ותמלא הארץ חלכאים ונדכאים

 שולה ברנע, לשונאית ומשוררת

ותמלא הארץ חלכאים ונדכאים

הָרוֹדְפִים בֶּצַע כֶּסֶף
אֲשֶׁר מַעֲשֵׂיהֶם תּוֹעֵבָה וּרְמִיָּה
מַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן

שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

זאב וייס, נתן וסרמן, יאיר פורסטנבג ודנה קפלן (עורכים), שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות חברתיים ומעברים בין תרבותיים, מאגנס, ירושלים תשפ״ה 2025, 379 עמודים

מי לא אכל, אוכל ויאכל בחייו? כל בני אדם חייבים לצרוך מזון (אכילה ושתיה) לקיומם. האכילה היא פעולה ביולוגית בסיסית קבועה שחיונית לקיום, לא פחות מהנשימה ועל כן היא משותפת לכל בני האדם. אבל השאלות שאולי נדמות למאן דהוא בחלקיק הזמן הראשון כטריוויאליות: מה אוכלים וממה נמנעים, כיצד אוכלים וכיצד אין אוכלים, באילו כלים משתמשים, מתי אוכלים ומתי צמים, עם מי אוכלים ועם מי אין אוכלים, כרוכות בסוגיות אמוניות, סוציולוגיות, אנתרופולוגיות, היסטוריות, פסיכולוגיות, משפטיות, ופוליטיות עמוקות, עשירות ומורכבות. והן מורכבות אפילו יותר משום שצריכת המזון קשורה גם לאופני השגתו, דרכי צריכתו, נימוסי השולחן, סדר הישיבה, זהות המשתתפים, העיתוי והנסיבות. במציאות המודרנית הולך וגדל חלקה של האכילה הבלבדית והמהירה. האכילה השגרתית בבית או במקומות העבודה עשויה לנוע בין אינטימיות לזרות ואפילו לגרום למתחים.

ממצא פורץ דרך: סכר עצום בגודלו שנחשף בירושלים מעיד על התמודדות עם שינויי אקלים בתקופת מלכי יהודה

 **מחקר משותף של רשות העתיקות ומכון ויצמן למדע, שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, מציג תמונה חדשה על המורכבות ההידרו-הנדסית בירושלים הקדומה.

קיר הסכר. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

 בחפירות שנערכו בבריכת השילוח בעיר דוד, נחשף קיר סכר עצום בגודלו, המתוארך לסוף המאה ה-9 לפנה"ס – תקופת שלטונם של מלכי יהודה, יואש או אמציה.

מה מסמל היום השביעי בבריאת העולם?

ד״ר דוד כהן-צמח, חוקר מקרא ומרצה במכון כרם, מכללת דוד ילין

המאמר מציג פרשנות מהפכנית וחתרנית של ד"ר דוד כהן-צמח לפסוק הפותח את תיאור היום השביעי בסיפור הבריאה. בניגוד להבנה המסורתית של סיום המלאכה, החוקר טוען כי המונח "וַיְכֻּלּו" מציין מבחינה לשונית ותחבירית את השמדתם וכיליונם של כוחות האופל המיתולוגיים. הוכחותיו נשענות על ניתוח השורש כּל"ה במקרא, המבטא חיסול של עצמים להבדיל מסיום של פעולות. לפי גישה זו, היום השביעי מסמל את ניצחון האל המוחלט על "צבא השמיים והארץ" העוינים והשלטת שלום קוסמי ביקום. כתוצאה מכך, השבת נתפסת כמקדש של זמן המנציח את המלכת ה' למלך העולם לאחר המלחמה בכוחות התוהו. הסבר זה מעניק משמעות עמוקה וחדשה לברכה המסורתית "שבת שלום" כביטוי להפסקת הלחימה בראשית הבריאה.

*****

מה מסמל היום השביעי לבריאה?

בהרצאה בקונגרס העולמי ה 19 למדעי היהדות שהתקיים ב 4.8.25 ניסיתי להשיב על השאלה הזאת. אציג כאן בקיצור נמרץ את תמצית הדברים.

Jerusalem Street Orchestra

Dr. Lea Mazor, The Hebrew University

Thursday, August 21, 2025, afternoon, on the Clal Building's 'balcony' in Jerusalem. In this unconventional public space, a string orchestra performed. Young male and female musicians in simple everyday clothes, conducted by Ido Shpitalnik (the orchestra's founder and artistic director), played soulful, moving, and inspiring arrangements of pieces by mostly contemporary Israeli composers. The conductor's musical leadership, the clean playing, and the superb performance of the principal violinist created a delightful experience. Every so often, the musicians paused to tune their string instruments; after all, it was hot and humid. Amidst the lush greenery, on cushioned benches, and on the floor, about forty listeners sat or lay down. Children and adults. Religious and secular. Two teenagers drew while listening to the music. Admission was free. There were no tickets and no 'supervision.' People simply came and listened. Sounds from the street penetrated the space, blurring the lines between art and everyday urban life.

