מקווה נדיר מתקופת בית שני נחשף בירושלים

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות

לפני סלילת כביש אורה-משואה ביוזמת חברת מוריה

הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן 

עומד במורד מדרגות המקווה

   צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונת קרית מנחם בירושלים לפני סלילת כביש אורה-משואה אותו מקדמת חברת מוריה, נחשף מקווה טהרה נדיר משלהי ימי הבית השני. 

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בשנים האחרונות נחפרו  מקוואות  רבים בירושלים, אך מערכת הזנת המים שחשפנו בחפירה זו הינה ייחודית ויוצאת דופן. מקווה הטהרה מורכב מחלל תת קרקעי אשר אליו הובילו מדרגות. את מי הגשמים קיבל המקווה משלושה אגני היקוות |(אוצר) שנחצבו על תקרת המקווה, והזרימו את המים הזכים באמצעות תעלות לתוך חלל המקווה. המקוואות המוכרים עד כה, מורכבים לרוב מחלל סגור אשר אליו הוזרמו מי גשמים מבריכה קטנה שנחצבה בסמוך לו. המערכת שנחשפה כעת משוכללת ומורכבת יותר. המקווה קשור ככל הנראה לנקודת יישוב שהיתה במקום בתקופת הבית השני. סביר, שבשל משטר הגשמים והיובש באזור, חיפשו המתישבים טכניקות מיוחדות שיאפשרו לאגור כל טיפת מים. מעניין לציין כי המקווה עומד בכל הלכות הכשרות כדוגמת היקוות המיים לתוכו באופן טבעי ללא מגע יד אדם והקפדה כי המיים לא יחלחלו למעבה האדמה, בשל כך טויח המקווה בטיח מיוחד".

אבדו לי

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

אבדו לי:

אבי

ואמי

וביתי (רחוב מיצקביץ‘ 4),

ומגדה, הילדה הבלונדינית,

וזביג, המורה ללטינית,

וחברַי

ולשוני

ואלהַי.

את אלהים אני דווקא פוגש

אחוז בסבך,

כאן בגן,

והוא שותק,

נתן חלם סולם

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן חלם סולם

נוף עם חלום יעקב

(מאז שחלם יעקב,
רבים בעולם
חולמים סולם).
והנה, עולים בו חולים,
גוססים מטפסים,
גם מתים עטופי תכריכים,
וכולם יורדים מחיכים.
לפתע, הוריו על ראש הסלם,
ונתן צועק: "רדו עם כלם",
והוא מתעורר,
והוא במטתו,
והם במיתתם.

הציור:
,Michael Lukas Leopold Willmann, Landschaft mit dem Traum Jakobs Staatliche Museen zu Berlin, Gemäldegalerie 

לזכרו של עמוס חכם: פרשן התנ"ך וחתן התנ"ך העולמי הראשון

ד"ר נח חכם, האוניברסיטה העברית

דברים שנאמרו בערב עיון לזכרו של עמוס חכם ז"ל, ביום חמישי כ"ד בניסן תשע"ג (4.4.2013)

עמוס חכם

מורי ורבותי, נשיא האוניברסיטה פרופ' משה קווה, ראש המחלקה פרופ' אלי עסיס, פרופ' אלכסנדר רופא, ד"ר לאה הימלפרב, קהל נכבד,

אין מקום מתאים מאשר אוניברסיטת בר אילן, לציין את זכרו של אדוני אבי מורי ורבי, עמוס חכם, הריני כפרת משכבו. כפי שהזכיר פרופ' קווה, לפני קצת פחות מעשר שנים, בחודש אייר תשס"ג, העניקה אוניברסיטת בר אילן תואר דוקטור לשם כבוד לאבא. בדברי ההסבר לתואר  נאמר שהתואר הוענק לו "בהוקרה על היותו סמל לדבקות של העם היהודי בספר הספרים ועל תרומתו החשובה למפעל פרשנות המקרא". על פירושיו נקבע כי "הפירוש המקורי בעברית שווה לכל נפש, מושתת על החידושים בחקר המקרא והמדע, ללא סטייה ממסורת ישראל... המבואות והביאורים שחיבר עמוס חכם לספרים שפירש מצטיינים במבנה שיטתי, בעשירות הסגנון ובניתוח מעמיק, ותרמו רבות להפיכתו של דעת מקרא לפירוש התנ"ך הנפוץ ביותר בודרנו".

סיפור אהבה?

זאב קינן

זאב קינן, בוגר החוג למקרא של האוניברסיטה העברית              

כַּמָּה תִּקְוָה

כַּמָּה אַהֲבָה,

כַּמָּה אַכְזָבָה 

כַּמָּה הַקְרָבָה,

כַּמָּה קַנָּאוּת לוֹהֶטֶת בְּאֵשׁ-לֶהָבָה?

              "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" –

שְׁלֹשָׁה יָמִים.

              (וְתוֹהֶה אַבְרָהָם: 

              הֲזֶה אֵל-מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים?)

              "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה?"

שׁוֹאֵל הַבֵּן, תָּמִים.

נערות בגנו של נתן

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נערות בגנו של נתן
טובות תאר
ויפות מראה.
עוטות כתנות אור,
טובלות בעסיס,
וצליל שירתן
נמסך בקול הצפור.
ונתן, מלך בגנו,
שמח בחלקו:
אור שמש, שיר, אשה ותפוז,
ומה יבקש גבר עוד?

אבי מזור, פה שח שמח

להגדלה הקליקו על התמונה

שאלת חיבור התורה

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

קָרָה שֶׁחָלִיתִי. הִשְׁכִּיבֻנִי עַל מַצָּע קַשׁ.

