On the Identity of the Horses, Spirits, and Eyes in the Prophecies of Zechariah: Summary

Shemer Arieli, On the Identity of the Horses, Spirits, and Eyes in the Prophecies of Zechariah, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

The Bialik Institute 

In Zechariah, chapters 1 and 6, horses are used as an entourage for Yahweh and his messengers. They are the eyes in the Lamp Vision in chapter 4. Their joint role is to walk and roam in the world on  the Lord's mission, and to report on what is happening in it before the Lord strikes Judah's wreckers (chapters 1; 6) or the ones who are seeking to prevent the construction of the Second Temple (chapter 4). Another purpose of these horses is to lay down the spirit of Yahweh in Eretz Tzafon (6:8). 

Porch of pillars or throne room? New Reading of 1Kings 7: 6-7: Summary

David Shapira, Porch of pillars or throne room? New Reading of 1Kings 7: 6-7, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

 The Bialik Institute 

Verses 6 and 7 of  1 Kings 7 describe two halls in Solomon's  palace: the porch of pillars and the throne room. The conventional interpretation of verse 6 is a source of disagreements between commentators and leaves many questions unanswered. Does this verse describe one or two halls?  Was there a second floor? What is the meaning of the word ?"עב" New reading of these two verses solves all questions, particularly when archaeological finds support this new reading.

The Crossing of the Jordan by Elijah and Elisha (2 Kings 2:1-18) in Light of the Crossings of the Reed Sea and the Jordan: Sumarry

 Hava Shalom-Guy, The Crossing of the Jordan by Elijah and Elisha (2 Kings 2:1-18) in Light of  the   Crossings of the Reed Sea and the Jordan, Beit Mikra vol. 61 (2016), No. 2, The Bialik Institute 

 The Bialik Institute 

A comparative consideration of the crossing of the Jordan by the prophets Elijah and Elisha in 2 Kings 2:1-18, against the backdrop of the narratives of the splitting of the Reed Sea (Exod 14) and Joshua’s crossing of the Jordan (Josh 3-4), sheds light on the figures of Elijah and Elisha, the underlying beliefs reflected by their actions, and the formation of the text in its current form. As part of his call-narrative, Elisha performs a miracle similar to that performed by Elijah before his ascent to heaven: using Elijah’s mantle, he crosses the Jordan (v. 15). The definitive similarity between the actions of both prophets prompts a comparison of the links and the differences between the two narratives. The similarities between the actions of the master and his disciple in crossing the Jordan serve to enhance the figure of Elisha. Not only did Elisha inherit Elijah’s mantle but also the  supernatural abilities later manifested in the performance of miracles. The differences indicate that nonetheless, Elijah outshone his disciple. Some textual versions, however, represent an attempt to aggrandize Elijah through the addition of the words לא נחצו after the first time Elisha strikes the water. Nonetheless, God plays a greater role in the Elisha narrative.

הרכוש הגדול: וינייטת המלך החדש

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

רעמסס השני, המוזיאון הבריטי

שעבוד מצרים איננו תובע מעמנו מקום מהוקצע ומוסכם  בתוך הרצף ההיסטורי. נוכחותו המעצבת בזהות הישראלית נשענת על עוצמת האירועים שעשו את הזיכרון היהודי שאינו תולה את תכניו על ווי תאריכים שקבעו חוקרים בכולי דברי הימים אם כי הוא אינו מתעלם מהם. מהותה ההלכתית ומהותה המוסרית של האומה היהודית בכל הזמנים ובארבע כנפות הארץ יונקת מן המשמע של השעבוד בחינת "וְגֵ֥רלֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות כ"ב,כ'), ואין אדם מתנה את איסור ההונאה בבחינה מוקדמת של מתי הייתם גרים משועבדים במצרים.

בית מקרא, כרך סא (תשע״ו), חוברת ב - תוכן העניינים

בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך סא (תשע״ו), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

הוצאת מוסד ביאליק

תוכן העניינים
שמר אריאלי,  על זהותם של הסוסים, הרוחות והעיניים בנבואות זכריה
חוה שלום־גיא, "ויכה את המים ויחצו הנה והנה": בין מעשה אליהו למעשה אלישע ובינם לבין הסיפורים על בקיעת ים סוף (שמות יד) ועל חציית מי הירדן (יהושע ג-ד)

להיות פרש הרוכב על שני סוסים דוהרים: מלחם באדר, דיוקנו של מורה

מלחם באדר, יליד חורפיש שבגליל העליון, הוא צעיר אנרגטי מרשים שמקדיש את חייו לחינוך ולהוראה.

