הכד ושברו
וְאָמַר לִי סַבָּא מִתּוֹךְ הַנָּהָר
וְאָמַר דְּבָרָיו נֶעֱצַב:
הָאָדָם בָּא מִן הַחֶרֶס
וְאֶל הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר הוּא שָׁב.
וְכָל חַיָּי רָאִיתִי
אֶת הָאָדָם
אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם
מִתּוֹךְ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה הוּא נֶחְצַב
מִתּוֹךְ פֶּתַח הַכַּד הוּא יוֹצֵא לָאוֹר
וְאֶל תְּהוֹם בְּרֵאשִׁית אֶל הַחוֹר הַשָּׁחֹר
הוּא נִשְׁאָב.
בְּבֵית הַיּוֹצֵר שֶׁל הָעוֹלָם בָּדָד
נִבְרָא הָאָדָם וְהוּא כַּד נֶחְפָּר
וּבְבוֹא זְמַן הַשְּׁבִירָה אֶל הַכַּד
לְאֶחָד יִהְיֶה עִם טִיט הַנָּהָר.
* מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010.
המשורר בלפור חקק
מפקח במשרד החינוך, מזכירות פדגוגית
חתן תנ"ך עולמי לנוער (1965)
יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2005)
בוקר טוב בלפור. איזה שיר! בריאת האדם מתוך הכד!
השבמחקאֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם
חֹמֶר מֵחָמְרֵי הַחֲלוֹם" שורות מדהימות. וגם שורה זו המצביע על מחזוריות החיים : "וְאֶל הַחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר הוּא שָׁב"
תודה על הדברים!
השבמחקשיר נפלא !!!
השבמחק