מאולמות הקונצרטים אל הרחוב: מיזם תזמורת הרחוב הירושלמית

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יום חמישי 21.8.2025 אחרי הצהרים על ׳המרפסת׳ של בניין כלל בירושלים. במרחב הציבורי הבלתי שגרתי הזה הופיעה תזמורת כלי מיתר. נגנים ונגניות צעירים בבגדי יום-יום פשוטים מנגנים בניצוחו של עידו שפיטלניק (המייסד של התזמורת ומנהלה האומנותי) עיבודים רבי השראה, רגישים ומרגשים, ללחנים שרובם של יוצרים ישראלים עכשוויים. ההובלה המוסיקלית של המנצח, הנגינה הנקיה ונגינתה המעולה של הכנרת הראשית יוצרים חוויה מרנינה. מדי פעם הנגנים מפסיקים כדי לכוון את כלי המיתר שלהם, בכל זאת, חם ולח. בין שפעת הצמחיה, על ספסלים מרופדים ועל הרצפה שרועים/יושבים כארבעים מאזינים. ילדים ומבוגרים. דתיים וחילוניים. שני נערים מציירים בזמן ההאזנה למוסיקה. הכניסה חופשית. אין כרטיסים ואין ׳פיקוח׳. פשוט באים ומאזינים. קולות מהרחוב חודרים למרחב ומטשטשים את הגבולות בין האומנות לבין החיים העירוניים היום-יומיים.

מטבע זהב עם דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה התגלה בחפירות בעיר דוד

מטבע זהב הנושא את דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה, התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

המטבע עם דיוקנה של המלכה ברניקי השנייה.
צילום: אליהו ינאי עיר דוד

המטבע הוא בערך של רבע דרכמה, עשוי זהב טהור (99.3%), ומתוארך לשנים 246–412 לפנה"ס – בימי שלטונו של תלמי השלישי, בעלה של המלכה ברניקי השנייה. זהו המטבע הראשון מסוגו בעולם שנמצא עד כה בהקשר ארכיאולוגי ברור, ואחד מ-20 הידועים בעולם בכלל.

על פני המטבע מתואר דיוקנה של ברניקי כמלכה הלניסטית, כשעל ראשה נזר וצעיף, ועל צווארה מחרוזת. בגב המטבע מתוארת קרן השפע, סמל להצלחה ופריון, ומשני צידיה כוכבים. מסביב לקרן השפע מופיע הכיתוב “של המלכה ברניקי” ביוונית.

רכבת ישראל - חוויות מנסיעה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בעקבות התקלה ברכבת ישראל (אוגוסט 2025)

זה סיפור מסמר שיער שראשיתו החלטה אומללה וסופו נסיעה מירושלים לאחת מערי השרון תוך החלפת שלוש רכבות! על ההתחלה התברר לנו שהקשר בין תכנון הנסיעה לבין המציאות לא היה מאד הדוק. הגענו לרציף הנכון, רכבת היעד הופיעה על הלוח האלקטרוני, אבל בהמשך היא נעלמה מהלוח ומהמציאות גם יחד. בצוק העיתים התחלנו לאלתר בשיטת ׳הבה נתחכמה לו׳ הזכורה לטוב מעידן שיעבוד מצרים, ודילגנו בין רציפים מוכי יאוש מהול בתקווה לקראת רכבות שהגיעו מיעדים מפתיעים.

מזימה, זימה: דרכן של נשים בחברה הפטריארכלית לשינוי

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי לחינוך

"האשה נתונה למָרוּת ובקיאה בתחבולות של משועבדים"

וורטון א', עידן התמימות, תרגום: ע' שורר, כתר, 2005 ,280

מזימה, זימה: דרכן של נשים בחברה הפטריארכלית לשינוי

למילים מזימה (שורש זמ״ם) וזימה (שורש זנ״ה) יש צליל דומה. המילה מזימה מתפרשת במקרא כאופן חיובי או שלילי בהתאם להקשר [1] המילה מתייחסת לתחבולה או תוכנית מתוחכמת, ולעיתים מקבילה ל "ערמה ו"תחבולות". הנביא זכריה משתמש בפועל זה באותה נבואה בשתי האפשרויות: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא נִחָמְתִּי. כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה אַל-תִּירָאו" (ח 15). התייחסות שלילית: "מְחַשֵּׁב לְהָרֵעַ לוֹ בַּעַל-מְזִמּוֹת יִקְרָאוּ (מש' כד 8)."לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים.לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה" (מש' א 5-4). בפסוק זה הערמה והמזימה מקבילות. ובהמשך נאמר כי הנבון יפעל ב"ַּחְבֻּלוֹת". עולה, שמזימה הינה אמצעי מתוחכם בידי החכם להצליח במשימתו כשאין בידו לפעול בדרך הישר. לפיכך, כלי זה הוא אחד מתכונותיו של החכם. כדברי הכתוב: "בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה" (מש' כד 4).

שיחות על מוסיקה בין הסופר הַרוּקי מוּרַקַמי והמנצח סג'י אוזאווה

עבי קלדרון ולאה מזור

הַרוּקי מוּרַקַמי יליד 1949 הוא סופר ומתרגם יפני מוערך מאד שספריו תורגמו ליותר מחמישים שפות וזיכוהו בפרסים ספרותיים בינלאומיים. מילדותו הוא הושפע מהתרבות המערבית, במיוחד מהספרות ומהמוזיקה שלה (ניהל, בין השאר, מועדון ג׳אז) והשפעה זו ניכרת בספריו. הוא פירסם עשרות ספרים ורבים מאוהביה ומאהביה של הספרות מכירים בוודאי חלק מהם.

מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

 מנס ציונה ועד צרעה ואשתאול: על שמות מקומות על מפת הארץ שנשאבו מן המקרא 

פתיח

למקרא שם המאמר צצים מיד במוחנו שמות מקומות מקראיים על מפת מדינת ישראל. אשקלון למשל, ראש פינה למשל. ועם השמות צצות השאלות: מהו בכלל שם מקראי? האם הוא החייאה של שם מקום מתקופת המקרא, כמו אשקלון, או שם פיוטי שרק שאב את השראתו מהמקרא, כמו ראש פינה (תהלים קיח 22) ולא היה קודם לכן שם מקום. האם השמות המקראיים ניתנו רק ליישובים או גם לחבלי ארץ ולעצמים גאוגרפיים? האם השמות המקראיים ניתנו באופן ספונטני או היו חלק ממדיניות מכוונת? אם כן, מתי וכיצד היא תוכננה ובוצעה. והעיקר, מהן המשמעויות התרבותיות, הלאומיות וההסטוריות של השמות המקראיים על מפת הארץ. חיבור זה מוקדש לשאלות אלה.

ברכת יעקב (בראשית מט) בראי תרגום השבעים

פרופ' משה צפור, אוניברסיטת בר-אילן, וראש התוכנית לתואר שני בתנ"ך במכללת גבעת וושינגטון

חלונות שאגאל המתארים את השבטים, הדסה עין-כרם

ברכת יעקב לבניו העמידה קשיים רבים בפני מתרגמים ובפני פרשנים. היא עמוסה במילים חידתיות, בצירופים לא-מוכרים ובהיגדים סתומים. המתרגמים והפרשנים מנסים לפתור את הכתוב, איש-איש על-פי דרכו. בעלי המדרש – שאינם עוסקים בתרגום צמוד של הטקסט – נוהגים ביתר חרות, אך גם התרגומים הארמיים, ובתוכם אונקלוס הפשטן לכאורה, נוהגים כך ביחס לשירות המקראיות בכלל ולפרשה זו בפרט.

יום קיץ לוהט ואיך זה בכלל קשור לדוד בן-גוריון?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לפניכם סיפור מרעיש שסקופ מרעיש עוד יותר בסופו.

כמו רבים מבני עירנו תותבב״א שמתי היום פעמי לענייני בצהרי היום הלוהט תחת שכבת האובך הכבדה. הגעתי באוטובוס לתחנה המרכזית ומשם חכיתי נוטפת זיעה לאוטובוס שני שיובלני למחוז חפצי. לא חלפו יותר מעשרים דקות בדוחק הדביק והגיע האוטובוס הגואל. בני עירנו קפצו על הפתחים במיומנות אתלטית אבל אנחת הרווחה שנפלטה מהגרונות התגלתה כמוקדמת מדי. האטובוס התחיל לנסוע בדרכים פקוקות ועקלקלות שאין בינן לבין מסלולו הקבוע ולא כלום. הנוסעים הרגישו שנחטפו על ידי נהג מסתורי אך הגיבו באפטיות מיוזעת. מה רע? יש מיזוג!

האידאה ההלכתית של חניכי 'תורה ודרך ארץ' בקיבוץ הדתי במבחן המציאות

ד״ר עופר חן, חוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

מקובל להניח כי מפעל ההתיישבות הדתי התגבש משתי קבוצות מרכזיות של חלוצים שעלו לארץ במרוצת שנות העשרים והשלושים. האחת, היא קבוצת חלוצי מזרח-אירופה והאחרת היא קבוצת חלוצים חניכי אסכולת 'תורה עם דרך ארץ', שהגיעה מגרמניה. אולם, בחינה היסטורית קפדנית תגלה כי האידאה הרעיונית שעמדה בבסיס רעיון הקיבוץ הדתי נוצקה בתבניות שהניחו חניכי 'תורה עם דרך ארץ'. קביעה זו איננה מתחייבת רק מתוך ראייה היסטורית אלא גם באה לביטוי ברור בתודעתם העצמית של החלוצים הדתיים שבאו מגרמניה. ראייה לכך נמצא למשל בדבריו של משה אונא, אשר הדגיש כי 'הקבוצה הדתית כיצירת קבע נעשתה אפשרית רק עם עליית החלוצים הדתיים מגרמניה' (1). מאמר זה מוקדש אם כן לפניית הזרקור לאידאה שהדריכה את חלוצי הקיבוץ הדתי מבין חניכי 'תורה עם דרך ארץ'.

היסטוריולה: קריאה רב-תחומית בסיפור "בלחש" של דורית זילברמן

 עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

היסטוריולה: קריאה רב-תחומית בסיפור "בלחש" של דורית זילברמן

מבוא

דורית זילברמן היא אחת מהסופרות המרכזיות והמשפיעות בספרות העברית בת זמננו, אשר יצירתה מגוונת, רחבת יריעה ומורכבת מבחינה סגנונית, רעיונית ורגשית. זילברמן נולדה בישראל ופרסמה לאורך השנים עשרות ספרים, רומנים, קבצי סיפורים קצרים, ספרי עיון ויצירות לילדים ולנוער. היא עוברת בגמישות בין ז'אנרים ובין סגנונות, כאשר המרכז בעולמה הספרותי הוא האדם, על זהותו, כאבו, מורשתו ונסיבות חייו.

