יום שישי, 21 בפברואר 2025

דמנו נשפך בשמיני עצרת תשפ״ד לאט כמו בגזרות ת"ח ות"ט

 בלפור חקק, משורר

דמנו נשפך לאט בגזרות ת"ח ות"ט 


ציור: AI

לירדן ביבס, ששכל את שירי, כפיר ואריאל הי"ד


דָּמֵנוּ נִשְׁפַּךְ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תַּשְׁפָּ"ד

אַךְ כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים 

נִשְׁפַּךְ הַדָּם לְאַט כְּמוֹ בִּגְזֵרוֹת תַ"ח וְתַ"ט.

כְּשֶׁהִגִּיעָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה

רָאִינוּ אֶת שִׁירִי בִּיבָס

כָּאן בְּאַדְמָתֵנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מְבֹעֶתֶת בִּשְׂדֵה דָּמִים

עִם בָּנֶיהָ כְּפִיר וַאֲרִיאֵל.

יהי אור. נכתב לזכר כפיר אריאל ושירי ביבס

 גוסטבו לונסון, איש מקרא ומחנך. יוזם פרוייקטים חינוכיים לנוער יהודי מהתפוצות 

לזכר כפיר, אריאל ושירי ביבס הי״ד ובתקווה לשובם של כל החטופים

יְהִי אוֹר

עֶרֶב יוֹרֵד עַל הַשְּׁכוּנָה 

עֵין צוֹפִיָּה מִבַּעַד לַמִּרְפֶּסֶת,

עֲנָפִים נוֹטְפִים דִּמְעָה, 

כְּאֵם הַמְּבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.

יום שני, 17 בפברואר 2025

פרופ׳ דבורה גילולה כלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית לשנת תשפ"ה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ברכות מקרב לב לחוקרת הדגולה, החכמה והפוריה, פרופ׳ דבורה גילולה על קבלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית לשנת תשפ״ה!
(מכתב ללוקיליוס בתרגומה).

הנה טעימות קטנות בבלוג הזה מהחכמה שהיא שהביאה לעולם:
פלוטרכוס: חיי אישים: ליקורגוס ונומה, תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירושים דבורה גילולה, ירושלים 2016, 106 עמודים

דבורה גילולה על ספרה: פלוטרכוס, חיי אישים: אלכסנדר וקיסר

פיגמליון של ברנרד שאו בתרגום חדש של פרופ׳ דבורה גילולה

יום רביעי, 12 בפברואר 2025

"נצח ישראל": תערוכה ארכאולוגית בנתב"ג

"נצח ישראל" היא תערוכה חדשה אשר נחנכה היום (12.2.2025) בשדרות הנוסעים היוצאים בטרמינל 3 של נמל התעופה בן-גוריון ותוצג בו עד סוף שנת 2025.

פסלונים מתקופת בית ראשון. צילום: אמיל אלג׳ם רשות העתיקות

יום רביעי, 5 בפברואר 2025

בנגב נחשף קבר ובו שרידי המעידים על שיירות סוחרים

בחפירה של רשות העתיקות בנגב נחשפו קברים ועצמים שונים המעידים על שייכותם לשיירות סוחרים שעברו שם, מתימן, מפניקיה וממצרים. לצד הנקברים הוטמנו פריטים רבים, בהם גם ראשי חץ מתימן. השיירות סחרו כנראה בבשמי מור ולבונה, ואולי גם בנשים.

קמעות חרפושית בסגנון מצרי עם השפעות תרבויות נוספות שנמצאו באתר
 ומעידים על מפגש בין עמים שונים. צילום: אמיל אלג'ם

יום שני, 3 בפברואר 2025

על דבורים ואנשים - ספרה של מור קדישזון

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מאגנס


מור קדישזון, טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים, הוצאת מאגנס, ירושלים 2024, 324 עמודים

כשאתם שומעים את המילה ׳דבורים׳ מהי המחשבה הראשונה העולה בדעתכם? "בעיית הדבורים העולמית״? הפאניקה שאוחזת בעולם עקב סכנת ההיעלמות של דבורי הדבש? ברור! וזו נקודת המוצא של ספרה של מור קדישזון המונח עתה לפנינו - טיול בכוורת: מבט קוסמולוגי על דבורים ואנשים.

