מסע אל עיירת הולדתו של אבי

שושנה ויג, סופרת, משוררת, עיתונאית ופובליציסטית

שָׁכַחְנוּ לָקַחַת מַיִם אֶצְלִי כְּבָר יָבֵשׁ בַּפֶּה

לְאַבָּא שֶׁלִּי אֵין טְלַאי צָהֹב 

וְאֵין לוֹ מִסְפָּר עַל הַיָּד

הוּא לֹא הָיָה בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה

וְלֹא בְּגֶטוֹ לודג׳

וְלֹא בְּגֶטוֹ קרקוב

לֹא בְּגֶטוֹ פֹּה וְלֹא בְּגֶטוֹ שָׂם

לֹא הָיָה בְּמַחֲנֶה עֲבוֹדָה וְלֹא בְּמַחֲנֶה כְּפִיָּה

לֹא זַחַל מִתַּחַת לִגְדֵרוֹת הַתַּיִל שֶׁל מַחֲנֶה הַהַשְׁמָדָה.

כשמתה הנמלה

 פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת ואשת חינוך

כְּשֶמֵתָה נְמָלָה

בּוֹכוֹת הַצִּפֳּרִים אֶל תּוֹך הָעָרֶב
בִּגְרוֹנָן מִתְיַלְּלוֹת קִנּוֹת.
כְּשֶמֵתָה נְמָלָה
הַצִּפֳּרִים בּוֹכוֹת.

גשר הניצולים: לאה הרפז בציור ובאומר

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

ציור ראשון: גשר הניצולים     

גשר הניצולים, יוני 1945. אקריליק על קנבס; 100X70 ס"מ

כשאני יוצאת משער המחנה אני מביטה סביב, מנסה להחליט לאן לפנות. אני רואה את הגשר המשוך מעל המים הגועשים. אי אפשר לראות לאן הם זורמים. הגשר נראה כאילו גישר פעם מעל נהר רחב, ומגעגועי הגָדות זו לזו, הצטמצם. השמש פוערת שפתיים לוהטות ובולעת אותו אל חיקה הזוהר. אני בטוחה שהגשר מגיע לקֶלְצֶה, עיר הולדתי ויוצא אל השדות של אבא. אני רואה שרוב האנשים היוצאים מהמחנה פונים אליו. רק מעטים פניהם אל פרשת הדרכים. הדרכים כולן בוציות. גם הגשר לא קל למעבר, פזורות עליו אבנים. האנשים הולכים אל הזריחה ומפלסים את דרכם בדילוג משונה. אך קסמה של הזריחה והחיים המצפים מעבר לגשר, מחפים על כל קושי. 

הסיפור המופלא של כוכבי השמיים וכוכבי הארץ: סיפור קטן לילדים

* הוראת השואה לגיל הרך (הנחיית משרד החינוך) היא משימה לא פשוטה. הנה רעיון. 

סיפור וציור מאת האמנית סבינה סעד

אלפי שנים, בלילות הבהירים, הכוכבים מחייכים אלינו מהשמיים ומקסימים אותנו באורם.

יום אחד הגיעו לשמיים כוכבים חדשים, כוכבים קצת שונים. הם היו צהובים כמו האחרים אבל במקום חמישה קודקודים היו להם שישה.

הם היו מאוד מאוד עצובים.

מי שלא ירו בו הנוקמים - כבר שכח. רק פה, בשכונה, קונכיות עם זיכרונות: על ׳שואה שלנו׳ של אמיר גוטפרוינד

ד"ר צביה רחימי שפרן, חוקרת ומחנכת

על: אמיר גוטפרוינד, שואה שלנו, זמורה ביתן מוציאים לאור, תל אביב תש״ס 2000, 439 עמודים

זמורה ביתן

רבות נכתב על השואה במהלך חמישים השנה האחרונות. בדרך כלל זהו חומר קשה לקריאה, הדורש הן אמפטיה רבה למספרים ולסיפוריהם והן כושר קבלה וספיגה לקוראים. 

רבים שתקו ועדיין שותקים: לחוות שנית מציאות בלתי נתפסת באכזריותה זו חוויה איומה לניצולים עצמם. מצד שני הם היחידים ולצערי, הם הולכים ומתמעטים, שחייבים לשתף אותנו בפרק האפל הזה בתולדות עמנו.

