מחתה לקטורת וכד ברונזה נתגלו בחוף מגדל

המחתה לאחר ניקוי במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות. 

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בהוראות לבניית המשכן נצטווה משה, בין השאר, להכין מחתות. וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ... וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת (שמ׳ כז 3-1). מחתות היו גם במקדש כנאמר: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה׳... וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת (מל״א ז 50-48). המחתות היו כלים לטיפול בגחלים שעל המזבח ובקטורת, ושימשו בטקסים פולחניים. השם "מחתה" מביע את ההחתייה בגחלים, דהיינו, את הגברת חום הגחלים באמצעות הנעתם מצד לצד וניעורם. 

המחתה כפי שנמצאה בחפירה. צילום: איאד בשארת, באדיבות רשות העתיקות

משה רבנו במרפאת-עינים

משׁה שׁפריר, משורר

"וַיְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות לג,11)

משה, יוספה דה ריברה

אוּלַי כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִרְפְּאַת הָעֵינַיִם

שֶׁבְּבֵית-הַחוֹלִים-שָׂדֶה, אֲשֶׁר הוּקָם בְּסָמוּךְ לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:

"לְאַחַר שֶׁרָאִיתָ אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים בְּפִסְגַת הַר-סִינַי

- מָה הַפֶּלֶא שֶׁאַתָּה מִתְלוֹנֵן מֵאָז עַל כְּאֵבִים בָעֵינַיִם.

בְּכָל-אֹפֶן, לְאַחַר בִּדִיקָה קַפְּדָנִית וּּמַעֲמִיקָה

אָנוּ מָצָאנוּ, כִּי בִּשְׁתֵּי הַעֵינַיִם שֶׁלְּךָ

הַקַּרְנִית שְׁקוּפָה, הָאִישׁוֹן עָגֹל

וּמֵגִיב, יֵשׁ גֵּרוּי קַל בַּלַּחְמִית,

הָעֲדָשָׁה הַזְּגוּגִית צְלוּלָה,

אֲבָל קַיֶּמֶת בָּהּ קְצָת בְּלָיָה

לֹא-חֲמוּרָה שֶׁל עֲכִירוּת מְעַטָּה.

פסח שלי

אביחי קמחי

בדיקת חמץ

בָּעֶרֶב הַהוּא הִנִּיחָה אִמִּי                                      
בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת
עֶשֶׂר שְׁאֵרִיּוֹת חָמֵץ עֲטוּפוֹת בִּנְיָר
אַחַר כָּךְ הָלְכָה בַּחֹשֶׁךְ אַחֲרֵי אָבִי
שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ נֵר וְלִקֵּט אוֹתָן לַקְּעָרָה 
שֶׁאִמִּי אָחֲזָה    
לְמָחֳרָת הִשְׁלַכְתִּי                                               
אֶת הֶחָמֵץ שֶׁנֶּאֱסַף לִמְדוּרָה                                   
וּבְאַפִּי עָלָה רֵיחַ פֶּסַח 

אביחי קמחי, הוא סגן יו"ר אגודת הסופרים החל משנת 2013, סא"ל במיל', בעל תואר שני. ספריו: רשימון סרטן, פרוזה אוטוביוגרפית וספרי השירה: ללכת, לנווט לבד בחושך והולך בירושלים. המנהל האומנותי של המיזם "שירה עברית, משוררי ישראל קוראים משיריהם" (החל מדצמבר 2014) הנערך בקול ישראל.

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים: תקציר ותוכן עניינים

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008 

תקציר

הפירוש ראה אור לראשונה בשנת 1855 במהדורה שפרסם אהרן ילינק מכתב יד המבורג 32 והתקבל בברכה בקרב חכמי ישראל באותו דור, אולם מהר מאוד נשכח מלב ועצם ייחוסו לרשב"ם הועמד בספק. המהדורה הלקויה שבה התפרסם בוודאי לא היטיבה עמו, והוא לא השאיר כמעט כל רושם על מחקר המקרא בעת החדשה. החיבור הנוכחי הוא מהדורה מדעית מתוקנת של הפירוש, המבוססת על כל עדי הנוסח הידועים כיום: שלושה כתבי יד שלמים, שני קטעים בכתבי יד אחרים ועדות כתובה מכתב יד נוסף שאינו בידינו. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא מקיף הדן בקשת רחבה של נושאים: זיהוי מחבר הפירוש, זיקתו לחיבוריו האחרים של רשב"ם, מקורות הפירוש, דמותו ודרכיו של הפירוש, ההיבטים הספרותיים של הפירוש, הפירוש האלגורי לשיר השירים והמסר שלו על רקע תקופתו, ענייני לשון שבפירוש והקדמה למהדורה.

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים: פתח דבר

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008 

פתח דבר

פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם ­ מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, ולהכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים

פרופ׳ שרה יפת, האוניברסיטה העברית

מתוך ספרה: פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008, עמ׳ 10-9  

להלן שני העמודים הראשונים מפרק זה. 

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים

א. הפרסום הראשון של הפירוש וייחוסו לרשב”ם

פירוש רשב"ם לשיר השירים פורסם לראשונה בירי אהרן (אדולף) ילינק בשנת תרט"ו (1855), מתוך כתב יד המבורג, ספריית המרינה והאוניברסיטה, .Cod hebr. 32 [1] בכתב היד הפירוש אנונימי: לחיבור אין כותרת או קולופון וגם בתוך החיבור אין שום רמז ביוגרפי העשוי לסייע בזיהוי המחבר. ילינק זיהה את החיבור כפירוש רשב"ם, ובהקדמה לפירוש כתב:

לחם מן השמים

טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית

הוצאת חושן

אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ

לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,

שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת

מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת

אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה

כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן

וְיֵעָתֵר לִי, יַמְטִיר עָלַי מָן.

חָנָה בְּשִׁילֹה

עדנה מיטווך-מלר, משוררת, עורכת ומתרגמת 

ג׳ון סינגלטון קופלי, עלי ושמואל, 1780

אִם מְשַׁחְזֶרֶת אֶת בְּנָהּ

שַׂמְתָּ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

מְטַפֶּלֶת בְּבֵן אַחֵר

שֶׁנָּתַן לָהּ בְּאַקְרָאִי

בִּמְקוֹמוֹ מַתָּנָה.

מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

 Synagoge von Dura Europos

מרדכי היה בן מהגרים טיפוסי. בין הבריות הוא נודע בשמו הפרסי. הוא בחר בשם שיש בו יותר מניחוח  אמונים לבכיר האל המסופוטמי 'מרדוך', או 'מורודך'. הצהרת או הפגנת הזדהות פומבית כמעט. בני מהגרים רבים בכל עידן ובכל איי הים, ששאפו בדורות הרבה 'להשתלב' - גם  אם לא להיטמע במולדתם התותבת - הניחו כי בעזרת השם המקומי המאומץ יקל עליהם להיכנס למועדונים היוקרתיים שבפתחם עומד סלקטור המקרב או המרחק את הבאים שם על פי שמם.

בחזרה מעין דור

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

בַּחֲזָרָה מֵעֵין דּוֹר      

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

תִּינוֹקוֹת צָהֳלָה אֵינָם מַשְׁמִיעִים 

אַף לֹא אֲרֶשֶׁת מְחֻיֶּכֶת
אַחֲרֵי הִתְרַסְּקוּת הַלֵּב
הַצְּבָעִים מַטְמִיעִים
צִבְעֵי הַסְוָאָה
וּבָעֵינַיִם סִיּוּטִים וּכְאֵב

על מציאת מטבע הזהב הרומי משנת 107 לספירה

הסרטון באדיבות רשות העתיקות. 

מטבע רומי מתקופת טריאנוס - סרטון הסבר

הסרטון באדיבות רשות העתיקות.

הרחבה עם ד"ר דונלד אריאל על התגלית.

התגלה מטבע זהב עם דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס

דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי". 

צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

מטבע זהב עתיק מהתקופה הרומית נתגלה במקרה על ידי מטיילת, לורי רימון, במהלך טיול בגליל המזרחי. בצידו האחד של המטבע מוטבע דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי” ומצדו האחר מוטבעים הסמלים של הלגיונות הרומיים לצד שמו של השליט טריאנוס. חוקר המטבעות ברשות העתיקות, ד"ר דני שיאון, אמר: "מדובר במטבע נדיר בקנה מידה עולמי, שנטבע ברומא בשנת 107 לסה"נ. מטבע זה הוא חלק מסדרה שהפיק טריאנוס כמחווה לקיסרים שקדמו לו”.
מטבע זה הוא ״אח״ למטבע הזהב המצוי באוצרות המוזיאון הבריטי, ועד כה נחשב ליחיד מסוגו בעולם.

מותר האדם מן המכונה אין? הרהורים בעקבות נצחון המחשב במשחק GO

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


גו (GO) הוא משחק לוח סיני בן אלפי שנה, והוא אחד המשחקים המורכבים, היצירתיים והמסובכים ביותר שנוצרו אי פעם. יש מליוני אפשרויות לתנועת הכלים על הלוח. המשחק מפתח את ההגיון, התפיסה המרחבית, היצירתיות, יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית וכושר החשיבה. במזרח הרחוק יש אוניברסיטאות שבהן יש אפילו תואר אקדמי בגו... כיום משחקים גו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ונערכים בו טורנירים בינלאומיים נושאי פרסים. בארץ המשחק התחיל לתפוס תאוצה לפני למלעלה מעשור, בעיקר בזכות סדרת האנימציה היִקָארוּ נוֹ גוֹ  ששודרה בטלוויזיה, בזכות שחקנים שבאו מעולם אומנויות הלחימה וכמובן בזכות האינטרנט ששובר גבולות פיזיים-פוליטיים בין עמים. בשנת 1996 הוקמה אגודת הגו הישראלית.

מי הוא אשבעל בן בדע ששמו נחרט על גבי קנקן מחורבת קיאפה?

 פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ׳ משה גרסיאל לפני מפתן השער הדרומי של קיאפה.

לפני כמחצית השנה פרסמו פרופ' יוסף גרפינקל ועמיתיו מאמר מקיף על הכתובת השנייה מחורבת קיאפה ובה נחרט שמו של "אשבעל בן בדע" על גבי קנקן אגירה. במאמרם דנו המחברים בין השאר בקונטקסט הארכאולוגי של הממצא ובאונומסטיקון של השמות אשבעל ובדע ודומיהם. אולם הם לא ניסו לזהות את האיש ואביו ששמם נחרט על גבי הקנקן. 

שני חותמות עבריים מתקופת בית ראשון נחשפו בחפירות בעיר דוד

‏ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חותם "לעליהנה בת גאל". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

שני חותמות מתקופת בית ראשון, הנושאים שמות עבריים, נחשפו בתוך מבנה גדול הבנוי אבני גזית מפוארות (שימש כמרכז מנהלי?), בחפירות בעיר דוד. החותם האחד עשוי אבן חצי יקרה, ועליו נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל”, והחותם השני כתוב גם כן בכתב ראי, ונושא את השם "לסעריהו בן שבניהו”. 

חותם "לסעריהו בן שבניהו". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בהמשך תמצאו את מאמרה של רחל אליאור: 'פורים  - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות  - בין אסונות לשמחות – מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?'. אליאור מבקשת להאיר פנים לא נודעים בתמורותיו ההיסטריות של חג הפורים לאורך אלפי שנים. היא מראה שדימויי התשתית חוצי הגבולות המתוארים במגילה שימשו מקור השראה לקיום היהודי המאוים תדיר בגלוי ובסתר.

בכל נפש האדם ובכל מאודו: וינייטה לפרשת ויקהל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

 

