תגיות של ילדים שנשלחו להשמדה בסוביבור - נחשפו בחפירה באתר

מאת רשות העתיקות

                       צילום אווירי כללי של מחנה סוביבור. צילום:Piotr Bakun

תגיות זיהוי אישיות, עשויות מתכת, של ארבעה ילדים בגילי 11-5 מאמסטרדם שבהולנד, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במחנה ההשמדה סוביבור בפולין. התגיות – מן תליוני מתכת שענדו הילדים על צווארם, נשאו את שמותיהם, את תאריך הלידה שלהם ואת שם העיר ממנה הגיעו. את החפירה הארכיאולוגית יוצאת הדופן, המתנהלת לפני הקמת מרכז המבקרים החדש במחנה, מנהלים צוות הארכיאולוגים ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים.

בְּמַעֲבָר

עינת עידן, משוררת ומחנכת

הוצאת מקום לשירה

בְּמַעֲבָר

אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה
בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה
בְּצִירִיךְ
בְּמַדִּים גְּבוֹהִים בַּמַּעֲבָר
הוּא מִסְתַּכֵּל בְּדַרְכּוֹנִי הַזָּר
וְשׁוֹאֵל בְּגֶרְמָנִית
שְׁפּרָכן זִי דּוֹיטְשׁ
א בִּיסַעלֶה
אֲנִי אוֹמֶרֶת
וּבִן רֶגַע
נִפְעֶרֶת
נֶחְשֶׂפֶת
וְנִשְׁלַחַת
אָרָאוּס

מחזור שירי מרים: אני מרים; דבר הנואפת

אסנת אלדר, משוררת, רבה ואשת חינוך

מחזור שירי מרים

Anselm Feuerbach, Miriam 

אֲנִי, מִרְיָם
הִיא רַק רָצְתָה לָשִׁיר,
מִרְיָם.
לִמְצֹא בְּמִלּוֹתֶיהָ
אֶת קוֹלָהּ הַיִּחוּדִי וְהַיְּחִיד
לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן אָדָם
וְלִקְרֹא "הִנְנִי".

ויכלו המים מן החמת

דן אלבו, משורר והיסטוריון

הגר וישמעאל, בנימין ווסט

וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן-הַחֵמֶת

וְאַבְרָהָם מַנִּיחַ שִׁבְרוֹ
עַל נְיָר עֵינָיו צֹעַר
וְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו רַחֲמִים דִּבְרֵי הֶבֶל וְעִוְעִים
מַחְשְׁבוֹתָיו פִּגְרֵי מַחֲשָׁבוֹת
וַיְשַׁלְּחֶהָ הַרְחֵק לְצָמָא וְצֶפַע
מוֹלִיךְ דְּבָרוֹ לְסִבְלוֹתֶיהָ
וּדְבָרוֹ תּוֹעֶה כְּהָגָר וְיִשְׁמָעֵאל בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר בְּאֵר־שָׁבַע.

שיווק לחם באמצעות פסוקים!

לחם יחזקאל ד 9      

 food for life 

החשקה נפשכם בלחם שנאפה על פי המתכון האלוהי שניתן לנביאנו כנאמר ביחזקאל ד 9:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים

 וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם?

אקדמות מילין לבראשית

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית. 

אַקְדָּמוֹת מִילִין, לִבְרֵאשִׁית.
כִּי אִם אֵין רֵאשִׁית אֵין תַּכְלִית.
・
רַק תֹּהוּ. רַק בֹּהוּ.

מלאכים יורדים - שיר

ד״ר גבי אביטל, משורר, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, כיהן כמדען ראשי של משרד החינוך

מלאכים יורדים
בַבוּאַת הַיָם בְּעַפְעַפָי,
וּבְרִיסַי גַלִים.
נַפְשִי הֲרָרִים וּתְהוֹמוֹת.
לֵאוֹת הָיוּ עֵינָי.
עוֹד מְעַט תִּיעַפְנָה לִתְנוּמָה.
מֶרְחַבָי הַרְדוּמִים מִתְכַוְוצִים.
אֶל תַחְתִית סוּלָם וְכַרִים.
הִנֵּה בָּאנוּ אֶל חֲלוֹמִים.

