שמות ילדים כמבטאי ומעצבי לאומיות במושבות בשנות העלייה הראשונה והשנייה (1914-1882)

רעות גרין
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

לשמו של אדם נודעת חשיבות רבה בכל התרבויות, שפע של מנהגים, אמונות ומשמעויות נקשרו בשם. בחברות רבות נתפסו האדם ושמו כאילו הם זהות אחת. המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה למתן שם. כל ילד נושא עימו, דרך שמו, מסר מאלו שנתנו לו את השם. שם, כמו כל תוצר תרבותי, הוא טקסט שאמורים לקרוא ולפרש אותו. הבחירה בשם פרטי לילד, ממקמת את הילד והוריו, בזרם ההיסטוריה, אם זו ההיסטוריה של המשפחה, של השבט או של האנושות כולה. 

עם התפתחות התנועה הציונית והעלייה לארץ  ישראל, חלו שינויים בשמות הילדים בכלל והבנות בפרט. הסיבה המרכזית לשינוי שחל במתן השמות לילדים היא האידיאולוגיה הציונית שהחלה להשפיע על ההורים בעת שבחרו שמות. כאשר התחילו העולים לארץ להשתמש בלשון העברית כשפת הדיבור הרגילה, לא היה זה הולם שימשיכו לתת לילדיהם שמות בשפות שמעתה נעשו זרות.

בהרצאה זו אדון בשינוי שחל בשמות שניתנו לילדים שנולדו במושבות בשנות העלייה הראשונה והשנייה. אבדוק מה היו הגורמים שהשפיעו על בחירת השמות וכן מה היו המאפיינים של השמות שניתנו. תרומתה של ההרצאה הזו למחקר היא בהתייחסות לפן הלאומי של הענקת שמות לילדים. המתיישבים במושבות ראו בילדיהם את העתיד ואת מימוש הרעיון הלאומי. דרך שמות ילדיהם, ביקשו המתיישבים להחדיר את רעיונות הציונות וכן את ציפיותיהם מילדיהם. 

ביבליוגרפיה קצרה:

אופנהיימר יוסף הכהן, ויקרא שמו בישראל: מנהגי קריאת שמות לילדים, בואנוס איירס תשל"ה.

ארזי אברהם, ואלה שמות בני ישראל (הידעת מקור שמך?), תל אביב 1982.

וייטמן סשה, 'שמות פרטיים כמדדים תרבותיים: מגמות בזהותם הלאומית של ישראלים, 1980-1882', בתוך: נורית גרץ (עורכת), נקודות תצפית: תרבות וחברה בארץ ישראל, תל אביב תשמ"ח, עמ' 151-141.

שטאל אברהם, 'שמות ילדים כמשקפים הבדלים אידיאולוגיים בין הורים', ידע-עם, כ"ו, תשנ"ה, עמ' 195-186. 

שטאל אברהם, מוצא השמות: מקורותיהם וגלגוליהם של השמות שלנו, אור יהודה תשס"ה.

Benjamin Beit Hallahmi, 'Naming Norms and Identity Choices in Israel', in: Ernest Krausz and Gitta Tulea (Ed.), Jewish Survival: The Identity Problem at the Close of the Twenties Century, New Brunswick and London 1998, pp. 191-205.