האפליקציה לא טובה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת, סופרת, חוקרת

׳יהודים חרדים אינם באים לאושוויץ… כי אלהים שלהם מונח שם, מת׳ (חיים חפר).

המזודה היתה קלה: את כל האלהים דחסתי לתוכה

טִפּסְתִּי לַעלִיָה
וְהוֹרַדְתִּי מִזְוָדָה.
אֶת כָּל הָאֱלֹהִים דָּחַסְתִּי לְתוֹכָהּ.
הַמִּזְוָודָה הָיְיתָה קַלָּה, קַלָּה.

על השירה הזאת בכל יום שיבוא ועל זמן פורץ גבולות: וינייטה לשביעי של פסח

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

ויהי אור

עם בריאת המפץ הגדול נבראה גם וו' ההיפוך, "יְהִ֣י א֑וֹר", ומיד "וַֽיְהִי־אֽוֹר", יְהִ֣י - לשון עתיד, וַֽיְהִי - לשון עבר. עם המפץ נולד הזמן. אנו מבינים אותו כליניארי. אין לו הווה. לרגע, כמו לנקודה, אין שטח, אין לו  משך, או קיום. כל שהיה בטרם יבא הרגע - הוא עבר כולל הוא עצמו. כל שיהיה אחרי שבא - הוא עתיד. לו יכול הזמן לעמוד ללכת, היה עומד ועושה לו הווה. אבל, הוא לא נברא לעמוד מלכת ועל כן, פועל יוצא, לא נברא לו הווה.

ונדליזם במצודת אשדוד-ים ופעילות חינוכית

צילום: רשות העתיקות

גם זה קורה בפסח תשע״ו: ונדליזם במצודת אשדוד-ים, אחד האתרים המרשימים שהשתמרו בישראל, המתוארך למאה ה-8 לספירה: קירות במצודה העתיקה נצבעו בצבעי גואש צבעוניים שהותזו לעבר הקירות. פקחי רשות העתיקות שהגיעו למקום מצאו באתר מיכלי צבע ומברשות (׳מסיבת צבעים׳).
רשות העתיקות עומדת בקשר עם בית הספר בו לומדים התלמידים המעורבים, ובימים הקרובים תועבר הרצאה בנושא חשיבות שמירת העבר לכל תלמידי השכבות הבוגרות. כמו כן, בני הנוער שהיו מעורבים בצביעת קירות המצודה התחייבו לנקות אותה, בהנחית צוותי השימור של רשות העתיקות, והם יוזמנו להתנסות בחפירה ארכיאולוגית.

מעמדו של החיבור 'מנחת שי' ותולדות התקבלותו

פרופ׳ יוסף עופר, אוניברסיטת בר-אילן

מנחת שי על חמישה חומשי תורה

מאת: ידידיה שלמה רפאל נורצי, צבי בצר בעריכת: יוסף עופר

האיגוד העולמי למדעי היהדות

החיבור 'מנחת שי' הוא חיבור מקיף העוסק בקביעת נוסח המקרא, בתורה בנביאים ובכתובים, על פי כתבי יד של המקרא ומגוון חיבורי מסורה ודקדוק. כמו כן עוסק החיבור באיסוף עדויות על נוסח המקרא ממגוון רחב של מקורות: ספרות חז"ל, פירושים למקרא, ספרי מדרש והלכה, ספרות הדקדוק והלשון, ואף מספרי קבלה וספרי דרשות. מחבר הספר הוא ידידיה שלמה נורצי שחי ופעל בעיר מנטובה שבאיטליה. נורצי נולד בשנת 1560, השלים את כתב היד של חיבורו בשנת 1626, ונפטר זמן לא ידוע אחר כך.

חג שמח לכל הגולשות והגולשים!

בלדה לשושן צחור

יצחק מאיר

Lilium candidum

לכבוד החג אני מגיש לנכדותיי ולנכדיי דורון, בלדה לשושן צחור. חג הפסח המשמש ובא נטע בי רצון לכתוב משהו ברוח חד גדיא, לא ברוחו האפלה כלשהו, אלא ברוחו הבלדיסטית, בטבע הפתוח, במדבר שיפרח כשושנה, אופטימי ועם זאת, מי יודע, מעשה של גורל וסיפור של תקווה. כמובן שהבלדה מוגשת לכלל ישראל.

שושן צחור פקח עיניו

נבהל, סביבו מדבר.

לא צל, לא עץ, ולא ענף,

לא ציפור שיר, לא פרח בר.