פרשת שמות: בין מוּשְׁלכוּת, מַשְׁלִיכוּת ושליחות

ד"ר נדב ש. ברמן, פוסט-דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פעם ראיתי המלטה של עגל רך. העגל יצא ממעי אמו הפרה, והוטח על רצפת הבטון הקרה שעליה עמדה הפרה. תהיתי: מדוע עגל שזה עתה נולד צריך לחוות את המפגש הראשוני עם העולם כחבטה? מדוע לא לאפשר לעגל לנחות על מצע נעים ברגע היוולדו, כמו המלטה המתרחשת באחוּ? את השאלה הזו, כפי שנראה, אפשר להעלות גם לגבי בנות ובני אדם.

התחלת ספר שמות מתארת את התגבשותה של שושלת יעקב ממשפחה לעם. בשבעים נפש ירדו בני ישראל מצרימה (בראשית מו כ"ז), וכעת הם מוגדרים על ידי פרעה כ'עם': "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א ט'). רבות נכתב על כך שההגדרה העצמית של העם היהודי כעם, מופיעה לראשונה דוקא כתיאור של מתבונן חיצוני. בדברים שלהלן אבקש להתייחס לאבחנה אחרת, המשפיעה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות. כוונתי למונח 'מוּשלכוּת', שקיבל את פרסומו מהפילוסוף מרטין היידגר. לדידו, מצבו הבסיסי של האדם בעולם הוא מושלכות או הִזרקוּת אל העולם. [1]

"המינה ליזה" של אורלי קסטל בלום ו"אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול - הבטים פסיכולוגיסטים, ספרותיים ומגדריים

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

קווי דמיון בין הנובלה "המינה ליזה" מאת אורלי קסטל בלום (1995) לבין הסיפור "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול (1865), ומשמעותם הפסיכולוגיסטית, הספרותית והמגדרית.

בין ספרות סין למקרא

ד״ר אריה עמיחי, אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה

                                 אריה עמיחי ולופנג לי                                         

ההוראה במוסד ציבורי בארצות-הברית, ובייחוד במערכת המרשימה של אוניברסיטת קליפורניה, מספקת חוויה מגוונת ביותר. זה לצד זה לומדים צאצאים של עובדי תעשיות הבידור והמחשבים של המדינה עם בני מהגרים בלתי-חוקיים, תושבי עיירות נידחות בקליפורניה, ובני-עשירים מהמזרח התיכון והרחוק שחפצים בתואר אמריקאי. בתור ישראלי המלמד יהדות, אני גם נהנה לפגוש מבחר תלמידים יהודים וישראלים, שכל אחד מהם מחובר לזהות שלו או מגדיר את היהדות או הישראליות שלו באופן שונה.

דודה שושנה בת 100 - חוגגים לה בזום

דברי מופיעים בסרטון היוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=CiEu3QFlID4 החל מדקה 34.

מה אומרים ביום ההולדת התלת ספרתי הראשון של אדם? כשהוא הגיע לגיל המבורך 100. גיל בלתי נתפס עבור כמעט כל הנוכחים במפגש המיוחד הזה בזום לכבוד דודה שושנה ליאון. מה זה גיל 100? כדי לתת איזה מושג קל ממשמעות פרק החיים שעברה דודה שושנה, אספר אנקדוטה מלפני למעלה משישים שנה. והיא נוגעת לכביסה. עיסוק שובר גב, והורס ידים וברכיים שהיה חלק בלתי נפרד מחייה של דודה שושנה, שהתברכה בחמישה ילדים.

האות: בין שאול לשמואל

אלי יונה, משורר

William Blake, The Ghost of Samuel Appearing to Saul.

 Pen and watercolour on paper

האות

בֵּין שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל

הִפְרִידָה רַק מ' אַחַת וְהִיא

שֶׁל הַמָּוֶת

הָאוֹת יָרְדָה, הַנָּבִיא עָלָה

אֲבָל

בֵּין שָׁאוּל לַשְּׁאוֹל

לֹא חָצְצָה אֲפִלּוּ חֶרֶב

גלגוליו של חג המולד: מחג פגאני עד סנטה קלאוס הקפיטאליסטי בארצות-הברית

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

סנטה וקפיטליזם

מיתוס מקובל - וכבר בראשית הדברים נאמר שזה מיתוס - קובע כי חוגגים את חג המולד ב25 בדצמבר, משום שישו נולד בתאריך זה. אלא שבברית החדשה כלל לא צויין תאריך הולדתו של ישו. "הבשורה על-פי מארקוס", הגוספל הראשון בברית החדשה, מתחילה עם טבילתו של ישו כאדם בוגר. יתכן אפוא, שלנוצרים הראשונים לא היה כלל ידע או עניין בתאריך הולדתו.

