דוד, היאך חמסת וגזלת?

שולה ברנע, מנחת הורים זוגיות גיל שלישי ויועצת חינוכית

King David Handing the Letter to Uriah 1611 Pieter Lastman

דוד, היאך חמסת וגזלת?

גן העדן של אבי - ראיון עם פרופ' יונה צבר

ד“ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית (מראיינת. הראיון נערך ב-2010) 

פרופ׳ יונה צבר, אתה גיבור ספרו המבריק והנוגע ללב של בנך, אריאל צבר, ’גן העדן של אבי‘ (הוצאת שוקן 2009), שבו הוא מספר על חייך מילדותך בכפר נידח בכורדיסטן, ועד היום כשאתה מכהן כפרופסור באוניברסיטת יו-סי-אל-אי בארצות הברית ונחשב לאחד מבכירי חוקרי הארמית בדורנו. 

בספר עולות כחיות דמויותיהם של הוריך ובמיוחד מזעזעים הדברים על אמך שלא הצליחה להתאושש מאירוע משפחתי טרגי עד מאד. מה היה ארוע זה? 

אובדן  הבת-התינוקת שניתנה למינקת גויה עבור שכר, משום שאימי לא הצליחה להניקה, אך זו לא חזרה למשפחה וכנראה חנקה את התינוקת לא בכוונה. אמי הרגישה צער ואשמה כל חייה בגלל זה.

בזאכו גדלת בבקתה עשויה לבני בוץ, בלי חשמל ובלי מים זורמים. עברת שם לא מעט סבל. האם זאכו היתה לאור זאת ’גן עדן‘ עבורך, כפי שעולה משם הספר? 

מקום שקשור בילדות ממרחק של שנים הופך ל”גן עדן.”

אש משמים

בהרבה תרבויות אנושיות קדומות ייצגה האש את האלוהות, ופניה הכפולים של האש - מיטיבה והורסת, מטהרת ושורפת, מאירה ומעוורת הם שהניחו בסיס לתפיסה זו. הופעותיה של האש במקרא בנויות אף הן על אותו כפל פנים, ויש בו כמה וכמה סיפורים על אש היורדת משמיים (או יוצאת מן הקודש), ולה תפקידים מנוגדים: הטלת עונש קשה על האדם מכאן, ואות לנוכחות החסד האלוהי מכאן.

בריתות מדיניות במזרח הקדום מאת אמנון אלטמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מוסד ביאליק

אמנון אלטמן, בריתות מדיניות במזרח הקדום, הוצאת מוסד ביאליק, ספריית האנציקלופדיה המקראית, ירושלים 2018, 656 עמודים.* 

קיצור תולדות יהוה כהתרסה נגד שמרנות מחקרית

ד״ר יגאל בן-נון, חוקר ויוצר

יגאל בן נון, Error טעות מספר 1״. טכניקה מעורבת על נייר
עבודה מאוגוסט 1991 במלחמת המפרץ הראשונ

ד״ר יגאל בן נון - על מחקרו

לילה בארץ הצפירות השתיים

יצחק מאיר, הוגה דעות משורר וסופר

סבינה סעד, הדגל הבוכה

אין משפחת השכול.
יש משפחות משפחות, 
ולכל משפחה התכנסות עמוקה משלה.

איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל מאת דני בירן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת סטימצקי

על הספר דני בירן, איש על דגלו: מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, הוצאת סטימצקי, 2017, 384 עמודים

נחשף לציבור השביל החכם שבגליל, שביל הסנהדרין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נר עם מנורת שמונת הקנים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנורת שמונת קנים, מטבע של סולימן המפואר, תעשיית זכוכית, חיבור למורשת הסנהדרין, ערכי טבע ונוף.

כשאני שומע את ציקצוק חריקת אבני החצץ בפיהם של אומרי הקדיש בהלוויות ובאזכרות, ליבי נחמץ.

