המורה אדם ורטה והשיח על חופש הביטוי של מורים וגבולותיו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרשת המורה אדם ורטה מטבעון מכה גלים בתקשורת בכלל ובמערכת החינוך בפרט. היא מככבת בעתונות, במהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה והגיעה גם לוועדת החינוך של הכנסת. העניין בפרשה מציף שאלות עקרוניות המעסיקות מורים, תלמידים, הורים ואזרחים רבים: האם המנדט של המורים הוא ללמד את ’תוכנית הלימודים‘ או גם לעורר בכתותיהם דיונים בנושאים ערכיים רחבים? האם נכון וראוי שמורים יחשפו באזני תלמידיהם את עמדותיהם בנושאים שיש עליהם מחלוקת בציבוריות הישראלית (שטחים, גיוס, דת, להטב"ים ועוד)? האם כל הבעת עמדה היא לגיטימית? האם יש להציב גבולות לחופש הביטוי של המורים? מה ההבדל בין חופש ביטוי לבין אינדוקטרינציה והסתה? האם מותר למורים להביע בכתותיהם עמדות פוליטיות-מפלגתיות? את השאלות הללו הפניתי למורים, הוגים ומחנכים ממקומות שונים בארץ. חלקם רבי נסיון וחלקם צעירים, חלקם רבי מעש והשפעה וחלקם עדיין פרחי הוראה. הנה תגובותיהם. 

אהוד צמח, האם מוצדק לפטר את המורה אדם ורטה?

משה שניצר, ייסורי ורטה הצעיר

פרופ' יהושע גתי, צבא או איך מעלים נושא טעון
פרופ' רחל אליאור, המורה בין הפטיש לסדן, או מה בין ה"צדק היהודי" ל"צדק האוניברסלי"

ליאון גרשוביץ, הבעת עמדות של מורה - רק במישור האידאולוגי. לא הפוליטי.

אסף גרנות, מסוכן מאוד להגדיר גבול להתבטאות של מורים

ד"ר אברהם פרנק, שאלות "רגישות" שמן הראוי לשאול בכיתה ולדון בהן
תומר שני, מאה ילדים מאה אנשים

שי והבה, ללמד מה לחשוב או ללמד איך לחשוב?

כרמל קובלינר-קויאט, הוויכוח כנשמת החינוך המוסרי-חברתי

צחי רולניק, לבטים והתחבטויות

הרצליה ברון, תובנות מנסיוני כמורה-מחנכת

אוסי דרורי, אנשי חינוך או פקידי הוראה?

יסמין בוקר, אצלנו בבית הספר