עוזו של עוזא: מדוע היכה ה' דווקא בעוזא?

ד"ר הגר גור אריה - מרצה וכותבת בתחומי חז"ל ומקרא. עורכת לשון ותוכן.

עוזו של עוזא

בחיבור זה נבחן את המקרים הטרגיים שהתרחשו לאורך מסלול התקדמותו של ארון ה', מארץ הפלשתים, שם שהה שבעה חודשים, ועד לירושלים, במסע שנערך במשך למעלה מעשרים שנה. נוהגי הארון בנקודות שונות במסלול זה נעים בין תובענות קיצונית לבין הִדממות מוחלטת. בעת פרצי תובענותו מקפחים יחידים או רבים את חייהם, ובעיתים שהוא דומם, הוא דומם מאוד (כך בעשרים שנות שהותו בבית אבינדב, שמואל א, ז, א-ב). חיבור זה יעסוק דווקא בעיתים שבהן גילה הארון תובענות, שהפכה את השהות במחיצתו למסוכנת. הדיון באירועים אלה יתנהל, בין היתר, על ידי השוואה למקום אחר – לסיפור נדב ואביהו, מקרה טרגי, כידוע, בפני עצמו.

התגלה בית היוצר של ׳נרות בית נטיף׳ - מאות 4-3 לספירה

ממצאים מחפירת בית נטיף.
צילום: דפנה גזית. רשות העתיקות

בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה אז פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ושל ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.

הוא בן חורין להאיר: וינייטה לחנוכה

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב',(יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן  הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל "לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו

יפה רוזנבלום קלנר, אשת חינוך ומנהל

פרופ׳ יהושע בלאו
הצילום באדיבות בנו

לזכרו של האדם המופלא והמיוחד פרופ' יהושע בלאו

פרופ' יהושע בלאו ז"ל, הלך מאתנו לבית עולמו, ביום ג' ב' מרחשוון תשפ"א (20/10/20) 

הוא היה אדם דגול, חשוב בעל שיעור קומה רב מאד. בעל שם בין לאומי וגדול החוקרים בערבית יהודית.

ייצוגים קולינאריים בספרות הישראלית ומשמעותם התרבותית

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טעים ובריא

תקציר

מאז ומתמיד תפס האוכל מקום חשוב בתהליך החִברות (סוציאליזציה) של האדם. כבר במקרא אנו נחשפים לסיפורים הקשורים בארוחות ובהכנתן: אברהם מבקש להגיש לאורחיו (המלאכים) סעודה, והוא מזדרז להכינה, ומגייס לעזרתו את בני ביתו: 

איך אדם הראשון שיקר, התחמק, הצטדק. ואת?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אדם וחוה, וויליאם בלייק

שִׁקַּרְתָּ

 

שִׁקַּרְתָּ לִי,  בְּנִי!

שִׁקַּרְתְּ לִי, אִמִּי!

שִׁקַּרְתָּ לִי שׁוּב, אֲהוּבִי!

הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת, נִבְקַעַת

מִתַּחַת בִּרְכַּיִם פָּקוֹת.

תִּקְרַת הָעוֹלָם מִתְמוֹטֶטֶת פִּתְאֹם

עַל רֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִבִּפְנִים.

הַגָּרוֹן מִתְיַבֵּשׁ, נֶחְנָק.

ד״ר לאה מזור מראיינת את חוקר נוסח המקרא פרופ׳ עמנואל טוב

הראיון התקיים באולם בבניין האקדמיה הישראלית למדעים ביום 14.9.2020. עמנואל טוב, איש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל במקרא וחבר האקדמיה, מספר על מחקריו בתחום תרגום השבעים ומגילות מדבר יהודה. מקיף את סוגיות היסוד בחקר נוסח המקרא, מספר על אישים בולטים בתחומי המחקר שלו, על חידושים בתכנים ובשיטות המחקר, במיוחד על השימושים בטכנולוגיות הממוחשבות, ותוך כדי כך נחשפים פרקים מרתקים מקורות חייו. 