שושן צחור, רועד, לבד,

אויה אם הוא יאבד.

מְבֻקָּש הנביא אליהו: חמשירים לסדר ליל פסח

משׁה  שׁפריר, משורר

A. Cifrondi, Elia sul carro di fuoco

מְבֻקָּשׁ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ

(לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת כֹּה הִרְבָּה הוּא), 

- עַד הַיּוֹם מְצַפִּים

אָנוּ פֹּה לְנִסִּים...

אֲבָל הוּא...עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ.

יציאת מצרים, הארה על המהות ועל העיקר

יצחק  מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

יעקב בוסידן, קערת ליל הסדר, קרמיקה

לשון המשנה במסכת ברכות "מזכירין יציאת מצרים" עוררה תמיהה בלב כמה וכמה פרשנים. מדוע 'מזכירין' ולא 'זוכרים'? האם זכר ליציאת מצרים היא עריכת טקס בו  מספרים וזוכרים מתוך הסיפור "את הניסים ואת הנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים" (לשון הרמב"ם) או שמא זכר ליציאת מצרים הן המצוות, עיקרן מצוות של צדק חברתי, שלשמן הוציא ה' אלוהינו את עמנו ממצרים, ועשיית המצווה כגון, " וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות כ"ב, י"ט) והמקיים אותן מזכיר מעצם קיומן את יציאת מצרים. כיוצא בזה " לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה.וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ ה' אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה (דברים כ"ד,י"ז- י"ח). תכלית השחרור של העם מעבדות הייתה הענקת ריבונות לעושי צדק ומשפט, לשוחרי שוויון וזכויות אדם, להשלטת החמלה על מערכי הלב. הנה כי כן, זוכר המספר את אירוע היציאה, ועושה מצווה כגון איזון משקולות והקפדה על הין צדק, ואלה מזכירים לו את תכלית האירוע. מי יודע, אם הצדק החברתי הוא הקשר במטפחת המזכיר את יציאת מצרים, או אם מציאת מצרים היא היא הקשר במטפחת המזכיר את היעוד של השחרור כעשיית דין ומשפט  בארץ כמצוות האל הריבון בשמים. 

הוראת המקרא במבט רב-תחומי

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי

כתה יכולה להראות גם כך...

פתח דבר

מאמר זה הוא פרי מחקר איכותני פנומנולוגי, שהתקיים בספטמבר 2013 - אוקטובר 2015. המחקר חקר את תרומת ההוראה והלמידה הרב-תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. זו המחברת בין עולם הלומד לבין הטקסט המקראי, ותוך הנאה. המחקר התבצע במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב-תחומי" ובמסגרת ההתנסות בהוראה בבית הספר. הקורס עודד סטודנטים להתבוננות ביצירה מקראית תוך שיח אינטר-טקסטואלי עם יצירות אחרות ועולמות אחרים (Kristeva, 1986). משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה המכשירים עצמם להוראה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים, שהציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו, להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. איסוף הנתונים נערך באמצעות תיעוד מוקלט ומשוקלט של המפגשים בסדנה; עבודות שהגישו הסטודנטים, ובהן מחקרי הפעולה שבצעו; שאלונים שמלאו הסטודנטים; בחינת יומנים אישיים רפלקטיביים של הסטודנטים ושל החוקרים; תצפיות בסטודנטים; צפייה שלי ושל סטודנטים עמיתים בשיעורים שלימדו הסטודנטים ורפלקציה של כולנו בעקבותיהם. ראוי לציין, כי משוב הדדי, שבו הלומד מקבל משוב  מחבריו וגם נותן להם, מסייע לו לקבל בפתיחות משוב ביקורתי ולהפנימו ללא מתח וחשש. במאמר אציג את הנתונים, התוצאות והמסקנות שעלו מהמחקר.

יוסף בעל החלומות

טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית

"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אוֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מַיִם" (בראשית ל"ז 24)

טלי וייס

בְּעוֹלָם עַתִּיר בּוֹרוֹת

אֲנִי כְּתֹּנֶת הַפַּסִּים שֶׁל יוֹסֵף

נִסְחֶרֶת בְּשָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן,

יָדַיִם מְמַשְּׁשׁוֹת אוֹתִי

יְדֵי אֶרֶץ זָרָה

שֶׁלֹּא יָדְעָה אֶת יוֹסֵף

וְלֹא אֶת מְקוֹר הַסִּיבִים הָרַכִּים

בְּחוּטֵי לִבִּי.