משה אילן נקרא לישיבה של מעלה

ראו מאמריו בבלוג:

תכניות לימודים בזיקתן לאקדמיה

הרהורים דידקטיים בהוראת מקרא: מיקוד הלמידה, כישורים ללמידה עצמית, פרשנות

מקרא בגן הילדים

יפת באהלי שם ושם באהלי יפת: הוראת תנ״ך ללא הדתה

יעדים בהוראת המקרא

תערוכת: ״תקומה מן האפר״ - הרי לא לכך נועדה הארכאולוגיה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

השתתפתי הבוקר בסיור עיתונאים בתערוכה החדשה של רשות העתיקות, ׳תקומה מן האפר - ארכאולוגיה במשימת חירום לאומית׳. בדרך כלל אני חוזרת ממסיבות העיתונאים של רשות העתיקות בתחושה של התרוממות רוח, מהתגליות החדשות ומהשגי המדע. הפעם הייתי הלומת צער, זעם, כאב ודמעות, כמו כולם. 

לאתרי האסון ההרוסים והשרופים של השבעה באוקטובר הגיעו צוותים שונים. רשות העתיקות התגייסה למשימה והשתתפו מטעמה ארכיאולוגים ואנתרופולוגים. שיתוף הפעולה העיקרי שלהם היה מול הצבא – מכלול "עבודת קודש" של פיקוד העורף בניהולו של יוסי כהן ויחידת יק"פ (יחידת קבורה פיקודית). זיהוי האנשים התבצע במחנה שׁוּרָה, המשמש כבסיס האם של מפקדת הרבנות הצבאית,  ולא על ידי אנשי רשות העתיקות. עבור הארכיאולוגים המציאות היתה מורכבת רגשית. חלקם בחרו לדעת מי האדם שמחפשים ולראות תמונה שלו, ואחרים העדיפו לא לקבל מידע כלל. לארכאולוגים הוצע סיוע נפשי מקצועי וחלקם הסתייעו בו.

לארוע של רשות העתיקות הגיעו, בין השאר, אמה ואחותה של שני גבאי הי״ד שנרצחה במסיבת הנובה.

תודעת המוות וסופיות החיים בשירת שלום רצבי

ד״ר עופר חן, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב

שירתו של שלום רצבי (פרופ׳ אמריטוס להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ומשורר פורה עטור פרסים) בולטת בייחודה, מכל שירה אחרת בת-זמננו, לא רק בשימוש שעושה המשורר בלשון המקורות אלא בראש ובראשונה בהיותה שירה הגותית סדורה וקוהרנטית; הגות פואטית זו, אשר ניתן לאפיין אותה כאקזיסטנציאליזם דתי, מובעת לא רק בלשון ובתוכן אלא גם בתחביר ובמבנה המורפולוגי השביר, המסמל את שבריריותם של החיים האנושיים.

צְ'עׇה בָּאבּ של סוליקה אבוקסיס: סיפור

 צְ'עׇה בָּאבּ של סוליקה אבוקסיס

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל*

נפשו של אדם היא ספר נצחי. בכל יום נכתבים בו פרקים חדשים, אך מהותו וטעמו העמוק נשזרים תמיד בחוטי העבר, בזיכרונות הרחוקים והקרובים. ישנם זיכרונות המאירים את דרכו כנרות בבית חשוך, ואחרים המעיקים על לבו כענני סגריר ביום קיץ לוהט. אדם אינו נברא יש מאין בכל בוקר, אלא נולד מחדש מתוך עברו המורכב, מתוך החוויות שחקקו בו את רישומן. כל צעד שיפסע בחייו נשען על המפתן שכבר דרך עליו, וכל מילה שיאמר מהדהדת את הקולות שקדמו לו. כל מחשבה שתפעם בלבו שזורה בחוטי המחשבות שעלו בלבות אהוביו. כך מציאותו של אדם היא אוסף עשיר ובלתי נתפס של זיכרונות. הם מעצבים את אישיותו, מכוונים את מעשיו, ולעיתים גם מכבידים על כתפיו כמשא כבד, אך גם נושאים אותו מעלה, על כנפי רוח, אל מחוזות הנחמה.

לגאלת ציון: מטבע ברונזה מהשנה הרביעית למרד הגדול נחשף בירושלים

מטבע ברונזה שהוטבע על ידי יהודים בירושלים בשנה האחרונה שלפני חורבן בית המקדש השני, היא שנת ארבע למרד הגדול.

בצד הפנים של המטבע ניתן לראות גביע, ומסביבו כתובת 
צילום אמיל אלג'ם,רשות העתיקות

המטבע התגלה בסמוך לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית, מצפון לעיר דוד. מופיעות עליה בכתב עברי קדום המילים: "לגאולת ציון" – המבטאות את משאלת ליבם של יהודי ירושלים בשלהי המרד הגדול נגד הרומאים.

המטבע עשוי ברונזה ומצב השתמרותו טוב למדי. בצד הפנים שלו ניתן לראות דגם של גביע, ומסביבו כתובת בכתב עברי קדום: 'לגאלת ציון'. בגב המטבע לולב, ולצידו שני אתרוגים עם הכתובת: 'שנת ארבע'. כיתוב זה, מסמל את מניין השנים לפרוץ המרד, ומאפשר לנו לתארך את המטבע באופן מדויק לתקופה שבין חודש ניסן של שנת 69 לאדר של שנת 70. המרד הגדול נגד הרומאים החל בשנת 66 לספירה.

לכן, השנה הרביעית למרד הגדול היא שנת 69 לספירה. זו השנה שבה התרחשו אירועים חשובים לקראת שיא המרד, שהגיע בשנת 70 לספירה עם המצור על ירושלים וחורבן בית המקדש השני.

מטבעות הברונזה של 'שנת ארבע' שונים מהמטבעות שקדמו להם; גודלם ומשקלם גדל משמעותית והכתובת 'חרות ציון', אשר הופיעה עד כה, הוחלפה בכתובת חדשה - 'לגאולת ציון.׳

אביגדור ונחמי: סיפור

אֲבִיגְדוֹר וְנֶחָמִי

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

יש אשר אדם יוצא מביתו בבוקר כדרכו בכל בוקר, ואין הוא יודע כי היום יהא שונה מכל הימים שקדמו לו ומכל הימים שעתידים לבוא אחריו. ואפילו הלחם שאכל בבוקר, ואפילו הקפה ששתה, טעמם שונה, אך הוא איננו מרגיש בטעם ואינו נותן דעתו על כך, שכן העולם מלמד את האדם להבחין רק במה שמכה בו בחוזקה, ולא במה שחולף לידו כמשב רוח בלתי נראה הנוגע ואיננו מותיר סימן.

״חמקמקות נאמנה״ כמאפיין ספרותי בקינת דוד על שאול ויהונתן (שמואל-ב, א 27-17)

 ד“ר יוספה רחמן, מכללת לוינסקי והמכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

התכונה המרכזית שהצמיחה לקינה זו כנפיים

היא ״החמקמקות האמנותית״. 

חג הספר העברי תשפ״ה 2025 + המלצות הספרים של השנים הקודמות

 

חלונות לשפע ספרים מרתקים ומרחיבי דעת

להלן סקירות הספרים שהתפרסמו בבלוג במהלך חג הספר תשפ״ה.

עדי אביטל-רוזין, על אילי סופיה-ריינר, עיבור: קובץ סיפורים

עדי אביטל-רוזין, על מונה ברק, כותבת בצבעים של אור

הפואטיקה של הגופניות המושתקת בשירתה של אמירה הס

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

                      

הפואטיקה של הגופניות המושתקת

 שתיקת הגוף כאלמנט מרכזי
 בָּאוֹתֶנְטִיּוּת השירית של אמירה הס

מבוא

אמירה הֶס (13 במרץ 1943 – 1 בדצמבר 2023) משוררת, ציירת ושחקנית ישראלית פורצת דרך, שקולה הייחודי והאינטנסיבי הטביע חותם עמוק על השירה העברית העכשווית. כתיבתה, שנובעת מכנות חסרת פשרות, חודרת לעומק נפש האדם ומתמודדת באומץ עם נושאים טעונים כמו כאב, אובדן, זהות, מיניות, יחסים בין-אישיים ושורשיות מזרחית. הס הצליחה לשלב בשירתה רבדים אישיים מאוד עם התייחסויות רחבות יותר למצב הקיומי האנושי, תוך שימוש בשפה עשירה, מדויקת ופיוטית, המושפעת גם משורשיה ומהשפה הערבית.

שלוש אלמנות בשלושה ספרים: יהודית הנדל, לאה איני, רוביק רוזנטל

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי, עיתונאי, מחזאי וסופר ישראלי

שלושה ספרים, שלוש אלמנות

יהודית הנדל, כרטיסים לסמי דייוויס: נובלה גנוזה וסיפורים מוקדמים, הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, 2024, 192 עמודים

לאה איני, ועודך בחיים, הוצאת אלטנוילנד, 2025, 276 עמודים

רוביק רוזנטל, רחוב הפרחים 22, הוצאת סטימצקי, שנת 2003, 296 עמודים

חוכמת הבבושקה: אוצר הפתגמים הרוסי

ד״ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי, עיתונאי, מחזאי וסופר ישראלי

בוריס זיידמן, רוביק רוזנטל, חוכמת הבבושקה: אוצר הפתגמים הרוסי, 2025

איך ספר נולד? אצלי, לפחות, הוא נולד מתוך דיאלוגים, רעיונות שאינם שלי דווקא, ספרים של אחרים ומפגש עם קוראים וגולשים. ככה נולד גם הספר הזה: "חוכמת הבבושקה – אוצר הפתגמים הרוסי". כתבתי על הביטי שפה ביצירתו שך הסופר בוריס זיידמן, שהגיע מברית המועצות בילדותו, ובשיחות בינינו סיפר על אהבתו לפתגם הרוסי. ככה נולד הספר.

אל הקוראת - ספרה של חן אדלסבורג

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס

חן אדלסבורג, אל הקוראת: נמענוּת ומגדר בספרות העברית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשפ״ה - 2024, 357 עמודים

המחברת מציינת בתחילת הספר את העובדה שהעברית היא לשון מחוייבת מגדר. כל פנייה בה נעשית לזכר או לנקבה. אין בה אפשרות לפניה כללית כמו you באנגלית. כדי לפנות על נמענים העברית מחייבת את הכותבים להכריע בנוגע למגדר שלהם, ויש לכך השפעה על האופן שבו קוראים את דבריהם. בעברית כידוע לשון הפנייה ברגיל היא בלשון זכר. והקריאות בטקסט מניחות במוצהר או במרומז קורא גברי. ההתקוממות נגד תופעה לשונית-תרבותית זו הולידה את שם הספר ׳אל הקוראת׳. 

חֵצִי, הַחֵצִי שֶׁלִּי - סיפור

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל*

חֵצִי, הַחֵצִי שֶׁלִּי - סיפור

והנה האדם, אשר בנה לו מגדלים גבוהים של תכניות ותלם חרוש של כוונות, כל ימיו הולך בדרך ישרה, חושב כי קברניט ספינת חייו הוא, וכל משב רוח וכל גל עולה ויורד, כולם ישרתו את מטרתו הנכונה. ולומד האדם וחושב מחשבות והקב"ה חושב מחשבות אחרות, ודרכיו עמוקות מני ים ורחבות מני ארץ.

על הרומן של אוקטצ׳ו Strange Pictures

  עבי קלדרון, איש מקרא ומחנך

Uketsu, Strange Pictures (tr. Jim Rion), 2025

[הרומן של המחבר היפני, אוקטצ׳ו, ראה אור בשנת 2022. תורגם ליותר משלושים שפות ונמכר ביותר ממליון וחצי עותקים.]

בביקורי בלונדון קניתי את רב המכר הבינלאומי "Strange Pictures" של המחבר היפני המסתורי Uketsu. מעולם לא הייתה לי חווית קריאה מקורית ומרגשת כמו בקריאת הספר הזה. המחבר הוא דמות חידתית. יש לו ביוטיוב מעל מיליון מעריצים, ושם הוא מופיע כשהוא עוטה על פניו מסכת Papier-mâché לבנה,* גופו מכוסה בבגד גוף שחור והוא משתמש במכשיר המסווה את קולו לקולה של ילדה קטנה.

הנפש כנוף: מוטיבים ומשמעויות בשירת מונה ברק

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

הַנֶּפֶשׁ כְּנוֹף: מוֹטִיבִים וּמַשְׁמָעוּיוֹת בְּשִׁירַת מוֹנָה בָּרָק

שירתה של מונה ברק, שנולדה ב- 1949 בעירק היא מסע לירי עשיר, המשלב תיאורי טבע עוצמתיים עם רבדים עמוקים של רגש אנושי. במאמר זה, נצלול אל תוך שבעה משיריה של ברק: ארבעה מתוך ספרה הראשון: "כותבת בצבעים של אור", 97 עמודים, שנדפס בשנת 2016, בהוצאת ספרי ניב, ואילו שלושה מתוך ספרה השני: "רסיסים של זכרון", 106 עמודים, שראה אור בשנת 2018, תחת אותה הוצאה.

חננאל מאק, מודה במקצת: שירים מאחורי הפרגוד

אסתר אטינגר, משוררת

חננאל מאק, מוֹדֶה בְּמִקְצָת: שירים מאחורי הפרגוד, ביתן הוצאה לאור, 2025

פרופ חננאל מאק, גילוי נאות: חבר יקר מנוער, מפתיע בספר שירה שכותרתו "מודה במקצת"; שירים מאחורי הפרגוד. ואולי אינו מפתיע כלל בהיותו של חננאל מאק איש אשכולות, מלא וגדוש בחכמה ובהשכלה בכל מקצועות היהדות, בתלמוד , במדרש ואגדה, בתפילה בהיסטוריה והוא גם דוקטור לכימיה. ועל כן ערוץ נוסף של שירה אינו מפתיע. הספר שכותרתו "מודה במקצת", בא לומר לקורא שזה לא הכל, יש עוד דברים הכמוסים מאחורי הפרגוד, הוא המקום המקודש, הפנימי. ואולי גם לרמוז על אחר, אלישע בן אבויה, שלמרות כפירתו בעיקר זכה לשמוע את מה שנשמע מאחורי הפרגוד. ואכן, הרמז, והסוד והדרש גוברים בספר הזה על הפשט. כי כמו שאומר המחבר עצמו בהקדמה בהתייחסות לשירים המקראיים, הרוויים ב"רמיזות והרמזים ובציטוטים רבים במישרין ובעקיפין בגלוי ובסתר, וכל אלה מוסיפים קשרים בין-טקסטואלים ומעשירים אותם".

חזון האימים של מישל וולבק ברומן שלו: כניעה

עופר דובר, מורה

מישל וולבק, כניעה, מצרפתית: עמית רוטברד, הוצאת ידיעות ספרים, בבל 2015, 280 עמודים

מרחוק כל דבר נראה נס
אבל מקרוב גם נס לא נראה כך.
אפילו מי שעבר בים-סוף בבקיעת הים
ראה רק את הגב המזיע
של ההולך לפניו...
('ניסים' יהודה עמיחי)

דומה, שבימים אלו, כאשר אירוע רודף אירוע ומהומה רודפת מהומה, אנו טרודים ב 'גב המזיע של ההולך לפנינו' ואיננו מתפנים להתבונן בשינויים הטקטוניים, המתרחשים ממש מולנו. ואין מדובר רק בנפילתן של מדינות ושינויי הגבולות במזרח התיכון, או בשסע העמוק הנפער במהירות ובמשך שנים בחברה האמריקאית, אלא, בראש ובראשונה, בשינוי פניה של יבשת אירופה כפי שהכרנו אותה עד כה.

על ספרה של לודמילה אוליצקיה: נשות הספר הרוסי

פרופ׳ מינה רוזן, אוניברסיטת חיפה

עם עובד

לודמילה אוליצקיה/ נשות הספר הרוסי.(תרגם מרוסית דן ורשקוב. את הסיפור "חמודי" תרגמו נילי מירסקי ומארק איווניר). עם עובד: תשפ"ג.

אני מתקשה להסביר מדוע החלטתי להזמין את ספרה של אוליצקיה. במילה "להזמין" כוונתי במשלוח אל ביתי, שכן אינני מסתופפת עוד בחנויות ספרים .

על ״משקל פואטי בשירה בתנ״ך״ מאת גיא שקד

הרצל חקק, משורר

אינדיאנה ג'ונס יוצא לחפש את הצופן הנסתר

גיא שקד, לשבור את הקוד? – משקל פואטי בשירה בתנ"ך, הוצאה עצמית 2023, 70 עמודים

ספרו של גיא שקד נקרא כסיפור מסע, יציאה לדרך, כשהמטרה אחת היא – לפצח את סוד המשקל בתנ"ך. בלוג זה מיטיב לחשוף פנים שונות של הספרות המקראית, וזכינו גם להארת פני השירה בספר הספרים.

על ״קולונר שאבר״ מאת בלזק

חגי קמרט, סופר, צייר ומחנך

אונורה דה בלזק, קולונר שאבר, ספרית תרמיל, הוצאת קצין חינוך ראשי/ענף השכלה באמצעות משרד הביטחון, תל אביב, הדפסה מאי 1967

קולונל שאבר, שהיה קצין אמיץ ומכובד בצבא נפוליאון, נפגע קשות ונחשב למת. הוא נקבר תחת ערימת גופות. הוא הצליח לקום מבין ההרוגים, אך העולם סביבו כבר קבע את עובדת מותו. שאבר נאלץ עתה להילחם על הכרה בזהותו ובזכויותיו בעולם ששכח אותו.

א. מבוא

קולונל שאבּר (Le Colonel Chabert),‏ 1844 הוא אחד מהספרים הידועים והמפורסמים ביותר של הסופר המוכר כגדול סופרי צרפת, הונורה דה בלזק. להלן נבחן את התוכן והצורה, תיאור הדמויות,

על הספר ״מרד המציאות״ של שטפן צוויג

יוכי נחמני, חובבת קריאה מעוטף עזה

הוצאת תשע נשמות

שטפן צוויג, מרד המציאות, מגרמנית: הראל קין, הוצאת תשע נשמות, תל אביב 2017

הנובלה התחברה בשנת 1929. כתב היד התגלה לאחר מותו של צווייג ופורסם  בשנת 1929. 

"מרד המציאות" היא יצירה שמבטאת את גורלם של מיליוני בני אדם שנפגשו ונפרדו בעולם יציב שהתערער ללא שוב ובצל מלחמות הרסניות.

איתמר יעוז קסט: נביא הדו-שורשיות

בלפור חקק, משורר

איתמר יעוז קסט: נביא הדו-שורשיות

איתמר יעוז קסט, להוויית הדו שורשיות בספרות הישראלית, הוצאת עקד, תשל"ט 1979, 56 עמודים 

בשנת 2021 הלך לעולמו המשורר איתמר יעוז קסט. הוא פרסם גם פרוזה, ערך את כתב העת "פסיפס" והיה מו"ל של "עקד". לפני ארבעים שנה פורסם ספרו הראשון "נוף בעשן: פרקי ברגן בלזן", ובשיריו הראשונים תיעד את חוויותיו כילד במחנות הריכוז:

הוראת תנ״ך על פי שיטת הסטוריטלינג: איך לספר סיפור עסקי שפותח דלתות

ד"ר רותי פישר-ב"ח, מורה לתנ"ך בתיכון גלילי, כפר סבא, לאחר שנים רבות כמרצה ומדריכה פדגוגית במכללת בית ברל.

מה הקשר בין תנ"ך, טרנטינו וחציית נהר?

נועם פיינהולץ, סטוריטלניג, איך לספר סיפור עסקי שפותח דלתות, הוצאה לאור קוראים, קריית גת 2025

לכבוד שבוע הספר ברצוני להמליץ על ספר טרי מהדפוס. על פניו מיועד הספר לאנשי עסקים, אך אני מוצאת בו את עולמי, עולם ההוראה בכלל ועולם הוראת תנ"ך בפרט. כמורה לתנ"ך וכמרצה נתן לי הספר השראה למתודות ולשאלות מפתח. ניתן להיעזר בעקרונותיו להתכונן לשיעורים, לקבל החלטות במהלכם, לבנות משימות ברמות עבודה שונות ולסייע לתלמידים בשיעורים כיתתיים ובשיעורים פרטניים.

על ספרו של זיפרשטיין: פוגרום - קישינב ונפתולי ההיסטוריה

ד״ר נוית בראל, משוררת ועורכת ספרותית. ספר שיריה, ׳באמת׳ (סדרת ׳ריתמוס׳ של הקיבוץ המאוחד) הופיע בתשפ״ה 

סטיבן ג' זיפרשטיין – "פוגרום – קישינב ונפתולי ההיסטוריה", עם עובד.

49 יהודים נרצחו בעיר קישינב שהייתה מהאימפריה הרוסית במשך שלושה ימים לפני 122 שנה, ואולי מפרספקטיבה של שורת אסונות היסטוריים אפשר בצער להוסיף את המילה "רק" 49 נרצחים, אבל ההתפרצות הברוטאלית ההיא, שאיש מאנשי הצבא או המושל המחוזי לא הפסיק, שכללה חורבן והרס זוועתי, שריפת ספרי תורה, אונס והשפלה של קורבנות, שחלקם הכירו בשם את פורעיהם השכנים, ותועדה בתצלומים מחרידים, ביניהם של גופות ילדים, סימנה מפנה בחשיבה הזהותית של יהודים, והולידה שורה של תגובות, ביניהן הפואמה "בעיר ההרגה" לביאליק וגם זעזוע עמוק של נשיא ארצות הברית. ספרו של ההיסטוריון האמריקאי מרתק באופן הצגתו של האירוע החשוב, ומזכיר עד כמה רלבנטי הפוגרום ההוא וההסתה שהובילה אליו בימים כאלה של התפוררות מושג האמת.

על שירתו של תומר קליין: מסע אינטימי אל מעמקי הרגש והמחשבה

 עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

                                         בְּתַרְדֵּמָה עֲנֻגָּה וְרֵיחָנִית

 תומר קליין, "דְּיוֹ וְדוֹפָּמִין", הוצאת קתרזיס, 2022, 74 עמודים

הוצאת קתרזיס

"דְּיוֹ וְדוֹפָּמִין" הוא ספרו הרביעי של תומר קליין, בן 74 עמודים, אשר ראה אור בשנת 2022 בהוצאת "קתרזיס". קליין, מהנדס בעיסוקו ומשורר ברוחו, כותב על החיים ומה שביניהם.

שירתו של תומר קליין, קול ייחודי ומרתק בסצנה הספרותית העכשווית, מצליחה לגעת בנימי הנפש באמצעות שפה עשירה, דימויים מקוריים ותובנות עמוקות על קיום האדם. קליין טווה מרקם לירי המשלב בין אישי לקולקטיבי, בין פנים לחוץ, ויוצר עולם פואטי רב-שכבתי המזמין את הקורא למסע אינטימי אל מעמקי הרגש והמחשבה. כבר במבט ראשון, ניכרת בשירתו נטייה להתבוננות פנימית מעמיקה, לחשיפה כנה של רבדים נסתרים בנפש, ולעיסוק בשאלות יסוד של זהות, זיכרון, אובדן וחיפוש אחר משמעות בעולם כאוטי ומשתנה.

A coach's book review of "Upstream: The Quest to Solve Problems Before They Happen" by Dan Heath (The Duckies story)

Orit Mazor, executive coach

When we are hyper focused on the facts in front of us, we can miss the bigger picture.

ד״ר נוית בראל ממליצה על ספרו של סמי ברדוגו: ויפה הייתה שעה אחת קודם

ד״ר נוית בראל, משוררת ועורכת ספרותית. ספר שיריה, ׳באמת׳ (סדרת ׳ריתמוס׳ של הקיבוץ המאוחד) הופיע בתשפ״ה 

סמי ברדוגו, ויפה הייתה שעה אחת קודם (עורך: מנחם פרי), הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף הוצאת ספרי סימן קריאה, סדרת הספרייה החדשה, 2025, 279 עמודים

סמי ברדוגו מפרסם כבר למעלה מרבע מאה פרוזה ישראלית יוצאת דופן ברגישותה לחומרי החיים שנדמים שקופים ומוכרים לכולנו. ספריו אינם מונעים מכוח עלילה, אלא מכוח ההתבוננות וההתפתחות הפנימית, והוא מיטיב להציב בפני קוראיו הישראליים מראה באשר לתשוקות שמניעות אותנו כחברה, לעירוב המושרש בנו בין אזלת יד ובין כוחות שאין להם רסן. ספרו החדש והמבריק רלבנטי לישראל השסועה והעצובה של הרגע הזה, על אף שהטבח והמלחמה אינם מסופרים בו. הגיבורה שרי היא תושבת הפריפריה בגיל העמידה, שמגלה שילדה בת תשע נרצחה לאור יום בגן השעשועים שמול דירתה, בלא עדים. נדמה שאיש אינו מסוגל להתיר את הסבך שבין מה שצריך לעשות ובין מה שאפשר לעשות, אך מישהו חייב יהיה להתערב כדי להניע מהלך נכון. זה ספר חכם ומעורר מחשבה שלא ירפה מקוראיו.

לב פלדה - הספר הראשון בטרילוגיה: מלחמת הנפילים

שיר מזור, תלמידת חטיבת הביניים

ברנדון סנדרסון, לב פלדה, מאנגלית: צפריר גרוסמן, הוצאת אופוס 2013, 336 עמודים

ג'אנר: פעולה (בעברית כתוב מד"ב ופנטזיה); נוער/נוער בוגר

המחבר, ברנדון וין סנדרסון (Brandon Winn Sanderson), הוא סופר פנטזיה ומדע בדיוני אמריקאי. ׳לב פלדה׳ הוא הספר הוא הראשון בטרילוגיה שלו ׳מלחמת הנפילים׳. הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של ספרי הנוער של ה׳ניו-יורק טיימס ב-2.10.2013.

על מה הספר?