אז מה הקשר בין נהלל לאומן? התלם של סבא יוסף ושל רבי נחמן היה שונה לגמרי – בין גלות לגאולה

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

נהלל מהאוויר. צילום: אלברטרוס

אמי זכרונה לברכה היתה מודאגת. שמחה מצד אחד שבנה חוזר בתשובה, אך חשה אי נוחות שמשהו הולך שם לאיבוד. זה קרה לפני כמעט חמישים שנה.

היא ידעה מאחי דדי, שהוא נמצא בקשר עם איזה רב ברסלבי, ששמו אליעזר ברלנד ואשתו תהילה.

אמי הנבונה ידעה לקרב רחוקים ופעלה בכל מאודה, לא לוותר על מתרחקים. היא הזמינה עם אבי את הרב ברלנד ורעייתו לסעוד על שולחן ביתנו בנהלל. ברלנד היה מאושר לבוא. הוא רק החל אז לצוד נפשות טובות ותועות, מההתיישבות העובדת ולנכס אותם לעצמו. ובכך לקנות לעצמו לגיטימציה מלב הציונות, שאינה שייכת אליו.

הופיע בית מקרא כרך סה (תש״ף), חוברת ב

מוסד ביאליק

סינגוגה ואקלזיה: הריב

אלי יונה, משורר

Gothic Statues "Ecclessia" and "Synagogue"Notre-Dame

בַּכְּנִיסָה לְקָתֶדְרָלָה נוֹרְאַת הוֹד
נִתְקַלְתִּי בִּשְׁתֵּי מְלָכוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת,
אַחַת, בְּגִיל הַזָּהָב, עִם כִּסּוּי עֵינַיִם
וּמֵקֵל שָׁבוּר, נִסְּתָה בְּדֵי עָמָל
לְהָרִים אֶת הַכֶּתֶר שֶׁהִפִּילָה לָהּ
הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה, אֶל נָכוֹן, לְפִי
אֲרֶשֶׁת הַזָּדוֹן שֶׁעַל פָּנֶיהָ הַקָּרִים.

דברים שנשא פרופ׳ ברוך יעקב שורץ בערב הגשת ספר היובל לפרופ׳ שלום פאול

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, האוניברסיטה העברית

Eisenbrauns

Birkat Shalom: Studies in the Bible, Ancient Near Eastern Literature, and Postbiblical Judaism Presented to Shalom M. Paul on the Occasion of His Seventieth Birthday, Edited by Chaim Cohen, Victor Avigdor Hurowitz, Avi M. Hurvitz, Yochanan Muffs, Baruch J. Schwartz, and Jeffrey H. Tigay, Winona Lake 2008

הזכות שנפלה בחלקי להצטרף אל קבוצת החברים שנטלה על עצמה להוציא לאור ספר יובל לכבוד שלום, יחד עם הזכות הנוספת שזכיתי בה בעצם ההזמנה לברך את שלום הערב בשמה של אותה הקבוצה, היא בשבילי אחד השיאים של היסטוריה לא קצרה.

על דמותו של פרופ' שלום פאול ז"ל כמורה וכחבר: דברי שלום ואמת

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

מימין: פרופ׳ מנחם הרן. משמאל: פרופ׳ שלום פאול
צולם בארוע לכבוד פרישתו של פרופ׳ פאול לגמלאות 

פרופ' שלום פאול, שהלך השבוע לעולמו (16.11.2020), היה חוקר ומרצה למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. על תרומתו לחקר המקרא עמדו ועוד יעמדו אחרים. אני אתמקד כאן בדיוקנו כמורה וכחבר.

שלום פאול היה מורה מעולה שידע והצליח להאהיב את המקרא על תלמידיו, אולי משום שמעולם לא חדל להיות תלמיד. הוא לָמַד על מנת ללַמֵד והתעדכן תמיד בחידושי המחקר על מנת שיוכל להביאם לפני תלמידיו. אין זה אפוא מקרה ששלום זכה להימנות ברשימת המורים המצטיינים פעמים רבות.

לזכרו של פרופ׳ שלום מ׳ פאול

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום שני, כ"ט בחשוון תשפ"א, 16 בנובמבר 2020, הלך לעולמו שלום מורטון פאול, פרופ׳ אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים (1936 - 2020). היה חוקר מקרא ומזרח קדום, פרשן ובלשן שידו רב לו גם בספרות חז״ל.

