שינויי שמות במשפחת מונק

ארז'בט מישלוביץ', אוניברסיטת סגד, הונגריה
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שינויי השמות בקרב יהודי הונגריה המודרנית מלמדים לא רק על גורמים אישיים, אלא גם על היחסים בין היהודים לחברה ההונגרית. היהודים שהתיישבו בהונגריה באו ממדינות שונות ודיברו שפות שונות. מהתחלה השתמשו היהודים בשמות הפרטיים בלבד. מאוחר יותר התגלע שוני מסוים בין מערב למזרח הונגריה: המהגרים החלו להשתמש בשמות אבותיהם או מקומות מוצאם כשמות משפחה; באזורים המזרחיים של המדינה היו שכיחים הסיומות הפטרונימיות –איץ' ו-ביץ'.

התעצמות הביורוקרטיה הביאה לצורך בהגברת הפיקוח הממלכתי על האזרחים, מה שגרם לאימוץ הכפוי של שמות המשפחה. הוראות המלך יוזף ה-2 חייבו את האזרחים היהודים להסדיר את שמותיהם כולל שמות המשפחה. במקרים רבים היו אלה הפקידים האוסטרים שהעניקו שמות ליהודים ולכן רוב השמות הללו הם בעלי צורה גרמנית. השלב השני של תירבות יהודי הונגריה התרחש במאה ה-19, כשהממלכה ההונגרית ראתה בבחירת השמות את ההזדמנות לביטוי הנאמנות. במובן מסוים המדינה הציעה מעין חוזה לאזרחיה: זכויות תמורת ויתור על זהות אתנית. בקרב יהודי הונגריה, בניגוד לשאר הקבוצות האתניות, הצעדים לקראת ההזדהות עם המדינה נעשו מרצון. עד מלחמת העולם הראשונה, היהודים היו האחוז הגבוה ביותר בקרב האוכלוסיה העירונית בהונגריה ששינו את שמותיהם, למרות שחלקם גם הביעו התנגדות למהלך הזה. 

ההרצאה מוקדשת לשינויי השמות במשפחת מונק. משפחה זו התגוררה בגרמניה ובוהמיה עד אמצע המאה ה-18, אז היגרה לצפון הונגריה, לעיר ניטרה (היום סלובקיה). בני המשפחה שהתאפיינו בניידות מוגברת בתוך המדינה ומחוצה לה, לא נשארו בעיירת המסחר הזו להרבה זמן. ההרצאה מתארת כ-200 שנות חיי המשפחה ומעלה את השאלות הבאות: עד כמה הושפעו שינויי השמות מאזורי ההתיישבות, מהעיסוק ומהמצב הכלכלי?

הגנאולוגיה של משפחת מונק, על תולדותיה ודורותיה, היא מקור חשוב בחקר תולדות יהדות הונגריה והתפתחות זהותה, בתקופת המעבר מהחיים המסורתיים לסביבה המודרנית, כולל תהליכי תירבות והתבוללות. תשובת בני המשפחה לאתגרי הממלכה והחברה ההונגרית מחד והלחץ הפנים-יהודי מאידך היא נושא הראוי לניתוח מעמיק.