סודותיו של מורה הנבוכים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד״ר חיה כהן

ממליצה על הספר: מיכה גודמן, סודותיו של מורה הנבוכים, הוצאת דביר, אור יהודה 2010, 383 עמודים

הוצאת דביר

שנים רבות תהיתי, מדוע הממסד הדתי על פלגיו השונים, מתעלם מהספר מורה הנבוכים של הרמב"ם, למרות הערצתו הרבה לרמב״ם בכל הקשור לסמכותו בהלכה היהודית והיותו אחד ההוגים היהודיים הנערצים ביותר, אם לא הגדול מכולם.

לאחר שקראתי את הספר של מיכה גודמן נחשף בפני אותו סוד, של הדרת ספרו החשוב של הרמב"ם מהשיח הציבורי הדתי.

סודותיו של מורה הנבוכים הוא  אחד הספרים המכוננים שקראתי מימי. הוא פתר לי הרבה חידות, תהיות ואי נוחות גדולה שליוותה אותי מקריאת סיפורים שונים בתנ"ך, כמו למשל סיפור העקדה (בראשית כ"ב, א-י"ט), נבואות של נביאים שדיברו מפי ה' כביכול, ובכל זאת לא התגשמו, מעמד הר סיני שבו דיבר ה' עם משה  (שמות י"ט, ז'-י"א) ועוד ועוד..

רות נצר, ההתחלה: נומה עמק

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
נחמה נבון, סופרת ומשוררת*

ממליצה על הספר: רות נצר, ההתחלה: נומה עמק, הוצאת כרמל, ירושלים תשע״ב 2012, 328 עמודים

הוצאת כרמל

"ההתחלה - נומה עמק", הוא ספר אוטוביוגרפיה משפחתית שנפרשת לאורכו ולרוחבו של הספר כאותם המעיינות שנובעים לאורכו ולרוחבו של העמק הפורה בו גדלה המחברת.

רובנקר של בלינדה באואר

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
עבי קלדרון, בית ספר רנה קאסין
 ממליץ על הספר:

 Belinda Bauer, Rubbernecker, Bantam Press, 2013

אני ממליץ לקרא את המותחן הרביעי - Rubbernecker - של הסופרת הבריטית בלינדה באואר. כוכב עולה בשמי ספרות המתח הבריטית. הקורא העברי מכיר בוודאי את שני המותחנים הקודמים שלה, שכבר תורגמו לעברית: מתחת לאדמה (מאנגלית: ברוריה בן-ברוך), ירושלים 2011, וצד אפל (מאנגלית: הדסה הנדלר), ירושלים 2012. שניהם יצאו בהוצאת כתר. 

גיבור המותחן החדש והמאד מצליח שלה הוא סטודנט צעיר לרפואה בשם פטריק פורד המתחיל את לימודי האנטומיה שלו באוניברסיטת קרדיף. פטריק חושד שהגופה שמנותחת על ידי הסטודנטים מנסה לרמוז לו, שלא היה כאן מוות טבעי אלא רצח.

כריסטופר מורלי, פרנסוס על גלגלים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
רות נצר* ממליצה על הספר: כריסטופר מורלי, פרנסוס על גלגלים, מאנגלית: יהונתן דיין, הוצאת זיקית, ירושלים 2012

הוצאת זיקית

הספר 'פרנסוס על גלגלים' (הוצאת זיקית. 2012) שהולך וצובר קוראים רבים בשל חינו הרב (יצאה כבר הדפסה עשירית שלו בעברית), נכתב על ידי כריסטופר מורלי שהיה עורך עתון נשים חשוב בפילדלפיה. הוא כתב את ספרו זה, שהיה ספרו הראשון, ב-1917, וזכה מייד להצלחה גדולה. המבט על מסע הגדול של גיבורת הספר חייב להתייחס לשנת כתיבתו. גיבורת הספר היא הלן, רווקה בת 39, שעבדה רוב שנותיה כאומנת ואחר כך עברה להיות סוכנת הבית של אחיה אנדרו, הסופר הידוע, בחוותם הכפרית. שם היא טיפלה בחווה ובכל ניהול הבית.

פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

הוצאת מודן

על: פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין, מצרפתית: שי סנדיק, הוצאת מודן, בן-שמן 2012,  115 עמודים

אני בוקוהוליק.

קשה ואולי אף בלתי אפשרי, לתפוס אותי ללא ספר ביד, או בתיק או במכונית.

אני קוראת וקוראת וקוראת. הכל.

ספרים טובים ופחות טובים.

מכל הסוגים והסוגות.

מתח, רומנים, ביוגרפיות, הגות, עיון, ואם שכחתי משהו, אין זה אומר שאינני קוראת אותו.

אבל אילו הייתי מלמדת כתיבה, כתיבה טובה, הייתי בוחרת בספר של פיליפ קלודל, הנכדה של מר לין, כספר שממנו ראוי ללמוד איך לכתוב.

הנכדה של מר לין הוא ספר צנום, כתוב בשפה פשוטה, בלשון המעטה וללא התיפיפות.

המעטפת הסיפורית-לשונית, מכסה על עומק תהומי ומעוררת התרגשות עצומה וחשיבה מתמשכת.