דודו אלהרר

ויקם דור יהיר ובור

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת סופרת וחוקרת

Foolishness Of The Fools From The Absurdities

ויקם דור יהיר ובור

ממושקה

שמעון בארי, משורר וסופר

הִיא בּוֹכָה... וּשְׁעוֹן הַחוֹל מַזְרִים גַּרְגְּרִים

ממושקה
אֲנִי חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל אוֹתוֹ יוֹם
נוֹרָא וּמַר בְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ
יֵשׁ לְהָנִיחַ
הָיוּ אָמְנָם טִפְטוּפִים
וּשְׁמוּעוֹת כְּמוֹ זְדוֹנִיּוֹת
עַל פְּשָׁעִים עַל אָבְדָן
גַּם הַקֶּשֶׁר נֻתַּק

שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א': תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה

ד״ר בעז סתוי, מכללת אורנים*

ברשימה זו ברצוני להציג בפניכם בקצרה את ספרי שיצא לאור בסדרה THeth (Texte der Hethiter, הטקסטים של החיתים) מטעם אוניברסיטת היידלברג. הספר—שהוא תקציר מעודכן של הדוקטורט שלי שאושר ב-2012 –נקרא "The reign of Tudhaliya II and Šuppiluliuma I. The contribution of the Hittite documentation to a reconstruction of the Amarna Age" ("שלטונם של תודחליה ב' ושופילוליומה א'. תרומת הטקסטים החיתיים לשחזור תקופת עמארנה)".

מכתב 'אמונה פצועה' של אלי ויזל

ד"ר יואל רפל, מיסד ארכיון אלי ויזל, אוניברסיטת בוסטון, ואוצר התערוכה ׳מורשתו של אלי ויזל׳ באוניברסיטה העברית

אלי ויזל

השואה כהר סיני של חושך? 

ביום השואה עברה צפירה במיתרי בטני

 שמעון בארי, משורר וסופר

סבינה סעד: מזרח

בשעה עשר עברה הצפירה

תיקון העוול ההיסטורי: על השיר "אליעם" של צביקה ניר

דר' רחלי אברהם-איתן, משוררת וחוקרת ספרות*

הוצאת הקיבוץ המאוחד

תיקון העוול ההיסטורי

על השיר "אליעם" מתוך: "אוטהון" של צביקה ניר (הקיבוץ המאוחד 2017)

דפי הספר "אוטהון" נוטפים "דבש", הורמונים זכריים ואירוטיקה בלשון נועזת, בעיקר בשירים על אנה, נערת הליווי. גם הרומן "אמת" (הקיבוץ המאוחד, 2016) נוטף סצינות סקסואליות נועזות באמצעות דמותה של האדריכלית.

משרד החינוך: תלמידי בית הספר היסודי הממלכתי ילמדו תנ״ך ללא חוברות עזר

פרופ' יהושע גתי

הדברים הבאים הם בעקבות כתבה בהארץ (2.4.18) 

הכתבה המתפרסת על שני עמודים מכריזה על מפנה בלימוד התנ"ך בבית הספר היסודי הכללי. הקץ לחוברות העזר ואף לספרי הלימוד, שהפכו לתנ"ך גופו וגאלו את המורות ממצוקת ההכנה המייגעת.  ההנחיה היא שמעתה לימוד התנ"ך בבית הספר היסודי, כמו בבית הספר העל-יסודי יעשה דרך הטקסט המקראי בלבד. חרף החידוש מבקש אני לטעון שטרם הגיעה העת לצהול. אני גורס ששחרור הטקסט המקראי מחרצובות החוברות מתובל בנעימה פופוליסטית וביומרנות שעלולה להכשיל את הלימוד. מורים רבים כבר מצביעים על בעיות טקטיות בהוראה המוצעת. ואני מבקש לעסוק באסטרטגית קריאת הטקסט ופרשנותו, שלדעתי לא תשיג תוצאות של ממש בשיטת לימוד הטקסט גופו ותו לא.  כדי להבהיר את עמדתי אגע בקצרה בסוגיה ההרמנויטית, "מדע הפרשנות" בישומה למקרא.