תַּלְמִידִים הִלְּכוּ בַּצְּרִיף עַל בְּהוֹנוֹת,

מַנִּיחִים מַטְלִיוֹת קֶרַח עַל רַקּוֹתַי וּמְמַלְמְלִים תְּפִלָּה.

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מֵאֶחָד מִמַּסְּעוֹתַי לַמַּעֲמַקִּים

מָצָאתִי אֶת רַבִּי שְׁמָרְיָה יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ, לוֹטֵשׁ בִּי עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת. 

לֹא מִן הַשַּׁקְדָנִים הָיָה, וְהִכַּרְתִּי נְבוֹנִים מִמֶּנּוּ.

אוּלָם אִישׁ לֹא נָהָה אַחַר פֵּרוּשַׁי כְּמוֹתוֹ. בְּנֻקְשׁוֹת, בִּדְבֵקוּת כְּבֵדָה.

מְנַסֶּה הָיָה לְמוֹשְׁכֵנִי עוֹד וָעוֹד, מִתְעַלֵּם מִקּוֹל מְחָאוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו, 

וּתְשׁוּקָתוֹ לְהַכְנִיס יָדָיו לָאֵשׁ פָּעֲרָה בִּי תְּהוֹמוֹת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַחְנִיק.

ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה

אהרן דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, כח, מוסד ביאליק, ירושלים תשע”ב

הוצאת מוסד ביאליק

לספר שבעה פרקים: תרבות הסופרים במזרח הקדום, עיצוב החברה היודעת-ספר, הסופר בישראל ויודעי-ספר מהמעמד העליון, החינוך הפורמלי, הכתיבה והאמונה הישראלית, בחנים למדידת התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב, והתהוות ‘עם הספר’: תקופת שיבת ציון. 

באחרית הדבר של הספר כתב המחבר:

‘בחיבור זה, ניסיתי לעמוד על התהליך שבו הפכו הספר והכתיבה לחלק מרכזי בתרבות ישראל בעת העתיקה. התרבות הספרותית הישראלית אינה נתפסת במקורות כנחלת חוג סגור של כוהני דת וסופרים מקצועיים, כי אם מסר השלוח לרבים, לחברה כולה.

פשר חבקוק

פשר חבקוק מזווית אחרת

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

א.

זָקֵן מֻפְלָג הָיָה סָבִי כְּשֶׁמִּנּוּהוּ לְמוֹרֶה צֶדֶק. 

כָּפוּף וְחוֹלֶה יָצָא אֶל עֹמֶק הַמִּדְבָּר, קִרְעֵי פְּסוּקִים בְּיָדוֹ,

מְדַשְׁדֵּשׁ בְּמַעֲלֵה הָרִים קֵרְחִים בָּהֶם פָּסְעוּ מַנְהִיגֵי הָעֵצָה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. 

אֵל פּוֹתֵחַ לִבָּם שֶׁל מוֹרֵי צֶדֶק לִקְרֹא אֶת קוֹרוֹתֵינוּ בְּדִבְרֵי נְבִיאִים. 

סָבִי חוֹזֵר הָיָה מִמַּסְּעוֹתָיו וּבְעֵינָיו הָעֲיֵפוֹת רָאִיתִי:

עוֹד נִגְזַר לְהַמְתִּין הַרְבֵּה לְמִלְחֶמֶת הַקֵּץ.

הִשְׁכַּבְתִּיו תְּשׁוּשׁ כֹּחַ עַל מַחְצֶלֶת, 

מָשַׁחְתִּי שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן עַל רַגְלָיו הַסְּדֻקוֹת בְּעוֹד הוּא לוֹחֵשׁ,

כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ, אֶת פֵּשֶׁר הַנָּבִיא חֲבַקוּק.

SHNATON XXII: ENGLISH ABSTRACTS

SHNATON: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies • XXII

Edited by NILI WAZANA

ENGLISH ABSTRACTS

More on the Story about Nahash in 4QSam^a,

Its Purpose and Diffusion

Ronnie Goldstein

The article explores the well known passage in 4QSam^a about Nahash and reinforces its understanding as a Midrashic expanded version of the original passage, which was close to the Massoretical text. A new suggestion regarding the purpose of this expanded version is given: it was intended to harmonize between the story about Nahash in 1 Sam 11 and that in Judges 21, according to which the entire population of Yabesh Gilead were killed. This expanded passage was known in ancient times, as reflected in Josephus’ Antiquities. It is claimed here that the version attested in 4QSam^a was probably known also to the author of 1 Maccabees already at the turn of the second century BCE.

The Image of God in the Book of Job

David Frankel

SHNATON XXII: CONTENTS

SHNATON: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies • XXII

Edited by NILI WAZANA

CONTENTS

Nili Wazana Preface

Alan Cooper Professor Matitiahu Tsevat ז"ל

Gabriel Birnbaum Professor Menahem Zvi Kaddari ז"ל

Biblical Studies

Ronnie Goldstein More on the Story about Nahash in 4Qsam^a, Its Purpose and Diffusion

David Frankel The Image of God in the Book of Job

Sara Japhet The Ritual of Reading Scripture (Nehemiah 8:1–12)

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב - תקצירים בעברית

הופיע השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, בעריכת ד"ר נילי ואזנה.

ֿהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדלהפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ג. 

תקצירי המאמרים בעברית
רוני גולדשטיין, עוד על סיפור נחש במגילת שמואל מקומראן (4QSam^a), מגמתו ותפוצתו

שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב - תוכן העניינים

הופיע השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב, בעריכת ד"ר נילי ואזנה.
ֿהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל

הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ג. 