יואב בר-חיים, חזרה

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
עו״ד רו רבקה ורבנר*

ממליצה על: יואב בר-חיים, חזרה, הוצאת ‘עמדה’, תל אביב תשע״ג 2013,  732 עמודים
* מהדורה מתוקנת בשני כרכים (לנוחיות הקריאה), תשע״ה. 
  כתובת המחבר ybarhaim7@walla.com

הוצאת ׳עמדה׳

׳חזרה׳ הוא סימפוניה של חיפוש: חיפוש דרך חיים, בית בדרך של חיפוש אחר האישה לה יתן הגיבור את לבו. הגיבור- ארכיטקט, מרצה באוניברסיטה, אלמן המגיע לארץ אחר הפיכה באפריקה ומנסה להבנות בה. הסיפור עצמו נפרש על פני שבעה שבועות, בהם מפגש עם שלוש נשים: חפציבה רווקה החיה עדיין באבל בצל אהובה שנהרג; דרורה, מרצה קולגה חושנית עימה לראשונה יבין שטעה בכתיבת הספר שעליו עמל; ושפעה, אלמנה שורשית המנסה להקים מוסד לאוטיסטים. בספר מתוארים גם יחסיו עם שתי נשים בעברו, האוצרות בתוכן ניגודים. הראשונה אביגיל אישה דתית ממוצא ספרדי, הבורחת מנישואין כפוים על ידי אביה. השניה אלה, היפוכה הגמור, חילונית ממוצא אשכנזי השואפת לקריירה בעולם הריקוד, לה הוא נישא נישואין העולים על שרטון. הנשים על ניגודיהן מתוארות עד לסופה הטראגי של אלה.

שירלי נתן-יולזרי, עלילת אקהת

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד"ר אילן אבקסיס, מרצה למקרא במכללה האקדמית גורדון, מנחה באוניברסיטה הפתוחה, ושדר הפודקאסט 'דברי הימים - פודקאסט על המזרח הקדום'* 

ממליץ על הספר: עלילת אקהת – שירת עלילה קדומה מאוגרית, עלילת אקהת מתורגמת מאוגריתית בידי שירלי נתן-יולזרי, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג

 

(מעתה ואילך: 'עלילות אקהת'), בתרגומה של שירלי נתן-יולזרי, הינו נדבך חשוב בחומת הידע שלנו על המזרח הקדום ותרבותו.

היצירה היא מסוג שירת העלילה (אפוס). לעלילה אקהת יש נקודות דמיון רבות לסיפורי המקרא, והיא שופכת אור על פסוקים רבים שפרשנים התקשו בהם במהלך הדורות. העלילה מספרת על דנאל (הנזכר גם ביחזקאל י"ד 14, 20) שופט הצדק שהיה חשוך בנים. לאחר התערבות האלים הוא זכה בבן בשם אקהת. אקהת גדל וזכה בקשת פלאית, אותה חומדת ענת, אלת המלחמה והציד. ענת הציעה לאקהת הצעה 'שלא יוכל לסרב לה', אבל הוא סרב. כתגובה ענת פעלה על מנת להרגו ולקחת את קשתו. ענת גייסה את יטפן הלוחם, ובצוותא הם רצחו את אקהת. עם מותו חלה בצורת קשה, המתוארת בחרוזים המפורסמים:

על שלושה ועל ארבעה: א. מבוא

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

א. מבוא

שלושה ספרים שקראתי בשנה האחרונה סימנו בעיניי פריצת דרך חשובה שמצביעה על תנודה המתרחשת מתחת לפני השטח, עליה כתמיד מצביעות לראשונה הספרות, השירה, האמנות והמחקר, המעבירים את הדיון למקום בלתי צפוי:  ספרו של הלל כהן , תרפ"ט:  שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי,  ירושלים: כתר 2013;  ספרו של עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה, ירושלים: כתר 2014; וספרו של גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד 2014.

על שלושה וארבעה: ב. הלל כהן , תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ב. הלל כהן, תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, הוצאת כתר, ירושלים 2013

הוצאת כתר

'תרפ"ט' של הלל כהן עוסק ברקע ל'מאורעות' שאירעו בשנת 1929, כשהחלה  המתקפה הערבית על קהילות יהודיות בארץ ישראל. המחבר רואה שנה זו כשנת האפס בסכסוך היהודי ערבי, כשקהילות יהודיות וותיקות וחדשות, ציוניות וחרדיות, אשכנזיות ומזרחיות, דתיות וחופשיות, סוציאליסטיות ומסורתיות, שנודעו בשמות 'הישוב הישן' ו'החלוצים', הותקפו ללא הבדל נטייה פוליטית או וותק בארץ, משום שבעיני המוסלמים בסוף שנות העשרים - שזיהו, ככל הנראה, את פוטנציאל האחדות היהודית במסגרת הציונות בטרם התממש לראשונה בשנות השלושים - המשותף בין כל הזרמים היהודים האלה, השונים מאד זה מזה - שכולם האמינו בקיומו של העם היהודי ובזכותו לעלות לארץ אבותיו ולהקים לו מדינה יהודית, בין בידי אדם בין בידי שמים - היה רב לאין ערוך מאשר המבדיל.