תרגום מוער לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל

הופיע תרגום שלם לאנגלית של הנוסח השומרוני של התורה מאת משה פלורנטין ואברהם טל. הספר כולל 1126 עמודים של טקסט עם טבלאות וביבליוגרפיה מקיפה. הספר מצביע על ההבדלים המהותיים שבין התורה השומרונית לבין נוסח המסורה.


 הספר ניתן לקריאה חופשית במרשתת.

יום ראשון, 19 בינואר 2025

למה קראו למקום קבורתה - אלון בכות? שיר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון


אַלּוֹן בָּכוּת (בר׳ לה, ח)



למה קראו למקום קבורתה אלון בכות? 

לָמָּה הִגְדִּילוּ עַל דְּבוֹרָה מֵיְנֶקֶת רִבְקָה בְּכִי וּמִסְפֵּד
וְקָרְאוּ לִמְקוֹם קְבוּרָתָהּ אַלּוֹן בָּכוּת?
בָּכוּ לָהּ עַל שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ
שֶׁמִּפְּאַת גִּילָהּ הַמֻּפְלָג 
לֹא יָכְלוּ הַבְּרִיּוֹת לִגְמֹל לָהּ עַל כָּל חֲסָדֶיהָ,
וְרַב בִּכְיָן כְּיִתְרוֹת הַחֶסֶד הַכַּבִּירוֹת שֶׁהוֹתִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. 

יום שלישי, 14 בינואר 2025

מכתב לברל [כצנלסון] איש הרוח והמעשה

אוריאל בן עמי, מרצה לתולדות הארץ ותנ"ך. סופר, משורר ואיש תקשורת

מכתב לברל

ברל כצנלסון 1944-1887
הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, ממנהיגיה של תנועת העבודה בארץ ישראל, ממקימי מוסדות ההסתדרות, עורך העתון ׳דבר׳ משנת 1925 עד פטירתו, מחבר תפילת ׳יזכור׳ לזכר חללי מערכות ישראל.



אני כותב אליך ברל. אף שאתה מת מזה שמונים שנה. אינך מכיר אותי כמובן. נפטרת ארבע שנים לפני הקמת מדינת ישראל ו-11 שנים לפני הולדתי שלי. אני מכנה אותך "ברל" ולא בשמך המלא "ברל כצנלסון" – כי כך כינו אותך כולם, בשמך הפרטי. שם של איש שהוא שם דבר. בעוד ראשי הציונות ואישים נישאים נקראו בשם משפחתם: "הרצל", "בן גוריון", "אשכול", אתה נקראת "ברל". אפילו אניטה שפירא שחיברה את הביוגרפיה שלך בחרה בשם ״ברל״ ככותרת סיפרה (ברל: ביוגרפיה, עם עובד, תל אביב 1980; הדפסה חדשה ובה מבוא ׳ברל מקץ עשרים שנה׳, עם עובד, תל אביב 2000).

מחקר חדש: מבנה פולחני מתקופת בית ראשון נתגלה בעיר דוד

בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד נחשף מבנה מיוחד המשתרע על שטח של כ-220 מ"ר, ובו שורה של שמונה חדרים חצובים בסלע והיה בשימוש בזמן שהמקדש עמד על תילו בהר הבית, 

הצעת שיחזור של המבנה הפולחני. איור: שלום קוולר, עיר דוד

יום שישי, 10 בינואר 2025

מחאה נגד הבנאליה והשגרה


 ״ואני זוכר, שבתערובת של תמימות ויוהרה של סופר צעיר, אמרתי לעצמי שאני רוצה לכתוב ספר שירעד על המדף. שהחיות שבו תהיה שקולה להרף-עין של חיי אדם אחד. ולא סתם חיים... חיים... שיש בהם החייאה בלתי-פוסקת של בני-האדם שאני פוגש, ושל הרגע שחלף, ושל המראה שראיתי כבר אלפי פעמים, ושל המלה שאמרתי וכתבתי כבר אינסוף פעמים״. 