דגם המשכן בפארק תמנע

לכאורה המשכן הוא פרדוקס. אדם עומד מולו, הוא אוהל. יריעותיו יריעות עזים. הוא מקרין צניעות. "וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן" (שמות כ"ו,ז') המדרש רואה בפשטות זאת היענות לרצונו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ביטוי לרצונו להזדהות ממרומיו עם פשוטי עם, מאמיניו, ולהתחבר עימהם חיבור אינטימי, "ראו מה אני מחבב את התחתונים ויורד ושוכן תחת יריעות עזים, שנאמר ועשית יריעות עזים" (תנחומא ,פרשת תרומה סימן ח'). אבל אדם עומד בתוך האוהל והנה הוא בלב פאר מלכות ארצית של זהב וכסף ונחושת ואבנים טובות ומרגליות תרומת המכונים "תחתונים" לשם מלך מלכי המלכים, אל עליון, ומי שאמר " "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ"- יריעות עיזים-"וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שם,כ"ה,ח') מוקף טונות של כסף וזהב, איה חיבתו של זה לענווי ארץ, ואיה אמתו, בתוך משכנו או בברו, ואם בשניהם, איך מתקיים הפרדוקס הזה? יתירה על כך, מוכח לכאורה כי יותר משהעם הזדהה עם רעיון  המשכן הניכר כביטוי להזדהות האל המרומם עימו, הוא הזדהה עם המשכן כרעיון הניכר בתרומה המופלגת של דרי מטה לתפארת שוכן מעלה. אוהל מועד  על מידותיו המדויקות והידועות בציבור, ועל  וכליו שמשקלם המופלג במתכות אצילות התפרסם מגובה בצוו אף הוא, הוקמו מתרומות בני ישראל.

סִפּוּר עַתִּיק

עדנה מיטווך-מלר, משוררת עורכת, מתרגמת

Eve’s Apple, by ZarinStar

תַּפּוּחַ נָתְנָה חַוָּה לְאָדָם

בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, מֵעֵץ הַגָּן,

נָגַס וְרָוֶה וְנָמוֹג וְנִרְדַּם

בָּרֶטֶט הַהוּא הַטּוֹב וְהַחַם.

בצלאל - המופת של האיש היוצר

בלפור חקק, משורר וסופר

ג׳יימס טיסו, בצלאל

פרשת "ויקהל" מאפשרת לנו היכרות עם דמות של יוצר מיוחד במינו: בצלאל בן אורי. משה אומר לעם:  רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (שמות ל"ה, ל). המדרש מייחס לשמו משמעות סמלית: בְּצֵל אֵל (בבלי, ברכות נה ע”א). בצלאל כאַב טיפּוס של אדם יוצר, מקבל השראתו מן האל, ולכן הוא בצִלו של האֵל. לכל אדם עלֵי אדמות יש ייעוד בחייו, ומִשעה שהוא מתוודע לייעוד שלו הוא מוצא את אשרו ומתמסר לייעודו. בצלאל הוא היוצר שמממֵש את ייעודו כיוצר. על-פי ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות", אדם שאינו נענה לפֵשֵר חייו ואינו מתמסר לייעודו סובל ממצוקות וחוסר נַחת כל חייו. 

וכך נאמר על המינוי של בצלאל לתפקיד כה רם: 

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.

בין שני מלכים: תוכן הספר, מבנהו ועיקר חידושיו

ד״ר ישראל כץ, בין שני מלכים - סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג

הספר בוחן את תופעת הסיפורים הכפולים במחזור הסיפורים על שאול ודוד בספר שמואל. הסיפורים הכפולים, כך נטען, הם חלק מהפרשנות הפנים-מקראית. סופר-עורך שאינו שבע רצון מסיפור מסויים, אינו מצנזר או משמיט אותו אלא מחבר סיפור נוסף, כופל לסיפור הראשון ודרכו מעביר מסר שונה. רוב הסיפורים הנכפלים בספר שמואל מבקשים להיטיב עם דמותו של דוד ולהמעיט ואף להשחיר את דמותו של שאול. מחקר זה חושף את דרכי הפעולה של הסופרים-העורכים.

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - המבוא לספר

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

מבוא – הבעיות העיקריות ומצב המחקר

סיפורים כפולים הם תופעה רווחת במקרא אשר משכה את תשומת לבם של החוקרים עוד מראשית המחקר המודרני. סיפורים כפולים לדידנו הם סיפורים הדומים זה לזה, ולמעשה כופלים בקווי העלילה, בלשון ובסיטואציות, ובמקרים רבים כופלים גם בזהות הדמויות ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. 

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - פרק הסיכום והמסקנות

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

ספר זה, המתמקד בסיפורים הכפולים בספר שמואל, שם לו למטרה לעמוד על פשר התופעה ולנסות להבין אם זו מבוססת על חוקיות כלשהי.