אֲנִי יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הַבּוֹר

וְלֹא יוֹרֶדֶת מִן הַפַּסִּים.

נחשפו כבשנים ליצור זכוכית משלהי התקופה הרומית

שברים מגושי הזכוכית הגולמית כפי שנמצאו באתר.  

צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

למרגלות הכרמל, בין צומת העמקים וצומת יגור, נתגלו בקיץ האחרון ע"י מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד, שרידים של כבשנים ליצור זכוכית בכמויות גדולות, משלהי התקופה הרומית. עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שלו, שהתאים להפליא לייצור זכוכית. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצרה הזכוכית. לדברי פרופ' איאן פריסטון מיוניברסיטי קולג' בלונדון, המתמחה בזיהוי המרכיבים הכימיים של הזכוכית, "זו תגלית מרעישה, שיש לה משמעות רבה להבנה של כל מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה. זו עדות לכך שארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי, ומכאן נפוצה לכל רחבי הים התיכון ואירופה". באתר נמצאו שברי רצפות, שברי לבנים מזוגגות מקירות ומתקרת הכבשנים, ושבבי זכוכית גולמית נקייה.

פסח

יוסף עוזר, משורר

Acacia saligna

כְּשֶׁמִּתְמַלֵּא עֵץ הַשִּׁיטָה מוּל בֵּיתִי שִׂמְחָה רַבָּה שֶׁל פְּרִיחָה

וּמֵכִין בְּחֹדֶשׁ נִיסָן בְּדִיּוּק אַלְפֵי כַּדּוּרִים צְהֻבִּים מֵאָבִיב,

לִכְבוֹד לֵיל הַסֵּדֶר,

אֲנִי זוֹכֵר אֶת חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה, בִּמְכִירַת כָּל סוֹף עוֹנָה, מְשַׁטִּים: 99.90,

בְּשִׁיטַת הַהוֹנָאָה שֶׁתָּמִיד מְנִיבָה פֵּרוֹת תַּרְמִית.

עבודת פָּרך - צורות הפסק בשפה המדוברת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הגדת ברצלונה, המאה הי״ד

יעל סיפרה שאת ליל הסדר היא תחגוג כמדי שנה עם הוריה המתגוררים בעין גֶּדי. אביה יערוך את הסדר ויברך ’בורא פרי הגָּפן‘, והילדים יאזינו לסיפור על עבודת הפָּרך שעבדו בני ישראל במצרים. מה משותף לצירופים עין גֶּדי, פרי הגָּפן ועבודת הפָּרך? שבכולם משמשת צורת ההפסק במקום צורת ההקשר. גֶּדי (בסגול) במקום גְּדי (בשוא), גָּפן (בקמץ) במקום גֶּפן (בסגול), ופָּרך (בקמץ) במקום פֶּרך (בסגול).

אבוקת החירות בשערי האנושות

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

סבינה סעד, מעמד הר סיני

סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של מאבק איתנים  בין פרעה, בן אל השמש שנודע כאל שברא את עצמו, לבין משה, אהרון ומרים, שלוחם של אלוהי העברים, בורא שמים וארץ ויוצר האדם בדמותו. המאבק הזה לא היה מיתולוגי. הוא  לא ניטש על השליטה בעולם.  הוא ניטש על רעיון. על האידיאה המכשירה או הבולמת את קבלת העיקר כי כל בני האדם הם צאצאי האדם הראשון שנברא בצלם אלוהים שהעניק להם את החירות כזכות יסוד ואת הבחירה החופשית בין טוב לבין רע המשולה כבחירה בין החיים לבין המוות, והטיל עליהם, ועליהם בלבד, את האחריות לנגזר מבחירתם.

ארבע בנות: חכמת לב, מורדת, תמה, ושאינה יכולה לשאול - נשים וההגדה של פסח

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

סבינה סעד, משה בתיבה מוקף נשים

נשים מכינות לפסח ואת הפסח: מנקות, מכבסות, תולות, מבשלות ומנקות. עבדות של אביב. "אישה עבריה" כתב יל"ג [1] במאה ה-19: "מי יידע חייך / בחושך באת ובחושך תלכי / ... / אך חיי העברית עבדות ניצחת, /  מחנותה לא תצא אנה ואנה, / תהרי, תלדי, תניקי, תגמולי / תאפי ותבשלי ובלא עת תיבולי". 