יום חמישי, 9 בינואר 2025

חזיתי בעיני אנפה צחורת כנפים

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


אנפה

חָזִיתִי בְּעֵינַי אֲנָפָה צְחֹרַת כְּנָפַיִם

וְָתָּעָף עַל פְּנֵי מַיִם,

וְתִשָּׂא אֵלַי בְּמַקּוֹרָהּ דְּגֵי אֹשֶׁר

וְְתִשֹּב רוּחַ עַל פָּנַי לְמַעַן תְּחִי נַפְשִׁי,

עַד שַׁקַּמְתִּי  

שַׁקַּמְתִּי כִּדְבוֹרָה הַנְּבִיאָה.

יום רביעי, 8 בינואר 2025

מחברות החשק של יורם טהרלב על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת בבל

יורם טהרלב, מצע אשה מצע טוב, ציירה רוני טהרלב, הוצאת בבל, תל אביב תשס״ג 2003

לכתוב או לא לכתוב על הספר הזה? אני מהרהרת, ואתם בוודאי מגיבים בתמהון: ׳לכתוב על שירים כאלה???׳ הרי שם הספר אינו מותיר מקום לספק אודות תוכנו: ׳מצע אשה מצע טוב׳! ואם הרמז טרם הובן, יבואו שמות השירים ויעידו שבמחברות (=מקאמות) חשק עסקינן. או במילים יותר מפורשות - בטקסטים נוטפי זימה. ואם לא די בכך, אותם טקסטים מחורזים משובצים לא פעם בקללות עסיסיות רחמנא ליצלן!

יום שני, 6 בינואר 2025

הכשרת מורים בעידן אי-ודאות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

פרדס הוצאה לאור

יונית ניסים ואיתן סימון, שלושה שערים להכשרת מורים בעידן אי-ודאות, פרדס הוצאה לאור, חיפה תשפ״ד 2024, 200 עמודים

המחברים, שהספר אינו מציג אותם למעט הידיעה שהם משוייכים למכללת תל חי, מדברים על אתגרי ההכשרה למורים, עם דגש על תקופת הקורונה. ׳מגפת הקורונה האיצה את המאבק העתיק בין מסורת לחדשנות, בין שימור לשינוי, בין השמרנות לחדשנות... מגפת הקורונה יצרה ״שיבוש״ במוסדות החינוך, וחייבה מעבר ״זמיש״ - שילוב של שתי מילים: זריז וגמיש - למידה והתנסות מעשית באמצעות מסכי המחשבים׳ (מן המבוא).

יום שלישי, 31 בדצמבר 2024

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור

אסתר ספדיה, מורה בדימוס כותבת סיפורים קצרים על בני אדם

שמו ׳אבו עלי׳ - סיפור


השבוע לפני כעשר שנים הלך לעולמו אבו שמואל, הלא הוא אבו עלי. שמו הפרטי ושם משפחתו המקוריים לא נכתבו אפילו על מודעות האבל, שגדשו את לוחות המודעות בשכונה. "אבו עלי איננו כי לקח אותו אלוהים" - כך עברה השמועה בשכונה. 

