שלום לך, חנה.
 |
| קולאז' בדים צבועים, הדפס משי |
לכבוד לי לראיינך לרגל תערוכתך, חלמתי חלום: רישומים ועבודות טקסטיל על סיפור יוסף 1996-2013. יצירותיך על יוסף הן עבודות בטקסטיל. מדוע בחרת בחומר זה לתערוכה הזאת?
 |
| חלום חלמתי |
כאמנית טקסטיל אני רואה את סיפור יוסף כסיפור של בד ובגד. מתח הסיפור מתחיל כשיעקב נותן ליוסף כתונת הפסים וגורם לאחיו לקנא. יעקב עצמו היה האח הצעיר שקיבל את ברכת אביו, יצחק, במקום עשיו אחיו, כשהוא לבש את בגד אחיו.
 |
| עשו. בגד חמודות משי מוכתם |
האחים של יוסף מפשיטים את יוסף מכתונת הפסים.
 |
| בגד בור הדפס רשת על נייר |
 |
| פתח עינים, הדפס משי בדי משי אורגנזה ושנגיאנט |
אשת פוטיפר מחזיקה את בגדיו של יוסף בידיה והיא מאשימה אותו. לפני שמביאים אותו לפני פרעה מחליפים ליוסף את שמלותיו. יוסף שוב מחליף בגדים כשפרעה בוחר אותו לשליט מצרים. כשראובן מגיע לבור ולא מוצא את יוסף, הוא קורע את בגדיו. יעקב קורע את שמלותיו שהוא רואה את כתונת יוסף מוכתמת בדם. אפילו בסיפור של תמר ויהודה, הנמצאת בפרשת וישב בין מכירתו של יוסף ובין הגעתו למצרים, תמר מתעטפת בצעיף בפתח עיניים.
איך נולד בך הרעיון להקדיש את המרץ והפרץ היצירתי שלך לסיפור יוסף?
כמה סיבות לכך. הראשונה היא אישית. כשהתחלתי לעסוק בנושא ב1996 שלושה מתוך ארבעת ילדי היו מתבגרים, וסיפור יוסף מתחיל בכך שהוא היה בן 17. ראיתי את יוסף כמתבגר מבולבל. להיות בן 17 זה להיות בסערת רוחות – ילד שנראה בוגר, העולם מפתה, אין לו מעצורים, הכול פתוח, אפשרי, הוא לא שקול, עוד לא מבין את התוצאות של דבריו ומעשיו, הוא פזיז. ואז פתאום זורקים אותו לבור. הסיבה השנייה שעסקתי בסיפור היא שאני אוהבת את העובדה שיוסף יכול להשתנות, שהוא מתפתח בסיפור.
 |
| יוסף בן 17 צביעה ותחריט על משי תאי |
והסיבה השלישית היא שהסיפור וויזואלי - מלא דימויים: חלומות: שמש וירח וכוכבים, פרות, אלומות, יאור, גפן, לחם, ציפורים, מסע למצרים, בגד ועוד בגד, מדבר, שדה, בור ועוד בור.
מה מקום המקרא ביצירתך האומנותית?
אני אוהבת את הדמויות הגדולות מהחיים. יעקב ויוסף הם דמויות מיתיות, גדולות, טרגיות. הכתיבה הנפלאה התמציתית של התנ"ך מקסימה אותי. קוראים, לומדים איזה נושא במקרא – ואז חוזרים אחרי זמן מה ואין סוף לאינטרפרטציות ולשאלות שנשארו מאז. העולם הוויזואלי נותן לי כלי לבדיקת הסיפור מזווית אחרת – נותן לי אפשרות להיכנס אליו להרגיש אותו ואז שוב לקרוא אותו אחרי חוויית היצירה.
האם תוכלי לתאר בפנינו את דרכך האומנותית?
אני קוראת את הסיפור המקראי בלי פרשנות, שוב ושוב, מחפשת מילים שחוזרות, הרגשות של הדמות או דמויות המרומזות בטקסט, בחירת לשון הכתוב. תוך כדי כך אני כותבת ורושמת בפנקס רישום. רישומים אלה עוזרים לי להבין את הטקסט באופן אישי. אחרי כמה קריאות, אני מסתכלת בפרשנים שונים על שאלות שעלו מהטקסט. הרישומים הופכים לסקיצות לעבודה וחיפוש אחרי חומרים שיכולים לבטא את התחושות שלי.
 |
| אני אחיכם ציור, בד טול, פיגמנטים מתכתיים |
דוגמה – רציתי להבין למה האחים לא הכירו את יוסף במצרים. למה הוא היה צריך להגיד "אני אחיכם"? הם רואים את השליט בבגדיו המפוארים ולא רואים את אחיהם.
השתמשתי בשלוש יריעות של טול – בד שכמעט נעלם לעיין ומשאיר את מריחות המכחול כאילו באוויר. רציתי ליצור שכבות של חוויה ולכן הייתי זקוקה לבד שקוף. בביצוע הציור ניסיתי להיכנס לחוויית הבור, הדם, הטראומה.
 |
| הגידה נא קולאז' בדי משי, צביעה, הדפס רשת |
תודה לך, חנה, על דבריך והסבריך. הם מעוררים סקרנות לגבי התערוכה שמשקפת את פרשנותך האומנותית לסיפור יוסף.
לפני שנים, בתוקף תפקידי כאוצרת אמנות בכירה באוניברסיטה העברית, עשיתי לחנה תערוכה מאד דומה לזו הנוכחית. מאז ימי ילדותי, הסיפור של יוסף הוא הסיפור הכי מרגש אותי בתנ"ך. מצאתי בדרך הבטוי המיוחד של חנה, באמנות טקסטיל, גישה פרשנית מרתקת, וכך הגיבו רבים מאלו שראו את התערוכה. יש משהו מאד מאתגר ומרתק באמנות של חנה והמפגש עם סיפור ייחודי יוצר מתח אמנותי מחוחד.
השבמחק