מצוות של אמצעי ומצווה של עיקר: וינייטת הזיכרון וחשבון הנפש

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

להפוך את הזכרון להווה נמשך

הזיכרון הוא דינאמי כי הוא תלוי בזוכר

בסוד ארכיטקטורת הזיכרון: וינייטת כל ימי חייך

יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות

יציאת מצרים וקידוש החירות

יש אררט מתחת למים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

וְהַתֵּבָה הָאַחַת, הַיְּחִידָה, שָׂרְדָה אֶת עַצְמָהּ שְׁסוּעָה וּקְרוּעָה

יֵשׁ אֲרָרָט מִתַּחַת לַמַּיִם.

נוסעת בזמן

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת

נוסעת בזמן מכאן לשם

מגילת 4Q274 ו-לוח ממגילת 4Q418 חוכמת רז נהיה (ד) מקומראן נחשפות עתה לראשונה לציבור

שימור המגילות במעבדות רשות העתיקות בירושלים. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

היום נחשפות לראשונה לציבור שתיים ממגילות מדבר יהודה.  

"ארמי אובד אבי" מיהו הארמי ומיהו האב ב"מקרא ביכורים"?

פרופ’ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

בדברים כו, א-יא מתואר בפירוט טקס הבאת הביכורים אל המקדש: על כל חקלאי לקחת "מראשית פרי האדמה", להניחו בטנא ולהביא אותו "אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם". את הטנא עליו להניח לפני המזבח ולומר קטע קצר המכונה במסורת בשם "מקרא ביכורים" (משנה סוטה ז, ג), קטע הידוע ומוכר גם מציטוט ארבעת פסוקיו הראשונים (פסוקים ה-ח) בהגדה של פסח. בקטע זה מספר מביא הביכורים בקיצור ובדילוגין את תולדות עם ישראל החל מן הירידה למצרים, המשך ביציאה ממנה והכניסה לארץ ישראל, וכלה בהצהרה "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי, ה'". 

פסח וליל הסדר של עין חרוד

סמדר כרמי-גיברמן, מוסיקאית: נגנית פסנתר ועוגב, מורה ומרצה, מנצחת מקהלה

סמדר כרמי-גיברמן מנגנת בליל הסדר בעין-חרוד כבר למעלה מ-60 שנה!

ליל הסדר בקיבוץ עין חרוד הוא גולת הכותרת של כל החגים, עם מסורת ארוכת שנים, שהתגבשה לאיטה במשך למעלה מתשעים שנותיה בעמק.

הבזקים מחיי היהודים בצפון אמריקה בתקופה הקולוניאלית ובראשית הרפובליקה עם דגש על חג הפסח

הדה רכניץ, מרצה וחוקרת בנושאים אמריקאיים

במהלך מלחמת האזרחים היו חג הפסח והמצות

מרכיב חשוב בהווייתם של החיילים היהודיים משני צידי המתרס

קולן של נשים מקראיות מהדהד ביצירות ישראליות עכשוויות

ציור: יורם לילך, אקריליק על בד 50 & 70 ס"


המשורר, משה שפריר, כתב כך:

הַתָּנָ"ךְ הוּא, לְלֹא-סָפֵק, קָנוֹן פַּטְרִיאַרְכָלִי,

הַמִּתְיַחֵס לְנָשִׁים, בְּרֹב הַמִּקְרִים, כְּאֶל גּוֹרֵם נָחוּת,

אַךְ יֵשׁ בּוֹ גַּם גָּוֶן וְצִבְיוֹן תֵּאַטְרָלִי,

כִּי יֵשׁ בּוֹ דְּרָמוֹת וּטְרָגֶדְיוֹת לֹא-מְעַטּוֹת,

שֶׁבָּהֶן נוֹטְלוֹת חֵלֶק נִכְבָּד נָשִׁים רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.

