ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
הנה מקצת מעלילותי אתמול כשנסעתי לבאר שבע להרצות בקונגרס ('הירדן במחשבת המקרא') וחזרתי.
ומעשה שהיה כך היה. עליתי ברננה לקו 470 של אגד הנוסע דרומה. בכביש 3 - פקק. מה זה פקק? ענק! זחלנו וזחלנו ואני רוגשת, האם אגיע להרצאה בזמן? אין לי טלפון של אף אחד שאוכל להודיע על איחור אם יהיה. אחרי עיכוב שנראה כנצח התבררה סיבת הפקק: מיכלית נשרפה, ישמור אלוהים. כוחות הצלה, כבאים, שלפתי מהר את הטלפון לצלם את הכבאית שיהיה לי 'אליבי' לאיחור אם יהיה... מתפללת לשלומו של הנהג העלום. עברנו את הפקק, נשמתי לרווחה, נוסעים. עוד רבע שעה ו... פקק! הפעם בגלל תאונה שקרתה לרכב פרטי. מתפללת לשלומם של הנוסעים. עברנו את הפקק, עלינו על כביש 6 נוסעים לבאר שבע. ו... פקק! הפעם משאית שכל מטענה התפזר בכביש. למרות הכל 'הנהג שלנו חברמ'ן', רק ירדתי מהאוטובוס לכבשן הבאר שבעי ופצחתי בריצת אמוק לבניין שבו התקיים הכנס שהיה מעשה פלאים בקצה הנגדי של קמפוס באר שבע, מחזה מכמיר לב לכל מי שראה את הרצה בחליפה מחוייטת על עקבים ותנ"ך בידה.
ובתום ההרצאה - לקו 470 ירושלימה. תענוג. מיזוג אוויר. מושב סמוך לנהג. מספרת לו על הרפתאות הבוקר, ו... אחרי עשרים דקות נסיעה הנהג מודיע במבטא רוסי כבד 'הלכו לי הברקסים'! מצא מפרץ בצד הכביש וחיכינו לחילוץ. אחרי 22 דקות הגיע אוטובוס חלופי. את 'שלנו' לקח גרר. התרווחתי במושב, כיף, מיזוג אוויר בכבשן של הנגב. ואז ידיעות ברדיו - שריפה בירושלים! בעיות תחבורה, וזה בכלל סמוך לביתי! איך שהגעתי לרכבת הקלה, נשמתי לרווחה, ו... היא לא זזה. מחכים ומחכים, שיבושים בקו. שריפה. וכך לאט לאט עם עצירות ארוכות בכל תחנה היא הורידה אותנו בחצי הדרך לביתי. 'לא ממשיכים' הודיע הכרוז בווליום צורם, 'יש שריפה'. רצתי הביתה, מחזה מכמיר לב לכל מי שראה את הרצה בחליפה מחוייטת על עקבים ותנ"ך בידה. ריח שריפה כבד באוויר, ו... הנה קצת תמונות מהתכונה שהיתה ליד ביתי.
בשורות טובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.