על שלושה וארבעה: ג. עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ג. עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה, כתר ירושלים 2014

הוצאת כתר

ספרו האחרון של עמוס עוז, 'הבשורה על פי יהודה', עוסק בבדידות האנושית מעבר לשיח היומיומי, בשתיקה הנוקבת שמאחורי הדיבור המנומס, ובתהומות הכאב  והייאוש שאין להם מרפא, שנושאים עמם הורים שכולים ובני זוג מיותמים של נפגעי ההרג בפרעות ובמלחמות, אלה האבלים כל חייהם על ילדיהם ועל אהובי נפשם שנפלו חלל, אשר לסבלם, לכאבם, לכעסם ולרגשי האשמה שלהם אין נחמה. ביתר שאת אמורים הדברים בגורלם של בני משפחה שהתנגדו למלחמה ולמטרותיה, אלה שילדיהם, קרובי משפחתם ואהוביהם שילמו את מחירה הנורא בחייהם, בניגוד לדעתם ולאמונתם של קרוביהם שמחו נגדה בכל כוחם, וניסו בכל דרך אפשרית לעצור בעדה ובעדם. הספר, העוסק באנשים מיוסרים אלה  ובמר גורלם, דן  בסיפור חלופי על מה שעשוי היה להתרחש בעשורים הקודמים למלחמת העצמאות ובמהלכה, אילו היטו אוזן לדברי אחד ממנהיגי הישוב שהתנגד להקמת המדינה במחירה של מלחמה המסכנת את קיומו של כל המפעל הציוני, ואילו שמעו לו ולחבריו מהחוגים שתמכו בדו קיום בשלום ללא גבולות ריבוניים, כגון 'ברית שלום'.

על שלושה וארבעה: ד. גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ד. גיש עמית, אקס ליבריס, היסטוריה של גזל, שימור וניכוס בספרייה הלאומית בירושלים, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים 2014

מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד

'אקס ליבריס' של גיש עמית, עוסק בשלושה אירועים שהתרחשו בין כותלי הספרייה הלאומית בירושלים בין 1945-1955 שעליהם אפשר לומר: 'מוסיף דעת מוסיף מכאוב': מפעל "אוצרות הגולה" שבמסגרתו הובאו לירושלים לאחר מלחמת העולם השנייה מאות אלפי ספרים של יהודים שבזזו הנאצים; איסופם של כ-30,000 ספרים שהיו בבעלות פרטית של פלסטינים במהלך מלחמת 1948, שבה נמלטו או גורשו מבתיהם בין 600,000 ל760,000 פלסטינים, ואיסופם של אלפי ספרים נטושים שהיו שייכים למוסדות חינוך ולכנסיות, והפיכתם לחלק מאוספי הספרייה הלאומית; ואיסופם של אלפי ספרים וכתבי יד של יהודים מתימן שעלו לישראל ב1949-1950, שהועברו בלא ידיעת בעליהם ובוודאי נגד רצונם, למרתפי הספרייה הלאומית. 

על שלושה ועל ארבעה: ה. מחשבות לסיום

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית 

ה. מחשבות לסיום

ההתוודעות לסיפורים החלופיים, כואבים, מחרידים ומאלפים ככל שיהיו, בשלושת הספרים הנסקרים, מלמדת שיש כמה וכמה סיפורים עדתיים וכמה סיפורים לאומיים, ולא רק סיפור אחד: לא רק הסיפור הציוני-לאומי ההגמוני בדבר מה שהתרחש במחצית הראשונה של המאה העשרים, ולא רק הסיפור הערבי-לאומי, לא רק הסיפור של הגמוניה האשכנזית שכתבה את ספרי ההיסטוריה בעשורים הראשונים לקום המדינה, אלא גם סיפורים חלופיים של קבוצות החשות שנעשה להן עוול בהקשרים שונים, בתקופה שבה היו מודרות, מקופחות, מושתקות מהשיח הציבורי או מנושלות מרכושן התרבותי. שלושת הספרים, המתמודדים באומץ עם רגעים מכריעים אפלים בשעות של משבר וטרגדיה, מלמדים מכיוונים שונים כי בכל מקום, מעבר לאפלת האיבה, ומעבר להסתה, ללאומנות ולמתיחות דתית או אידיאולוגית, ומעבר לנישול, לגזל ולעוול, היו וישנן גם אפשרויות שונות של סליחה ופיוס, והיו וישנם גילויים בלתי צפויים של חסד ורחמים ושל אנושיות אוניברסלית, של הכרת ערך חיי אדם ושל יחס מורכב לתרבותו ולזהותו, לסיפורו ולזווית ראייתו.

תפוח רקוב: על הספר הג׳יהאד של סאדאת

ד״ר אורי מילשטיין, פילוסוף צבאי

על הספר:       

שמעון מנדס, הג'יהד של סאדאת, הוצאת אפי מלצר,  2015, 320 עמודים

THE MIDEAST FORUM 

מלחמת יום הכיפורים היא קו השבר הקטסטרופלי של מדינת ישראל, חֶבְרָתה ותרבותה. כדי להימנע מחשיפת-עומק של גורמי הקטסטרופה, הקריבו האליטות את ראש אגף המודיעין לפני המלחמה, האלוף אלי זעירא, למולך הבריחה מאחריות וההימנעות מהפקת לקחים. את המהלך הזה, שראשיתו עוד בזמן הקרבות, גיבש פרופ' אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה בספריו "הצופה שנרדם – הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה", (2001)  ו"המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום הכיפורים" (2011). מכיוון  שלדעת הפרופ' ליחסים בין לאומיים מחיפה בכול אשם אלי זעירא, הוא טרח להביא בפנינו הצלחות אדירות שקצת נטרלו את נזקי ראש אמ"ן. ההצלחה הגדולה ביותר לפי בר-יוסף, הייתה של ראש "המוסד", האלוף בדימוס, צבי זמיר, שגייס את מרואן אשרף, חתנו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, כסוכן "המוסד". ערב המלחמה, מסר מרואן לזמיר את מועד פתיחתה, וכך הציל זמיר, לפי בר-יוסף, את רמת הגולן.

איתמר יָעוֹז-קֶסט: ספר האור הלבן

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015

הרב ד״ר יואל בן נון 

ממליץ על הספר: איתמר יָעוֹז-קֶסט: ספר האור הלבן, הוצאת 'עֵקֶד', תל-אביב תשס"ט 2009

הוצאת עֵקֶד'

פגשתי לראשונה את המשורר איתמר יעוז-קסט בדיון שבת ירושלמי על השואה. אני, דור שני, דיברתי על 'הסתר פנים', והוא האוּד הבועֵר, התפלא עלי ואמר בשקט מקפיא ובפשטות – "זה היה 'גילוי פנים'. אנו נפגשנו עם א-לוהים שם, פנים בפנים בתוך האש". 

אמרתי אז בתגובה – "רק מי שהיה שם יכול לדבר כך".

אהבה מדממת קריאה בספרה של רחל אליאור בעל - שם - טוב ובני דורו

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

ממליץ על הספר: רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים,  א-ב, ירושלים תשע"ד

הוצאת כרמל

אישה אמיצה הפרופסור רחל אליאור. היא מהלכת לבדה בתוך 200-250 השנים של המאות השש עשרה, שבע עשרה, שמונה עשרה היהודיות, בין וילנה לאיזמיר, בין מעץ לצרנוביל, בתוך מאות אם לא אלפי ערים ועיירות, ושני פנסים בידה, פנס המאיר את הנוף האנושי הצפוף, בתוך גלויות המצטיינות באחדות המשתברת לרסיסי רסיסים מרתקים, ופנס ממוקד אור, מעין פנס לייזר, החודר לפינות שדברי הימים או שכחו אותם מאונס או מחוסר עניין, או השכיחו אותם מדעת ומזהירויות המשגיחות בעניינים שבהווה רב יתר מאשר באמיתות היסטוריות, או העלימו אותן  מקוצר רוח ומעבודה קשה. 

המאות מדממות. הרדיפות, הרציחות, ההמרות המאונסות והכפויות או הנבחרות כמפלט של ספק חיים אחרון מוודאי מיתה שאינה רואה בעיוורונה אלא דם בלבד, עוטפות את ההוויה היהודית הפרושה בשטח על יבשת, ובזמן על יובלות רודפי יובלות, והאישה האמיצה שאינה יראה מלהטיל סדר ומשטר בין אין מספר האירועים מבעיתי הנפש הנקראים על שם מקומות שלשוננו היום שוב אינה יודעת להגות את שמעם או על שם תאריכים הנוטרים בתוך הסוגריים בהם הם מונצחים את הסיפור הגדול של גולה ששום כוח אינו יודע לעצור לא את קיצו ולא את גאולתו. האישה האמיצה היודעת את סוד הקיום היהודי היום, אינה יראה לחשוף את המרתפים האפלים בהם בא לעולם ואינה מהססת להאיר את הדיוטות העליונות המרחפות בין הארץ לבין הדרכים אל השמים שמעטים נכונים להודות בהם היום.

אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד"ר שירלי נתן-יולזרי, אקדמית גורדון ובית ברל*

ממליצה על הספר: אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, הוצאת כרמל, ירושלים תשע“ב 2012. 333 עמודים

הוצאת כרמל

המקרא מציג בפנינו את האמונה באל אחד, ויחד עם זאת הוא מקפל בתוכו מסורות עתיקות רבות שמהן צצה ועולה אמונה במלאכים – ישויות אלוהיות במעמד אנגלולוגי, כפופות לאל האחד והיחיד. מאין צמחה אותה אמונה במלאכים? מהם יסודותיה הקדומים? האם אמונה שכזו פוגמת בייחודו של האל? האם יש לה פנים אחידות או מגוונות? פרופ' אלכסנדר רופא מתייחס בספרו "מלאכים במקרא" לקשת רחבה של כתובים על הנושא מן המקרא ומחוצה לו, ודן בתהליכים התיאולוגיים, בפולמוסים הגלויים והעקיפים כנגד האמונה באלים ובני אלים; הוא מסביר כיצד נוצר מעמד ביניים אנגלולוגי; דן בטקסטים שנעקר מהם אף השריד המיתולוגי כליל; ומציג את הפולמוס עם האמונה במלאכים שהתעורר בשלב מאוחר יותר.