Congratulations to Prof. Shalom Paul

Prof. Shalom Paul

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Paul examines Isaiah 40–66 through a close reading of the biblical text, offering thorough exegesis of the historical, linguistic, literary, and theological aspects of the prophet’s writings. He also looks carefully at intertextual influences of earlier biblical and extra-biblical books, draws on the contributions of medieval Jewish commentators, and supports the contention that Second Isaiah should include chapters 55–66, thus eliminating the need to demarcate a Third Isaiah.

במשעולי התנ״ך עם עמית דרבקין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: עמית דרבקין, במשעול התנ“ך, הוצאת "ספרי ניב", תש״פ 2020, 188 עמודים

׳אני צועדת איתם / במשעול התנ״ך… / מבקשת משמואל לדעת את כל קורותיו / מתכתבת עם מרדכי על כל זכרונותיו / ושומעת משאול על כל חששותיו / אני צועדת עם רות ויעל באותו נתיב / ונשים רבות מצטרפות אלינו׳. כך מתארת דרבקין חן את מטרות ספרה, בשיר הפותח אותו, והן שלוש: לספר את ׳כל׳ הקורות והזכרונות, כלומר, גם דברים שלא נודעו לנו מן התנ״ך, לתאר את חיי הנפש של הדמויות, וגם לומר אמירות פמיניסטיות. 

לפני כל שיר ושיר ישנה מובאה מהמקרא, קצרה או ארוכה, שהשיר מתייחס לדמויות ולארועים המסופרים בה.

מתחם מבוצר מתקופת הברזל ואבן שעליה חרותות דמויות בעלות קרניים נחשפו בגולן

האבן החרותה שנחשפה בחפירה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מתחם מבוצר (מצודה?) מתקופת הברזל (מאות 10-11 לפסה"נ) התגלה בחפירות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שבגולן. ייתכן שהמצודה נבנתה על ידי ממלכת גשור לצורך שליטה אזורית. 

האסטלה הפולחנית מבית ציידה, שנמצאה בחפירות משלחת אונ' נברסקה.

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

כל אחַי - עוד לסוגיית מיהו יהודי

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

 אנטוורפן. לפני המלחמה.
האב (מוריץ לייב), האם (רוזליה לבית וינקלר) ובניהם יצחק ויעקב
באדיבות: אסתי מאיר

כל אחַי

לְמִן הַיּוֹם בּוֹ בָּאתִי לְכָאן,
לֹא בְּאוֹתוֹ יוֹם וְלֹא בְּשׁוּם יוֹם אַחֵר,
לֹא שָׁאַל אוֹתִי אִישׁ אִם אֲנִי יְהוּדִי.
יָרַדְנוּ אִמִּי נוּחָהּ עֵדֶן מִסִּפּוּנָהּ שֶׁל 'שַׁמְפּוֹלְיוֹן'.
גַּם אֲחִי, עוֹדוֹ יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר,
שֶׁשָּׁעַט עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן בַּטַּנְק
אֶל עֵבֶר גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְשָׁם נָפַל
וְהוּבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל בְּהַר הֶרְצְל,
וְאָחִי הַקָּטֹן, תִּינוֹק בֶּן שָׁלוֹשׁ
שֶׁהָיָה לְיָמִים מִתְיַשֵּׁב בַּשּׁוֹמְרוֹן כָּל הַדֶּרֶךְ מִקֻּבִּיּוֹת בֵּטוֹן לִנְוֵה רְוָחָה,
וַאֲנִי, בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה, בּוֹגֵר רַכֶּבֶת שֶׁהֻפְצְצָה
כְּשֶׁנַּסְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ עִם פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה,
וּמַחֲנֵה רִכּוּז, וְזֶהוּת שְׁאוּלָה שֶׁל נַעַר נָכְרִי בְּעִיר בָּהּ חִפְּשׂוּ כָּל לַיְלָה יְהוּדִי,
וּבֵית מִנְזָר, וּשְׁלָגִים אִלְּמִים עַל הַגְּבוּל בּוֹ אָרְבוּ לִצְלָלִים נִמְלָטִים.

ש. שפרה ותרומתה לחקר המקרא ועולמו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ש. שפרה

דברים לזכרה (הלכה לעולמה ביום 9 בפברואר 2012 והיא בת 80). 

ש. שפרה (שם העט של שפרה שיפמן שמואלביץ) היתה משוררת, סופרת, מתרגמת  וחוקרת. תחומי השכלתה האקדמית הפורמלית בישרו על תחומי יצירתה העניפה לעתיד לבוא. היא למדה ספרות עברית, חינוך וקבלה (באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי) ושומרית ואכדית באוניברסיטת בר אילן.

בעד החלון (עם תרגום לאנגלית של פרופ׳ איתן מדיני)

גיורא פישר, משורר

"וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד" (שמואל א' י"ח כ')
"וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז...וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ" (שמואל ב' ו' ט"ז)

ג׳יימס טיסו, מיכל בחלון 

בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה

וַתֵּרֶא אוֹתוֹ מְפַזֵּז

וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה.

וְלִבָּהּ מִלְמַעְלָה

בָּז לָרוֹעֶה 

עַל תְּנוּעוֹת אַגָּנוֹ הַגַּסּוֹת,

השיויון בין כל בני האדם על פי בראשית א

 

משקולת מימי בית ראשון התגלתה בצמוד לכותל המערבי

צילום: שי לוי, רשות העתיקות

משקולת שערכה שני שקלים, מתקופת הברזל (תקופת בית ראשון), התגלתה ליד הכותל המערבי בירושלים. המשקולת, העשויה אבן גיר, נחשפה לאחרונה בסינון מדוקדק של העפר היוצא מחפירות רשות העתיקות בקשת וילסון, הצמודה לכותל. חפירות הרשות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק במנהרות הכותל. סינון העפר שבמהלכו נמצאה המשקולת מתקיים במסגרת פרויקט הסינון של עמותת אל עיר דוד, בגן הלאומי עמק צורים.

תרגום אונקלוס: אגדה לשמחת תורה

אלי יונה, משורר

מְסֻפָּר כִּי לִפְנֵי שֶׁאוּנְקְלוֹס הִתְגַּיֵּר
הוּא הֶעֱלָה בָּאוֹב אֶת טִיטוּס, בִּלְעָם וְיֵשׁוּ,
לִשְׁאֹל בַּשְּׁאוֹל, אִם רָאוּ אוֹ שָׁמְעוּ
אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

יום המתרגם הבינלאומי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

היום, 30 בספטמבר, הוא יום המתרגם הבינלאומי שמטרתו לבטא את חשיבות ההרקה משפת המקור לשפת היעד, לתרבות העולם. התאריך שנבחר על ידי האו״ם הוא יום פטירתו של סופרוניוס אוסביוס הירונימוס ( Eusebius Sophronius Hieronymus‏), 30 בספטמבר 420, בעל הוולגטה, הוא תרגום התנ״ך והברית החדשה ללטינית. הירומינוס עמל על התרגום 18 שנה, משנת 386 עד שנת 404. 

על מלאכת התרגום אמר הרמב״ם:

אַזְכִּיר לְךָ כְּלָל אֶחָד, וְהוּא: שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַעֲתִיק מִלָּשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן וִיכַוֵּן לְתַרְגֵּם הַמִּלָּה הָאַחַת בְּמִלָּה אַחַת וְיִשְׁמֹר גַּם כֵּן סֵדֶר הַמַּאֲמָר וְסֵדֶר הַדְּבָרִים, יִטְרַח מְאֹד, וְתָבוֹא הַעְתָּקָתוֹ מְסֻפֶּקֶת וּמְשֻׁבֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל צָרִיךְ לַמַּעֲתִיק מִלָּשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן שֶׁיָּבִין הָעִנְיָן תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יְסַפֵּר וִיפָרֵשׁ בְּמַה שֶּׁיּוּבַן מִמֶּנּוּ הָעִנְיָן הַהוֹוֶה בַּלָּשׁוֹן הַהִיא וִיבָאֵר הֵיטֵב; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּים וִיאַחֵר וִיסַפֵּר מִלָּה אַחַת בְּמִלּוֹת רַבּוֹת, אוֹ מִלּוֹת רַבּוֹת בְּמִלָּה אַחַת, וִיחַסֵּר תֵּבוֹת וְיוֹסִיף תֵּבוֹת, עַד שֶׁיְּסֻדַּר הָעִנְיָן וִיבֹאַר יָפֶה, וְיוּבַן הַלָּשׁוֹן לְפִי הַלָּשׁוֹן הַהִיא, אֲשֶׁר יַעֲתִיק אֵלֶיהָ.