תוכן העניינים
נילי ואזנה, דבר העורכת

אלן קופר, פרופ' מתתיהו צבת ז"ל

דבריאל בירנבאום, פרופ' מנחם צבי קדרי ז"ל

מקרא

רוני גולדשטיין, עוד על סיפור נחש במגילת שמואל מקומראן (4QSam^a) מגמתו ותפוצתו

משנכנס אדר מרבין בשמחה

אבי מזור, גרפיקאי

הורדוס מלך יהודה

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הצבת דיוקן אוגוסטוס

הורדוס מלך ביהודה  בין השנים 37 ועד 4 לפנה"ס כמלך וסאל של רומא. הוא היה מהדמויות רבות הפנים והשנויות ביותר במחלוקת בתולדות עם ישראל ובתולדות האימפריה הרומית כאחד. הוא נודע במפעלי הבנייה האדירים שלו ששילבו מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. הוא ביצע מפעלי בניה גדולים בירושלים, בנה מחדש את בית המקדש והפכו למבנה מפואר, מקדשים פגאניים, ארמונות מבוצרים במצדה ובהרודיון והרחיב את מפעליו גם מחוץ לגבולות הארץ ובנה בדמשק ובאנטיוכיה. הורדוס העריץ את האימפריה הרומית. הוא תמך תחילה במרקוס אנטוניוס, אך אחרי שהוא הובס הוא העביר את נאמנותו לקיסר הראשון - אוגוסטוס. את נאמנותו להם הוא הביע באמצעות תמיכה פוליטית, צבאית וכלכלית. הוא גם הקדיש מקדשים וערים לכבוד הקיסר ולכבוד סגנו מרקוס אגריפס. הוא בנה את העיר שומרון ושינה את שמה לסבסטיאה וכן עיר נמל גדולה בקיסריה כדי להתחבב על אוגוסטוס פטרונו. הורדוס גונה בשל מוצאו האדומי  ובשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת. הוא שלט בניגוד לרצון העם, רדף את בני בית חשמונאי ורצחם בזה אחר זה. יוספוס פלביוס מספר על אכזריותו הרבה. מעשי הזוועה שלו הופנו גם כלפי בני משפחתו. הוא הורה להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו.

היום נפתחה תערוכה גדולה עליו במוזיאון ישראל בירושלים שכוללת כ-250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו לאחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים נוספים. החפצים המוצגים עברו שחזור במעבדות השימור של מוזיאון ישראל. הם כוללים ציורי קיר מהרודיון, ארונות קבורה (סרקופגים) מקבר הורדוס, את האמבט הפרטי של הורדוס  מקיפרוס, אגן שיש מעוטר שהחוקרים סבורים שהורדוס קיבל במתנה מאוגוסטוס, וכן פריטי אבן מגולפים מהר הבית שלא הוצגו קודם לכן מעולם. 

Professor Ehud Netzer and Roi Porat in the Royal room of the theater at Herodium, at the end of the excavation

נתן נזכר לפעמים

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן נזכר לפעמים
לאהב את ז'ניה
כמו שחָשק בה אז,
בעבי היער.
בלילה בלי כוכב
הוא נושא אותה הגנה
על כפיו,
מרפד אותה בתפוחים,
לוחש על אזנה מִלים
שלמד משיר השירים,

צוואת דוד - מל"א ב 10-1

ד"ר לאה מזור, צוואת דוד (מל"א ב 10-1). הרצאה להשתלמות מורים.

צולם על ידי מקראנט (19 בדצמבר 2012). 33 דקות.

Avigdor (Victor) Hurowitz: In Memoriam

Prof. Shalom M. Paul, The Hebrew University

Victor Avigdor Hurowitz was born in Philadelphia, Pennsylvania on April 19, 1948. Summoned to the “Academy on High” on January 20, 2013, he is survived by his loving wife Ann Roshwalb Hurowitz; his devoted son Daniel Hurowitz; his three sisters Julia Bornstein, Leah Sherman, and Rachel Durlacher, and his brother Joseph Hurowitz. The second of six children whose parents were both schoolteachers, Victor was raised in a Conservative Jewish home,  later adopting Modern Orthodoxy. While attending a public high school that groomed its students for academic excellence, he also studied in the Hebrew High School at the Har Zion Temple in Philadelphia, where the late Moshe Greenberg’s father, Simon Greenberg, had been the rabbi for many years.

הספד לאביגדור (ויקטור) הורוויץ

21 בינואר 2013 (י' בשבט תשע"ג)
מפי פרופ' שלום מ' פאול, האוניברסיטה העברית

ויקטור, ידידי היקר, צער גדול נפל על כולנו, "ונָהָה נְהִי נִהְיָה" (מיכה ב, ד). המומים אנו, אבֵדה קשה, ואספד עליך "הוי אחי" (מל"א יג, ל). הלכת לעולמך טרם זמנך, בלוא עת.

בהזמנה שנשלחה לקראת יום שמחתך, שהפכה ליום אֵבֶל, הייתי אמור לשאת דברים לכבודך, והכותרת הייתה "מִשְׁוַלְיָה (כך צריכים לבטא ולא 'שׁוּלְיָה') לשָכֵן לעמית", ולחוט המשולש שמעולם לא במהרה יינתק, ועל-פי התבנית הספרותית "שלוש-ארבע", אוסיף גם את החשוב מכולם – "חבר".

Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz

Eulogy for Avigdor (Victor) Hurowitz^*

Delivered on January 21, 2013

by Prof. Shalom M. Paul, The Hebrew University

Victor, my dear friend, a great sorrow has fallen upon all of us. We bitterly lament and are distraught – the loss is overwhelming to us all: “Woe, my brother!” (1 Kings 13:30).You have gone to the next world before your time. Your sun should not have set so quickly.

In the invitation that was sent for the day of your simchah (on the publication of your commentary on Proverbs), that has now sadly turned into a day of mourning, I was invited to say some words in your honor. The title was to be, “From Apprentice, to Neighbor, to Colleague.” To this triple-cord that cannot swiftly be severed I must add – upon the literary model “on three and four” – the most important of them all: “Friend.”