יום ראשון, 29 בדצמבר 2024

הפסלטריון האלוהיסטי ומבחן הפתע בביתו של פרופסור זליגמן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ומעשה שהיה כך היה. בעת לימודי לתואר שני במקרא חשקה נפשי בקורס על ספר תהלים, וזה התקיים להפתעתי בביתו הפרטי של פרופסור י״א זליגמן. הפרופסור ביקש להכירני לפני תחילת הקורס, והזמינני לביתו שבגן העשרים, בשכונת בית הכרם השלווה שבירושלים. אז נחשפתי לראשונה לספרייתו האגדית שכיסתה את הקירות מהמסד ועד הטפחות. ובעוד לבבי נע כנוע עצי יער מפני רוח הזמינני הפרופסור לחדר הסמוך, הצביע על פסוק מצוייר ביד אומן (מעשה ידיו) התלוי ממוסגר על הקיר: ״בְּשׁוּב יי שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, ושאלני מהיכן הפסוק. ״זהירות, מלכודת!״ צייץ בקירבי קול מטריד. הרי ברור כשמש שזה פסוק מתהלים, והוא אפילו מופיע בו פעמיים, אז מדוע הוא שואל? ״כאן המילכוד״, המשיך הקול המצייץ, ״זה מבחן פתע כדי לראות אם תדעי אם הפסוק הוא ממזמור יד או ממזמור נג״. ואז שמעתי את עצמי שוברת את הדממה שנשתררה ואומרת: ״הפסוק מתהלים יד״. החיוך הכמעט בלתי מורגש שעלה על שפתותיו של פרופסור זליגמן היה רגע מכונן בחיי המקצועיים. הוא הסכים לקבלני כתלמידתו!

ביתו של פרופ׳ זליגמן. ׳גן העשרים׳, ירושלים

יום חמישי, 26 בדצמבר 2024

האסופה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא (בית מקרא סט,ב תשפ״ד) - תכנים ואתגרים מחקריים וחינוכיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



כרך סט,ב (תשפ“ד) של ׳בית מקרא׳, הוא חוברת נושאית בעריכת רות פידלר ומיכה רואי שנושאה: על ספת הפילולוג: היבטים פסיכולוגיים בספרות המקרא, והופיעה בהוצאת מוסד ביאליק.

יום חמישי, 19 בדצמבר 2024

על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים

כל החלומות, הפנים והשמות
על השמות המשונים של החלוצים ובני נהלל הראשונים



אוריאל בן עמי, בן נהלל, סופר, משורר ומרצה לתולדות הארץ ותנ"ך.

משה דיין היה מופתע. התקשרתי אליו, לפני כ- 40 שנה, במלאת 60 שנה ליסוד נהלל, שבה גדל, בבקשה לראיין אותו לרדיו ב"קול ישראל", שם עבדתי.

- "תגיד, שם דודתך הוא "מזהירה"? הוא שאל בטלפון. זה היה אחרי כ-60 שנה שלא ראה אותה, בת כתתו, בבית הספר היסודי בנהלל. למזלי, זכרתי שסבא וסבתא החלוצים, העניקו את השם המוזר הזה לדודה שלי. כשהייתה בת 16 ברחה ממנו ושינתה את שמה ל"רות". משה דיין כבר לא היה מעודכן, ובכל זאת נתן לי ראיון ל"קול ישראל". לשמות המשונים שקיבלו האחרים, בני הדור השני לחלוצים, נגיע בהמשך.

יום שני, 16 בדצמבר 2024

על ספרו של חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


חגי דגן, קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך, הוצאת אידרא: הסדרה לפילוסופיה יהודית, תל אביב תשפ״ד 2024, 327 עמודים

חגי דגן הוא סופר, משורר וחוקר, מחבר הספרים: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019).

החידוש בספרו ׳קץ הפלאות: פנטזיה בתנ״ך׳, הוא ההצעה לקרוא חלקים מן המקרא לאור מחקרים מתחום התיאוריה של הפנטזיה. הספר נפתח בדיון רחב ומרהיב על הפנטזיה. במאה הי״ח רווחה הדעה שבעבר היה קסם בעולם וכיום הוא נעלם. ואז הסופרים בראו מעין שכבה עודפת על המציאות, שמתפקדת כשכבה קסומה בתוככי העולם שהכחיד את הקסם. ספרות הפנטזיה ׳פתחה את שעריה לכל הנידחים והמגורשים: לפיות ולגובלינים, לשדונים ולאלים העתיקים שנידונו לשכחה. היא חידשה את הקשר עם האפוסים הגדולים שבהם עוד נשמעה שריקת הרוח הפגאנית במדבריות או בחשכת היער׳ (עמ׳ 17).