מצב הנשים השתפר מאז, אך דווקא לקראת חג החירות זוכות או נוטלות עליהן נשים עבדות. ומה שבאמת אותי מקומם הוא שמההגדה נפקד מקומן.

תודה לכל הגולשים

עיצוב: אבי מזור

מחתה לקטורת וכד ברונזה נתגלו בחוף מגדל

המחתה לאחר ניקוי במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות. 

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בהוראות לבניית המשכן נצטווה משה, בין השאר, להכין מחתות. וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ... וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת (שמ׳ כז 3-1). מחתות היו גם במקדש כנאמר: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה׳... וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת (מל״א ז 50-48). המחתות היו כלים לטיפול בגחלים שעל המזבח ובקטורת, ושימשו בטקסים פולחניים. השם "מחתה" מביע את ההחתייה בגחלים, דהיינו, את הגברת חום הגחלים באמצעות הנעתם מצד לצד וניעורם. 

המחתה כפי שנמצאה בחפירה. צילום: איאד בשארת, באדיבות רשות העתיקות

משה רבנו במרפאת-עינים

משׁה שׁפריר, משורר

"וַיְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות לג,11)

משה, יוספה דה ריברה

אוּלַי כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִרְפְּאַת הָעֵינַיִם

שֶׁבְּבֵית-הַחוֹלִים-שָׂדֶה, אֲשֶׁר הוּקָם בְּסָמוּךְ לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:

"לְאַחַר שֶׁרָאִיתָ אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים בְּפִסְגַת הַר-סִינַי

- מָה הַפֶּלֶא שֶׁאַתָּה מִתְלוֹנֵן מֵאָז עַל כְּאֵבִים בָעֵינַיִם.

בְּכָל-אֹפֶן, לְאַחַר בִּדִיקָה קַפְּדָנִית וּּמַעֲמִיקָה

אָנוּ מָצָאנוּ, כִּי בִּשְׁתֵּי הַעֵינַיִם שֶׁלְּךָ

הַקַּרְנִית שְׁקוּפָה, הָאִישׁוֹן עָגֹל

וּמֵגִיב, יֵשׁ גֵּרוּי קַל בַּלַּחְמִית,

הָעֲדָשָׁה הַזְּגוּגִית צְלוּלָה,

אֲבָל קַיֶּמֶת בָּהּ קְצָת בְּלָיָה

לֹא-חֲמוּרָה שֶׁל עֲכִירוּת מְעַטָּה.

פסח שלי

אביחי קמחי

בדיקת חמץ

בָּעֶרֶב הַהוּא הִנִּיחָה אִמִּי                                      
בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת
עֶשֶׂר שְׁאֵרִיּוֹת חָמֵץ עֲטוּפוֹת בִּנְיָר
אַחַר כָּךְ הָלְכָה בַּחֹשֶׁךְ אַחֲרֵי אָבִי
שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ נֵר וְלִקֵּט אוֹתָן לַקְּעָרָה 
שֶׁאִמִּי אָחֲזָה    
לְמָחֳרָת הִשְׁלַכְתִּי                                               
אֶת הֶחָמֵץ שֶׁנֶּאֱסַף לִמְדוּרָה                                   
וּבְאַפִּי עָלָה רֵיחַ פֶּסַח 

אביחי קמחי, הוא סגן יו"ר אגודת הסופרים החל משנת 2013, סא"ל במיל', בעל תואר שני. ספריו: רשימון סרטן, פרוזה אוטוביוגרפית וספרי השירה: ללכת, לנווט לבד בחושך והולך בירושלים. המנהל האומנותי של המיזם "שירה עברית, משוררי ישראל קוראים משיריהם" (החל מדצמבר 2014) הנערך בקול ישראל.