עיון בעקבות איון: מחשבות על ערך החיים

שראל פכטר, רפואה, הדסה עין-כרם

הולדת כוכבים

“ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר; ועל כרחך אתה נולד; ועל כרחך אתה חי; ועל כרחך אתה מת; ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא” (משנה, אבות ד, כב). באופן אירוני, דווקא הדברים בעלי המשקל וההשפעה הגדולים ביותר הנוגעים לאדם, יצור רצוני כביכול, אינם נתונים כלל לבחירתו. המשפחה אליה הוא נולד, סביבתו, תכונותיו הפיסיות ויכולותיו האינטלקטואליות, כולם מושלכים עליו כתסריט על השחקן. אך מעל כל אלה הרי שעצם קיומו, ההשתתפות במרתון הקוסמי, מבליח מן האין ומסתיים כהרף עין, ללא תלות והתחשבות ברצונו.

אם להשתמש בעקרון הקרטיאזני הראשוני, הרי שאותו קיום, הוא למעשה הדבר הוודאי והמוחשי היחיד שיכול להשיג האדם עם התפתחות תודעתו. משלב זה ואילך, העבודה וההשלמה עם אותו נתון ראשוני הינה תהליך מורכב ומבלבל. בהינתן קיומו, האדם מנסה להמציא לו הצדקה, לברר נחיצות, אשר יסבירו אותו כיחיד מובדל בתוך סבך אנושי בלתי נדלה על פני מליוני שנות היסטוריה. אם נשאיל את שם ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות" (1946).

שנים שאין בהן חפץ: בעקבות קהלת יב

סטודנט לרפואה, הדסה עין-כרם

'ויאנץ השקד', קהלת יב 5

הגיעו העת, הזמן, השעה,

חיי כבר עברו ארוכים.

אין מאור בעיני, נשארה רק דמעה,

של חיי בריאות רחוקים.

כל שומריי מתקשים להגן,

גם רגליי כבר אינן כתקנן,

נעצב על מות עוד שכן,

ובקרוב יאספוני לגן.

אביגדור ויקטור הורוויץ 2013-1948

פרופ' אביגדור הורוויץ
מחזיק את כרכי פירושו למשלי

פרופ’ אביגדור ויקטור הורוויץ, חוקר מקרא ואשורולוג, מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הלך היום לעולמו אחרי מחלה קשה. פועלו המחקרי האדיר היה בתחום היחס בין המקרא והמזרח הקדום ובכל אחד מהתחומים הללו באופן עצמאי. הוא תרם תרומות יקרות ערך לחקר ספרות החכמה המקראית עם דגש על ספר משלי; מקדשים, פולחן, אלילות, פסילים, קסם והגדת עתידות במקרא ובתרבויות הסביבה; הספרות האכדית ולשון המקרא. פירסם לאחרונה את פירושו לספר משלי, בשני כרכים, בסדרה ‘מקרא לישראל’ (מאגנס ועם עובד). 

ספריו הנוספים הם:

דמות הבוגר הרצוי - איזו דמות אדם צריכה לכוון את מערכת החינוך שלנו

"וביום ההוא ירימו קול אחד וברכו ושבחו ועלו ברוח אמונה וברוח

חוכמה וברוח אורך אפים וברוח רחמים וברוח משפט ושלום וברוח חסד..."

פרופ’ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילום: יואב מזור

האדם הרצוי בכל חברה הוא אדם המקדש את זכות החיים של כל אדם, המאמין בחופש הבחירה של כל אדם ללא הבדל דת, גזע ומין, לאום או מגדר, לנהל את חייו כרצונו או כרצונה בגבולות החוק והסדר, המאמין בדעת, אמת וצדק, שוויון וחירות כזכות שווה לכל אדם. האדם הראוי הוא אדם המכבד את החוק ואת המשפט המוטלים בארצו בידי הרשויות שנבחרו כחוק בבחירות דמוקרטיות המקובלות על רוב הציבור מרצונו החופשי, ולוקח חלק בחובות המוטלות עליו כחוק, כאזרח במדינה חופשית דמוקרטית שוחרת שלום ושוויון. האדם הראוי הוא אדם המכיר ברבגוניות אפשרויות הקיום של המין האנושי ובדרכי מחשבה שהתפתחו במשך אלפי שנים, ומכבד אותן כתחום בחירה, גם אם איננו מזדהה איתן. האדם הראוי הוא זה שאיננו כופה את דעתו על זולתו ובוודאי שאינו משתמש באלימות כדי לכפות את עדיפויותיו, זה המגלה סקרנות לגבי הריבוי והגיוון התרבותי-לשוני, דתי-חברתי, אזרחי-קיומי, ומכיר בצורך להיות פתוח למגוון אנושי רחב זה ולנהוג בו ברוחב דעת, בכבוד, בסקרנות, בפתיחות, באיפוק, בפשרה ובסובלנות. החופש לבחור בחירה אינדיבידואלית עצמאית בכל הקשור לאורחות חיים ולאמונות ודעות, לדתות תרבויות והשקפות, בגבולות חוק אזרחי, הומני, ריבוני, דמוקרטי פלורליסטי, והאיסור לכפות מאומה בתחומים אלה השמורים כולם לבחירה החופשית של כל פרט בחברה, הוא מהות החברה החופשית שצמחה אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה טעם העולם את טעמה המר של הטוטליטריות המבטלת את כבוד האדם וחירותו בשמה של אידיאולוגיה כוחנית ומוחקת את אנושיותו ומכלול זכויותיו. החברה החופשית הבתר-מלחמתית מכירה באחריות משותפת בתחומים חיוניים לקיום ברשות הרבים, כחלק מחובות האדם, ובחופש בחירה מוחלט בתחומי הפרט, כחלק מזכויות האדם, וכל בוגר בית הספר ראוי לו שיזדרז ויפנים הכרה זו והבחנה זו על כל המשתמע ממנה בחיי הפרט ובחיי הכלל.

הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל נסרק ועולה לרשת

תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה: המידע מהווה תשתית עיקרית למחקר הארכיאולוגי של 100 השנים האחרונות

רשות העתיקות:  ננגיש את המידע הנדיר לציבור הרחב בארץ ובעולם

תמונה מתוך הארכיון: ירושלים בשלג, צילום פנורמי משנת 1941

הארכיון הארכיאולוגי של ארץ ישראל, המנוהל ע"י רשות העתיקות והמרכז את הנתונים מפעילות כל הגופים הארכיאולוגיים בארץ, ממוחשב ובימים אלה עולה לרשת. זאת, במימון משותף של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה – "ציוני דרך", ורשות העתיקות. ראשיתו של הארכיון המדעי במחלקת העתיקות הבריטית, המשכו באגף העתיקות הישראלי, ורשות העתיקות מטפלת בו היום תוך השקעת מחשבה ומשאבים רבים.

השלב הראשון, המכיל עשרות אלפי מסמכים, צילומים, מפות ותכניות מהשנים 1919-1948 מעכו ומירושלים, כבר ניתן לצפייה ברשת בכתובת www.iaa-archives.org.il. חומרים אלה נכתבו ברובם בשפה האנגלית.

קברים בני למעלה מ-3000 שנה נחשפו במצרים

אמנחותפ השני מגיש מנחה

 רשות העתיקות המצרית מודיעה שארכאולוגים חשפו שורת קברים  בני למעלה משלושת אלפים שנה בעיר העתיקה של לוקסור. התגלית נמצאה במתחם מקדש הקבר של אמנחותפ השני, אבל הקברים היו חלק ממתחם קבורה מאוחר יותר. הדבר מעיד כי מקדש הקבר של אמנחותפ השני המשיך להיות אתר חשוב גם שנים רבות לאחר מותו של המלך. אמנחותפ השני היה הפרעה השביעי בשושלת הי”ח. שלט משנת 1427 עד 1401 לפנה”ס והיה ידוע במסעות המלחמה שלו לכנען ולסוריה. מקדש הקבר שלו  מצוי בגדה המערבית של הנילוס, מקום שקיעת השמש שהיה באמונת המצרים הקדמונים ארץ המתים. בגדה המערבית של הנילוס  מצוי הנקרופוליס הגדול המכיל את קברי המלכים והאצילים.

ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום - בית מקרא חוברת נז

נילי שופק ויאיר הופמן (עורכים), ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום, בית מקרא נז (תשע"ב), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים.

מוסד ביאליק

ראשיתה של חוברת זו בכנס מדעי שארגנה פרופ' נילי שופק באוניברסיטת חיפה בשנת תשע"א 2011. כל המחקרים בחוברת למעט אחד מבוססים על ההרצאות של מחבריהם בכנס. חוברת זו ממשיכה את מסורת 'בית מקרא' לפרסם מדי פעם חוברות נושאיות.
ספרות החכמה המקראית, שמרוכזת בעיקר בספרי משלי, איוב וקהלת, מבטאת את החיפוש הבלתי נלאה אחר החוקיות בעולם (בין האדם לאל, בינו לבין זולתו ובינו לבין העולם הסובב אותו) כדי לנצלה לתועלתו. ספרות חכמה פרחה גם בתרבויות שסבבו את ישראל, אך המיוחד לחכמה המקראית היא האכסיומה ש'יראת אדני היא חכמה' (איוב כח 28). החוברת כוללת שבעה מאמרים. ואלו הם:

משה גרסיאל, דיאלקטיקה אינטרטקסטואלית בבעיית הגמול: הדגמה מתהלים א וירמיהו יב; יז;

איתמר כסלו, קהלת והתמודדותו עם המוות לאור התפישות במקרא ובספרות המזרח הקדום;

טובה פורטי, לשאלת הסידור והעריכה בקהלת: הפתגם כחוליה מגשרת;

אליעזר (אד) גרינשטיין, החכמה בשפה האוגריתית;

אביגדור ויקטור הורוויץ, 'פגוש דב שכול באיש': טיפוסים שליליים בספר משלי ובכתבים מסופוטמיים;

יעקב קליין ונילי סמט, דת ומוסר בספרות הפתגמים השומרית;

נילי שופק, 'הוראה לפתיים כדי לדעת': תורת פתחחתפ וספרות החכמה המקראית. 

שיחת רדיו על פרשת 'שמות', הוראת המקרא ועוד

רדיו ECO99fm

להשמעה לחצו על המשולש בצד שמאל.

ראו גם: לאה מזור, פריון ונשים בעיצוב ראשית ישראל במצרים - עיון ספרותי-רעיוני בשמות א-ב

על הוראה משמעותית: ראיון עם ד”ר ענבר גלילי-שכטר

ד"ר לאה מזור מראיינת את ד"ר ענבר גלילי-שכטר, מנהלת מכון ‘כרם’ להכשרת מורים 

ד"ר ענבר גלילי-שכטר

בציבור נשמעת שוב ושוב הטענה שסר חינם של מקצועות היהדות בחברה הישראלית בת ימינו. האם את מסכימה עם הטענה הזאת?

 הדבר נכון לגבי לימודי היהדות באוניברסיטאות, אולם במקביל יש פריחה חסרת תקדים של בתי מדרש פלורליסטים, מדרשות ומכינות קדם צבאיות, וגם בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים יש תנופה של לימודי יהדות. 