יום ראשון, 15 בדצמבר 2024

על הסרט ״תה שחור״ Black Tea

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


אם חיפשתם סרט עם מרוצי מכוניות פראיים, סוכנים חשאיים, נבלים שמחפשים להרוס את העולם, מזימות בינלאומיות, טכנולוגיות עתידניות ויפיפיות עוצרות נשימה, ״תה שחור״ הוא לא הסרט בשבילכם.

״תה שחור״, סרטו של בכיר במאי אפריקה היום, עבדרחמן סיסאקו, 2024, מתנהל בקצב לא ידוע בעולם המערבי התזזיתי - לאט! זה סרט פיוטי, עדין ורגיש המתנדנד בין מציאות לחלום ועוסק בנושאים הנצחיים של אובדנים, החיפוש אחר אהבה ואושר, יחסי אבות ובנות, נשים וגברים, זהות, חקירה עצמית והיחס למהגר-השונה. 

יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

׳הנערה ששיחקה באש׳ או המסתורין האפל של ספרות המתח

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הוצאת מודן

על: סטיג לרסון, הנערה ששיחקה באש, משוודית: רות שפירא, מודן הוצאה לאור, 2010

אני ממש לא מאמינה שאני כותבת את זה. מה פתאום שאכתוב על הספר הזה? שבוע הספר העברי, כבר עבר חלף לו, וממילא אני מפרסמת בבלוג רק המלצות על ספרים שהטביעו את חותמם על התרבות, או לפחות ראוי שיטביעו, ואם לא על התרבות אז לפחות על כמה אנשים, ואם לא על כמה אנשים אז לפחות על איש אחד. אבל על הספר הזה? על ספר כזה? איך בכלל הגעתי אליו? 
פגשתי אותו מונח על הגדר סמוך למיכל מיחזור הנייר. כאילו מישהו החליט לתת לו הזדמנות אחרונה לפני שילך בדרך כל נייר, ויגרסוהו ויהפכוהו לעיסה מבעבעת. הוא הביט בי במבט מתחנן, אבל אני הקשחתי את לבי. ׳588 עמודים׳, אמרתי לו, ׳אתה יודע כמה שעות זה? ואני אין לי זמן לנשום! אבל הוא התחנחן ואמר. ׳מה אכפת לך? ממילא את הולכת לספריה הלאומית. תניחי אותי בכוננית הספרים לכל דורש, אולי מישהו יאמץ אותי׳. ידי נשלחה לכיוונו. טעות ראשונה. רפרפתי בעיני על המשפט הראשון. הטעות הפטאלית! הוא לקח אותי בשבי, ולא יכולתי להתנתק ממנו, עד שבלעתי אותו על כרעיו ועל קרבו. עד תומו. עד השורה האחרונה.

יום חמישי, 5 בדצמבר 2024

משפחת קמונדו היהודית: ממרומי הגדולה לרצח באושוויץ: על ספרו של דה ואל - מכתבים לקמונדו

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


אדמונד דה ואל, מכתבים לקמונדו, מאנגלית: עפרה אביגד, הוצאת ידיעות אחרונות * ספרי חמד, 2024

ההיסטוריה מתרחשת. 
היא לא העבר, 
היא השתלשלות ממושכת של הרגע. 
היא משתלשלת בידינו. (עמ׳ 163)

הרגע סיימתי לקרוא את ״מכתבים לקמונדו״, נפעמת ונרגשת. רוצה לשתף אתכם בחוויה. 