מלחם באדר, תלמידותיו ומנהלת בית הספר.

פעילות באוניברסיטה העברית בפני קהל של תלמידי פילוסופיה וחינוך מארה״ב.

מלחם, מתי ידעת שהחינוך הוא הכיוון המקצועי שלך?

קשה לי להצביע על נקודת זמן לינארית, על אירוע חינוכי כלשהו שבו הבנתי מיד שמצאתי את ייעודי בחיים. שאעסוק בחינוך כל חיי למשל. בחינוך, להבדיל ממקצועות אחרים, אתה כל הזמן נמצא במונולוג. השאלות, תמיד מכרסמות בתוכך, תמיד מעסיקות אותך, הן מושא הווייתך, לאו דווקא התשובות.

אני אנטי גיבור

משה שפריר, משורר

José Echenagusía - Samson and Delilah

מוֹדֶה אֲנִי וִּמְתְוַדֶּה:

לֹא יָכֹלְתִּי כְּמוֹ הַגִּבּוֹר שִׁמְשׁוֹן

שיר קדום

בלפור חקק, משורר

אַהֲבָתֵנוּ סְנֶה לֹא אֻכָּל

מִקַּדְמַת יָמִים אַתְּ שָׁם

אִשָּׁה וְאָחוֹת

שְׂמֹאלֵךְ תֹּאמַר אַהֲבָה

יְמִינֵך תֹאחַז לוּחוֹת

בן פורת יוסף: מקאמה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות) 

Raffaellino Bottalla - Joseph sold by his brothers

כשרץ יוסף לחברה, לספר על החלום// הוא לא ידע, שבעטיו הוא לא ישוב הביתה בשלום.//  שִברו של החלום היה אז אלימות וָשבר//  ולא רק מאגר של אלומות דגן וָשֶבר.// נטול כֻתונת הפסים - סמלה של גאווה//  הושלך מאיגרא רמה לבור של ענווה.//  את לֶקח מעשיו על בשרו הוא חש,// ובעֵרומו, כמו נולד הוא מחדש.//  וכשהבן המועדף// אל מִשְבְּרי חיים אמיתיים נחשף,// את השברים, שברי חייו אסף.// מסלול חיים חדש, עיצב בעצב וחָכמה//  כשהשליחות – תרתי משמע -// הייתה לו למילה מנחה,// ובזכותה היה לאיש מצליח המקרין סליחה.//  

המקרא, המחקר והחוקר - שיחה עם פרופ‘ אלכסנדר רופא

פרופ' אלכסנדר רופא

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת)

אלכסנדר רופא הוא פרופסור (אמריטוס) למקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים. מספריו בעברית (בסדר כרונולוגי): האמונה במלאכים במקרא, תשל"ט; ספר בלעם (במדבר כ"ב, ב – כ"ד, כה): עיון בשיטות הביקורת ובתולדות הספרות והאמונה במקרא, תש"ם; סיפורי הנביאים: הסיפורת הנבואית במקרא - סוגיה ותולדותיה, תשמ"ב, מהדורה שנייה תשמ"ו; מבוא לספר דברים, תשמ"ח, והספר המקיף מבוא לספרות המקרא, תשס"ו, הדפסה שנייה תשס"ז.

ספרך ’מבוא לספרות המקרא‘, שהדפסה שלישית שלו עומדת לראות אור בקרוב, הוא חיבור מקיף ברוב תחומי הספרות המקראית. כמה שנים עמלת על כתיבתו? 

התחלתי ללמד מבוא למקרא באוניברסיטה העברית בשנת תשל"ה, והספר צמח משיעוריי מאז ואחרי כן. תהליך הכתיבה ממש נמשך כחמש-עשרה שנה, משנת תשנ"א (1991) ועד שנת תשס"ו (2006).

הופעתו של מבוא למקרא בלשון העברית, שנתחבר על ידי חוקר אחד, הוא ציון דרך בחקר המקרא בארץ. המבוא שלך שונה מאד בתפיסותיו ממבוא המקרא של משה צבי סגל מחד גיסא ומתולדות האמונה הישראלית של יחזקאל קויפמן מאידך גיסא. למשל, סגל הצהיר בהתחלת המבוא שלו שהתורה היא יצירה ספרותית מיוחדת במינה ושאין לדון בה לפי כללי הביקורת הנהוגים בספרויות אחרות. לו התקיימה עכשיו פגישה ביניכם מה היית אומר לו על כך?

בנות צלפחד - אקטיביזם פמיניסטי: פואמה

יפה לורנצי, משוררת
  

The Daughters of Zelophehad

אַקְטִיבִיזְם פֶמִינִיסְטִי-  

"מַה זֶה בִּכְלָל"?

מרים מרים, מלכה של מים וים

נילי אמיר סגל, משוררת

Tissot The Songs of Joy

הַיָּם נָבַע בְּעוֹרְקַיִךְ

וְקוֹלֵךְ נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק

קיצור תולדות יהוה האם היה פסל של יהוה בבית המקדש? - תוכן העניינים

ד״ר יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג, תשעז 2016 

הוצאת רסלינג

תיאור תכני הספר - כאן. 

תוכן העניינים

הנני בצמתים הרי גורל: וינייטה לפרשת ויגש

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

יעקב פורת, מחווה לברויגל

שני חיתוכי-לינולאם ממוסגרים במסגרת אחת. 50X70 ס"מ.

גם המאמינים כי ההיסטוריה היא מסע  של "הכל צפוי" וקברניט-על משגיח על נתיבה, וגם המאמינים כי אינה אלא "הרשות נתונה" והיא עושה דרכה אנוסה על פי גחמות חוקיה שלה, יכולים להסכים כי מכל מקום, העורמה מצרפת עצמה לגשר הפיקוד, אם מפני שקברניט העל בחר בה לעשות כן, אם מפני שהיא בוחרת, בת חורין, לאחוז בהגה כשהמשטים הגדולים יוצאים לדרך. באחרית המשטים נראה כי הייתה שם בראשיתם, כי ידעה לאן הולכים - ולא אמרה, או לא ידעה אך לא חדלה להשתעשע בלהפתיע, לטוב ולמוטב, גם את עצמה.

משחק הלוטו והקופסה הכחולה של קק״ל: מתוך ספרו של גדי כפיר על ציונות ומשחקי קופסה

גדי כפיר, ציונות ומשחקי קופסה 1948-1900, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע״ו 2016, הכתוב להלן מתוך עמודים  46-40 בקיצור-מה.

המחבר וספרו על רקע פאזל ׳פלשתינה-א״י׳

משחק הלוטו התפתח כמשחק לימודי בעיקר בגרמניה, ובהשפעתו פיתחו העולים ארצה ִמשחקי לוטו כמו ‘דומינו ארץ ישראל', ‘הישוב והארץ', ‘לוטו הסתכלותי' ועוד. ב'דומינו ארץ ישראל', יש תמונות היוצרות רצף קווי, ועל כן יש רק אפשרות אחת ליצור את רצף התמונות הרצוי ואין מקום לבחירה. זהו משחק חינוכי, שלרצף שנוצר בו נודעות משמעויות מלמדות. גם בלוטו ‘הישוב והארץ' מובא מידע נרחב על היישובים בארץ ומיקומם, מספר התושבים ועוד. 

ציונות ומשחקי קופסה: פרקי הספר

גדי כפיר, ציונות ומשחקי קופסה 1948-1900, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע״ו 2016, 179 עמודים

הוצאת יד יצחק בן-צבי

הספר שלפנינו הוא ספר פורץ דרך החוקר לראשונה את הזיקה שבין ציונות לבין משחקי קופסה. הספר מתאר את השורשים הרעיוניים וההסטוריים, כמו גם את מאפייניהם התוכניים של משחקי הקופסה במחצית הראשונה של המאה העשרים. המסע התרבותי בעקבות משחקי הקופסה משקף את העידן שבו הפך הרעיון הציוני ממשאת נפש למציאות ממשית. לספר שני חלקים: רשימה המתארת את משחקי הקופסה של התקופה הנחקרת, וחלק מחקרי המביא עובדות, פרשנויות ומפרט מונחים שונים הקשורים בנושא. 

התגלו חרותות של מנורת שבעת קנים ושל צלב

חריתת מנורת שבעת קנים. צילום: סער גנור, רשות העתיקות

על קירותיו של בור מים החצוב בסלע קירטון נמצאו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים ושל צלב. 

עקדה ישראלית

מתן מורג, מורה ומחנך

Bouguereau-he, First Mourning

אַבְרָהָם לֹא יָדַע

שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִסָּיוֹן. אָז הוּא 

בראשית היה הזמן

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות, תרבות ולשון

Mario in arte Akeu

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַזְּמָן
והַזְּמָן בָּרָא אֶת אֱלֹהִים
ואֱלֹהִים בָּרָא אֶת הַמִּלִּים
וַיִּקָּרֵא שְׁמוֹ "בֶּן-הַזְּמַנִּים"

וינייטת החזון בפונדק החלום: וינייטה לפרשת מקץ

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

טיסו, יוסף פותר את חלומות פרעה

שישים פנים לתיבה הִנֵּ֣ה ושישים ושש ל "וְהִנֵּ֨ה". אינו דומה, " הִנֵּ֣ה מַה טּ֭וֹב וּמַהנָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם יָֽחַד" (תהלים קל"ג,א') שמתפרש כאומר 'ראו עד כמה טובה האחווה והרעות', ל " הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה"( בראשית כ,ב,ז') שאמר יצחק ההולך אל העקדה לאביו, שמתפרש כאילו אמר שהאש והעצים הנם בנמצא.

עמוס ונבואותיו על רקע תקופתו

פרופ׳ יאיר הופמן, אוניברסיטת תל אביב

* נוסח ההרצאה בחוג העשירי לתנ״ך שהתקיים בבית נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין, במסגרת 929 תנ״ך ביחד. ד׳ בכסלו תשע״ז (4.12.2016)

כבוד הנשיא ראובן רובי ריבלין ורעייתו נחמה

מכובדי כולם,

שאלה: האם בטהובן היה יכול לבטא את גאוניותו פורצת הדרך אלמלא ניצב על כתפיו של מוצרט? האם מוצרט היה יכול לבטא את גאוניותו אלמלא ניצב על כתפיו של היידן? 

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד

מנחם מ' פאלק, משורר

 1851 David, Pietro Magni
הרייקסמוזיאום, אמסטרדם. צילום: יואב מזור

* פסל שיש, דויד עומד להשליך את האבן על גוליית. הפסל הוא הצהרה פוליטית: דוד מייצג כאן את המנהיג האיטלקי הפטריוט ג׳וזפה גריבלדי ששיחרר את מילנו משלטון בית הבסבורג (׳גולית׳). 

סָנֵגוֹרְיָה צִבּוּרִית: המקרה של דויד

אַתֶּם הַקָּהָל הַיּוֹשֵׁב כָּאן בַּדִּין

עוֹד יַגִּיעַ הַיּוֹם תִּקָּרְאוּ סַנְהֶדְרִין

גַּם לָכֶם הַדִּיּוּן יֵרָאֶה קַטְנוּנִי

לְעֻמַּת הַמִּקְרִים שֶׁרָאִיתִי אֲנִי.

חג החנוכה - איזכוריו וטעמיו

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

יצירת סבינה סעד

חג החנוכה אינו נמנה על שבעת מועדי ה' מקראי קודש, הנזכרים בתורה ומציינים את מחזורי הימים המקודשים בשבעת החודשים הראשונים של השנה המקראית, שבהם יש לשבות מכל מלאכה על פי ציווי אלוהי המבקש להנציח את מחזורי החירות ומועדי הדרור. מחזור שבעת מועדי ה' מקראי קודש מצטרף למחזורי השביתה המקראיים הנחוגים מדי שבעה ימים, שבע שנים ושבע שבתות שנים הידועים כשבת, שמיטה ויובל. מחזורים שביעוניים אלה, המכונים מועדי קודש ומועדי דרור, מצוינים בזיקה לשבועה, לברית, לשביתה ממלאכה ולמקראי קודש. מחזורי השביתה האנושיים קשורים לברכת שמים מחזורית, הנשקפת במחזורי היבולים הנמנים בזיקה לשבעת המינים, הצומחים בשבעת חודשי השנה הראשונים בין ניסן לתשרי (ויקרא כו,ג-ו). מועדי דרור אלה, המכונים מועדי ה' מקראי קודש, מצווים בכוחו של ציווי אלוהי על כל עדת ישראל, לשם הנצחת שבועת החירות וקדושת השביתה, הכורכת בין צדק אלוהי לזמן מקודש ולמקום מקודש. השבתות, שבעת מועדי ה', השמיטות והיובלים, המייצגים סדר אידאלי של חירות וצדק, נשמרו כהנצחת הזיכרון ההיסטורי הכרוך בחסד אלוהי, שעניינו המעבר מעבדות לחירות. (ויקרא, פרקים כג, כה).

אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה - לניתוק. וינייטת תבוסת השנאה. פרשת וישב

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

האם היין-יאנג הולם את תוכן המאמר?

האהבה והשנאה, עוצמות נפש קוטביות, יודעות להאיר ויודעות להאפיל, להשיט בני אנוש בנהרות החיים, להטיל אותם ממפלים אל תהומות בהן מולך המוות. אהבה היא תשוקה לחיבור, שנאה לניתוק. האוהב אינו שלם בלי האהוב. השונא אינו שלם בלי הניתוק.

יעל הקיינית: הוא פסע לעברי וכוונתו ברורה. נאלמתי! איך אינצל?

שולה ברנע, משוררת ולשונאית 

תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי (שופטים ה, כד)

Artemisia Gentileschi, Jael and Sisera, oil on canvas

זכור לי, כי באותו היום היה חם מהרגיל. החזרתי את הטליות מהמרעה, הכבשים כבר שבו קודם לכן. הן פעו במכלאה בספוק שלאחר האוכל. זו הייתה שנה גשומה ופורייה - עשב רב וגבוה צמח באותה עת . רוח עזה נשבה והעיפה את החול באוויר, ריח גשם מתקתק וריח עשב עלו באפי. נתמלאתי תחושת חופש ועצמאות. נעלתי את המכלאה והלכתי לפוש סמוך לדופן האוהל שלנו בצד הצל. בשעות שבין הערביים אהבתי ליצור חליל מקנה סוף ולחלל מנגינות ככל העולה במוחי. אחיי התרוצצו בחצר המשק, אמא כיבסה כביום חמישי בשבוע, אבא יצא למסעותיו על סוסו השכם בבקר, ובדרך כלל היה שב כעבור ימים רבים ואף חודשים.

שבר של קערת אבן מהתקופה החשמונאית שעליה הכתובת "הרקנוס" התגלה בירושלים

שבר קערת הקירטון מהתקופה החשמונאית, ועליו הכיתוב "הרקנוס". 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

היום מתפרסם לציבור שבר קערה שנחשף בשנת 2015 בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

נשים בעולם היהודי - חוברת יב של כתב העת מסכת

 בימים אלה (התשע״ו 2016) הופיעה חוברת יב של כתב העת ׳מסכת׳, כתב עת אקדמי שפיט למחקר והגות המוקדש לנשים בעולם היהודי.

החוברת הנוכחית רואה אור במסגרת הפקולטה ליהדות של אוניברסיטת בר-אילן. עורך ראשי: פרופ' יהודה פרידלנדר, עורכת: ד"ר רבקה גולדברג. 

דלילה עליך שמשון

גבריאלה מורז, משוררת

Alexandre Cabanel - Samson and Delilah 

דָּלִיתִי אוֹתְךָ מִתּוֹךְ פְּרֵהִיסְטוֹרְיָה

וְהָיִיתָ לִי פַּלְצוּר

לִלְכֹּד לְעַצְמִי עָתִיד. 

תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים

‏אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ, דברים ח, ז-ח 

תצוגה ארכיאולוגית בנושא שבעת המינים הוקמה במרכז המבקרים החדש בית קוקיה שבלב ירושלים, רחוב הרב אגן 10, בשיתוף עם רשות העתיקות.

השמאל מהאתמול

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

יחזקאל

צד  שמאל הוא כידוע הצד של הרוע.  

כל תכליתו חוק וסדר לפרוע.  

לכן על שלושה פשעי השמאל  ועל ארבעה לא נמחול.  

כתב אשמה נגיש נגדו בלי לחמול. 

מציאות מסדנת האגדה: וינייטת מעבר יבוק

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

Tulul adh-Dhahab and Jabbok in spring

נחל יבוק הוא הרוביקון שלנו. מעבר מזה, בגדה אליה הגיע מארם, היה השלישי באבותינו, יעקב. הוא עלה על הגדה מנגד, והוא ישראל. ביבוק  לא הושלכו קוביות לדעת מה אלילת המזל והכוכבים גוזרת, וברוחה לא אמר המצביא הנועז ālea iacta est , לאמור כי נגזר שהמעבר  אל חזור. אין מזל לישראל. יש אלוהי אברהם ויצחק, ויעקב כביכול רואה אותו בעיניו ואומר  "כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים" (בראשית ל"ב,ל"א) וקורא למקום פְּנִיאֵ֑ל ־פְּנוּאֵ֑ל, ויבוק הוא מפנה, מעבר שאין חזרה ממנו המקבל את ביטויו בקול מלאכו של אלוהי  אברהם ויצחק," לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם יִשְׂרָאֵ֑ל" (בראשית ל"ב,כ"ט). 

החיפוש אחרי העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה

ד״ר עפרי אילני, מלמד באוניברסיטת תל אביב וב-NYU Tel Aviv

מרכז זלמן שזר

ד״ר עפרי אילני על ספרו ׳החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה׳, הוצאת מכון ליאו בק ומרכז זלמן שזר, 264 עמודים

הספר עוסק בחיפושם של מלומדים וכותבים בנאורות הגרמנית אחר עם ישראל התנ"כי, ובמשמעויות החדשות שהוענקו להיסטוריה העברית הקדומה בתקופה זו. האוניברסיטאות הגרמניות הפכו במאה ה-18 למוקד מרכזי של חקר המקרא. חוקרים פרוטסטנטים שירטטו את דיוקנו של עם ישראל הקדום באופן חדש, תוך שימוש במתודות היסטוריות, פילולוגיות ואתנוגרפיות. הספר בוחן עשרות חיבורים מחקריים בני התקופה המוקדשים לעברים (Hebräer) הקדמונים, וכן יצירות ספרותיות והגותיות העוסקות בנושאים תנ"כיים. 

סקיצות אלוהיות לבריאת האדם

האמן, יעקב פורת, סקיצות אלוהיות לבריאת האדם, חיתוך לינוליאום בצבעים אחדים ובפורמט של 36X52 ס"מ. העבודה נוצרה ב 1989.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו). הפסוק מצוטט בחלקה העליון של העבודה בשפה הגרמנית Und Gott sprach: Lasset uns Menschen machen  רישום המשפט בגרמנית נעשה באופן אינטואיטיבי, אבל במבט לאחור, אומר יעקב פורת, ׳הוא נועד להצביע על הבטים לא מחמיאים שהולידה בריאה זו, שאין בהן התרסה נגד הבורא אלא נגד האדם בעל הבחירה החופשית. בחירותיו של האדם הן לעתים מרושעות ואפילו מפלצתיות, כפי שהיה בעידן אומלל בתולדות גרמניה. השימוש בשפה הגרמנית נועד לרמוז עליהן׳. 

הרישום בשפה הגרמנית נעשה, כאמור, באופן אינטואיטיבי. וכך אומר האמן: ׳בהליך היווצרותן של מרבית עבודותי ״התמאתיות״ - ובעבודה הזאת בכלל זה - אינני עובד עם קונספט מוגדר מראש, ושמה של העבודה וכותרתה נקבעים סופית רק לאחר היווצרותו הסופית של הציור. המשפט מספר בראשית בעבודה הנוכחית נרשם בגרמנית רק לקראת סיומה של העבודה׳. 

האמן יעקב פורת בסטודיו שלו

קיצור תולדות יהוה - האם היה פסל של יהוה בבית המקדש?

יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג תשעז 2016

הוצאת רסלינג

ד״ר יגאל בן-נון, תוכן העניינים של הספר - כאן. 

מבוא: הפולחן הישראלי וזיקתו לתרבות האזור*

ממלכות ישראל ויהודה לא היו מנותקות מתרבויות העמים סביבן. גם לא בתחום הפולחן. על כך מעידים הטקסטים המקראיים עצמם. לא נופתע אם נגלה שדמותו של האֵל לא מופיעה באופן אחיד אלא בצורות שונות ואף סותרות. אין להתפלא על כך. המקרא מורכב מטקסטים רבים שנכתבו בתקופות שונות, בידי מחברים שונים. ספר זה משקיף על דמותו של יהוה בספרייה המקראית ומנסה לבחון אותה. הוא בודק את היקרויותיו של האֵל "יהוה" בטקסטים שונים, ובוחן את המצבים המדיניים שהשפיעו על התפתחותו. תאולוגיה, פילוסופיה, חברה ופוליטיקה אינן מנותקות זו מזו. קורותיו של פולחן יהוה קשורים קשר הדוק לחיבורה ולעריכתה של הספרייה המקראית.

קבלת עידכונים שוטפים על רשומות חדשות בבלוג

בעמודה הימנית של הבלוג מופיע הסמל שתמונתו מצ״ב.

אפשר להפעיל את האופציה הזאת על ידי הכנסת האימייל למקום המתאים בעמודה הימנית של הבלוג, ואז מקבלים באופן אוטומטי עידכונים על כל מה שחדש ומתחדש בבלוג.
בהצלחה

על אהבה ועל שנאה ועל הנשיקה: וינייטת סוד הלשון

 יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Spanish - Jacob and Rachel at the Well

ברגעים של חסד אני מקשיב לקולה הסמוי של לשוננו העברית המקראית, ושומע אותה אומרת דברים מפורשים המוצנעים בתוך המילים. איני מטריד פרשנים לשאול מה בין "וְאָֽהַבְתָּ֥ לְ" כגון בפסוק " לֹֽא תִקֹּ֤ם וְלֹֽא תִטֹּר֙ אֶת בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י ה' " (ויקרא י"ט, י"ח) וכגון בפסוק "כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם" (שם,ל"ד) לבין "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת " בפסוק "וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה'אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ" (דברים ו',ה') וכיוצא בזה בפסוק " וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת ה' אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים" (שם י"א, א').

אבן קלע יריתי, במצחו פגעתי - שירו של דוד

שולה ברנע, משוררת ולשונאית




אוסמר שינדלר, דוד וגולית

נַעַר קָטָן הָיִיתִי
לַמְּשִׂימָה הִתְגַּיַּסְתִּי,
אֶבֶן קֶלַע בָּרַרְתִּי
בְּאַשְׁפָּתִי הֵכַנְתִּי,
וְהִנֵּה:
עֲנָק לְפָנַי בִּזְקִיפוּת עוֹמֵד
קוֹלוֹ הוֹלֵךְ עַד קְצוֹת תֵּבֵל,
רַגְלָיו וְיָדָיו עָצְמָה,

וַאֲנִי רַךְ כְּעַלְמָה,
שְרִירַי כַּדוֹנַג,
אֶבֶן קֶלַע יָרִיתִי
בְּמִצְחוֹ פָּגַעְתִּי-
רַחֲמִים בְּלִבִּי אַין,
רֹאשׁוֹ חִישׁ עָרַפְתִּי
לְהָבִיאוֹ שַׁי לְמַלְכִּי,
נִצְחוֹנִי זֶה קַל,
אַךְ עִם בְּנִי
- קָמָה מַפַּלְתִּי.

שולה ברנע פירסמה עד כה שלושה ספרי שירה: מילה (2009); שירים (2011); וקרוב אל האמת (2014).

על משמעותו של סיפור יוסף - שיחה בשתיים

איימי כץ משוחחת עם ד״ר לאה מזור על סיפור יוסף. 

מנורת הזהב של המשכן‮ - ‬עץ של אור

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רפליקה של מנורת המקדש
על פי מכון המקדש

פרשת ’תרומה‘ עוסקת בהוראות שקיבל משה באשר לבניין המשכן וכליו, והיא פותחת במצווה לקחת מבני ישראל לשם כך תרומה של חומרים יקרי-ערך (זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד). נאמר למשה שעל המשכן וכליו להיות תואמים ל’תבנית‘ שה‘ הראה לו בהר סיני (שמות כה פסוקים ח-ט, מ; כו, ל; כז, ח). יש הסבורים ש‘תבנית‘ זו היתה דגם של המשכן, שה‘ הראה למשה כדי לסייע לו להבין את ההוראות המורכבות של הביצוע, ויש הסבורים שהתבנית היתה תמונת מושבו השמיימי של האל, אשר המשכן אמור היה להיות העתק שלו. התפיסה השנייה מוצאת סיוע בחומר מקביל מן המזרח הקדום. על פי המסורת המסופוטמית נבנו המקדשים על פי תבנית שנמסרה לבנאים על ידי האלים. כך, למשל, מסופר שהאל ננגירסו הראה בחלום לגודא מלך לגש את דמות המקדש שעליו לבנות ואף מסר לו בכתב את תבניתו. על פי גישה זו, המשמעות הסמלית של המשכן טמונה בכך שהוא נתפס כהעתק של מקדש שמיימי.

כורי הבארות לדורות: וינייטת באר מים חיים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים

נטיית הלב הראשונה שלי בקוראי כי לבאר  שלישת שחפר יצחק בשבתו באדמות ערוץ גרר קרא שם "שִׂטְנָֽה", הייתה פשטני לעילא. הוא קרא לה 'שִׂטְנָֽה' כי הבין כי הבאר הזאת תכלא מימיה תמיד, אבל את השטנה תפיק ותפיק  עוד, בלי לאות, אין עוצר. שטנה איננה רק איבה. היא לא שנאה הנקווית בליבו של אדם העלולה אמנם לגאות עד שהיא עוברת על גדותיה וניגרת להזיק, ולפגוע, עד אפילו להמית, אבל עיקר פגיעתה היא בשונא עצמו המורעל על ידה בתוכו. שטנה היא היזק הלכה-למעשה שעילתו שנאה.  בספר עזרא פרק ד' פסוק ו', נאמר "וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ, בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ, כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם", העידו עדויות מרשיעות על היהודים ו"השחירו פניהם של ישראל בימיו כפני הקדרה" ( מסכת מגילה י"א, א') כדי להניא את המלך מתמיכה ברעיון הקמת המקדש בירושלים בה שלט. השנאה הכבושה  'הכתיבה' "שִׂטְנָֽה", והשונאים כתבו. "וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ ה' בַּדֶּ֖רֶךְ לשָׂטָ֣ן ל֑וֹ" (במדבר כ"ב,כ"ב) הוא 'מעשה שטן' הבא לסכל את היענותו של בלעם לתחנוני בלק בן ציפור, לא בהדחה משנאה, אלא בפעולת מניעה, בהתערבות אלימה בדרך. השטן, הוא 'מלאך'  פעיל, המשוטט בארץ ללקוט ראיות מגובות או בדויות להביאן לפני דינו של דיין עולם כדי שיוציא לחובה דינם של ישרי דרך. נטיית הלב הראשונה שלי הייתה לייחס ליצחק אבינו בגרר כוח נבואה על מה שעתידה אותה באר להפיק עד לקץ שעבוד מלכויות, על שהיא עתידה להיגרר מן הנחל ההוא לכל הנחלים ההולכים אל הים בהם הלכו ישראל בנדודים בעולם. "שִׂטְנָֽה" מאיבה, בכל דור, "שִׂטְנָֽה" בעלילות דם, "שִׂטְנָֽה" מעוינות המתעדת כביכול עדויות שקר על אגודות סתר של זקני ציון המושכים בחוטי העולם והיורדים לתוך נכסי המדינות בהם הם זרים נסבלים בוגדנים.  זה נראה היה לי דרש שדברי הימים מוכיחים  שכולו פשט. אבל אחר עיון נוסף, לא הלכתי אחר נטיית לבי הראשונה. על פי הכתוב בנרטיב 'הבארי' הזה כולו, לא האמין יצחק בבאר דטרמיניסטית כל כך.

תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה

ד״ר יעקב אזואלוס, תורת המלאכים בתרגומים הארמיים לתורה, הוצאת רסלינג, תשע״ז 2016

הוצאת רסלינג

מחקר התרגומים הארמיים הקדיש תשומת לב רבה למספר סוגיות מרכזיות של אמונות ודעות כגון דמות האל ותאריו, תורת הגמול, חשיבות התפילה, העולם הבא, מעלתם של אבות האומה ועוד. התרגומים ששימשו כבני לוויה לטקסטים המקראיים, הן בעת קריאת התורה בבתי הכנסת והן בשעה שנלמדו בבתי המדרש, מאפשרים הצצה לעולמם הרוחני של באי בית הכנסת בתקופתם ועל הדרך בה הונחלו דעות אלו לשומעיהם. 

ספר זה דן במכלול שלם ומקיף בתורת המלאכים בתרגומי התורה. נושא שלא זכה לדיון ממוקד ולעבודה מסכמת, אם כי הוא נדון פעמים הרבה, כבדרך אגב, תוך כדי עיון בעולמם הרוחני של התרגומים, במחקרים הדנים בתרגומי המקרא ובספרות חז"ל, אך לא נדון באופן שיטתי, עצמאי ומפורט אלא המקטעים שונים ובתרגומים מסוימים. 

חיפוש מתקדם באתר של מקראות גדולות הכתר

לאחרונה הועלתה גרסא חדשה לאתר 'מקראות גדולות הכתר' המאפשרת חיפוש מתקדם בתנ"ך באמצעות האינטרנט. החיפוש יכול להעשות גם במחשב שולחני או נייד וגם בטלפון חכם.

גרסא זו היא שלב נוסף בחזונו של פרופ' מנחם כהן - ראש מפעל 'מקראות גדולות הכתר', לשילוב בין המהדורה המקוונת למהדורה המודפסת ולחיזוק 'למידת החקר' בלימוד התנ"ך, 

אפשרות חיפוש זו, שבעתיד הקרוב תורחב גם לחיפוש במפרשים, בתרגום ובמסורה, היא מהפכה בתחום לימוד התנ"ך. מורים ומרצים יוכלו לתכנן מערכי שיעור הכוללים משימות חקר שיבוצעו ע"י התלמידים והסטודנטים בכיתה, באמצעות טלפון חכם.

חשוב לציין כי לא כל האפשרויות הקיימות בתוכנת הכתר קיימות גם באתר. האפשרויות העיקריות שקיימות בתוכנה ולא באתר הן: חיפוש טעמי המקרא, שמירת צורות, ופתיחה במקביל של מספר מסכים.

להלן פרוט של אפשרויות החיפוש באתר:

ניתן לחפש רצף מילים, למשל: "אלה תולדת", יש אפשרות להשתמש בשאילתה באופציה "או", למשל אם לא בטוחים אם המלה "תולדת" נכתבת בכתיב חסר או מלא (תולדות). כך