"החיים כמשל" כיצירה רליגיוזית

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
בלפור חקק, משורר

ממליץ על הספר: פנחס שדה, החיים כמשל, הוצאת שוקן, תל אביב תשל״ט 1979

בספר "החיים כמשל" מאת פנחס שדה, היחיד עומד מול אלוהיו ומדובב לפניו את חידת קיומו. אני מתקשה לקרוא ליצירה זו יצירה דתית, כיוון שהמלה "דתית" תפוסה, והיא נושאת בתוכה מטענים של אורח חיים המבוסס על תורה ומצוות. למען הנוחות אשתמש בביטוי "יצירה רליגיוזית", ולו למען הבידול הלשוני בלבד. אין הבדל סמנטי אמיתי בין "דתי" ו"רליגיוזי", אך רליגיוזיות מבטאת בנקל יותר את החיפוש אחר האלוהות בעולם והשאיפה לחיים של משמעות.

הספר "החיים כמשל" יצא לאור ב-1958 בדפוס גלילי לוי בתל אביב, ורק לאחר שיצא לאור בהוצאת "שוקן" ב-1968 הפך לספר פולחן עבור דור שלם. עשרים שנה אחר כך פרסם פ' שדה ב"הארץ" מאמר בעקבות הרצאה שנשא באוניברסיטה העברית "על כתיבת החיים כמשל" (פורסם ב-20.9.1988). וכך כתב שדה: "חלומי המעורפל, רצוני, שאיפתי, היו לבטא את הוויתו של האדם ביקום בחידתיות של קיומו, בדד לנוכח מה שאולי אפשר לכנות בשם האלוהות". במהלך כתיבת הספר, ניהל שדה יומן אישי שמופיע כיום כנספח לרומאן "החיים כמשל", וגם הופיע כספר נפרד בהוצאת "פרוזה". וכך כתב: "אני רוצה להתחיל בכתיבת הספר...מין מסע דרך הזמן בתוך הנשמה. משהו שיכיל תיאורים, שירה, מחשבות, קטעי יצירות, וידויים, חלומות, השקפת עולם, הכול. מין תנ"ך שלי".

עמיה ליבליך, ערק לארוחת בוקר

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
ד"ר צביה רחימי שפרן*

ממליצה על הספר: עמיה ליבליך, ערק לארוחת בוקר, הוצאת שוקן, ירושלים תשס״ח 2008

הוצאת שוקן

פרופ׳ (אמריטוס) עמיה ליבליך התפרסמה בשדה האקדמיה כאחת החוקרות המובילות בתחום המחקר האיכותני. המחקר האיכותני, בהבדל מהמחקר הכמותי, זוכה בשנים האחרונות לעדנה, בעיקר במדעי הרוח והחברה. בהבדל מהמחקר הכמותי הוא מתרכז במספר קטן של נחקרים, בתפיסה הוליסטית שלהם, בראיה שוואתית ותנהגותית ובהדגשת היחיד באשר הוא. כל זאת בשונה המחקר הכמותי, הידוע בכל תחומי הדעת, המתבסס על מספר גדול של נחקרים העונים לשאלון מובנה, והתוצאות מנותחות ומסוכמות במושגים מספריים. 

מה לכל זה ולספר המוצע? מה לערק לארוחת בוקר ולהיבט האקדמי של שיטות המחקר?

השואה הארמנית - צעקה שלא מוותרת

הרצל חקק, משורר 

 

על: ורוז'אן ווסגניאן, ספר הלחישות, מרומנית: אנני שילון, הקיבוץ המאוחד, בני ברק תשע״ב 2012

"ספר הלחישות" מאת הסופר הארמני-רומני ורוז'אן ווסגניאן הוא מגילת כאב עוצמתית ואנדרטה ספרותית נושמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות שותתי הדם של השואה הארמנית. רצח העם הארמני התרחש בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1915 ל-1918). הספר אינו רק תיעוד היסטורי יבש, אלא צלילה מרטטת אל נשמתו של עם שצעד אל מותו: הוא חושף יקום שלם של סבל דרך המהום בכי אינסופי, מחברות סתרים ותצלומי משפחה ששימשו כ"ביטוח חיים" וצוואה.

בכישרון פנומנלי, וסגניאן פוקח את אוזני העולם ללחישות שנדחקו אל מתחת לעור התוף של הקהילה הבינלאומית, והופך אותן למחאה מוסרית אדירה. הקריאה בספר מייצרת קשר בלתי ניתן לניתוק וזהות גורל עמוקה בין העם היהודי לעם הארמני, תחת הצו המשותף – לעולם לא עוד.

הקיבוץ המאוחד, ספרית הפועלים

 על 'ספר הלחישות' של הסופר ורוז'אן וווסגניאן. הזוועה פורצת כמו שתיקה עצורה שמאסה בהסתר. פשעים חמורים של האימפריה העות'ומנית כלפי האומה הארמנית, ג'נוסייד בכיעורו, פשע חמור נגד האנושות.

יואל בן-נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
פרופ׳ מירון ח. איזקסון, אוניברסיטת בר-אילן

ממליץ על הספר: יואל בן-נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, ספריית הילל בן-חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הרב ד"ר יואל בן-נון מייצג בעיני את הקריאה המקורית המובהקת בתנ"ך ובספרי מחשבת ישראל. ברור שהמונח "מקור" בעברית מורכב ביותר: אנו שואפים להתקרב עד כמה שניתן למקור עצמוֹ וזאת דווקא מתוך נקיטת עמדה מקורית. הדבר דומה במידת מה לבחירת המונח "מקובלים" דווקא ביחס לעוסקים בעולמות פלאיים ובחידושי תורה. הרב בן-נון מסוגל לקרוא בתנ"ך מתוך חופש יצירתי מדהים אך ורק משום ידענותו הרבה ומשום מחויבותו המוחלטת לאמונת ישראל. את התובנה הזאת הוא מוליך הפעם לתוך עולמו של הרב קוק. דווקא משום הקריאות השונות הנהוגות אצל הרב קוק, בין אלה המתמקדים במיסטיקה כמצע הקובע, לבין אלה המתרכזים בשליחותו ההנהגתית של הרב, חיונית עמדתו של יואל בן-נון המאפשרת ודורשת בתפיסת הרב את הקיום הדיאלקטי והרב מוקדי. חידושו העיקרי: יש להבין את שיטת הרב קוק על-ידי המודל הפרבולי מעולם ההנדסה. הדגם הפרבולי הוא שמסוגל להכיל "בייחוד שלם, חי ומופשט גם יחד, קבלי-פילוסופי ומדעי". מתוך כך אפשר לתפוס מחדש את עמדות הרב קוק לכל שאלות הזמן, המדע, התרבות, המיסטיקה, הציונות ועוד ועוד.

הנפילה של אלבר קאמי בתרגום חדש

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
משה ניסים*
ממליץ על: אלבר קאמי, הנפילה, מצרפתית: עמנואל פינטו, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, בני ברק 2014

הקיבוץ המאוחד

"התעניתי במחשבה שלא יספיק לי הזמן להשלים את משימתי. איזו משימה? לא ידעתי"

אלבר קאמי, מתוך "הנפילה"

לכבוד שבוע הספר העברי אמליץ על ספרו של אלבר קאמי – "הנפילה", אשר מוגש לקורא העברי בתרגום חדש ונפלא של עמנואל פינטו. 

בספר קצר זה, הכתוב כמונולוג בתחפושת מבריקה של דיאלוג, מציג קאמי מעבר בין שני עולמות שונים בתכלית, מעבר מהעולם הישן המודרני לעולם החדש הפוסטמודרני. כל זאת  מנקודת מבטו של "הנופל" – האדם הנבוך, אשר נאלץ להתמודד עם מושגי יסוד נשכחים כחדשים כגון אהבה, חירות, שיפוט, מוסר, קפיטליזם, אמת ושוקר, בורגנות ומוות. 

אריאל הירשפלד, כינור ערוך: לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
יוסף עוזר

ממליץ על הספר: אריאל הירשפלד, כינור ערוך: לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, תל אביב תשע״א 2011

הוצאת עם עובד

אריאל הירשפלד (פרופ׳ לספרות באוניברסיטה העברית) הוא בעיני משורר לפני היותו כל הדברים האחרים, ובוודאי מבחירי ובכירי חוקרי הספרות. הוא שר בכל רמ"ח הלשון העברית. אני מציין את הספר כינור ערוך שבו הוא כותב אפוס מרתק על שירת ביאליק ומגלה לנו בה מה קורה ליין ששכחו אותו במרתף. הוא שוטף את השיר ושם עליו תווית חדשה. ואתה מתבסם מביאליק חדש לכאורה.

אילדפונסו פלקונס, הקתדרלה ליד הים

מתוך: המלצות על ספרים תשע״ה 2015
 ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת וושינגטון*
ממליץ על הספר: אילדפונסו פלקונס, הקתדרלה ליד הים, מספרדית  רינת שניידובר, אור יהודה 2008, 653 עמודים

כנרת זמורה-ביתן

במרכזו של הספר עומד מפעל בנייה. במאה ה-14 החליטו אזרחי ברצלונה הקטלנית לבנות קתדרלה שתהיה שלהם, נוסף לזו הנבנית על ידי השלטונות. בהשקעה אדירה, של משאבי כסף, עמל ואהבה גדולה, עם אמונה דתית תמימה ולוהטת, הולכת ומוקמת במשך עשרות שנים כנסיית מריה שעל הים (מריה דל מאר). בד בבד איתה הולכת ונבנית דמותו של הגיבור האנושי של הספר, ארנאו אסטניול. העלילה מתחילה בקרשנדו גדול - סיפור אונס, על ידי בעל האדמות הפיאודל המנצל את זכות הלילה הראשון של צמיתיו, שמוכפל על ידי אונס כפול - הבעל הטרי והמושפל נאנס לאנוס שוב את אשתו שהושפלה זה עתה. הילד שנולד מהזוועה הזו הוא העומד במרכז כל תהפוכות הספר.

יוכי ברנדס, שבע אימהות: הנשים הגדולות של התנ"ך

ד”ר צביה רחימי שפרן

ממליצה על הספר: יוכי ברנדס, שבע אימהות: הנשים הגדולות של התנ"ך, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, אור יהודה תש״ע 2010

כנרת זמורה-ביתן

שם הספר מסקרן. המילים: ׳אמהות׳, ׳נשים גדולות׳ ו׳תנ״ך׳ מעוררות את המחשבה שהספר הוא על שרה, רבקה, לאה ורחל. אבל למה כתוב ׳שבע אמהות׳ תוהה הקורא, הרי בתורה נזכרות רק ארבע: שרה, רבקה, רחל ולאה! הקורא המסוקרן מופתע עוד יותר כשהוא פותח את הספר ולומד, שהאמהות שמאופיינות בכותרת כ׳נשים הגדולות של התנ״ך׳ הן בכלל לא נשות האבות של ספר בראשית אלא בת לוט (אמו של מואב), תמר כלתו של יהודה, מרים הנביאה, בת פרעה, רות המואביה, מיכל ואסתר! 

באשר תלכי

ד"ר אביבית לוי

צילום: מיקי ארמון-ברק

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי 

אַחֲרַיִך יֵלְכוּ כָּל כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם

כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

בְּזֵעַת אַפַּיִם תִּשְׂאִי גַּרְגִּירָיו

וְאֵלָיו תָּשׁוּבִי נִרְדֶּמֶת

כִּבְטֶרֶם הָיִית.

לֹא תָּקִיצִי לִרְאוֹת 

צַלְעֵךְ כְּנֶגְדֵּךְ עוֺמֶדֶת

לַהֲקִימֵך מֵעִצָבוֹן

הספר החיצוני: ינוס וימברוס

ד״ר אריה עמיחי, חוקר מקרא

Balaam e l'angelo, Gustav Jaeger

״משעמדה לו השעה למשה להימלט מחרב פרעה ולברוח, לא דימה כי כסא מלכות מוכן ומזומן לו במקום מפלטו. אבל מאת ה' הייתה זאת. ויהיה בימים ההם, ותפרוץ מלחמה גדולה בין בני כוש ובין בני קדם וארם […] ויהי כצאת מלך כוש למלחמה, ויעזוב את בלעם הקוסם, הוא ושני בניו, ינוס וימברוס, בעיר, לשמור את העיר ואת דלת הארץ״. (גינצבורג, אגדות היהודים, חלק י', קעט).

ינוס וימברוס מתוארים בברית החדשה כאויבים של משה (השנייה אל טימותאוס ג' 8), והם מזוהים עם יוחנא וממרא המוזכרים בתלמוד הבבלי (מנחות פה, ע"א). זיהוי זה מאושש על-ידי שורה בברית דמשק המציינת את "יחנה ואחיהו" שבליעל הקים נגד משה וישראל (ברית דמשק ה 18-19). במדרש ובתרגומים הם נזכרים כחרטומי מצרים או כנעריו של בלעם.

קצה הנעלם: מתוך 'שירי קהלת'

בלפור חקק

Caspar David Friedrich - Wanderer above the sea of fog

קצה הנעלם

הוּא הָלַךְ עַד קְצֵה הָעוֹלָם

עַד הָאֹפֶק שֶׁבּוֹ חָשְׁכָה הַחַמָּה.

הוּא הָלַךְ עַד קְצֵה הָעוֹלָם

לְמָקוֹם שָׁם רָעֲדָה הָאֲדָמָה.

הוּא הָלַךְ עַד קְצֵה הָעוֹלָם

עַד כָּבוּ מוּל עֵינָיו הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים

הוּא הָלַךְ עַד קְצֵה הָעוֹלָם

שָׁם אַחַר הַגֶּשֶׁם שָׁבוּ הֶעָבִים.

וּבִקְצֵה הָעוֹלָם

קָרוֹב לַזְּמַן שֶׁנִּקְבַּע מוֹתוֹ

נֵעוֹר הַיָּשֵׁן מִשְּׁנָתוֹ.

שָבוּעַ אַחַר חַג הַשָּבוּעוֹת

פרופ׳ יוסי גמזו

"וַיְהִי כַּאֲשֶר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת

וַיִּחַר-אַף מֹשֶה וַיַּשְלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר."

(שמות לב 19)

עובדים את עגל הזהב
פרסקו מבית הכנסת בדורה אירופוס

שָבוּעַ אַחַר חַג הַשָּבוּעוֹת עוֹד מְנַקֵּר  

בְּלֵב אוֹתָם שֶטֹּהַר מְדִינָה זוֹ 

אִכְפַּת לָהֶם עֲדַיִן וְהַלֵּב הַזֶּה חוֹקֵר 

בְּאֹרַח הִיפּוֹתֵטִי שֶלֹּא גָזוּ 

הַשְלָכוֹתָיו הָאַקְטוּאָלִיּוֹת עַל הַפְּגָעִים

הַמֻּנְחָתִים מַמָּש יוֹם-יוֹם עָלֵינוּ 

מֶה הָיָה גְדוֹל הַנְּבִיאִים הָעִבְרִיִּים 

אוֹמֵר עַל כָּל הַמִּתְרַחֵש אֶצְלֵנוּ.

מנחם הרן חוקר המקרא

דברים שנאמרו על-ידי פרופ' עמנואל טוב מהאוניברסיטה העברית, יו״ר, בערב לזכרו של פרופ' מנחם הרן. האוניברסיטה העברית ז׳ בסיון תשע״ה (25.5.2015)

מנחם הרן תרפ״ה - תשע״ה

משפחת הרן היקרה, עמיתי בחוג למקרא ובאוניברסיטה, קהל נכבד,

לפני מעט יותר מחודש ימים הלך לעולמו חברנו מנחם הרן, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הישראלית למדעים, והוא בן תשעים שנה וארבעה חודשים במותו. הערב, מעט אחרי מועד השלושים, אנו מתכנסים, מוקיריו של פרופסור הרן, תלמידיו ועמיתיו, כדי להתייחד עם זכרו, להעלות זיכרונות, ולהקשיב לשתי הרצאות הקשורות לתחום התמחותו. אנחנו עושים זאת באוניברסיטה העברית, ביתו השני של פרופסור הרן, מקום שעשה בו שישה עשורים או יותר, החל בלימודיו בהר הצופים של פעם, עבור בטרה סנטה וגבעת רם, וכלה בהר הצופים של היום. 

מנחם הרן: דברי הערכה וזכרונות

דברים שנאמרו על-ידי פרופ' אד גרינשטיין מאוניברסיטת בר-אילן בערב לזכרו של פרופ' מנחם הרן. האוניברסיטה העברית ז׳ בסיון תשע״ה (25.5.2015)

מנחם הרן תרפ״ה - תשע״ה

לא זכורה לי הפעם הראשונה שזכיתי לפגוש את מנחם הרן, האיש האדיב והנדיב שדאג למצוא לי בית הארחה אקדמי בירושלים בשנת שבתון בתחילת שנות התשעים וכך סלל את הדרך להצטרפותי לאקדמיה הישראלית. אך ייתכן שזה היה בתחילת שנות השמונים. מנחם הרן, שנסע בדרך כלל עם רעייתו האהובה רעיה, הגיע לניו-יורק, ושם בסמינר התיאולוגי היהודי היינו מתכבדים לערוך לו הרצאה או מפגש עם תלמידים וחוקרים. הוא היה קרוב מאוד לראש החוג למקרא שם, יוחנן מופס היקר, זכרונו לברכה, ואני כמי שעסק בצדדים המנהליים של החוג וששותף בניהול החוג על ידי יוחנן, זכיתי לסדר עבור מנחם, כמו לאורחים נוספים מהארץ, את הביקור אצלנו. מנחם יצר קשר מיוחד איתנו מתוך חברות ומתוך רצונו להפגיש אותנו עם חוקרים צעירים מהארץ שטרם היכרנו. כך למשל על סמך המלצתו של מנחם הבאנו את תלמידתו לשעבר החוקרת נילי שופק לבלות איתנו סמסטר ולהעביר אצלנו קורסים.

גם כל השורות הלבנות: קבלת תורה

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

אני בונה לי במדבר כל יום את סיני

ממנו יורדת תורה.

ואינני לבד. סביב במדבר

בונים הרבה אנשים ונשים

גם הם את סיני ומקבלים בתחתית ההר שבנו

תורה.

שלי -  שלהם, שלהם- שלי,

אותן אותיות דגולות בתגים

אבל שלי מדברות בטעמים שלי עם טעמי אותיות שלהם

ותגיי עם כל התגים כולם,

נחשף קטע מאמת המים שהובילה מים לירושלים בתקופה החשמונאית

קטע מאמת המים התחתונה של ירושלים שהובילה מים לעיר לפני יותר מ2,000 שנה, נחשף לאחרונה בשכונת אום טובא (ליד שכונת הר חומה). האמה התגלתה במהלך עבודות להנחת קו ביוב.

 צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

Textbook of Aramaic Ostraca from Idumea, 1: Introduction

Bezalel Porten and Ada Yardeni, Textbook of Aramaic Ostraca from Idumea, Vol. 1 Dossiers 1–10: 401 Commodity Chits, Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana 2014,  Pp. liv + 472 + CD 

Eisenbrauns, 2014 

Introduction

Collections and Publications

Some 350 Aramaic ostraca of the Persian and Hellenistic periods have been excavated at 33 sites, from Yokneam in the north to Eilat in the south, with Arad and Beersheba being the main contributors (fig. 1). The largest cache of texts, however, is unprovenanced and has come to be known as “the Idumean ostraca.” These began to see the light of day in 1991. In that year, Robert and Liane Feuer of Woodmere, New York, gave the Israel Museum some 200 pieces, and Lenny Wolfe provided 280 photos to Joseph Naveh. Both collections were published in 1996. The Israel Museum collection was increased by a grant of 8 more pieces from Marilyn Feuer in 1994, and 218 items were published by Andre Lemaire (= L). Still unpublished are 8 more pieces given to the Israel Museum by the Feuers in 1997 and 1 by Dan Barag in 2009 (A7.20a). Of the Lenny Wolfe collection, only 201 photos, considered to be “in a relatively good state of legibility,” were published by Israel Ephʿal and Joseph Naveh (= EN), who had never seen the original pieces. Nonetheless, although the location of all the pieces in the Lemaire publication was known, only 28 of those in Ephʿal and Naveh’s publication could be traced. Two were in the Reuven and Edith Hecht Museum in Haifa (EN97, 201), and there were 3 in the private collection of Arnold Spaer of Jerusalem (EN167–168, 185), acquired by him in 1992, and 23 in the Bible Lands Museum, also in Jerusalem, acquired by Elie Borowski. 

Textbook of Aramaic Ostraca from Idumea, 1: Contents

Bezalel Porten and Ada Yardeni, Textbook of Aramaic Ostraca from Idumea, Vol. 1 Dossiers 1–10: 401 Commodity Chits, Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana 2014,  Pp. liv + 472 + CD 

Eisenbrauns, 2014 

Contents

Abbreviations and Select Bibliography    

Introduction  

Explanation of Typographic Conventions  

Grain Equivalencies 

Terminology of Ceramic Descriptions 

Terminology of Palaeographic Descriptions 

Numeration Legend 

ערב לזכרו של פרופסור מנחם הרן