תנ״ך וספרות - לימוד בשני קולות

אשרה דואק, מורה למדעים בבית הספר הפתוח בחיפה

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת ואשת חינוך

הגדה ייחודית לפסח: הגדת בוסידן

מה נשתנה, הגדת בוסידן

סוללות תקווה: על משמע הפסח בימיי

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Ibscha Relief Chnumhotep II 

בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת

שלומית כהן-אסיף, משוררת ומספרת*

אַבָּא יִפְתָּח דָּהַר עַל סוּס בֶּהָרִים

בַּת יִפְתָּח

בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

בת יפתח, ג׳ון אוורט מיליי 

מגילת מרדכי ומגילת בעז

זאב קינן, איש מקרא וספר

Decorated Esther scroll, on vellum, scrolled on a silver handle. Baghdad, Iraq, mid-19th century- Sassoon Family. The scroll opens with three introductory columns. First column contains the blessings said before and after the reading of the scroll and: “Cursed be Haman, Blessed be Mordecai…”. Second column, is the inscription “Scroll of Esther the Queen and Mordecai the Jew”. Third column, is the inscription “There was a Jew in Susa the capital whose name was Mordecai”, and, in the middle of the column – “Son of Jair, son of Shimei, son of Kish”. Fair use, www.kedem-auctions.com 

מגילת מרדכי על שום מה?

ברצוני לטעון שבמגילת אסתר יש קול אחד בולט ובוטה, והוא הקול ההייררכי, הכוחני, הגברי, המבקש לשמר ולהדגיש את הסדר החברתי הקיים, לפיו גברים הם הקובעים את מהלך העניינים, הם השולטים, ועל פיהם יישק דבר. הנשים במגילה משמשות ככלי בלבד בעולם הגברים, ופעילותן היא בתוך המעטפת המותרת והמוכּרת של התפקידים המקובלים של נשים בחברה המסורתית. 

זכרונות מחג הפורים - כתובים על ניירות אריזה של הדרים

סבינה סעד, אמנית רב-תחומית

מגילת אסתר - המניפסט הציוני הגדול

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מגילת אסתר היא סיפור חריג, שהעסיק את דעתם של פרשנים ישנים וחדשים. "מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש", גזרו חכמים והקשו על הכללתה בקנון המקראי.

 

Pieter Pietersz. Lastman - The Triumph of Mordechai

הבעיה היא שאלוהים איננו מוזכר במגילה. היהודים ניצלו אבל אלוהים לא נזכר. האם לא אלוהים הוא שהביא לישועה הגדולה? האם אלוהים מנוטרל ממעשה ההצלה? זוהי הנחה שקשה מאד לקבלה לאור אופייה של הספרות המקראית הרואה בתשועה האלוהית (או להפך בעונש) עניין של סיבה ומסובב, שהיא הציר להתנהלות האלוהית ולמעורבותו האקטיבית בגורל עם ישראל. אלוהים הוא המנווט את ההיסטוריה. בבואה למבוכה מתגלמת גם בהחלטת אנשי המגילות הגנוזות שלא לכלול את מגילת אסתר בספרייתם מסוף בית שני.

אסתר: מגילת סתרים, יונתן גרוסמן

הוצאת קורן - ספרי מגיד

בכל סיפור, ובכלל זאת בסיפורי המקרא, יש רבדים נסתרים שדורשים ניתוח שיציף אותם מעל פני הקרקע. לרוב, הניתוח הספרותי ממשיך את מגמת הסיפור הגלוי, מחזק אותו ומסב את תשומת הלב לרטוריקה שבה המחבר/המספר השתמש על מנת לטמון את מסריו.

בספר אסתר: מגילת סתרים (ירושלים, הוצאת מגיד, תשע"ג) טוען גרוסמן, שבמגילת אסתר יש מודל ספרותי ייחודי, על פיו הקריאה הנסתרת שפורצת מבעד לאמצעים ספרותיים שונים עומדת בסתירה לקריאה הגלויה. כך הדבר ביחס לגלות, ביחס לכבוד, ביחס לשלטון, ביחס לנשים, ביחס להשגחה ועוד.

נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ"ך בקומיקס

מר אסף גמזו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ראיון עם מר אסף גמזו אוצר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, על התערוכה ״נשות חיל וסופר-גיבורים: סיפורים מהתנ״ך בקומיקס״.

פורים, חינוך, וילדים בחברה היהודית בימי הביניים

פרופ' שלום צבר, האוניברסיטה העברית

מקורות חזותיים מן העבר היהודי שופכים לעתים אור על חיי היומיום ואווירת התקופה באופן שאף טקסט לא מצליח לעשות, או כמאמר הפתגם העממי "תמונה שווה אלף מלים". סוגייה זו באה לידי ביטוי מאלף במיניאטורה מלבבת לפורים המופיעה בכתב יד מפואר של מחזור אשר נוצר בדרום גרמניה, בסביבות 1320, ושמור היום אחר כבוד בספריית האוניברסיטה של לייפציג שבמדינת סקסוניה בגרמניה (בעבר נקראה העיר ליפסיא, ולפיכך מכונה המחזור בפי החוקרים בשם "מחזור ליפסיא"). המחזור הכבד וגדל מימדים, שבו הטקסט נכתב בידי סופר סת"ם מומחה באותיות של קידוש לבנה, לא נועד לשימוש פרטי אלא שימש את בעל הקורא לפני הציבור באחד מבתי הכנסת של גרמניה למן היווצרו ועד המאה הט"ז לפחות. מאז לא ברור מה עלה בגורלו ולא ידוע בדיוק איך ומתי הגיע לספרייה האוניברסיטאית בלייפציג.

איורי המגילה

ליקה טוב, אומנית רב-תחומית

צבעי שמן על קלף. אוסף פרטי: אברהם רוזנברג. באישור האומנית.

תחפושות של פלדה על עוצמה מחלידה: עוד מבט על פורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

Giovanni Andrea Sirani - Esther before Ahasuerus

ימי פורים ושאול המלך

הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נאמר מפורשות במגילה שהוא היה בנו של ‘המדתא האגגי‘ (ג, א), ואילו אגג מוכר כמלך עמלק שעמו נלחם ישראל בימי שאול (שמואל-א טו, ט). קריאת פרשת ’זכור‘ בשבת שלפני הפורים באה להזכיר את איבתו של עמלק כלפי עם ישראל, שבאה לידי ביטוי הן בשעת יציאת מצרים, הן בימי שאול והן בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה.

המן היה זריז וידע לעוץ למלך מה שהמלך אהב לשמוע - פנטזיה פרשנית לחג הפורים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

 Triumph of Mordechai, painting by Pieter Pietersz Lastman

תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר

פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית

אסתר ואחשורוש

שורה של פרטים הקשו על קבלתה של מגילת אסתר בקרב ציבור יהודי נורמטיבי: הסתרת האלהים, אי גילוי צער על הניתוק מן הארץ והעדר ביטוי לכמיהה לשוב אליה. המספר אינו מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי, ואף אינו מתחבט בשאלה אילו מאכלות (בלתי כשרים) אכלה אסתר בבית המלך ומה הגישו בסעודת המלך לכל תושבי שושן, והיהודים ביניהם.

והיה באחרית הימים: שיר – And it shall come to pass in the end of days

אלחנן בלומנפלד, משורר

עת מלחמה ועת שלום

"וְכִתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"

מגילת אסתר - והַס סיפור חלוקת פרָסי פָּרס

הרצל חקק, משורר

ליצן החצר 

ויהי בימי אחשורוש, הוא הזוכה בתכנית הריאליטי – 'אני אחשוורוש'/  קם המלך הזוכה, והנה הוא חש בראש/ וחשב לעצמו: אני המולך מהודו עד כוש/ וזה יהיה יפה לחלק פרסים לתעודה ולעדות/ והכול בנוסח הסדרה 'הישרדות'...

וינייטת שקופים אטומים: חילול ה', קידוש ה'

יצחק מאיר, הוגה דעות סופר ומשורר

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם