיא לשד ההבטחה?

ברכות ליצחק מאיר לרגל הגיעו לגבורות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

באות כאן שתי המלצות על ספריו האוטוביוגרפיים של יצחק מאיר, שהיום חוגגים את הגיעו לגבורות בהכנסת ספר תורה לבית הכנסת: המלצתו של עו"ד מיכאל כץ והמלצתה של פרופ' רחל אליאור.
יצחק מאיר
אומר כאן כמה דברים על הסופר בתוספת נגיעה אישית קטנה. יצחק מאיר נולד בעולם שגזר על משפחתו עקירה, שכול ויתמות. אביו נעלם באושוויץ ואין לו ציון, ואמו הצליחה להציל אותו, את אחיו יעקב ואת העובר שנשאה ברחמה, בדרך לא דרך בעולם מסוייט.

יצחק מאיר, "אישה אחת" ו"אל חוף מבטחים" - שני ספרים שהם אחד

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

פרופ' אליאור, חוקרת מחשבת ישראל, פירסמה לאחרונה את הספר, ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, כרמל: ירושלים תשע"ד. ממליצה על: 

אני מבקשת להמליץ  על שני ספריו של יצחק מאיר, "אישה אחת" (ספרית מעריב תשע"א), ו"אל חוף מבטחים" (ספרית מעריב תשע"ד), העוסקים בזיכרונות ילדותו כילד פליט בן חמש, שנולד באנטוורפן באוקטובר 1934, שהתייתם מאביו, מוריץ מאייר, יליד רומניה, בשנת 1939-1940.
כשהאב האמיץ, שהכין מסמכי בריחה למשפחתו, ונאבק בכל דרך ברוע הגזרה שטמן הכיבוש הנאצי של אירופה לבני משפחתו, נתפס בידי הגרמנים הנאצים ונעלם בדרך לאושוויץ. אלה הם זיכרונות של ילד בכור, יתום, יוצא דופן בחכמתו ובעומק הבנתו הבוגרת, הנס על נפשו בשנת 1939 עם אמו, רוזליה וינקלר, ילידת הונגריה, הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים, ועם אחיו הקטן, יעקב, ז'אקי, בן ארבע, יליד אפריל 1936. האם, בת למשפחה יהודית הונגרית אדוקה, שהתגוררה עם בעלה וילדיה הקטנים באנטוורפן שבבלגיה, איננה דוברת צרפתית, ובנה הבכור משמש לה לפה בנדודיהם רבי הסכנות עם ניירות מזויפים כאזרחים צרפתיים לכאורה, ברחבי צרפת. בנדודי המשפחה בצרפת הכבושה בידי הגרמנים, הנחושים ללכוד כל יהודי, חי או מת, האימא ההרה מוצגת כאילמת המבקשת להגיע לאחותה הכורעת ללדת בכפר צרפתי בגבול צרפת שוויץ.

יצחק מאיר, "אישה אחת" ו"אל חוף מבטחים" (ממליץ: מיכאל כץ)

מיכאל כץ, עו"ד

ממליץ על: יצחק מאיר, אישה אחת, ספרית מעריב, תל אביב 2010
ספרית מעריב

"אישה אחת" הוא סיפור הגבורה של "אישה אחת" רוזי מאייר, אמו של יצחק מאיר, שלאחר  שבעלה מוריס נלקח על ידי הגסטאפו בחשכת הליל לבלי שוב, יצאה לבדה וכרסה בין שיניה, היא ובנה הבכור ארווין, הוא יצחק מאיר, ובנה הקטן ג'קי, הוא יעקב מאיר נוחו עדן, למסע בריחה והצלה מאימי הכיבוש הגרמני הרצחני לאי ההצלה שווייץ. סיפור הבריחה הנדיר והמטלטל כולו מכתב אישי כתוב גוף ראשון בו חולקת הרעיה את הקורות אותה ואת בניה עם בעלה מוריץ, שאין איש בעולם יודע אם חי הוא אם כבר איננו. ביד אמן וברגישות מופלאה כותב יצחק מאיר האיש את האישה האחת, אימו.

יום שישי, 6 ביוני 2014

האמונה המזככת מול הבהמיות

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת בהעלתך: במדבר ח 1 - יב 16
בפרק י' בספר במדבר אנחנו קוראים על הארון שמלווה את העם ושומר עליו במדבר. יותר מזה, ארון ברית ה' נוסע לפני העם, כלומר, מדריך אותו למצוא את הדרך במדבר ולאתר להם מקום מנוחה. הפרק מסתיים בפסוקים הידועים: "ויהי בנסע הארון: ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו משנאיך מפניך". זהו מצב מיוחד במינוף היחסים בין ה' לעם. אין לנו דוגמה כזאת בתנ"ך כולו, שיש קשר הדוק כול כך בין הארון ובין העם.

פירוק והרכבה בסיפור קברות התאווה (במדבר יא 34-4)

ש"י איבלמן, האוניברסיטה העברית 


בבמ' יא יש שני סיפורים: האחד על תלונת העם המתאווה לבשר (פס' 10-4, 13,א, 34-31), ואחד על תלונת משה שאינו יכול לשאת עוד את משא העם לבדו והאצלת הרוח על שבעים הזקנים (פס' 12-11, 17-14, 30-24ב). בתחילת עיוננו נראה שאכן מדובר בשני סיפורים שנשזרו יחדיו ואחר כך ננסה להבין את פשר העריכה: מדוע הם חוברו, מהו המבנה הספרותי החדש שנוצר ומהו המסר שלו. 
24-16
פירוק - חלוקת הפרק לסיפורים שונים
לכל אחד משני הסיפורים יש סיפורים דומים בספר שמות. בפסוקים 6-4 נאמר: ’והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה. וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו: מי יאכלנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, את

יום חמישי, 5 ביוני 2014

על התרמית של רציפות שושלת בית דוד ועל יהוה ופיסלו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית, מראיינת את ד"ר יגאל בן-נון. 

ד"ר יגאל בן-נון, הוא חוקר מקרא מן הסורבון בפריס, המתמחה בהיסטוריוגרפיה של האסופה המקראית ובתולדות הפולחן בתקופת המלוכה. הוא מגלה עניין מיוחד בזיקות ובמתח שבין הטקסט המקראי והממצאים האיקונוגרפיים מהאזור.

ד"ר יגאל בן-נון

ד"ר בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור. עבודת הדוקטור הראשונה שלו היתה בתחום ההסטוריה המודרנית: על היחסים החשאיים בין ישראל למרוקו והשניה בתחום ההיסטוריה העתיקה: תולדות הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל, שהיתה החזקה מבין שתי ממלכות הקדם המקראיות. ד“ר בן-נון הוא חוקר פורה ביותר ורשימת פירסומיו ארוכה ועשירה בתכניה.

ד“ר יגאל בן-נון, שלום לך. אני שמחה לראיין אותך על מחקריך המקראיים בכלל ועל הרצאתך המתוקשרת ’התרמית של רציפות שושלת בית דוד‘ בפרט. 
1. אתה מטיל ספק ברציפותה של שושלת בית דוד. מדוע?
ממלכת ישראל מאופיינת על ידי ריבוי שושלות שמלכו כ-206 שנה מימי ירובעם בן נבט בשנת 928 עד כיבוש שומרון בשנת 722. לעומתה אנו עדים ליציבות שושלתית מפתיעה בממלכת יהודה, שנמשכה כ-342 שנה, מהמאה ה-10 עד כיבוש ירושלים בידי הבבלים בשנת 586, דבר נדיר ביותר בעולם הקדום. אם רציפות שושלתית זו הייתה מובנת לכל, מה טעם מצאו ההיסטוריוגרפים הרפורמטורים (הדאוטרונומיסטים) לחזור בהתמדה על ההבטחה ששושלת זו תשלוט "עד עולם". אמנם אחרי החורבן הוסיפו התנייה אבל לא שללו את הרציפות השושלתית. כלל וכלל לא.

יום רביעי, 4 ביוני 2014

שדה חטה

דוד ברבי
צילום: יואב מזור

שְׂדֵה חִטָּה 
 אֲדָמָה שְׁחוֹרָה מְיֻשֶּׁרֶת.
עַד לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת
הָיְתָה בָּה חִטָּה רְוּויָה.
מַרְכְּבוֹת בַּרְזֶל קְרָעוּהָ לִרְוָחָה,
וְכָךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב הִכְנִיעוּהָ.
וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּמֶרְכָּזָהּ,
מַאֲזִין לְמוּסִיקָה
בְּעָצְמָה רַבָּה.
רַקְדָנִים ורַקְדָנִיוֹת
מִמּוֹעֶצֶת הַגִּלְבֹּעַ
יְפַזְּזוּ.

יום שישי, 30 במאי 2014

גבורה, נפילה וניצחון הרוח

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת נשא והפטרתה - במדבר ד 21- ז 89; שופטים יג 25-2 
פרשה זו ארוכה במיוחד וממשיכה לעסוק בהכנות הפולחניות לקראת הכניסה לארץ, שזה נושא מהותי: הארץ איננה אדמה גרידא אלא מרחב שהחיים בו כפופים למערכות דתיות המעצימות את חיי הבאים לחיות בו. אנחנו נעסוק בהפטרה של הפרשה (שופטים יג 25-2), שעניינה לידת שמשון והקדשתו כנזיר לאלוהים (ונעסוק כבר בעלילות שמשון).
תמות נפשי עם פלשתים

המסגרת חשובה: בני ישראל עשו הרע בעיני ה' וכתוצאה מכך השליט עליהם אלוהים את הפלשתים (פס’ 1). כדרכו של המקרא, אנו עוברים לסיפור אישי, שהמוטיב שלו אופייני למדי, עקרות. הזרקור מופנה אל זוג, ששם האיש מנוח ואילו שם האישה לא ניתן. היא קרויה "אישה". חוסר השם מעיד על אלמוניות. מכל מקום, האישה תלד בהתערבות אלוהית, כהודעת מלאך ה' אליה: "הנך הרה וילדת בן" (פס’ 7). אלא שההתערבות האלוהית איננה רק מחמלה, להעניק לזוג צאצא, אלא תהיה בה גם קדושה ויעוד: "נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (פס’ 5). לסיפורי שמשון מוקדש מקום נרחב בספר שופטים, אך הם יוצאים בו דופן. לא מסופר, למשל, שהוא עמד בראש צבא שנלחם את מלחמות העם. סיפורו הוא כאגדה: רווי במעשי גבורה מופלאים, בשעשועי חידות חכמות ומתובל בנישואין ובהרפתקאות עם נשים פלשתיות דווקא.

יום רביעי, 28 במאי 2014

לחם החרות


לֶחֶם  הַחֵרוּת 
אֶת לֶחֶם הַחֵרוּת
אביבה גולן
בְּאַהֲבָה אוֹפִים.
שְׂדֵה הַנִיצָּחוֹן
הוּא שְׂדֵה חִטִּים.

פַּעֲמוֹנֵי בְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת
מְצַלְצֵלִים בִשְׁעָרַייִךְ,
כְּשֶׁאַחִים מְבָרְכִים
לְשָלוֹם בִּירוּשָׁלַיִם.

ליום ירושלים

פרופ' יוסי גמזו

צַנְחָן צָעִיר-לְשֶעָבָר חוֹזֵר עִם לַיִל  
אֶל עִיר-הַנֵּצַח, נֵצַח בּוֹ שוֹכְנִים רֵעָיו
שֶשּוּם מַלְאָךְ בּוֹ לֹא זִמֵּן לָהֶם שוּם אַיִל
כְּאָז, לָאָב וְלִיחִידוֹ אֲשֶר אָהַב
הָאִיש הַהוּא שֶבְּנָשְׂאוֹ יָדוֹ לְמַעְלָה
בָּהּ נִשְלְפָה הַמַּאֲכֶלֶת לְהַכְחִיד
אַף לֹא שִעֵר כִּי מֵאוֹתָהּ שָעָה וָהַלְאָה
שוּב לֹא יִזְכּוּ יוֹרְשָיו, וְלוּא לְדוֹר יָחִיד
בְּאוֹתוֹ נֵס חַדְפַּעֲמִי שֶל פְּטוֹר מִשֶּפֶךְ
כָּל הָאָדֹם-אָדֹם הַזֶּה, שֶבּוֹ אָבוֹת 
אוֹמְרִים קַדִּיש עַל יַלְדֵיהֶם וְלֹא לְהֶפֶךְ

יום שלישי, 27 במאי 2014

חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים

חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים. החותם הוצא מהשטח בחפירות ארכיאולוגיות לפני כשנה וחצי, אך רק לאחר עיבוד וחקירת החומר מהחפירה, זוהה כחותם ייחודי שהוטבע ע"י הלוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש.

 החותם – צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
במהלך קיץ 2012 ערכה רשות העתיקות שתי חפירות הצלה ארכיאולוגיות באתר 'חורבת מיזמיל' שבשכונת בית וגן בירושלים. בחפירות נתגלו שרידי בית חווה שהוקם בתקופת הביזנטית (המאות 5-6 לסה"נ). האתר ניטש בסוף התקופה הביזאנטית והוקם מחדש בתקופה הצלבנית (המאות 11- 12 לסה"נ) והגיע לשיא גודלו בתקופה הממלוכית ( המאות 13-15 לספה"נ).

אביבה גולן, חסד תהלים



מילים: אביבה גולן. לחן וביצוע: שושיה בארי-דותן. עיבוד : חיים אגמון 

חסד תהלים

אביבה גולן
אביבה גולן

 חֶסֶד תְּהִלִּים                
בעקבות תהלים קכ"ב, ז; תהלים קי"ח, יט

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם
שִׁירִי קוֹרֵא תְּפִלָּה
פִּתְחוּ לִי מְבוֹאוֹת עוֹלָם
אָבוֹא בָּם אוֹדֶה יָהּ

יום שבת, 24 במאי 2014

לא רומאו, בפירוש לא רומאו


לֹא רוֹמֵאוֹ, בְּפֵרוּש לֹא רוֹמֵאוֹ

לֹא רוֹמֵאוֹ, בְּפֵרוּש לֹא רוֹמֵאוֹ, רוֹמַנְטִיקָה הִיא רַק תּוֹצַר לְוַאי שֶל אַהֲבָה
אַךְ לֹא אַמַּת-מִדָּה שֶלָּה. לָמוּת, עוּל-יָמִים, בְּוֶרוֹנָה
מֵרַעַל נִמְהָר וְקֵהוּת הַשִּפּוּט שֶאֵינֶנּוּ מַבְחִין, כְּבָר עַתָּה
בְּבֹקֶר אִיטַלְקִי זֶה, מוּל יָפְיָהּ הַחִוֵּר שֶל יוּלְיָה
בֵּין תַּרְדֵּמַת-עֲרַאי וּבֵין שְנַת-נֵצַח, זֶה לֹא הַסְּטַיְל
שֶל גְּדוֹל הָאוֹהֲבִים כֻּלָּם אֶלָּא מַקְסִימוּם, נֶטוֹ, שֶל צוּצִיק
שֶאֵינֶנּוּ תוֹפֵס שֶאֵין סַם-הַרְדָּמָה שֶיַּקְפִּיא, אַבְּסוֹלוּטִית, אֶת גַּל
נְשִימַת הֶחָזֶה הַבְּתוּלִי הַזֶּה בְּלִי לְקָטְלוֹ. הֲרֵי שֶקְסְפִּיר אַף פַּעַם
לֹא הִתְיַמֵּר לְהָבִין אַי-אַי-אַי בְּרוֹקְחוּת. וְאִם כָּךְ, הָאֶפְשָר
שֶעֵינֵי הָאוֹהֵב הַגָּדוֹל שֶבְּכָל הַזְּמָנִים לֹא תַבְחֶנָּה בְּקֶּצֶב
הִתְקַמְּרוּת הַגְּבָעוֹת הַהֵן? אֵיזֶה אוֹהֵב לֹא שָׂם לֵב לֶחָזֶה שֶל אִשָּה?

יום שישי, 23 במאי 2014

פרשת במדבר: עיצוב האומה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת במדבר: במדבר א' 1 - ד' 20
כידוע קימות שתי שיטות לשמות הספרים בתורה. האחת לפי המילה המרכזית בפסוק הראשון, והשנייה לפי התוכן, לפי השיטה השנייה ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים. בתרגום השבעים Arithmoi.
אלוהים מורה למשה לפקוד את העם כדי לארגן את הכוח הצבאי, וכל זכר בן עשרים ומעלה מתפקד. הם מתפקדים לא כיחידים אלא לפי השבטים, והתוצאה היא שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים לוחמים.

יום רביעי, 21 במאי 2014

יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תל אביב 2014.

הוצאת ידיעות אחרונות * ספרי חמד

ספרו של פרופ‘ יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוא ספר עב כרס (480 עמודים) המאורגן סביב מעגל השנה ופרשת השבוע. בכל אחת מפרשות השבוע מצא המחבר עוגן לדיון בנושא גאוגרפי-היסטורי. כך ניתן למצוא בו דיונים תמציתיים ובהירים בשמות מקומות כמו שדה המכפלה, גרר, באר שבע, סדום ועמורה וצרעה ואשתאול; דיונים באזורים כמו סיני, מדבר פארן, נחל זרד, ארץ מואב, הלבנון,  נחל איתן, הגולן או מדבר פארן; דיונים בעמים מקראיים כמו עמלק ועמי כנען; ודיונים בסוגיות רחבות כמו קריאת שמות, תיארוך יציאת מצרים, מזבח אבנים ומזבח אדמה בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, גבולות הייעוד של הארץ, שמותיה של ירושלים, הסיבות לבחירתה של ארץ ישראל, ושאלות כמו האם ערי הלויים הם גם ערי מקלט? והאם נכנס משה לארץ ישראל? יש בספר גם דיונים היסטוריים כמו ההתמודדות עם הדעה שרעמסס השני הוא זה ששעבד את בני ישראל ושבימיו הם יצאו ממצרים. מסקנתו של אליצור היא שדעה הזאת אינה הולמת את הכרונולוגיה המקראית כפי שהיא. 

יום שני, 19 במאי 2014

בשׂדות החיטה בית לחם

בלפור חקק

בשׂדות החיטה בית לחם
שדות החיטה
"וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִלָּפֵת" (רות ג, ח)

הִיא תָּבוֹא אֶל שְׂדוֹת הַחִטָּה
וְשָׁם הִיא תִּהְיֶה לִי
אָבִיב בְּעוֹנָתִי.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַשַּׁב רוּחָהּ
כְּשֶׁהִיא בָּאָה חַיָּתִית.
לֹא יָדַעְתִּי אִם הִיא רוּחַ
אוֹ אִשָּׁה.
עֵינַי יוֹדְעוֹת אֶת הַמַּבָּט:
הִיא מַבְשִׁילָה לְאַט.

יום שבת, 17 במאי 2014

Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego

תודה לד"ר דיאנה ליפטון על ההפניה ל'‏שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ'  (דניאל ג) בביצוע לואי ארמסטרונג. 

Charles Laughton performs "The Fiery Furnace"


צ'רלס לוהטון (השחקן הבריטי המהולל שזכה, בין השאר, באוסקר) קורא את דניאל ג: סיפור שלושת הנערים בכבשן האש. מזים את הטענה שהפרק הוא 'מונוטוני'...
תודה לגברת שירה גולני על ההפניה. 

יום שישי, 16 במאי 2014

פואמה: עמך עמי ואלהיך אלהי

 יפה לורנצי

פּוֹאֵמָה: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"   
Ruth and Naomi by RebeccaEmilyCooper
 
                 
 בעקבות מגילת רות

"עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"
הַמִּשְׁפָּט שֶׁגּוֹרָלוֹת חָרַץ
וַאֲנִי רוֹאָה בּוֹ מַעֲשֶׂה הֵרוֹאִי
ֹשֶל גַּדְלוּת נֶפֶשׁ וְנֶאֱמָנוּת 
ֹשֶל הַכַּלָּה הָאַלְמָנָה הַמְּיֻסֶּרֶת. 
מִי יָבִין מִי יֵדַע לֵב שָׁבוּר, לֵב דּוֹאֵב שֶׁל אַלְמָנָה
וְרוּת מְבִינָה לְלִבָּהּ שֶׁל נָעֳמִי הָאַלְמָנָה, הַאֵם הַשַׁכּוּלָה.
אֶת הַבְּכִי, הַנְּהִי וְהַדְּמָעוֹת 
בֵּין הַכְּתָלִים הֵן מַסְתִּירוֹת.

יום חמישי, 15 במאי 2014

אדמה ומוסר

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת בחקתי: ויקרא כו 3 - כז 34
היחס לארץ, לתנובתה, פריה ולעצם הישיבה בה מותנה בפרשה שלפנינו.
ואדי מסחה-ברקע
התבור בתקופת האביב, ירוק ופורח.
צילום: אלי זהבי
כדאי שנפנים את הלקח המוסרי הגלום בכתובים כיום, כשהארץ נעשתה חזות הכול.
כל מי שעובר בארץ או חוצה אותה בהליכה בשביל ישראל או נוסע בה ברכבת כמוני ומלווה את השינויים המדהימים בשדות: פריחת האביב, הבציר, הקציר, אינו יכול להישאר אדיש במקומו. היופי מלהיב. אבל יש כאן יותר מזה: השדות על שינוייהם מצביעים על יציבות. קיימים שינויים והתפתחויות בעולם, הטבע מתפקד במחזוריות, והאדם למד את השינויים בטבע, למד להכיר את עונות השנה והוא יודע שעליו להגיב מיד: לחרוש כדי להבטיח את הקליטה של השדות, לזרוע כדי לקבל את החיטה, לטפל ולטפח וכך, עונה עונה, שנה שנה, וחוזר חלילה.

יום רביעי, 14 במאי 2014

רחמנא

מתן מורג, האוניברסיטה העברית 

רחמנא
נכתב בסמוך להולדת בתי הבכורה.


לוּ יָכֹלְתִּי לְשׁוֹמְרֵךְ בְּגַן עֵדֶן
ציפור גן העד
בְּלִי שֶׁתֵּדְעִי טוֹב וְרַע
רַק אֶת הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּאֲכִילָה.
הֲרֵי הֻצַּבְתִּי כָּאן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ
עִם הַיְּדִיעָה שֶׁאֶכָּשֵׁל
וְכָל מִינֵי נְחָשִׁים יִזְחֲלוּ אֵלַיִךְ בַּלַּיְלָה
יִלְחֲשׁוּ לְךָ מִלִּים טוֹבוֹת וְרָעוֹת
יַבְטִיחוּ לֵךְ אֶת הַנֶּצַח
וְיַשְאִירוּךְ מִקֶּדֶם
בְּעִצְבוֹנֵךְ.
וְכָל מַאֲמַצַי לְעוֹדֵד וּלְנַחֵם יִשַׂרְפוּ
בַּלַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.

יום שבת, 10 במאי 2014

כלי חדש ליעול ההוראה בכתות - קלסרום של גוגל

בקרוב יוצע לשימוש כלי חדש של גוגל בשם קלסרום - Classroom. כלי זה מיועדת לפנות למורים יותר זמן להוראה, ולתלמידים - יותר זמן ללמידה. קלסרום מאפשרת למורים לטפל ביתר יעילות במטלות שהם נותנים לתלמידים, במשובים עליהן ובתקשורת עם תלמידיהם. קל מאד להתקין את התוכנה, היא חינמית ובלי פירסומות. מורים שמעוניינים בכך יכולים כבר עכשיו להתנסות בשימוש בקלסרום בכתותיהם.

Previewing a new Classroom by Google

יום חמישי, 8 במאי 2014

פרשת בהר: האקולוגיה התנכי"ת

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

הפרשה פותחת בשבת ומסתיימת בשבת. בתחילת הפרשה אין
מדובר בשבת היום השביעי אלא בשבת השביעית שהיא ייחוד אדמת הארץ. שש שנים יעבדו את  האדמה "ובשנה השביעית , שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה" (ויקרא כה 4). זאת אומרת שקדושת השבת איננה חלה רק על העם אלא על האדמה, אדמת הארץ, ללמדנו את ערך ייחודה האלוהי כקדושת השבת.  למעלה מזה, מקץ שבע שנים, ביום שהוא קודש הקודשים, ביום כיפור, ובאותה שנת היובל, יקרא דרור לעבדים והם יחזרו איש אל נחלתו הראשונית. אדמת הארץ איננה מיועדת לתחכומים נדלניי"ם מכיון שבסופו של דבר היא תחזור לבעליה כיון שאיננה רכוש פרטי אלא אדמת אלוהים היא.  ייתכן שיש כאן אידיאליזציה, אבל גם כך זהו מתווה סוציאלי ערכי ממדרגה ראשונה.

יום רביעי, 7 במאי 2014

Linguistic & Social Changes of Israeli Given Names in the Jewish Sector during 1948- 2007

Shlomit Landman, Bar-Ilan University

Analysis of the most popular and rare given names of the Jewish sector in the State of Israel that were given during 1948-2007, shows defined onomastic periods. The given names were taken from the records of the Ministry of Internal Affairs. One hundred and thirty-five patterns of male given names and 187 female given names were found in the 3000 most prevalent male and female given names of newborn babies. From almost 6000 rare given names that were used during these years, 431 patterns of male given names and 275 patterns of female given names have been in the list of rare given names for a long time. 

יום שלישי, 6 במאי 2014

לשלום

בּוֹאִי יוֹנָה
צילום: אבי מזור

לְשָׁלוֹם
השיר מולחן ומושר
בּוֹאִי יוֹנָה, עַל כַּנְפֵי
הַשְּׁכִינָה
בּוֹאִי שְׂאִי בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה.
יְרוּשָׁלַיִם אֵלַיִךְ צוֹפָה וּמְצַפָּה
מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה.

בְּסַעֲרַת הַיָּמִים, אֶל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים
פְּעָמֵינוּ קוֹרְאִים לְשָׁלוֹם
בְּהוֹדָיָה, אֱמוּנָה וְתִקְוָה בְּלִבָּהּ
לְאַחֵינוּ, לִבְרִית, לְאַחְוָה.

יום ראשון, 4 במאי 2014

הצבי ישראל על במותיך חלל

הר הרצל, ירושלים תשע"ד 2014
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל  / אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים.
אַל־תַּגִּידוּ בְגַת / אַל־תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן 
פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים / פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים

בני אבשלום

רחל סיידוף מזרחי
קיצו של אבשלום. ריצפת פסיפס בקתדרלה של סיינה

בְּנִי אַבְשָׁלוֹם

תָּלוּי בַּחֹשֶׁךְ הַמָּלֵא
בֵּין עֲלֵי הַסִּרְפָּד
וַעֲצֵי הַפֶּרֶא,
שְׂעָרוֹתֶיךָ הָאֲרֻכּוֹת
מִתְפָּרְעוֹת בָּרוּחַ,
מִשְׂתָּרְגוֹת בֵּין הָעֵצִים
בַּיַּעַר הָרָטֹב.

יום חמישי, 1 במאי 2014

חוק ומוסר

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת אמר, ויקרא כא1 - כד 23
נדבר על חוק המכונה חוק הטליו - Lex talionis - שהוא מידה נגד מידה.
לכאורה הצדק הטהור במלואו. אלה המקרים המובאים בויקרא כד 20-19: "ואיש כי יתן מום בעמיתו  כאשר עשה, כן יעשה לו. שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן. כאשר יתן מום באדם, כן ינתן  בו". ונעיין גם בקטע המקביל בשמות כא 24-23. 

יום שבת, 26 באפריל 2014

על הוראת השואה: מן העתונות

אור קשתי, ’פרופ' יבלונקה: "חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע', אין בלימוד הפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי"‘, ’הארץ‘ 22.3.2010
על רקע מצוקת שעות הלימוד, מבקשת פרופ' יבלונקה לעורר דיון ציבורי סביב הוראת השואה, המוגדרת כחובה ותופסת חלק נכבד מכלל השיעורים בכיתות הגבוהות. "מדוע שמלחמת העצמאות - האירוע המכונן של מדינת ישראל - לא תהיה יחידת החובה? אני יודעת שיהיה ויכוח על כך, אבל לפחות יהיה דיון בנושא. הלימוד הטכני של השואה, איך רצחו את היהודים, שלבי הפתרון הסופי וכד', הוא החלק הכי פחות חשוב מבחינה חינוכית. חוץ מ'פורנוגרפיה של הרוע' אין בפרטים הטכניים של השואה ערך חינוכי. זה מאוחר מדי ללמד תלמידים שהגיעו לכיתה י' שאסור לרצוח בני אדם"