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים: תקציר ותוכן עניינים

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008 

תקציר

הפירוש ראה אור לראשונה בשנת 1855 במהדורה שפרסם אהרן ילינק מכתב יד המבורג 32 והתקבל בברכה בקרב חכמי ישראל באותו דור, אולם מהר מאוד נשכח מלב ועצם ייחוסו לרשב"ם הועמד בספק. המהדורה הלקויה שבה התפרסם בוודאי לא היטיבה עמו, והוא לא השאיר כמעט כל רושם על מחקר המקרא בעת החדשה. החיבור הנוכחי הוא מהדורה מדעית מתוקנת של הפירוש, המבוססת על כל עדי הנוסח הידועים כיום: שלושה כתבי יד שלמים, שני קטעים בכתבי יד אחרים ועדות כתובה מכתב יד נוסף שאינו בידינו. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא מקיף הדן בקשת רחבה של נושאים: זיהוי מחבר הפירוש, זיקתו לחיבוריו האחרים של רשב"ם, מקורות הפירוש, דמותו ודרכיו של הפירוש, ההיבטים הספרותיים של הפירוש, הפירוש האלגורי לשיר השירים והמסר שלו על רקע תקופתו, ענייני לשון שבפירוש והקדמה למהדורה.

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים: פתח דבר

שרה יפת, פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008 

פתח דבר

פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם ­ מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, ולהכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים

פרופ׳ שרה יפת, האוניברסיטה העברית

מתוך ספרה: פירוש ר׳ שמואל בן מאיר (רשב״ם) לשיר השירים, מקורות לחקר תרבות ישראל, 12, האיגוד העולמי למדעי היהדות, מפיץ: מאגנס, ירושלים תשס״ח 2008, עמ׳ 10-9  

להלן שני העמודים הראשונים מפרק זה. 

רשב"ם כמחבר הפירוש לשיר השירים

א. הפרסום הראשון של הפירוש וייחוסו לרשב”ם

פירוש רשב"ם לשיר השירים פורסם לראשונה בירי אהרן (אדולף) ילינק בשנת תרט"ו (1855), מתוך כתב יד המבורג, ספריית המרינה והאוניברסיטה, .Cod hebr. 32 [1] בכתב היד הפירוש אנונימי: לחיבור אין כותרת או קולופון וגם בתוך החיבור אין שום רמז ביוגרפי העשוי לסייע בזיהוי המחבר. ילינק זיהה את החיבור כפירוש רשב"ם, ובהקדמה לפירוש כתב:

לחם מן השמים

טלי וייס, משוררת ועורכת ספרותית

הוצאת חושן

אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ

לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,

שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת

מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת

אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה

כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן

וְיֵעָתֵר לִי, יַמְטִיר עָלַי מָן.

חָנָה בְּשִׁילֹה

עדנה מיטווך-מלר, משוררת, עורכת ומתרגמת 

ג׳ון סינגלטון קופלי, עלי ושמואל, 1780

אִם מְשַׁחְזֶרֶת אֶת בְּנָהּ

שַׂמְתָּ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

מְטַפֶּלֶת בְּבֵן אַחֵר

שֶׁנָּתַן לָהּ בְּאַקְרָאִי

בִּמְקוֹמוֹ מַתָּנָה.

מרדכי ואסתר, אימיגרנטים יהודים בשושן הבירה: פנטזיה פרשנית לפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

 Synagoge von Dura Europos

מרדכי היה בן מהגרים טיפוסי. בין הבריות הוא נודע בשמו הפרסי. הוא בחר בשם שיש בו יותר מניחוח  אמונים לבכיר האל המסופוטמי 'מרדוך', או 'מורודך'. הצהרת או הפגנת הזדהות פומבית כמעט. בני מהגרים רבים בכל עידן ובכל איי הים, ששאפו בדורות הרבה 'להשתלב' - גם  אם לא להיטמע במולדתם התותבת - הניחו כי בעזרת השם המקומי המאומץ יקל עליהם להיכנס למועדונים היוקרתיים שבפתחם עומד סלקטור המקרב או המרחק את הבאים שם על פי שמם.

בחזרה מעין דור

לאה הרפז, משוררת, סופרת ואמנית

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

בַּחֲזָרָה מֵעֵין דּוֹר      

הַסּוּסִים לֹא צוֹנְפִים

תִּינוֹקוֹת צָהֳלָה אֵינָם מַשְׁמִיעִים 

אַף לֹא אֲרֶשֶׁת מְחֻיֶּכֶת
אַחֲרֵי הִתְרַסְּקוּת הַלֵּב
הַצְּבָעִים מַטְמִיעִים
צִבְעֵי הַסְוָאָה
וּבָעֵינַיִם סִיּוּטִים וּכְאֵב

על מציאת מטבע הזהב הרומי משנת 107 לספירה

הסרטון באדיבות רשות העתיקות. 

מטבע רומי מתקופת טריאנוס - סרטון הסבר

הסרטון באדיבות רשות העתיקות.

הרחבה עם ד"ר דונלד אריאל על התגלית.

התגלה מטבע זהב עם דיוקנו של הקיסר אוגוסטוס

דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי". 

צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

מטבע זהב עתיק מהתקופה הרומית נתגלה במקרה על ידי מטיילת, לורי רימון, במהלך טיול בגליל המזרחי. בצידו האחד של המטבע מוטבע דיוקנו של הקיסר "אוגוסטוס האלוהי” ומצדו האחר מוטבעים הסמלים של הלגיונות הרומיים לצד שמו של השליט טריאנוס. חוקר המטבעות ברשות העתיקות, ד"ר דני שיאון, אמר: "מדובר במטבע נדיר בקנה מידה עולמי, שנטבע ברומא בשנת 107 לסה"נ. מטבע זה הוא חלק מסדרה שהפיק טריאנוס כמחווה לקיסרים שקדמו לו”.
מטבע זה הוא ״אח״ למטבע הזהב המצוי באוצרות המוזיאון הבריטי, ועד כה נחשב ליחיד מסוגו בעולם.

מותר האדם מן המכונה אין? הרהורים בעקבות נצחון המחשב במשחק GO

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


גו (GO) הוא משחק לוח סיני בן אלפי שנה, והוא אחד המשחקים המורכבים, היצירתיים והמסובכים ביותר שנוצרו אי פעם. יש מליוני אפשרויות לתנועת הכלים על הלוח. המשחק מפתח את ההגיון, התפיסה המרחבית, היצירתיות, יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית וכושר החשיבה. במזרח הרחוק יש אוניברסיטאות שבהן יש אפילו תואר אקדמי בגו... כיום משחקים גו מיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ונערכים בו טורנירים בינלאומיים נושאי פרסים. בארץ המשחק התחיל לתפוס תאוצה לפני למלעלה מעשור, בעיקר בזכות סדרת האנימציה היִקָארוּ נוֹ גוֹ  ששודרה בטלוויזיה, בזכות שחקנים שבאו מעולם אומנויות הלחימה וכמובן בזכות האינטרנט ששובר גבולות פיזיים-פוליטיים בין עמים. בשנת 1996 הוקמה אגודת הגו הישראלית.

מי הוא אשבעל בן בדע ששמו נחרט על גבי קנקן מחורבת קיאפה?

 פרופ׳ משה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ׳ משה גרסיאל לפני מפתן השער הדרומי של קיאפה.

לפני כמחצית השנה פרסמו פרופ' יוסף גרפינקל ועמיתיו מאמר מקיף על הכתובת השנייה מחורבת קיאפה ובה נחרט שמו של "אשבעל בן בדע" על גבי קנקן אגירה. במאמרם דנו המחברים בין השאר בקונטקסט הארכאולוגי של הממצא ובאונומסטיקון של השמות אשבעל ובדע ודומיהם. אולם הם לא ניסו לזהות את האיש ואביו ששמם נחרט על גבי הקנקן. 

שני חותמות עבריים מתקופת בית ראשון נחשפו בחפירות בעיר דוד

‏ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חותם "לעליהנה בת גאל". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

שני חותמות מתקופת בית ראשון, הנושאים שמות עבריים, נחשפו בתוך מבנה גדול הבנוי אבני גזית מפוארות (שימש כמרכז מנהלי?), בחפירות בעיר דוד. החותם האחד עשוי אבן חצי יקרה, ועליו נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל”, והחותם השני כתוב גם כן בכתב ראי, ונושא את השם "לסעריהו בן שבניהו”. 

חותם "לסעריהו בן שבניהו". צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

פורים - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בהמשך תמצאו את מאמרה של רחל אליאור: 'פורים  - מסכות, תחפושות, רדיפות והמרות  - בין אסונות לשמחות – מה עוד מסתתר מאחרי קריאת המגילה במרחבי ההיסטוריה?'. אליאור מבקשת להאיר פנים לא נודעים בתמורותיו ההיסטריות של חג הפורים לאורך אלפי שנים. היא מראה שדימויי התשתית חוצי הגבולות המתוארים במגילה שימשו מקור השראה לקיום היהודי המאוים תדיר בגלוי ובסתר.