ארגון כי"ח, שמכון כרם שייך אליו, מקדם את לימודי היהדות בבתי הספר ובבתי מדרש לסטודנטים ולמגוון אוכלוסיות, עם דגש מיוחד על היבטים של צדק חברתי, ועל מורשת חכמי יהדות המזרח.

פריחתם של בתי המדרש החילוניים היא תופעה חברתית מעניינת. על איזה צורך הם עונים לדעתך?

אני מתרשמת שהם עונים על הצורך בלימוד רלבנטי ומשמעותי, שיש לו נגיעה לחיים של צעירים ישראלים היום. ברבים מבתי המדרש הללו, הנושאים החברתיים והערכיים הם מאוד מרכזיים.

מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא

צלמית סוס. צילום: קלרה עמית,

באדיבות רשות העתיקות

הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה.
עדויות נדירות לאופי חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו לאחרונה בתל מוצא שממערב לירושלים. בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא  נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.

לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת כמרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, "בין השאר, נמצאו במקום צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע".

שאלת ההקשר הנכון

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

ד"ר ערן ויזל

אֵינֶנּוּ מַעֲלִים עַל הַדַּעַת לָצֵאת לַחֲזִית

לְלֹא בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, סַבּוֹן, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם.

יִהְיֶה מִי שֶׁיַּצְפִּין בְּתִיקוֹ סֵפֶר שִׁירָה דַּק.

וּכְשֶמִּישׁוֹרֵי הַקְּרָב פְּרוּשִׂים לְפָנֵינוּ 

אִישׁ אֵינוֹ זוֹכֵר עוֹד כִּי הֵם נִמְתָּחִים עַל קְלִפָּתוֹ

שֶׁל כַּדּוּר הַמֻּבְרָג אֶל צִירוֹ בֶּחָלָל. 

בְּמֶרְחַק בִּטָּחוֹן עוֹמְדִים כַּלְבֵי הַבָּר, מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה

סִילוֹנֵי אָבָק הָעוֹלִים תַּחַת שַׁרְשְׁרוֹת הַטַּנְקִים

וּמִתְלַכְּדִים לְעָנָן מֵעַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל חַיָּלִים רָצִים לְכָאן וּלְכָאן. 

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָשׁוּבוּ רֻבָּם אֶל זְרוֹעוֹת אֲהוּבוֹתֵיהֶם.

הַתִּינוֹק, שֶׁבֵּינְתַיִם גָּבַר עַל שִׁעוּלָיו וְהָפַךְ לְאָב,

יִדְחַק גַּם הוּא אֶל הַתִּיק בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, 

סַבּוֹן וּמִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם, 

יָשִׂים פְּעָמָיו אֶל הָרַכֶּבֶת.

מתוך "שאלת ההקשר הנכון", בתוך: "הלכנו הרחק עד הנה"

ספר חדש בסדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן

הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ספטמבר 2012

ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

פרופ' אביגדור הורוויץ
מחזיק את שני כרכי הספר

בימים אלה ראה אור פירושו של פרופ' אביגדור הורוויץ לספר משלי (שני כרכים) בסדרה 'מקרא לישראל'. מטרת הפירוש היא לפרש את הספר כפשוטו על פי נוסח המסורה בהתאם לדקדוק הלשון ועל פי העולם התרבותי שבו הוא נוצר. בהקדמה מציין הורוויץ שפירושו הוא פירוש אישי המשקף את נטיתו לזהות תכונות ספרותיות ומבניות ולנצלן ככלי בניתוח הטקסט ופירושו. את הפירוש מקדים מבוא על מבנה הספר, הרכבו, לשונו, רעיונותיו המרכזיים ורקעו ההסטורי. וביתר פירוט:  דיון בשאלת אחדותו של הספר, ברקעו החברתי, במונחים המיוחדים לו, במונחי החכמה, בתפיסתו הבינארית (ניגודים בין צדיקים ורשעים, עצלים וחרוצים, עניים ועשירים, ענוים וגאים) ובמונחי ההוראה והלימוד שלו. ראוי לציון מיוחד הדיון נרחב בזיקות של ספר משלי לספרות החכמה המקראית, לספרות החכמה של המזרח הקדום ולספרות החכמה היהודית הבתר-מקראית. פנינה נוספת בכל השפע הזה הוא הסעיף המוקדש לפרשנות היהודית של ספר משלי. הפירוש מכוון לחוקרים, לתלמידים ולקהל המשכיל. 

המחבר מלמד במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

'אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה' (משלי ג 13)

ראו גם: פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ 1948-2013

הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה הושקה היום

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"

בר' א. צילום: שי הלוי

אוצר מגילות מדבר יהודה - הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר במאה ה-20, נגיש עכשיו בנגיעת מסך - ביוזמת רשות העתיקות ו-Google

בראשית פרק א' (תיאור בריאת העולם), עשרת הדיברות, מזמורי תהלים ומאות כתבי-יד אחרים בני אלפיים שנה, נחשפים לראשונה לציבור בספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.

18 בדצמבר 2012, ירושלים. לרגל 65 שנה לגילוי מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות ו-Google השיקו היום את 'הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי' באתר החדש www.deadseascrolls.org.il. הציבור מוזמן לחוות את האוסף שבו למעלה מ-5,000 תצלומים של קטעי מגילות, לחקור אותו ולצפות בו מהבית באיכות שלא נראתה כמוה עד היום.

תהלים, מזמור קלג.  צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

אחד הקטעים הקדומים המוצגים באתר הוא מספר דברים, ובו מופיעים כל עשרת הדיברות.