(איגרות הרמב״ם, דפוס ליפסיה, עמוד כ"ז.)

על ״ערב״ בעברית המקראית

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

היקרויות מרובות יש ל"ערב״ במקרא, ומשמעותן מגוונת ולעיתים מפתיעה. כזאת שאפילו קשורה לסחר הימי הנזכר בספר יחזקאל.

נחש הנחושת: מדרש אגדה ליום הכיפורים

אלי יונה, משורר

William Blake Moses and the brazen serpent

אֱלֹהִים מַעֲנִיק הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה לְכֻלָּם, אֲפִלּוּ לִנְחָשִׁים 

כַּעֲבֹר 2500 שָׁנָה בְּקֵרוּב, כְּשֶׁהֶחֱזִיר ה' לַחַיִּים אֶת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן לְ'תִקּוּן' עַל חֶטְאוֹ הַקַּדְמוֹן, נִדְמֶה הָיָה לוֹ אַגַּב תְּנוּעָה שֶׁקִּבֵּל גַּם אֶת רַגְלָיו בַּחֲזָרָה, וּבְרֹב שִׂמְחָתוֹ הוּא רִפֵּא מִיָּד כָּל נְשׁוּךְ שָׂרַף שֶׁרָאָה. רַק לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ לֹא קְטַנָּה הֵבִין שֶׁהוּא נִשָּׂא בִּידֵי אָדָם בַּעַל עוֹר זוֹהֵר וְקוֹרֵן כְּשֶׁלּוֹ. מֻכֵּה תַּדְהֵמָה אָבְדוּ לוֹ חוּשָׁיו לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים. כְּשֶׁהֵקִיץ גִּלָּה שֶׁקַּשְׂקַשָּׂיו מִנְּחֹשֶׁת קָלָל וְהוּא שָׁתוּל כְּעֵץ בָּאֲדָמָה, מֻקָּף יְרִיעוֹת מְתוּחוֹת שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים. בְּנֵי אָדָם הִשְׁתַּחְוּווּ לוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלָיו לִרְפוּאָה וְחַיִּים. "סוֹף כָּל סוֹף זָכִיתִי בַּכָּבוֹד הַמַּגִּיעַ לִי!" עָלַץ בְּלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן. כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁכַּן שֶׁל אֶבֶן וְכַעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים עוֹד יוֹתֵר טוֹבוֹת הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁכַּן שֶׁל זָהָב. אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. עִם הַשָּׁנִים חָלְפוּ וְהִתְחַלְּפוּ גַּם הַמְּלָכִים וּמֻכְתָּר חָדָשׁ אֶחָד בְּשֵׁם חִזְקִיָּהוּ קִנֵּא מִדַּי לֶאֱלֹהָיו וְגָמַר אֹמֶר לְנַתֵּץ אוֹתוֹ לִרְסִיסִים. אוּלָם מִבְּעוֹד לַיְלָה הֵגִיחַ מִתּוֹךְ נִשְׁלוֹ הַמַּתַּכְתִּי וּבָרַח לְיָוָן דֶּרֶךְ הַיָּם. שָׁם אִמֵּץ אוֹתוֹ רוֹפֵא אֱלִיל בְּשֵׁם אַסְקְלֶפְּיוֹס, וְכָרַךְ אוֹתוֹ סְבִיב מַטֶּה קְסָמָיו, שֶׁהָיָה עָשׂוּי מֵעֲנַף אַלּוֹן. "בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּתְלֵיתִי מֵעֵץ, עָשִׂיתִי רַע. מֵעַכְשָׁו", הִבְטִיחַ לֶאֱלֹהִים, "אֶעֱשֶׂה רַק טוֹב!"

הקשה בלחם והקל באהבה

יצחק רט, יליד הארץ ואוהב ספר

הילה טימור אשור, הקשה של הלחם, כנרת זמורה-דביר, 2019, 380 עמודים

הגבלות התנועה וצמצום אפשרויות הבילוי, הסגר והבידוד הכפוי – ואפילו התפילות המקוצרות – מעניקים לנו, בפרוס שנה חדשה, לצד ההסתגרות בבתים, גם הזדמנויות לקריאה, למנוחה ולהתבוננות פנימית. אינני מבקר ספרות, אבל אני אוהב ספרים, ופתאום מצאתי שזאת שעת כושר להמליץ על ספר, שהתגלגל לידיי כמעט בטעות: הקשה של הלחם הוא ספר ביכורים שכתבה הילה טימור אשור, ובהחלט מאפשר נקודת מבט וצפייה מעניינת בהווי ובתרבות ובמנטליות, שלא כולם שותפים לה.

השורה התחתונה היא, לטעמי, גם הראשונה; חבל לפספס ספר נפלא שכזה, ולא לנגוס מן ה"רעפטל" הטעים, שעטוף בחום אנושי ומעורר את כל בלוטות הנוסטלגיה. אגב, את המילה הזאת, שנאפתה כנראה בפולין, לא הכרתי עד היום. לקצה (או הקשה) של הלחם – ויש כידוע שניים כאלה בכל כיכר – קראנו בילדותי הצברית; נשיקה. ולענייננו, גם היא מתאימה (לא בימי קורונה) ואפשר שתיים.

כדי שנוכל להתהלך כחנוך את האלהים

דן אלבו, משורר והיסטוריון

חֲנוֹךְ

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים: בראשית ה, כד

רְאוּ, אֵיךְ דְּרִיכַת כַּף רֶגֶל בָּאֲדָמָה מִתְנַתֶּקֶת תֵּכֶף

מֵהָאֲדָמָה,

כל שקרי האקדמיה - דברים על הספר

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

 תמר אלמוג עוז אלמוג, כל שקרי האקדמיה, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2020, 672 עמודים

׳כותרת ספרנו, "כל שקרי האקדמיה", קשה אולי לעיכול. אנשים עשויים לראות בה פרובוקציה, חילול קודש, אבל למרבה הצער אין מנוס מלקרא לילד בשמו: האקדמיה משקרת, והרבה. כפי שהראנו לאורך הספר, האקדמיה מרמה את הממשלות, את הציבור ואת עצמה. כמה עצוב שמי שנחשבה במשך שנים רבות למקדש האמת, היושר והיושרה הפכה בשנים האחרונות לעיוורת וחרשת לעצמה, מכחישה מציאות, מקובעת ולא אמיצה׳ (עמ' 501).

כמות ואיכות בדמוקרטיה או: למה אין זכות בחירה לילדים?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הקדמה 

הדברים שלהלן מכוונים להצביע על נקודות חולשה או תורפה של משטרים דמוקרטיים, ובמיוחד על תוצאות מסוכנות לתרבות במדינות דמוקרטיות, שמזניחות ומקפחות את האיכות בשם הכמות, כלומר, משקיעות בעיקר במה שמשרת את הרוב, את המון העם. דברי הביקורת שלי יסתיימו בהצעות חיוביות, כי בעיקרון אני לא מאמינה בתלונות ומחאות שאינן מלוות בהצעות חיוביות מעשיות.

ילדה רצינית מחזיקה בכפו הקפוצה של יואב

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יוֹאָב
יַלְדָּה רְצִינִית מַחֲזִיקָה בְּכַפּוֹ הַקְּפוּצָה שֶׁל יוֹאָב
כְּשֶׁהוּא קָם וְאוֹמֵר לְדָוִד: תַּפְסִיק כְּבָר לִצְעֹק "אַבְשָׁלוֹם אַבְשָׁלוֹם".
כַּף יָדָהּ גְּדֵלָה, מִתְאָרֶכֶת, תּוֹפַחַת, קְמוּטָה וּמֻכְתֶּמֶת
עֲדַיִן הִיא נְתוּנָה בְּכַפּוֹ שֶׁל יוֹאָב.
עוֹמֶדֶת אִתּוֹ מוּל אַבָּא מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ אֶל מַתֶּכֶת הַשַֹּעַר
כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְקִים כִּסֵּא עַל חַלּוֹן, זוֹעֵק וּמְבַכֶּה אֶת מוֹת בְּנוֹ הַיָּפֶה,
לֹא שׁוֹמֵעַ: תַּפְסִיק. תִּתְאַפֵּק. יֵשׁ כָּאן עַם. יֵשׁ מִלְחָמָה.