הספר הוא אוסף מכתבים דמיוניים למואיז קמונדו המת. המכתבים יוצרים מתח מתעצם ומהם נחשפים אט אט קורותיה של משפחת קמונדו. סיפורה מתחיל באיגרא רמא של החיים בתענוגות הממון האגדי, התרבות והאומנות, ומסתיים בבירא עמיקתא של השואה ורצח צאצאי המשפחה באוושוויץ.

בתו של מואיז נישאה לליאון ריינאך איש תרבות ומוסיקה שהיה עשיר עד כדי אבסורד, אפילו על פי אמות המידה של קמונדו, וגורלו התהפך עליו בדיוק על פי אמות המידה של הנאצים. בגסטפו נכתב עליו: ״ר׳ הוא בעל מאפיינים יהודיים טיפוסיים (אף מעוקל, שפתיים דקות, נימול, לא מוסרי)״ בצירוף המלצה שיישלח עם משפחתו בטרנספורט הבא של היהודים.

יום שבת, 30 בנובמבר 2024

פשע פשע תרדוף: שיר

שולה ברנע, משוררת ולשונאית



פֶּשַׁע פֶּשַׁע תִּרְדֹּף וְלֹא צֶדֶק,

אֵיכָה כָּךְ קָרָה לְעַם נֶאֱמָן?

חֶרְפָּה וּבוּז הִטַּלְתָּ עָלֵינוּ,

לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה נִהְיֵינוּ בְּעֵינֵי עַמֵּי תֵּבֵל-

יום חמישי, 28 בנובמבר 2024

חרפושית מצרית נתגלתה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון

צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

באתר העתיקות נחל קנה, גילתה דפנה פילשטיינר בת ה-12 חרפושית המתוארכת  לתקופת הממלכה החדשה במצרים (לפני כ- 3,500 שנה). מופיעים עליה שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. 
סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא "טוב" או "מובחר." כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון.

רשות העתיקות

יום שני, 25 בנובמבר 2024

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה


משה צפור

אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לתנ"ך

ומכללת גבעת וושינגטון, החוג לתנ"ך

 "אם בחוקות תלכו" – שתהיו עמלים בתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמז תרעז)          



מאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".

עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנותואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.

הפותח פרק בתנ"ך ומיד אץ-רץ לראות מה אמרו על כך קודמים, דומה בעיניי לנוטל בידו (להבדיל!) דף של חידות היגיון ותשבצים ומיד מחפש את עמוד הפתרונות, בלי לנסות תחילה להתמודד עמהם בעצמו.

יום שישי, 22 בנובמבר 2024

על ספר שיריה של בלה שור על מנהיגים ומנהיגות בספרי נביאים וכתובים

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית



בלה שור, בַּיָּמִים הַהֵם: עַל מַנְהִיגִים וּמַנְהִיגוּת בִּנְבִיאִים וּכְתוּבִים, תשפ״ד 2023, 110 עמודים

הספר העומד לפנינו הוא ספר שירה החמישי של הפסיכיאטרית והמשוררת, ד״ר בלה שור. קדמו לו: השירה הזאת (2011), כי הם חיינו (2013), פרשה (2017) ופה ושם בזמן היהודי (2023).

שירתה של שור מתאפיינת בזיקות למקרא ולספרות חז״ל ועוסקת בסוגיות קיומיות. פרשנותה הפואטית למקורות היהודיים חושפת מעמקים פילוסופיים ופסיכולוגיים בשאלות כמו שכר ועונש, טוב ורע או אחריות האדם מול האלהים.

השירים בספר הם שירים אישיים מאד על יהושע-שופטים, מלכי ישראל ומלכי יהודה (בסדר הזה!), אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה, ומגיעים עד למלך המשיח.

סגנונה של שור תמציתי, נקי, פשוט, חף מכל התיפיפות, ולא מהסס להשתמש פה ושם בלשון ילדית, כמו שולחת מבט לכתובים מעיניו התמות של ילד קטן השואל שאלות. איך ייתכן למשל שסיסרא נכנס לאוהל יעל ולא נשמר לנפשו? שור אומרת שהוא ידע שימות בקרב ובחר את דרך מותו: ביד גבר או ביד אשה:

בְּיַד אִשָּׁה
שֶׁהֵבִינָה אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד
שֶׁחַיָּה בְּתוֹכוֹ (ברק בן אבינועם, עמ׳ 26).

יום שלישי, 19 בנובמבר 2024

פרופ׳ יאיר זקוביץ והתנ״ך, וגם... עצות למורה הצעיר.ה

פרופ׳ יאיר זקוביץ, האוניברסיטה העברית


1. מה בילדותך ובנעוריך הוביל אותך בהמשך להתמקד בחקר המקרא?
כבר בילדותי נשביתי באהבת התנ״ך. חיבת הלשון העברית והשימוש המדויק בה היוו נושא מרכזי בביתנו. לשון המקרא הילכה עלי קסם מיום שפתחנו לראשונה את ספר ה״תורה לילד״ בכיתה ב׳.
סיבה נוספת לדבקותי בתנ״ך: אני ילד מילדי המדינה (הקדמתי אותה בשלוש שנים), ובשנות ילדותי ונעורי הייתה בעיני הקמת המדינה נס גלוי, הגשמת חזון שיבת ציון במקרא.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2024

דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב: הרהורים בעקבות פרשה עגומה

פרופ׳ משה ציפור, אוניברסיטת בר-אילן ומכללת גבעת וושינגטון

חטיפת דינה. טיסו, המאה ה-19

א. לפרשת אונס דינה
בפרשת אונס דינה הרבו לעסוק ראשונים ואחרונים מזוויות ראייה שונות. רבים מפרטי הסיפור סתומים; מעשיהם והתנהגותם של כל אלו הנזכרים בפרשה – שכם בן חמור, חמור עצמו, יושבי העיר, יעקב, בני יעקב ודינה עצמה – כל אלה יכולים להתבאר בצורות שונות. אפילו מילים שונות וביטויים שונים בהקשרם בפרק זה אינם חד-משמעיים וניתנים להבנה בדרכים מנוגדות. מלשון הפרק וממהלך הסיפור לא ברור כיצד נשפטות הדמויות השונות ומהו המסר החינוכי שהסיפור מבקש להעביר לקורא. לא ברור מה היה חלקה של דינה בכל הפרשה ומידת אחריותה. החל משנות השמונים נשמעים עוד ועוד קולות הקובעים בפסקנות שלא היה כאן שום מעשה אונס, אלא פיתוי, לקיחה לשם נישואין, חטיפה לשם נישואין, וכדומה. אין כל רמז לכל העובר על דינה לאחר מכן. נערכו כמו כן השוואות עם סיפורי אונס אחרים במקרא (ואף מחוצה לו), ואף גררו לכאן את לאה ואת מעשיה – ולא לטובה (ובזה החלו בעלי המדרש). חוקרים אחרים מבקשים לראות בסיפור זה השתקפות של נושאים שמחוצה לו, כגון התייחסות ליושבי הארץ וקשרי חיתון של יחידים עמהם או היטמעות בהם. אין בדעתנו לחזור ולעסוק בכל אלה. [1] כאן רצוננו לנסות ולהתבונן בסיפור מזווית אחרת ואליה לכוון את הזרקור. 

יום רביעי, 6 בנובמבר 2024

עשה עמי אות לטובה (תהלים פו,יז)

אסתי קושמרו אברהם, משוררת

ציור: ג׳מיני AI

סימנים ורמזים

"עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה" (תהלים פו,יז)

עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת
סִימָנִים בַּדֶּרֶךְ,
אֶת הָאוֹתוֹת הַנִּסְתָּרִים
הַמִּתְגַּלִּים לְלֹא הֶרֶף...