משה שניצר
ליברליזם אמתי מטפח כלים ל ח ש י ב ה ב י ק ו ר ת י ת. חברה של פחד, שבה מורה חושש לפצות את פיו פן יבולע לו, איננה חברה חופשית. הבו למורה פתחון פה (בסייגים ראויים של הימנעות מאלימות וגזענות). אל תהפכוהו לקדוש מעונה, שהשליך עצמו מתחת לגלגלי רכבת האינדוקטרינציה של הממסד השולט.
אין אמתות גמורות. כלום ד ע ה ר ו ו ח ת היא אמת רק מתוקף היותה דעת רבים? בחברה דמוקרטית, פלורליזם מחשבתי הוא כורח.
מורה בחטיבה העליונה איננו מגנט ותלמידיו אינם ברזל. ודאי שאינו נתפס כאוטוריטה.
יריביו למחשבה של האדם מפיקים ממנו את המרב (טיפוח תרבות ויכוח, שימוש מושכל בעובדות לבניית טיעונים, שכלול מיומנויות רטוריות וביקורתיות וכל כיוצא באלה.)
כשפורחים מאה פרחים במרחבי הלמידה מתבשמת החברה כולה.
גירסת בתלמידה לגבי העובדות שונה.לדבריה לא היה מדובר בהבעת עמדה אלא בהטפה כוחנית מתמשכת ולגלגנית. איני יודע איזו גירסה נכונה יותר , אולם ההגינות מחייבת להתייחס לשתיהן ולא לקבל את זו שנח לך.
השבמחקתגובות תלמידים אחרים מלמדות, כי איש מהם לא פירש את הדברים כמותה. אדרבה, רבים הרעיפו מחמאות על ורטה, אפילו לא הסכימו לדעותיו. מרחבי הלמידה בישראל אינם מאוישים במטיפים-דוגמטיקנים. השימוש במונח "הטפה" - ט י ו ח במקום נ י ת ו ח.
מחק