ספר דברים - עשרת הדיברות, צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

כן ניתן לראות חלק מפרק א' של ספר בראשית מהמאה הראשונה לפני הספירה, המתאר את בריאת העולם; מזמורי תהלים; קטעי תפילין זעירים מימי הבית השני; מכתבים ומסמכים שהסתירו פליטים שנמלטו מן הצבא הרומי בימי מרד בר כוכבא; ועוד מאות כתבי-יד מרתקים, השופכים אור על חקר המקרא, על ההיסטוריה של עם ישראל ועל תולדות הנצרות.

לדברי שוקה דורפמן, מנהל רשות העתיקות: "רק חמש משמרות בעולם רשאיות לגעת במגילות מדבר יהודה. כעת, כל אדם יכול "לגעת בהן" במסך, מכל מקום על פני הגלובוס, ולצפות בהן באיכות המדמה את המקור! באמצעות Google וטכנולוגיית צילום מתקדמת, ולרגל שישים וחמש שנה לגילוי המגילות, מנגישה רשות העתיקות לציבור הרחב את האוצר הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה עד כה, ובכך משמרת אותו למען הדורות הבאים".

בר' א. צילום אינפרה-אדום: שי הלוי

יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר ופיתוח של Google בישראל: "כחלק מהמאמץ שלנו להפוך את המידע הקיים בארכיונים, אוספים ומחסנים לנגיש לכל, רשות העתיקות ו-Google מציגות היום פיסות תרבות והיסטוריה המוכרות לכל תלמיד כמעט בארץ ובעולם. חשיפת כתבי עשרת הדיברות וסיפור בריאת העולם, כפי שנשתמרו למעלה מ-2000 שנה, היא עוד צעד במאמצינו להעשיר ולשמר מורשת תרבותית עולמית".

על המגילות: בשנת 1947, במהלך חיפוש אחר עז תועה במדבר יהודה, גילה רועה צאן בדווי מערה ובה כד חרס שהכיל מגילות עתיקות בנות אלפיים שנה. מאז, איתרו בדווים וארכיאולוגים שרידים של מאות מגילות עתיקות נוספות במערות באזור. קטעי קלף ופפירוס עתיקים אלו, ובהם העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא, השתמרו במשך למעלה מ-2000 שנה, הודות לתנאי האקלים והחושך ששררו במערות שבהן הוטמנו. המגילות חושפות תמונה ייחודית של קשת האמונות שרווחו ביהדות בתקופה הסוערת של ימי הבית השני, הזמן שבו גם ישו חי ופעל. המגילות נחשבות לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר במאה העשרים.

 Spectral imaging system at work

 משמרת רשות העתיקות במהלך צילום המגילות. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

ראו גם:

מגילות ים המלח מגיעות לעולם הדיגיטלי
עמנואל טוב, אינטרנט זה לא הכל
אדולפו רויטמן, כי מציון תצא תורה
רחל אליאור, על חשיבות המגילות
יונתן בן דוב, מן הכד אל המרשתת

לאה מזור, המגילות ממדבר יהודה אל הרשת
גרשון ברין, אתר חדש של המגילות בנוסח דיגיטלי

אתר חדש עם צילומי מגילות מדבר יהודה

בשעה זו מתקיימת מסיבת עתונאים במשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים ובה מושק אתר חדש המציג צילומים של מגילות מדבר יהודה באיכות גבוהה ביותר. 

הפרוייקט משותף לרשות העתיקות ו-Google ישראל.

פרופ' עמנואל טוב - דרכו המדעית ופירותיה (עד כה)

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

* זר ברכות ביום שבו נושא פרופ' טוב את הרצאת הבכורה שלו כחבר חדש באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג.

פרופ' עמנואל טוב

פרופסור עמנואל טוב הוא מהבולטים בחוקרי נוסח המקרא בדורנו. את ביקורת הנוסח ואת דרך מחקרו של חוקר הנוסח הגדיר עמנואל טוב כך:

ביקורת הנוסח מטפלת 

* במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. 

* מבררת את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם. 

* מבררת את התפתחות הטקסטים השונים ואת היחס ביניהם. 

* וחוקרת את התנאים החיצוניים של ההעתקה ואת תהליך המסירה הטקסטואלית. 

העוסק בביקורת הנוסח 

* מלקט מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח ומשתדל להעריך אותם. 

* בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים.  

אם נמיר את המילים הפותחות ’ביקורת הנוסח מטפלת ב...’ במילים ’פועלו המדעי של עמנואל טוב עוסק ב...’ נמצאנו מנסחים בתמציתיות, ובמילותיו של עמנואל טוב עצמו, את תחום פועלו המחקרי ואת דרך עבודתו. ’עמנואל טוב מטפל במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. תוך כדי כך הוא מברר את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם, את התפתחותם ואת היחס ביניהם, וכן את התנאים החיצוניים של ההעתקה ותהליך המסירה הטקסטואלית. בעיסוקו בביקורת הנוסח מלקט עמנואל מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח, ואף משתדל להעריך אותם. בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים‘.

חג אורים שמח!

המפקד במדבר ומיפקדים אחרים

מדבר סיני

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

הפרשה הפותחת את ספר במדבר עוסקת כולה במיפקד שנערך ליד הר סיני "בשנה השנית לצאתם [של בני ישראל] מארץ מצרים" (א, א), ומכאן שמו של הספר בפי חז"ל: "חומש הפקודים" (כך, למשל, משנה יומא ז, א). בכל המקרים במקרא שבהם מוזכרת עריכת מיפקד היא באה כשלב ראשון של הכנות לפעולה צבאית (כגון כיבוש העי [יהושע ח, י], מלחמת שאול בעמונים [שמואל-א, יא, ח], ועוד), וכך גם בענייננו. בני ישראל מתבקשים להתארגן כמחנה צבא לקראת התזוזה מהר סיני והצעידה לעבר ארץ כנען. כל "בן עשרים ומעלה כל יוצא צבא" (פסוק ג) התייצב בין כלל המתגייסים שנרשמו "במספר שמות" (פסוק ב). הלויים לא נמנו עם יתר בני ישראל בשל מעמדם כמשרתים בקודש, ומניינם נקבע בנפרד (א, מז-נד).

הלואי והייתי רופאה בחדר מיון מקראי

רוני קנובל, רפואה הדסה עין-כרם

הטקסט מציג מבט יצירתי ומשעשע על דמויות מקראיות מפורסמות דרך משקפיים של רפואה מודרנית. המחברת מדמיינת את עצמה כרופאה בחדר מיון תקופתי, המעניקה טיפולים רפואיים עכשוויים לגיבורי התנ"ך בהתאם לסיפוריהם האישיים. בין היתר, היא מציעה ייעוץ זוגי ללאה, טיפולים בבעיות עור למרים ונעמן, וסיוע פסיכיאטרי לשאול המלך. 

השיר קושר בין הטקסט המקראי למציאות האנושית המורכבת, תוך שימוש בהומור כדי לאפיין את החולשות והפגיעות של הדמויות. בסופו של דבר, היצירה מדגישה את ריבוי האירועים הדרמטיים בתנ"ך, שהיו הופכים את העבודה בחדר מיון שכזה לעמוסה מנשוא.

שני מוזלמן

אורית מזור, גוגל ארצות-הברית

בגן הילדים של בני קלטה עיני קופסאות רסק תפוחים שעליהן כתוב בהדגשה: 'מוזלמן'. 

צליל השם הזה, מוזלמן, עורר בתודעתי מיד את זכר זוועות השואה. 'מוזלמן' היה כינוי רווח

נתן אומר

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

תפוחים

נתן אומר:
"ה' נתן ונתן לקח,
ומה שה' נותן חיבים לקחת,
שלא להעליב, חלילה.
עת לקחת ועת לקחת,
לעולם תִקח,
צריך או לא צריך.
ומה שלא צריך היום
אולי צריך מחר:
נשים, תפוחים,
יערה ודבש...
למה לחמֹד, אם אפשר לקחת?!"

הבזק על אנשים באמצע הדרך - מרים אבישר

מרים אבישר, ילידת בגדד, עירק: ’הריני צמאה ליידע כי גדלתי בבית של אנשי ספר מסביבי. חלק מסבותי היו מחכמי בבל ועסקו בקבלה ובהלכה לכן אני רואה את עצמי קטנה לעומתם. סבי אבי אמי למד קבלה בחברותא עם הרב יוסף חיים זצ"ל (בן איש חי). כתבו עליו שהיה איש שמימי. כנראה דמם של אלה זורם בדמנו. אני לומדת באוניברסיטה להנאתי מקרא ומחשבת ישראל והתחלתי לצייר לפני שבע שנים. מעשה העגל של ניקולאס פוסין (צייר צרפתי מתקופת הבארוק) הוא הציור הראשון שציירתי אצל המורה מאיר אפלפלד (בנו של אהרן אפלפלד). לא האמנתי שאוכל לצייר ציור כה מסובך...

נתן אוהב את צליל המילה תפוח

פרופ' יאיר זקוביץ

פרופ' יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית

נתן אוהב את צליל המילה תפוח:
"מפני שתפוח קרוב לפתוח.
אתה אומר תפוח
ופיך נותר פתוח,
וכל עוד הכל פתוח
לא תאבד התקוה".

מתוך ספרו של זקוביץ, נתן, חכם שלנו - פרוזה בשורות קצרות (בדרך לדפוס).
ספר שיריו, ישוע קורא בספרי הבשורה, ראה אור בהוצאת עם עובד תשס"ז 2007.

חנה נחה

עינת עידן, מכון כרם - מכללת דוד ילין

"חנה?"

"זאת סימה, אחותה.

חנה נחה"

חנה נחה

בשלום על משכבה

ואני בינתיים 

נחה במיטתי

ואתה בינתיים

ממשיך להחזיק בי,

נשמתי בחמלה 

מחזיר לי בוקר בוקר

בינתיים

וחנה 

כבר נחה

לוחות החגים מאת שמעון גזונדהייט

Mohr-Siebeck

SHIMON GESUNDHEIT, Three Times a Year: Studies on Festival Legislation in the Pentateuch. Forschungen zum Alten Testament 82. Tuebingen 2012, Mohr-Siebeck, 277 pp.  

ספרו של גזונדהייט עוסק בלב ליבו של חקר המקרא המודרני. שכן חקר לוחות החגים הוא אשר הצמיח את הדגם התיאורטי המקובל של התהוות ספרות התורה ושל התפתחותה של הדת הישראלית המקראית. המחבר חקר את לוחות החגים המיוחסים בחקר המקרא אל התעודות הקדומות של ספרות התורה. לדוגמה, קובץ החוקים בשמות ל"ד נחשב עד לאחרונה לאחת התעודות העתיקות ביותר של ספרות המקרא. מוסכמה זו היתה אבן יסוד בספרי המבוא למקרא ובסקירות של תולדות הדת והפולחן בישראל המקראית. גזונדהייט הפך את הקערה על פיה, ובניגוד לדעה המקובלת הוא הראה שקובץ חוקים זה אינו משקף את תחילת החקיקה המקראית אלא את סופה. שכן לפי ניתוחו קובץ החוקים בשמות ל"ד הינו מדרש פנים-מקראי של מקבילו בשמות כ"ג. מדרש פנים-מקראי זה דומה באופיו למדרשים הבתר-מקראיים. תכליתו לגשר על פני הפערים והסתירות הקיימים בין לוחות החגים האחרים, להתאים את הטקסט אל הקשרו הספרותי הנוכחי ולעדכן את יישום החוקים לסוף תקופת היצירה המקראית.