כפי שציינתי במבוא, סיפורים כפולים הם סיפורים הדומים זה לזה בקווי העלילה בלשון ובסיטואציות, ולעתים קרובות כופלים גם בזהות הדמויות, ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. ואכן, בספר שמואל נמצאה שורה של סיפורים כפולים, חלקם אף משולשים ומרובעים. במבוא נסקרו ניסיונות החוקרים להסביר את התופעה והסיבות להיווצרותה, שרובם לא נתנו הסברים המניחים את הדעת. ספר זה יצא מההנחה שמוצא כפל הסיפורים (או שילושם וריבועם) בספר שמואל הוא בסיפור אחד, וכפילותם או ריבוים הוא תוצאה של תהליך פרשני מגמתי. הדמיון בין שני הסיפורים הוא האמצעי, והוא מביא את הקורא להשוואה בין הסיפורים.

צר לי על הבל אחי, הוא היה איש כלבבי

אביב עקרוני, משורר, מתרגם, מבקר ספרות, עורך ומחנך

קין והבל מקריבים את הקורבנות הראשונים בעולם

צַר לִי עַל הֶבֶל אָחִי, 

הוּא הָיָה אִישׁ כִּלְבָבִי, 

אֲבָל דָּמוֹ זָעַק מִן הָאֲדָמָה 

עָלֶיהָ רָעָה צֹאנוֹ 

אוֹתָהּ נָטַשׁ בִּבְלִי חֵפֶץ 

בִּדְמִי יָמָיו 

וּבְכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְחֵלְבֵהֶן 

נוֹתְרוּ לְאַבָּא-אִמָּא 

הַשַּׁכּוּלִים. 

המסווה הנהדר: וינייטה לפרשת כי תשא

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

מיכאלאנג׳לו, משה, סן פייטרו אין וינקולי, רומא

מסכה על פניו של אדם מכרזת שהיא מסכה. mask  מיסוד הלטינית, ומאותו יסוד mascara התפתחו מן הצורה הקמאית של השחרה בפיח או איפור באפר או צביעת תווי הפרצוף לבל יזהו שדים ורוחות רעות את קורבנם, או לבל יוכל אדם להעיד את מי ראה בנסיבות המחכות לעדות, ועברו לעולם ההשתעשעות וערבי הנשפיות בתחפושת, ולעולם הנוי של אנשים ונשים הרוצים - למה לא - להתייפות. הסרק הוא צבע אבל הוא גם שווא, ואינו מעמיד פנים אף על פי שהוא מסתיר או מיטיב פנים. מסכה אינה מתחפשת למה שאיננה.

צלמית חרס מהתקופה הכנענית התגלתה בתל רחוב

הצלמית הכנענית
 צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

צלמית חרס בת מהתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-13 לפנה״ס נתגלתה לאחרונה על ידי אורי גרינהוט בן ה-7 באתר הארכיאולוגי תל רחוב שבעמק בית שאן. הצלמית היא של דמות אשה עירומה עומדת. ניכר שהיא הוכנה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית.

The Dead Sea Scrolls - The Next Generation

February 23, 2016

The Psalms Scroll containing Psalm 133 which features the verse

 "How good and how pleasant for brethren to dwell together"

Photo: Shai Halevi, courtesy of the Israel Antiquities Authority

Computer scientists and Dead Sea Scrolls scholars are building a digital work environment for one of the most important discoveries of the 20th century * This will enable the virtual joining of the “puzzle pieces” of thousands of ancient scrolls fragments found in Judean Desert caves, through the collaborative German-Israeli research of the Göttingen Academy of Sciences and Humanities (Germany), the Israel Antiquities Authority, Haifa University and Tel Aviv University.

מיחשוב קטעי מגילות מדבר יהודה - פרוייקט חדש

אלפי קטעי המגילות העתיקות- משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

ההתפתחויות האדירות בתחום מדעי המחשב מאפשרות עתה כיוונים חדשים בתחום חקר מגילות מדבר יהודה. שיתוף פעולה ישראלי-גרמני הוליד פרוייקט ליצירת סביבת מחקר דינמית שתקשר את המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות. התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת וסימולטנית בכל העולם, וכן בימה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה. הפרויקט החדש, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן על ידי  קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות.

טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

סונטות על שמונה נשים מקראיות - יוסף כהן אלרן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יוסף כהן אלרן, כמו הים כמו הרוח כמו החול, הוצאת צבעונים, תל אביב 2015

הוצאת צבעונים

על הספר

יוסף כהן אלרן, איש פתח תקוה, הוא סופר, משורר ומבקר פורה. את חמשת ספריו הראשונים פירסם תחת השם ׳יוסף כהן׳. מאוחר יותר הוא הוסיף לשמו את הרכיב ׳אלרן׳, שהוא שם עט המורכב משמות בתו ובנו (אלונה ורני). כהן אלרן התחיל לכתוב בנעוריו. את ספרו הראשון פירסם בהיותו בן 26 ומאז הוא לא מפסיק ליצור ולפרסם, בעיקר בפרוזה. מאז שנת 2000 הוא חבר באגודת הסופרים העבריים.
לאחרונה הופיע ספרו הארבעה-עשר - כמו הים כמו הרוח כמו החול - שהוא ספר שיריו הרביעי, המבטא בעוצמה את השירה מפעמת בעורקיו. שם הספר מתכתב עם השיר הפותח את הספר, המכונה ׳הצהרה׳:

אנחנו באנו עם הרוחות

אנחנו צמחנו מן החול

אנחנו צברנו את הכוחות

מִדְּכִי גליו של ים כחול (עמ׳ 5). 

הים, הרוח והחול הם ׳המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום כמו את האתמול׳ (מן העטיפה). 

הספר בן 83 העמודים מחולק לחמישה שערים: הים, הרוח, החול, הים הרוח והחול, ואחרי הכל.

ועדיין היא תמיד: וינייטה לפרשת תצוה

יצחק מאיר

 

צילום: אבי מזור

מדבר בו הלכו אבותינו ארבעים שנה היה בשמים. מדבר שעל הארץ, בין ים סוף למעברות הירדן, היה צחיח, קוץ ודרדר, צמחים עשבוניים התחרו בו על המים המעטים  הלכודים מתחת למעטה החולי או הסלעי, ורק אי פה אי שם, ליד עינות פלאיות, צימחו דקלים ועשו צל לחונים בדרכים מוכות השמש. אבל מדבר בו הלכו אבותינו במקרא, אם היה על הארץ - היה פלאי, ואם אי אפשר שהיה כמותו על הארץ, אבל המקרא והזיכרון הצבור של אומה שאינה שוכחת דבר מעידים שהיה גם היה-מוכרח שהיה בשמים.

שרידי ישוב מהתקופה הכלקוליתית נתגלו בצפון ירושלים

להבים וגרזן שלוטשו מאבני צור, וחרוז מאבן חן. 

צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית  - לפני כ –7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).

מגדל בבל ביפו

בלפור חקק, משורר

The Tower of Babel by Pieter Bruegel the Elder

כְּדֵי לַחֲווֹת אֶת מִגְדַּל בָּבֶל

אֲנִי נִצְמָד לְמַפּוֹת שֶׁל זְמָן אַחֵר

וּמַגִּיעַ לְמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן: 

פָּנוֹרָמָה יַמִּית.

מַמָּשׁ כָּאן בְּיָפוֹ הֲמֻלָּה וְסָאוֹן

וַאֲבַק מְחוֹגָיו שֶׁל עַבְּדוּל חָמִיד.