על הוראת השואה וציונות

פרופ' חנה יבלונקה, אוניברסיטת בן גוריון

מאחרי דברי היה הרצון לגרום למישהו בארץ הזו להרהר אחר האמיתויות המוסכמות ושיגרות החשיבה העייפות שהורסות פה כל חלקה טובה ולא רק בתחום החינוך.
אני מבקשת לכתב את הדברים בנקודות.
ראשונה - המאמר דבר על קלות הדעת והשטחיות המאפיינות את דרכו של משרד החינוך שאחת ליומיים מנחית נושאים חדשים, בדרך כלל פופוליסטיים, מבלי לבדק סדרי עדיפויות, כח אדם, וכמובן מצבת שעות או כל היבט אופרטיבי אחר. המורים נאנקים, מופקרים בשדה וחסרי אונים ומיואשים.

יום שישי, 25 באפריל 2014

אחרי מות - קדושים

כשקוראים שתי פרשיות מחוברות, כפי שקורה בפרשיות ”אחרי מות“ ו“קדושים“, עומדים אנו בפני השאלה איזו משתי ההפטרות לקרוא? האשכנזים קוראים את הפטרת "אחרי מות" (עמוס טז, ז-טו) ואילו בני עדות המזרח קוראים את הפטרת "קדושים" (יחזקאל כ, ב-כ), ופוסקים אשכנזיים קדומים הסבירו כי יש להעדיף את דברי עמוס על דברי יחזקאל, שכן זה האחרון מדבר על תועבותיה של ירושלים, ואם אפשר להימנע מהזכרתן - מה טוב. עם זאת יש לציין שהחיבור האפשרי בין שתי פרשיות אלה גרם לכך שנבואת עמוס, שבה נעסוק להלן, שמשה או משמשת לפי מנהגים שונים הן כהפטרת "אחרי מות", הן כהפטרת "קדושים" והן כהפטרת השבת שבה מחברים את שתי הפרשיות. מדוע נבחרה הפטרה זו לשמש בפרשות אלה? האם היא נקשרה לכתחילה לאחת משתי הפרשיות ומשם הועברה לחברתה? נציע כאן כמה תשובות אפשריות לשאלות אלה. 

פרשת קדושים: ויקרא יט 1 - כ 27

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת קדושים: ויקרא יט 1 - כ 27
שוב מחזקת התורה את תפיסת הקדושה. רעיון הקדושה עולה בקנה אחד עם הפן האי-רציונאלי בדת. (הדברים נכתבים בהשראת ספרו המרכזי של רודולף אוטו, הקדושה: על הלא רציונלי באידיאת האל ויחסו לרציונלי [מגרמנית: מרים רון], ירושלים תשנ”ט). אוטו פיתח את המושג 'המסתוריות מלאת היראה' - mysterium tremendum - שמורכב מיסוד היראה ואנרגיה של כוח עצום. לאור זה אנו אמורים לקרוא את הפסוקים הפותחים את ויקרא י"ט: "קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". אלוהים קדוש, אבל קדושה זאת מואצלת לעם, וזו תחושה כבדה של מחויבות ויראה. היא חובקת את ההכנות לעבודת הקורבנות ואת עצם הפיכת הקרבן מבהמה של חולין לקדושה.

אלוהים - לא בדיוק מה שחשבנו

עבי קלדרון,  בית ספר רנה קאסין

ספר איוב דן בשאלת הרוע בעולם שהוא, לפי בראשית א, טוב ואפילו טוב מאד. בדתות פוליתיאיסטיות אין בעיה. יש אל טוב ויש אל רע. בדת מונותיאיסטית נוצרת בעיה. האם אלוהים איננו מסוגל להתגבר על הרוע ולחסלו?

יום חמישי, 24 באפריל 2014

לכל עץ בגן יש שם

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

לכל עץ בגן יש שם
שנתן לו נתן,
זכר לבני משפחתו
שכרת הצורר:
”יוז‘י צומח יפה“,
אומר נתן,
”הינדה אוהבת מים רבים,
ומוישה עשה פרי
מתוק מסכר“.