משיחת דוד למלך דרך עיניו של הסופר אמיר אור

אמיר אור ידוע בעיקר כמשורר וכמתרגם מוערך ועטור פרסים. הוא פירסם עד כה בעברית 11 ספרי שירה, רומן אחד וספר נוסף בז'אנר ייחודי - אפוס בדיוני בפרוזה שקולה. שיריו התפרסמו בלמעלה מארבעים שפות וזיכוהו בפרסים רבים, ביניהם בספר הכבוד של הפליאדות על תרומתו לשירת העולם ובפרס ראש הממשלה.  תרגם לעברית שירה משפות שונות. על תרגומיו מן השירה היוונית העתיקה זכה בפרס כבוד לתרגום מטעם שר התרבות. שירתו מרבה לעסוק בדתות ובמיתוסים, באהבה, במחאה ובתוכחה, בנושאים יהודיים כמו גם בתפיסות פגאניות. בחירתו לכתוב גם רומן מקראי-היסטורי, ׳הממלכה׳ (הקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים, 2015), הצמיחה ענף נוסף ביצירתו, שמבחינת רגישויותיה מתכתבת עם כל אלה. 
׳הממלכה׳ הוא רומן המספר את קורותיו של דוד בן ישי, הגבר היצרי, המדינאי השאפתן, והמשורר אוהב הנשים.  

להלן קטע מתוך הספר המספר על משיחת דוד למלך. 

לעולם עצי שיטים עומדים: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר

עץ שיטה

ארון שנצטווו בני ישראל לבנות במדבר לתת בו את לוחות הברית, עשו אותו עצי שיטים ונאמר בו "וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב" (שמות כ"ה, י"א).

עכשיו שנגנז, הוא ולוחות שלשמן נבנה עימו, ואין יודע היכן ועד מתי, במטמוניות שמתחת להר הבית, או במרחבי יה, התורה מונחת בקרב לומדיה, ובאשר שם הם הופכים בה שהכל בה, הם הם הארונות המטפוריים המשמרים את העדות.

עיר תחת ראשי

אמיר מנשהוף, משורר

בעקבות יחזקאל ד ומגילת שיר השירים*

לא כמו קְרַסְנִיסְטַאוו (של אבות) קְרַסְנִיסְטַאוו קְרַסְנִיסְטַאוו

ולא כמו מֵאֶספָהָן לטהרן לתל אביב (אבי)

אמיר מנשהוף
צילום: חמוטל וכטל

עִיר תַּחַת רֹאשִׁי וּשְׂמֹאלָה תַּחְבֹּק רוּחִי

בְּצִיצִית מֹחִי נִשָּׂא גּוּפִי וּבְחוּטֵי עֵינַי

עִיר אַחֶרֶת עִיר אַחֶרֶת לִתְחִלַּת חַיַּי קוֹטֶבֶת

מִתּוֹךְ חוֹל נוֹשֵׁב רֹאשִׁי וּמִתְגַּלְגֵּל נוֹפֵל אֶל אֶבֶן הַמִּזְרָח

וְשׁוּב רָצוֹא לְתֵל אָבִיב – הִיא הַצְּבוּעָה צָהֹב אַחֵר 

אל המדבר

יוסף כהן אלרן, משורר סופר ומבקר
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)

אל המדבר
צילום: אבי מזור

רוּחַ מִדְבָּר דּוֹחֶקֶת

אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי

אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת

עִם בְּנָהּ שֶׁלְּךָ מוּלִי

מנהרות במזרח הקדום

הוצאת מאגנס

חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?

איך התגוננו בפני מנהרות? על כך מומלץ לקרוא בספרו של פרופ‘ ישראל אפעל, כעיר נצורה: המצור וגילוייו במזרח הקדום, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ“ז, עמ‘ 77-72. הנה קטעים קצרים מתוך הספר:

חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.

המילה ׳מנהרות׳ במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המילה ‘מנהרה’ מופיעה במקרא פעם אחת בלבד ובלשון רבים, ‘מנהרות’. בספר שופטים מסופר שהמדיינים (שבטים שנדדו במדבריות סיני, צפון ערב ובמדבר הסורי) הציקו לבני ישראל עת ארוכה (שבע שנים). הם פשטו על היבולים והעדרים ולא השאירו מחיה לבני ישראל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת (שופטים ו 2). היו אלה מקומות מפלט ומסתור מפני המדיינים. ממש כמו בימי שאול, כאשר הפלשתים יצאו למלחמה בישראל: וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת (שמ”א יג 6). 

חרפושית המציגה את פרעה תחותמס ג׳ נמצאה בקרני חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. 
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בקרני חיטין שבגליל התחתון נמצא חותם, שזוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית -  קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש - צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל -נצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל -יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת".